Otzarot-Article

"וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר" (כט-ב) כָּל מַעֲשֵׂי הָאָבוֹת, סִימָן הֵם לַבָּנִים. וְכָל פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה, צְפוּנָה בָּהּ הַדְרָכָה וְהוֹרָאָה, הַכְוָנָה וְלִמּוּד. גַּם בִּפְגִישָׁתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עִם רוֹעֵי הַצֹּאן לְיַד הַבְּאֵר יֵשׁ רֶמֶז וְסִמְלִיּוּת, כָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ע-ח). הַבְּאֵר רוֹמֶזֶת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּשְׁלֹשֶׁת עֶדְרֵי הַצֹּאן - לִשְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים. "וְנֶאֶסְפוּ אֵלֶיהָ כָּל הָעֲדָרִים", אֵלּוּ הֵם עוֹלֵי הָרְגָלִים הָעוֹלִים לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנָם בַּמַּיִם הַזַּכִּים, מֵי טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה. "וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר", וְשָׁתוּ לִרְוָיָה מַיִם חַיִּים כְּטַל שֶׁל תְּחִיָּה, "וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן" - מֻנָּח לָרֶגֶל הַבָּא, מְסַיֵּם הַמִּדְרָשׁ.

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ הֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן, לָמָּה לֹא הִשְׁאִירוּ אֶת הַבְּאֵר פְּתוּחָה לַכֹּל, מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ? הַתְּשׁוּבָה הִיא: כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם יִשָּׁאֲרוּ זַכִּים וּצְלוּלִים, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתוֹכָם אָבָק וְלֹא יִשְׁתּוּ מֵהֶם נְחָשִׁים. שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ חַיּוֹת מִדְבָּר וְיִשְׁתּוּ, וּכְשֶׁהָעֲדָרִים יָבוֹאוּ יֶחְסְרוּ הַמַּיִם.

וּמַהוּ הַלֶּקַח לְגַבֵּינוּ, עֲבוּרֵנוּ? יֵשׁ לָנוּ מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים, בָּהֶם אָנוּ שׁוֹתִים לִרְוָיָה מַיִם זַכִּים, "מְמַלְּאִים אֶת הַמַּצְבְּרִים הָרוּחָנִיִּים". כָּאֵלּוּ הֵם הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים. כָּאֵלּוּ הֵם הַחַגִּים, וְהַשַּׁבָּתוֹת. וּבְכָל יוֹם שְׁלֹשׁ הַתְּפִלּוֹת. מִכֹּחָם, כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל, אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים אֶת הַיּוֹם בִּקְדֻשָּׁה.

יֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ, שֶׁהַבְּאֵר תִּשָּׁאֵר בְּטָהֳרָתָהּ. שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתוֹכָהּ אָבָק, שֶׁלֹּא יָטִילוּ בָּהּ נְחָשִׁים אֶת אַרְסָם. שֶׁהַשַּׁבָּת תִּהְיֶה יוֹם אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְעִתּוֹנוּת פְּסוּלָה לֹא תְּזַהֵם אוֹתָהּ. שֶׁהַתְּפִלָּה תִּהְיֶה זַכָּה וּבָרָה, וּמַחְשְׁבוֹת עֵסֶק לֹא יַעֲכִירוּהָ. שֶׁאֲוִירַת בֵּית הַכְּנֶסֶת תִּהְיֶה מְרוֹמֶמֶת וּקְדוֹשָׁה, וְשִׂיחַת חֻלִּין לֹא תִּפְגֹּם בָּהּ. נַשְׁגִּיחַ עַל הַבְּאֵר הַטְּהוֹרָה וְהַזַּכָּה. נְגוֹנֵן עָלֶיהָ, וּנְשַׁמְּרָהּ בְּטָהֳרָתָהּ!

