Otzarot-Article

"לֹא יָבוֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'" (כג-ד) הַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית, וְלַמְרוֹת שֶׁהָאֻמָּה הָעַמּוֹנִית וְהַמּוֹאָבִית עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם וְנִטְמְעוּ זֶה מִכְּבָר, הֲרֵי לֶקַח הַמִּצְוָה וְטַעֲמָהּ נִשְׁאֲרוּ לְדוֹרוֹת, וְדוֹרְשִׁים מֵאִתָּנוּ הִתְיַחֲסוּת וְלִמּוּד: "עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם... לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם".

אִלּוּ הָיִינוּ צְרִיכִים לְהַחְרִים כָּל עַם שֶׁלֹּא קִדֵּם אֶת פָּנֵינוּ בְּלֶחֶם וּבְמַיִם בַּגָּלוּת, הָיִינוּ צְרִיכִים לְהַחְרִים אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ... גַּם בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה עוֹד עַם, שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא קִדֵּם אֶת יִשְׂרָאֵל בְּלֶחֶם וּבְמַיִם, אֶלָּא שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ בְּחֶרֶב. הָיוּ אֵלּוּ הָאֱדוֹמִים, דַּוְקָא עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, כִּי אָחִיךָ הוּא". בְּמַה שּׁוֹנִים עַמּוֹן וּמוֹאָב?

עָנָה עַל כָּךְ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן: "הַנִּרְאֶה אֵלַי, כִּי הַכָּתוּב הִרְחִיק שְׁנֵי הָאַחִים הָאֵלּוּ, עַמּוֹן וּמוֹאָב, שֶׁהֵם גְּמוּלֵי חֶסֶד מֵאַבְרָהָם שֶׁהִצִּיל אֲבִיהֶם וְאִמָּם מִן הַשְּׁבִי, וּבִזְכוּתוֹ שְׁלָחָם ה' מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה". כְּלוֹמַר: הֵם הָיוּ כְּפוּיֵי טוֹבָה.

הָבָה נַחְשֹׁב: עַם יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה וְחוֹנִים בִּגְבוּל מוֹאָב. "וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד, כִּי רַב הוּא, וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר מוֹאָב... עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (בַּמִּדְבָּר כב-ג) בְּקִצּוּר: בְּטוּחִים הָיוּ שֶׁהֵם עוֹמְדִים בִּפְנֵי סַכָּנָה קִיּוּמִית. וְהַתּוֹרָה תּוֹבַעַת: לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאָסוּר הָיָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה, אֶלָּא חַיָּבִים הָיוּ לְקַדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם "בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת", וּלְהַגִּישׁ לָהֶם תִּקְרֹבֶת, לֶחֶם וּמַיִם. וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁפַּעַם, לִפְנֵי הֲמוֹן שָׁנִים, סַבָּא שֶׁלָּהֶם עָשָׂה טוֹבָה לְסָבָם!

בְּעֶצֶם, הַמֻּשָּׂג "סַבָּא" אֵינוֹ מְדֻיָּק. בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. אֶת מִלְחֶמֶת מִדְיָן נִהֵל פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, בֶּן עַמְרָם בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי, בֶּן יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם - תִּשְׁעָה דּוֹרוֹת עַד יְמֵי אַבְרָהָם וְלוֹט אֲבִי עַמּוֹן וּמוֹאָב. כְּלוֹמַר: הַתּוֹרָה תָּבְעָה מִן הַגּוֹיִים הַלָּלוּ לַעֲמֹד וְלִזְכֹּר, שֶׁהַסַּבָּא שֶׁל הַסַּבָּא שֶׁל הַסַּבָּא שֶׁל הַסַּבָּא שֶׁלָּהֶם, נִצַּל פַּעַם - לִפְנֵי כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה - עַל יְדֵי סַב - סַב - סַב - סַב הָאֻמָּה הַזּוֹ.

וְאִם לֹא נִזְכְּרוּ בְּעֻבְדָּה זוֹ, וְלֹא פָּעֲלוּ עַל פִּיהָ, וְלֹא הִכִּירוּ טוֹבָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מָה? אֲזַי אֵינָם רְאוּיִים לִדַּבֵּק בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל - לָנֶצַח! וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁיְּהוּדִי, בְּמַהוּתוֹ, אֵינוֹ כְּפוּי טוֹבָה.