זָכִינוּ וְהִכַּרְנוּ אֶת רַבִּי הִלֵּל רוֹטְשְׁטֵיין מִבְּאֵר שֶׁבַע. אִמּוֹ הָיְתָה הַמְבַשֶּׁלֶת בְּבֵית עַמּוּד הַחֶסֶד, הַצַּדִּיק רַבִּי יְשַׁעְיָ'לֶה קְרֶעסְטִירֶר זָצָ"ל, תַּלְמִיד הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הָ"אַךְ פְּרִי תְּבוּאָה" מִלִּיסְקָא זָצָ"ל. סִפֵּר שֶׁבְּפֶסַח בִּשְּׁלָה אִמּוֹ עֲבוּר כְּשִׁשִּׁים אִישׁ שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָרַבִּי כָּל יְמֵי הַפֶּסַח. אָמַר לָהּ הָרַבִּי: "וּמָתַי תְּבַשְּׁלִי עֲבוּר מִשְׁפַּחְתֵּךְ? תֹּאכְלוּ אַף אַתֶּם אֶצְלִי"...

וּנְסַפֵּר עַל אֶחָד מֵאוֹרְחֵי הַפֶּסַח (בָּתֵּי אָבוֹת קמח).

בִּסְבִיבוֹת הָעִיר טשאפץ - מוּנְקַאטְשׁ הִתְגּוֹרֵר אֶחָד מֵחֲסִידֵי הָרַבִּי מִקְּרֶעסְטִיר. בִּתְחִלַּת חֹדֶשׁ נִיסָן קִבֵּל מִכְתָּב מֵהָרַבִּי, אֲבָל הַמִּכְתָּב לֹא נוֹעַד עֲבוּרוֹ. שְׁמוֹ וּכְתָבְתּוֹ הָיוּ רְשׁוּמִים עַל הַמַּעֲטָפָה, וְכָךְ הִגִּיעָה לְיָדָיו, אֲבָל בְּשׁוּלֶיהָ נִכְתַּב לְמָסְרָהּ לִפְלוֹנִי, שֶׁיָּבוֹא לְקַחְתָּהּ.

כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הִגִּיעַ אָדָם, מַדִּיף סְבִיבוֹ אֵדֵי יַיִן שָׂרָף וְאֵינוֹ פּוֹסֵק לִלְגֹּם מֵהַבַּקְבּוּק שֶּׁבְּיָדוֹ. "הָרַבִּי הִשְׁאִיר לִי פֹּה מִכְתָּב?" שָׁאַל.

"מִי אַתָּה?" שָׁאַל הֶחָסִיד. אָמַר אֶת שְׁמוֹ הָרָשׁוּם עַל הַמַּעֲטָפָה וְקִבְּלָהּ לְיָדָיו. פְּתָחָהּ וְקָרָא אֶת הָאִגֶּרֶת וְגִחֵךְ גִּחוּךְ גִּלּוּפִין: "חִי חִי, יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחֵנִי! חִי חִי, יֵשׁ לִי כְּבָר הֵיכָן לִהְיוֹת בְּפֶסַח!" וּבְרֹחַב יָד מָסַר אֶת הָאִגֶּרֶת לֶחָסִיד, שֶׁיִּקְרְאֶנָּה. קָרָא, וְהִשְׁתָּאָה. הָרַבִּי כּוֹתֵב לוֹ בְּכָזוֹ חִבָּה כְּמַכָּר וָתִיק, וּמַפְצִיר בּוֹ, מַמָּשׁ מִתְחַנֵּן בְּפָנָיו, שֶׁיֵּאוֹת לִהְיוֹת אוֹרְחוֹ לַסֵּדֶר וּלְכָל יְמֵי הֶחָג. וּמוֹסִיף שֶׁאֵין לוֹ לַחְשֹׁשׁ, הֵכִין עֲבוּרוֹ שְׁתִיָּה חֲרִיפָה מִשּׁוּפְרָא דְשׁוּפְרָא בְּרֹחַב יָד, כִּבְשָׁנִים עֲבָרוּ.

"אֵיךְ יָדַע הָרַבִּי לִשְׁלֹחַ אֵלַי מִכְתָּב עֲבוּרְךָ?" שָׁאַל הֶחָסִיד.

"אָה, זֶה! הָיִיתִי אֶצְלוֹ בַּחֹרֶף, וְשָׁאַל אוֹתִי הֵיכָן אֶפְשָׁר לִשְׁלֹחַ עֲבוּרִי מִכְתָּב. וְסִכַּמְנוּ שֶׁיִּשְׁלַח לִכְתָבְתְּךָ, כִּי אֲנִי מִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר סָמוּךְ". לָגַם מִבַּקְבּוּקוֹ וְהָלַךְ.

הִשְׁתָּאָה הֶחָסִיד. אָדָם זֶה נִרְאֶה שִׁכּוֹר הָלוּם יַיִן שָׂרָף, מְצַמְרֵר לַחְשֹׁב עָלָיו בְּשֻׁלְחַן הַסֵּדֶר, וְעוֹד בְּכָל יְמֵי הַפֶּסַח. וּמִצַּד שֵׁנִי, הָרַבִּי כּוֹתֵב לוֹ בְּכָזוֹ חִבָּה, וּמַזְמִינוֹ בְּתַחֲנוּנִים מַמָּשׁ. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַחַד הַצַּדִּיקִים הַנִּסְתָּרִים הוּא, חֲבָל שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בְּרָכָה.

כַּעֲבֹר זְמַן הִגִּיעַ אוֹתוֹ חָסִיד לִקְרֶעסְטִיר וְסִפֵּר שֶׁקִּבֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וּמְסָרוֹ. הַנִּמְעָן וַדַּאי הָיָה אֵצֶל הָרַבִּי בְּפֶסַח -

"אָכֵן כֵּן", אִשֵּׁר הָרַבִּי. "הָיָה, וְשָׁהָה כָּאן כָּל הֶחָג".

"אֲנִי מֵבִין שֶׁהוּא אֶחָד מִל"ו צַדִּיקִים נִסְתָּרִים", שִׁעֵר הֶחָסִיד. "אֵינוֹ נִסְתָּר, וְאַף אֵינוֹ צַדִּיק", חִיֵּךְ הָרַבִּי, "חוּץ מִ'וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים' (יְשַׁעְיָה ס-כא)"...

"חָבֵר שֶׁל הָרַבִּי!" נִסָּה.

"בְּגֶדֶר 'כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים' (שׁוֹפְטִים כ-יא)", הֵשִׁיב הָרַבִּי.

"אָז מָה הָעִנְיָן, מַה פֵּשֶׁר הַהַזְמָנָה הַלְּבָבִית וְהַמַּפְצִירָה?"

"אֹמַר לְךָ", עָנָה הָרַבִּי. "וַדַּאי שַׂמְתָּ לֵב שֶׁהַיְּהוּדִי אוֹהֵב לִשְׁתּוֹת" - אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹּא לָשִׂים לֵב לְכָךְ.

"מִתְגּוֹרֵר הוּא בִּכְפָר בֵּין גּוֹיִים. הַמַּשְׁקֶה שָׁם חָמֵץ גָּמוּר, וּבְלִי מַשְׁקֶה אֵינוֹ יָכוֹל. וּכְשֶׁהוּא מְבֻשָּׂם עָלוּל הוּא לְבַקֵּשׁ אֹכֶל מִכָּל הַבָּא לַיָּד. גִּעוּלֵי נָכְרִים, נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת. וּבְפֶסַח. חָמֵץ גָּמוּר רַחְמָנָא לִצְלַן. לָכֵן אֲנִי מַפְצִיר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה שֶׁיָּבוֹא וְיִהְיֶה אוֹרְחִי. אֲנִי מֵכִין לוֹ יַי"שׁ כָּשֵׁר לְפֶסַח, וְהוּא אוֹכֵל מַאֲכָלִים כְּשֵׁרִים לִמְהַדְּרִין - אֱמֹר מֵעַתָּה, הַאֵין זוֹ עִסְקָה כְּדָאִית לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים?!... (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)