נָכוֹן שֶׁיְּהוּדִים אֵינָם כְּפוּיֵי טוֹבָה. אֲבָל מַה קּוֹרֶה כַּאֲשֶׁר אֲנִי חַיָּב לְהַכִּיר לְמִישֶׁהוּ טוֹבָה, וְאַחַר כָּךְ הוּא גּוֹרֵם לִי רָעָה נוֹרָאָה, עָוֶל הַזּוֹעֵק לַשָּׁמַיִם? בְּמִקְרֶה כָּזֶה אֲנִי הוֹפֵךְ לִהְיוֹת לוֹ לְאוֹיֵב מַר. נָכוֹן?

לֹא נָכוֹן!

"לֹא תְתַעֵב מִצְרִי - כִּי גֵר הָיִיתָ בְּאַרְצוֹ". פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: "לֹא תְתַעֵב מִצְרִי, מִכֹּל וָכֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁזָּרְקוּ בְּנֵיכֶם לַיְאוֹר! מַה טַּעַם? שֶׁהָיוּ לָכֶם אַכְסַנְיָה בִּשְׁעַת הַדְּחַק". כְּשֶׁהָיָה רָעָב, בִּימֵי יוֹסֵף, הֵם קָלְטוּ אֶתְכֶם וְהֵטִיבוּ עִמָּכֶם, אָז זֶה לֹא נִמְחַק אֲפִלּוּ בְּמָאתַיִם וְעֶשֶׂר שְׁנוֹת שִׁעְבּוּד פָּרֶךְ, עֲבוֹדַת עֶבֶד בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, בִּנְגִישׂות וּרְדִיפוֹת - לֹא תְּתַעֵב מִצְרִי, מִכֹּל וָכֹל!

אִלּוּ אֲנָשִׁים הָיוּ נוֹהֲגִים כָּךְ, הֲרֵי לֹא הָיוּ בְּנֵי זוּג מִתְגָּרְשִׁים. הֵם הָיוּ זוֹכְרִים הַכָּרַת טוֹבָה עַל הַתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה לַנִּשּׂוּאִין, וַהֲרֵי הַחַיִּים שֶׁאַחַר כָּךְ אֵינָם גְּרוּעִים יוֹתֵר מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם...

אֲבָל הַלֶּקַח הָעִקָּרִי מֵחוֹבַת הַכָּרַת הַטּוֹב, הוּא לְדִבְרֵי בַּעַל סֵפֶר "הַחִנּוּךְ" מְרוֹמָם וְנַעֲלֶה: "וּכְשֶׁיְּקַבֵּל זֹאת הַמִּדָּה בְּנַפְשׁוֹ - יַעֲלֶה מִמֶּנָּה לְהַכִּיר טוֹבָה לַה', שֶׁהוֹצִיאוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, וְסִפֵּק צְרָכָיו כָּל יָמָיו, וְהֶעֱמִידוֹ עַל מַתְכָּנְתּוֹ וּשְׁלֵמוּת אֵיבָרָיו, וְנָתַן בּוֹ נֶפֶשׁ וְדַעַת מֻשְׂכָּלוֹת - וְיַחְשֹׁב כַּמָּה וְכַמָּה חַיָּב הוּא לְהִזָּהֵר בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ".

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין, רַבָּהּ שֶׁל שְׁכוּנַת רָמַת אֶלְחָנָן: פַּעַם נִכְנַסְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת עַרְבִית, וְרָאִיתִי אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זָצָ"ל נִכְנָס וּמִצְטָרֵף לַמִּנְיָן שֶׁהִתְאַסֵּף. בְּבוֹאוֹ הוֹצִיא מַטְבֵּעַ מִכִּיסוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְקֻפַּת בֵּית הַכְּנֶסֶת. נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהִזְכִּירוּ דִּבְרֵי "כַּף הַחַיִּים" (או"ח רלה-ד) שֶׁהַלַּיְלָה זְמַן שְׁלִיטַת הַדִּינִים וְאֵין נוֹתְנִים בּוֹ צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה.