	וישלח תשע"ט
	הַפִּקָּדוֹן הַיָּקָר מִכֹּל
	"וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר" (כט-ב) כָּל מַעֲשֵׂי הָאָבוֹת, סִימָן הֵם לַבָּנִים. וְכָל פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה, צְפוּנָה בָּהּ הַדְרָכָה וְהוֹרָאָה, הַכְוָנָה וְלִמּוּד. גַּם בִּפְגִישָׁתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עִם רוֹעֵי הַצֹּאן לְיַד הַבְּאֵר יֵשׁ רֶמֶז וְסִמְלִיּוּת, כָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ע-ח). הַבְּאֵר רוֹמֶזֶת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּשְׁלֹשֶׁת עֶדְרֵי הַצֹּאן - לִשְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים. "וְנֶאֶסְפוּ אֵלֶיהָ כָּל הָעֲדָרִים", אֵלּוּ הֵם עוֹלֵי הָרְגָלִים הָעוֹלִים לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנָם בַּמַּיִם הַזַּכִּים, מֵי טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה. "וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר", וְשָׁתוּ לִרְוָיָה מַיִם חַיִּים כְּטַל שֶׁל תְּחִיָּה, "וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן" - מֻנָּח לָרֶגֶל הַבָּא, מְסַיֵּם הַמִּדְרָשׁ. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ הֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן, לָמָּה לֹא הִשְׁאִירוּ אֶת הַבְּאֵר פְּתוּחָה לַכֹּל, מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ? הַתְּשׁוּבָה הִיא: כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם יִשָּׁאֲרוּ זַכִּים וּצְלוּלִים, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתוֹכָם אָבָק וְלֹא יִשְׁתּוּ מֵהֶם נְחָשִׁים. שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ חַיּוֹת מִדְבָּר וְיִשְׁתּוּ, וּכְשֶׁהָעֲדָרִים יָבוֹאוּ יֶחְסְרוּ הַמַּיִם. וּמַהוּ הַלֶּקַח לְגַבֵּינוּ, עֲבוּרֵנוּ? יֵשׁ לָנוּ מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים, בָּהֶם אָנוּ שׁוֹתִים לִרְוָיָה מַיִם זַכִּים, "מְמַלְּאִים אֶת הַמַּצְבְּרִים הָרוּחָנִיִּים". כָּאֵלּוּ הֵם הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים. כָּאֵלּוּ הֵם הַחַגִּים, וְהַשַּׁבָּתוֹת. וּבְכָל יוֹם שְׁלֹשׁ הַתְּפִלּוֹת. מִכֹּחָם, כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל, אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים אֶת הַיּוֹם בִּקְדֻשָּׁה. יֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ, שֶׁהַבְּאֵר תִּשָּׁאֵר בְּטָהֳרָתָהּ. שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתוֹכָהּ אָבָק, שֶׁלֹּא יָטִילוּ בָּהּ נְחָשִׁים אֶת אַרְסָם. שֶׁהַשַּׁבָּת תִּהְיֶה יוֹם אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְעִתּוֹנוּת פְּסוּלָה לֹא תְּזַהֵם אוֹתָהּ. שֶׁהַתְּפִלָּה תִּהְיֶה זַכָּה וּבָרָה, וּמַחְשְׁבוֹת עֵסֶק לֹא יַעֲכִירוּהָ. שֶׁאֲוִירַת בֵּית הַכְּנֶסֶת תִּהְיֶה מְרוֹמֶמֶת וּקְדוֹשָׁה, וְשִׂיחַת חֻלִּין לֹא תִּפְגֹּם בָּהּ. נַשְׁגִּיחַ עַל הַבְּאֵר הַטְּהוֹרָה וְהַזַּכָּה. נְגוֹנֵן עָלֶיהָ, וּנְשַׁמְּרָהּ בְּטָהֳרָתָהּ! זָכִינוּ וְהִכַּרְנוּ אֶת רַבִּי הִלֵּל רוֹטְשְׁטֵיין מִבְּאֵר שֶׁבַע. אִמּוֹ הָיְתָה הַמְבַשֶּׁלֶת בְּבֵית עַמּוּד הַחֶסֶד, הַצַּדִּיק רַבִּי יְשַׁעְיָ'לֶה קְרֶעסְטִירֶר זָצָ"ל, תַּלְמִיד הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הָ"אַךְ פְּרִי תְּבוּאָה" מִלִּיסְקָא זָצָ"ל. סִפֵּר שֶׁבְּפֶסַח בִּשְּׁלָה אִמּוֹ עֲבוּר כְּשִׁשִּׁים אִישׁ שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָרַבִּי כָּל יְמֵי הַפֶּסַח. אָמַר לָהּ הָרַבִּי: "וּמָתַי תְּבַשְּׁלִי עֲבוּר מִשְׁפַּחְתֵּךְ? תֹּאכְלוּ אַף אַתֶּם אֶצְלִי"... וּנְסַפֵּר עַל אֶחָד מֵאוֹרְחֵי הַפֶּסַח (בָּתֵּי אָבוֹת קמח). בִּסְבִיבוֹת הָעִיר טשאפץ - מוּנְקַאטְשׁ הִתְגּוֹרֵר אֶחָד מֵחֲסִידֵי הָרַבִּי מִקְּרֶעסְטִיר. בִּתְחִלַּת חֹדֶשׁ נִיסָן קִבֵּל מִכְתָּב מֵהָרַבִּי, אֲבָל הַמִּכְתָּב לֹא נוֹעַד עֲבוּרוֹ. שְׁמוֹ וּכְתָבְתּוֹ הָיוּ רְשׁוּמִים עַל הַמַּעֲטָפָה, וְכָךְ הִגִּיעָה לְיָדָיו, אֲבָל בְּשׁוּלֶיהָ נִכְתַּב לְמָסְרָהּ לִפְלוֹנִי, שֶׁיָּבוֹא לְקַחְתָּהּ. כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הִגִּיעַ אָדָם, מַדִּיף סְבִיבוֹ אֵדֵי יַיִן שָׂרָף וְאֵינוֹ פּוֹסֵק לִלְגֹּם מֵהַבַּקְבּוּק שֶּׁבְּיָדוֹ. "הָרַבִּי הִשְׁאִיר לִי פֹּה מִכְתָּב?" שָׁאַל. "מִי אַתָּה?" שָׁאַל הֶחָסִיד. אָמַר אֶת שְׁמוֹ הָרָשׁוּם עַל הַמַּעֲטָפָה וְקִבְּלָהּ לְיָדָיו. פְּתָחָהּ וְקָרָא אֶת הָאִגֶּרֶת וְגִחֵךְ גִּחוּךְ גִּלּוּפִין: "חִי חִי, יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחֵנִי! חִי חִי, יֵשׁ לִי כְּבָר הֵיכָן לִהְיוֹת בְּפֶסַח!" וּבְרֹחַב יָד מָסַר אֶת הָאִגֶּרֶת לֶחָסִיד, שֶׁיִּקְרְאֶנָּה. קָרָא, וְהִשְׁתָּאָה. הָרַבִּי כּוֹתֵב לוֹ בְּכָזוֹ חִבָּה כְּמַכָּר וָתִיק, וּמַפְצִיר בּוֹ, מַמָּשׁ מִתְחַנֵּן בְּפָנָיו, שֶׁיֵּאוֹת לִהְיוֹת אוֹרְחוֹ לַסֵּדֶר וּלְכָל יְמֵי הֶחָג. וּמוֹסִיף שֶׁאֵין לוֹ לַחְשֹׁשׁ, הֵכִין עֲבוּרוֹ שְׁתִיָּה חֲרִיפָה מִשּׁוּפְרָא דְשׁוּפְרָא בְּרֹחַב