עָנָה: "נְתִינָה זוֹ אֵינָהּ מִדִּין צְדָקָה - אֲבָל אֲנִי נֶהֱנֶה מֵהַתְּאוּרָה, וְהַמִּזּוּג, וְהַנִּקָּיוֹן, וְהַסִּדּוּר - אֵיךְ אֵהָנֶה בְּלִי לְשַׁלֵּם?!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ראה תשע"ח
	שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם - שֶׁלָּהּ!
	"לֹא יָבוֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'" (כג-ד) הַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית, וְלַמְרוֹת שֶׁהָאֻמָּה הָעַמּוֹנִית וְהַמּוֹאָבִית עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם וְנִטְמְעוּ זֶה מִכְּבָר, הֲרֵי לֶקַח הַמִּצְוָה וְטַעֲמָהּ נִשְׁאֲרוּ לְדוֹרוֹת, וְדוֹרְשִׁים מֵאִתָּנוּ הִתְיַחֲסוּת וְלִמּוּד: "עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם... לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם". אִלּוּ הָיִינוּ צְרִיכִים לְהַחְרִים כָּל עַם שֶׁלֹּא קִדֵּם אֶת פָּנֵינוּ בְּלֶחֶם וּבְמַיִם בַּגָּלוּת, הָיִינוּ צְרִיכִים לְהַחְרִים אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ... גַּם בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה עוֹד עַם, שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא קִדֵּם אֶת יִשְׂרָאֵל בְּלֶחֶם וּבְמַיִם, אֶלָּא שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ בְּחֶרֶב. הָיוּ אֵלּוּ הָאֱדוֹמִים, דַּוְקָא עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, כִּי אָחִיךָ הוּא". בְּמַה שּׁוֹנִים עַמּוֹן וּמוֹאָב? עָנָה עַל כָּךְ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן: "הַנִּרְאֶה אֵלַי, כִּי הַכָּתוּב הִרְחִיק שְׁנֵי הָאַחִים הָאֵלּוּ, עַמּוֹן וּמוֹאָב, שֶׁהֵם גְּמוּלֵי חֶסֶד מֵאַבְרָהָם שֶׁהִצִּיל אֲבִיהֶם וְאִמָּם מִן הַשְּׁבִי, וּבִזְכוּתוֹ שְׁלָחָם ה' מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה". כְּלוֹמַר: הֵם הָיוּ כְּפוּיֵי טוֹבָה. הָבָה נַחְשֹׁב: עַם יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה וְחוֹנִים בִּגְבוּל מוֹאָב. "וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד, כִּי רַב הוּא, וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר מוֹאָב... עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (בַּמִּדְבָּר כב-ג) בְּקִצּוּר: בְּטוּחִים הָיוּ שֶׁהֵם עוֹמְדִים בִּפְנֵי סַכָּנָה קִיּוּמִית. וְהַתּוֹרָה תּוֹבַעַת: לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאָסוּר הָיָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה, אֶלָּא חַיָּבִים הָיוּ לְקַדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם "בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת", וּלְהַגִּישׁ לָהֶם תִּקְרֹבֶת, לֶחֶם וּמַיִם. וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁפַּעַם, לִפְנֵי הֲמוֹן שָׁנִים, סַבָּא שֶׁלָּהֶם עָשָׂה טוֹבָה לְסָבָם! בְּעֶצֶם, הַמֻּשָּׂג "סַבָּא" אֵינוֹ מְדֻיָּק. בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. אֶת מִלְחֶמֶת מִדְיָן נִהֵל פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, בֶּן עַמְרָם בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי, בֶּן יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם - תִּשְׁעָה דּוֹרוֹת עַד יְמֵי אַבְרָהָם וְלוֹט אֲבִי עַמּוֹן וּמוֹאָב. כְּלוֹמַר: הַתּוֹרָה תָּבְעָה מִן הַגּוֹיִים הַלָּלוּ לַעֲמֹד וְלִזְכֹּר, שֶׁהַסַּבָּא