יָד, כִּבְשָׁנִים עֲבָרוּ. "אֵיךְ יָדַע הָרַבִּי לִשְׁלֹחַ אֵלַי מִכְתָּב עֲבוּרְךָ?" שָׁאַל הֶחָסִיד. "אָה, זֶה! הָיִיתִי אֶצְלוֹ בַּחֹרֶף, וְשָׁאַל אוֹתִי הֵיכָן אֶפְשָׁר לִשְׁלֹחַ עֲבוּרִי מִכְתָּב. וְסִכַּמְנוּ שֶׁיִּשְׁלַח לִכְתָבְתְּךָ, כִּי אֲנִי מִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר סָמוּךְ". לָגַם מִבַּקְבּוּקוֹ וְהָלַךְ. הִשְׁתָּאָה הֶחָסִיד. אָדָם זֶה נִרְאֶה שִׁכּוֹר הָלוּם יַיִן שָׂרָף, מְצַמְרֵר לַחְשֹׁב עָלָיו בְּשֻׁלְחַן הַסֵּדֶר, וְעוֹד בְּכָל יְמֵי הַפֶּסַח. וּמִצַּד שֵׁנִי, הָרַבִּי כּוֹתֵב לוֹ בְּכָזוֹ חִבָּה, וּמַזְמִינוֹ בְּתַחֲנוּנִים מַמָּשׁ. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַחַד הַצַּדִּיקִים הַנִּסְתָּרִים הוּא, חֲבָל שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בְּרָכָה. כַּעֲבֹר זְמַן הִגִּיעַ אוֹתוֹ חָסִיד לִקְרֶעסְטִיר וְסִפֵּר שֶׁקִּבֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וּמְסָרוֹ. הַנִּמְעָן וַדַּאי הָיָה אֵצֶל הָרַבִּי בְּפֶסַח - "אָכֵן כֵּן", אִשֵּׁר הָרַבִּי. "הָיָה, וְשָׁהָה כָּאן כָּל הֶחָג". "אֲנִי מֵבִין שֶׁהוּא אֶחָד מִל"ו צַדִּיקִים נִסְתָּרִים", שִׁעֵר הֶחָסִיד. "אֵינוֹ נִסְתָּר, וְאַף אֵינוֹ צַדִּיק", חִיֵּךְ הָרַבִּי, "חוּץ מִ'וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים' (יְשַׁעְיָה ס-כא)"... "חָבֵר שֶׁל הָרַבִּי!" נִסָּה. "בְּגֶדֶר 'כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים' (שׁוֹפְטִים כ-יא)", הֵשִׁיב הָרַבִּי. "אָז מָה הָעִנְיָן, מַה פֵּשֶׁר הַהַזְמָנָה הַלְּבָבִית וְהַמַּפְצִירָה?" "אֹמַר לְךָ", עָנָה הָרַבִּי. "וַדַּאי שַׂמְתָּ לֵב שֶׁהַיְּהוּדִי אוֹהֵב לִשְׁתּוֹת" - אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹּא לָשִׂים לֵב לְכָךְ. "מִתְגּוֹרֵר הוּא בִּכְפָר בֵּין גּוֹיִים. הַמַּשְׁקֶה שָׁם חָמֵץ גָּמוּר, וּבְלִי מַשְׁקֶה אֵינוֹ יָכוֹל. וּכְשֶׁהוּא מְבֻשָּׂם עָלוּל הוּא לְבַקֵּשׁ אֹכֶל מִכָּל הַבָּא לַיָּד. גִּעוּלֵי נָכְרִים, נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת. וּבְפֶסַח. חָמֵץ גָּמוּר רַחְמָנָא לִצְלַן. לָכֵן אֲנִי מַפְצִיר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה שֶׁיָּבוֹא וְיִהְיֶה אוֹרְחִי. אֲנִי מֵכִין לוֹ יַי"שׁ כָּשֵׁר לְפֶסַח, וְהוּא אוֹכֵל מַאֲכָלִים כְּשֵׁרִים לִמְהַדְּרִין - אֱמֹר מֵעַתָּה, הַאֵין זוֹ עִסְקָה כְּדָאִית לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים?!... (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)