שֶׁל הַסַּבָּא שֶׁל הַסַּבָּא שֶׁל הַסַּבָּא שֶׁלָּהֶם, נִצַּל פַּעַם - לִפְנֵי כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה - עַל יְדֵי סַב - סַב - סַב - סַב הָאֻמָּה הַזּוֹ. וְאִם לֹא נִזְכְּרוּ בְּעֻבְדָּה זוֹ, וְלֹא פָּעֲלוּ עַל פִּיהָ, וְלֹא הִכִּירוּ טוֹבָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מָה? אֲזַי אֵינָם רְאוּיִים לִדַּבֵּק בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל - לָנֶצַח! וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁיְּהוּדִי, בְּמַהוּתוֹ, אֵינוֹ כְּפוּי טוֹבָה. נָכוֹן שֶׁיְּהוּדִים אֵינָם כְּפוּיֵי טוֹבָה. אֲבָל מַה קּוֹרֶה כַּאֲשֶׁר אֲנִי חַיָּב לְהַכִּיר לְמִישֶׁהוּ טוֹבָה, וְאַחַר כָּךְ הוּא גּוֹרֵם לִי רָעָה נוֹרָאָה, עָוֶל הַזּוֹעֵק לַשָּׁמַיִם? בְּמִקְרֶה כָּזֶה אֲנִי הוֹפֵךְ לִהְיוֹת לוֹ לְאוֹיֵב מַר. נָכוֹן? לֹא נָכוֹן! "לֹא תְתַעֵב מִצְרִי - כִּי גֵר הָיִיתָ בְּאַרְצוֹ". פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: "לֹא תְתַעֵב מִצְרִי, מִכֹּל וָכֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁזָּרְקוּ בְּנֵיכֶם לַיְאוֹר! מַה טַּעַם? שֶׁהָיוּ לָכֶם אַכְסַנְיָה בִּשְׁעַת הַדְּחַק". כְּשֶׁהָיָה רָעָב, בִּימֵי יוֹסֵף, הֵם קָלְטוּ אֶתְכֶם וְהֵטִיבוּ עִמָּכֶם, אָז זֶה לֹא נִמְחַק אֲפִלּוּ בְּמָאתַיִם וְעֶשֶׂר שְׁנוֹת שִׁעְבּוּד פָּרֶךְ, עֲבוֹדַת עֶבֶד בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, בִּנְגִישׂות וּרְדִיפוֹת - לֹא תְּתַעֵב מִצְרִי, מִכֹּל וָכֹל! אִלּוּ אֲנָשִׁים הָיוּ נוֹהֲגִים כָּךְ, הֲרֵי לֹא הָיוּ בְּנֵי זוּג מִתְגָּרְשִׁים. הֵם הָיוּ זוֹכְרִים הַכָּרַת טוֹבָה עַל הַתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה לַנִּשּׂוּאִין, וַהֲרֵי הַחַיִּים שֶׁאַחַר כָּךְ אֵינָם גְּרוּעִים יוֹתֵר מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם... אֲבָל הַלֶּקַח הָעִקָּרִי מֵחוֹבַת הַכָּרַת הַטּוֹב, הוּא לְדִבְרֵי בַּעַל סֵפֶר "הַחִנּוּךְ" מְרוֹמָם וְנַעֲלֶה: "וּכְשֶׁיְּקַבֵּל זֹאת הַמִּדָּה בְּנַפְשׁוֹ - יַעֲלֶה מִמֶּנָּה לְהַכִּיר טוֹבָה לַה', שֶׁהוֹצִיאוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, וְסִפֵּק צְרָכָיו כָּל יָמָיו, וְהֶעֱמִידוֹ עַל מַתְכָּנְתּוֹ וּשְׁלֵמוּת אֵיבָרָיו, וְנָתַן בּוֹ נֶפֶשׁ וְדַעַת מֻשְׂכָּלוֹת - וְיַחְשֹׁב כַּמָּה וְכַמָּה חַיָּב הוּא לְהִזָּהֵר בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ". סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין, רַבָּהּ שֶׁל שְׁכוּנַת רָמַת אֶלְחָנָן: פַּעַם נִכְנַסְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת עַרְבִית, וְרָאִיתִי אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זָצָ"ל נִכְנָס וּמִצְטָרֵף לַמִּנְיָן שֶׁהִתְאַסֵּף. בְּבוֹאוֹ הוֹצִיא מַטְבֵּעַ מִכִּיסוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְקֻפַּת בֵּית הַכְּנֶסֶת. נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהִזְכִּירוּ דִּבְרֵי "כַּף הַחַיִּים" (או"ח רלה-ד) שֶׁהַלַּיְלָה זְמַן שְׁלִיטַת הַדִּינִים וְאֵין נוֹתְנִים בּוֹ צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה. עָנָה: "נְתִינָה זוֹ אֵינָהּ מִדִּין צְדָקָה - אֲבָל אֲנִי נֶהֱנֶה מֵהַתְּאוּרָה, וְהַמִּזּוּג, וְהַנִּקָּיוֹן, וְהַסִּדּוּר - אֵיךְ אֵהָנֶה בְּלִי לְשַׁלֵּם?!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)