Otzarot-Article

"אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" (יח-ג) פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁל אַבְרָהָם הָיוּ בְּוַדַּאי שְׁקוּלוֹת מְאֹד, כֵּיצַד אִם כֵּן מְסֻגָּל הָיָה לוֹמַר לָאוֹרֵחַ הֲכִי חָשׁוּב בָּעוֹלָם: "הַמְתֵּן, עָלַי לְהַזְמִין שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים עַרְבִים"?

אוּלָם זוֹהִי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁעִם כָּל הָאִי נְעִימוּת שֶׁבַּדָּבָר, הוּא אֵינוֹ מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת, וּמְגַמַּת פָּנָיו אֵינָהּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, וּמַהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם? שֶׁיַּעֲזֹב אֶת הַקְבָּלַת פָּנָיו וְיַכְנִיס אֶת הָאוֹרְחִים. יָדַע אַבְרָהָם כִּי זֶהוּ רְצוֹן ה', וְקִיֵּם אוֹתוֹ לְלֹא שְׁאֵלוֹת, הֲגַם שֶׁהַדָּבָר נִרְאֶה מְנֻגָּד בְּתַכְלִית לַהִגָּיוֹן.

נִתָּן יִהְיֶה לְהָבִין אֶת הַדָּבָר טוֹב יוֹתֵר, בְּעֶזְרַת מְשָׁלוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם חָכָם זָצָ"ל מֵחַכְמֵי כרמנשאה שֶׁבְּפָרָס.

מֶלֶךְ אֶחָד הִצְלִיחַ לְבַסֵּס מַלְכוּתוֹ בְּאַרְצוֹ, וְהֵבִיא אֶת הַמַּמְלָכָה לְשִׂגְשׂוּג וּפְרִיחָה. הֶחְלִיטוּ נְתִינָיו לְהַבִּיעַ לוֹ אֶת הוֹקָרָתָם עַל יְדֵי יְצִירַת כֶּתֶר מַלְכוּת נִפְלָא, מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת. בְּרֹאשָׁם עָמַד רֹאשׁ הַשָּׂרִים אֲשֶׁר הִלְהִיב אֶת לִבָּם לְהַעֲלוֹת אֶת תְּרוּמָתָם בְּהַזְכִּירוֹ לָהֶם אֶת רֹב טוֹבוֹת הַמֶּלֶךְ וְאֶת דַּאֲגָתוֹ לְאָשְׁרָם וּלְרַוְחָתָם. תּוֹךְ זְמַן קָצָר נֶאֶסְפוּ בְּבֵיתוֹ תְּשׁוּרוֹתֵיהֶם הַנְּדִיבוֹת שֶׁל תּוֹשָׁבֵי הַמַּמְלָכָה - אַבְנֵי אֹדֶם, סַפִּיר וְיַהֲלוֹמִים לָרֹב, אֲבָל אֶת הָאֶבֶן הַמֶּרְכָּזִית בַּחֲזִית הָעֲטָרָה, הֶחְלִיט רֹאשׁ הַשָּׂרִים לְהָבִיא בְּעַצְמוֹ.

לְשֵׁם כָּךְ, מָכַר אֶת אַרְמוֹנוֹ, הֵמִיר אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ לְכֶסֶף מְזֻמָּן, וְכִתֵּת רַגְלָיו מִסּוֹחֵר לְמִשְׁנֵהוּ בְּמַטָּרָה לִמְצֹא אֶת הָאֶבֶן הַזּוֹהֶרֶת וְהַיְּקָרָה בְּיוֹתֵר. לַמְרוֹת מַאֲמַצָּיו וְחִפּוּשָׂיו הַנִּמְרָצִים, כָּל מַה שֶׁרָאָה לֹא הִנִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ וְלֹא נִרְאָה לוֹ נָאֶה כַּשַּׁי הַמַּתְאִים לְרוֹמְמוּת הַמֶּלֶךְ וּלְהוֹקָרַת טוּבוֹ! עָבַר הַשַּׂר אוֹרְחוֹת יַמִּים, נָסַע לְאִיִּים רְחוֹקִים עַד אֲשֶׁר מָצָא אֶבֶן יְקָרָה מִפָּז, אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאֲתָה כְּמוֹתָהּ!

שִׁלֵּם בַּעֲבוּרָהּ בְּכָל הוֹנוֹ, וְלֹא הִצְטַעֵר כְּלָל, לְהֶפֶךְ, שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. שָׁב לְאַרְצוֹ, עָלָה לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וּמְצָאוֹ מֵסֵב בְּחֶבְרַת שָׂרָיו. לְאַחַר בִּרְכוֹת הַשָּׁלוֹם הִצִּיג לִפְנֵיהֶם אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה, וְהַטְּרַקְלִין הֵאִיר מִזִּיוָהּ! הִתְפַּעֲלוּ מִמֶּנָּה הַכֹּל וְגָמְרוּ עָלֶיהָ אֶת הַהַלֵּל.

בָּחַן הַמֶּלֶךְ אֶת הָאֶבֶן הַנָּאָה מִכָּל צְדָדֶיהָ, וְשָׁאַל: "הַאִם זֶהוּ יַהֲלוֹם?". "לֹא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ", הֵשִׁיב הַשַּׂר, "זוֹהִי הָאֶבֶן הַיְקָרָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם!". הִשְׁמִיעוּ הַכֹּל מִלְמוּלֵי הִתְפַּעֲלוּת. אָמַר הַמֶּלֶךְ: "כַּיָּדוּעַ, הַיַּהֲלוֹם קָשֶׁה הוּא לִמְאֹד. אִי אֶפְשָׁר לְשָׁבְרוֹ אֶלָּא בְּיַהֲלוֹם אַחֵר. מְעַנְיֵן יִהְיֶה לָדַעַת הַאִם גַּם אֶבֶן זוֹ קְשִׁיחָה כָּל כָּךְ...".

מָסַר אֶת הָאֶבֶן לַשַּׂר שֶׁלִּימִינוֹ. "נַסֵּה נָא לְשָׁבְרָהּ!" פָּקַד. הִבִּיט הַשַּׂר בַּמֶּלֶךְ בְּעֵינַיִם קָמוֹת, וְיָדוֹ רָעֲדָה. הֲכֵיצַד יָנִיף פַּטִּישׁ עַל הָאֶבֶן הַיְקָרָה, הָעוֹמֶדֶת לְהִקָּבַע בְּמֶרְכַּז הָעֲטָרָה?!

קָרָא הַמֶּלֶךְ לַשַּׂר הַשֵּׁנִי, וְרָמַז לוֹ לִשְׁבֹּר אֶת הָאֶבֶן. סָמַר הַשַּׂר לִמְקוֹמוֹ כִּמְשֻׁתָּק. קָרָא הַמֶּלֶךְ לְכָל הַשָּׂרִים, וְאִישׁ לֹא הֵהִין לְנַסּוֹת. לְבַסּוֹף, קָרָא הַמֶּלֶךְ לְרֹאשׁ הַשָּׂרִים, שֶׁמָּכַר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְנָדַד לְמֶרְחַקִּים כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת פְּאֵר הַנֵּזֶר. "נַסֵּה אַתָּה", אָמַר לוֹ.

"בִּרְצוֹן מַלְכִּי", עָנָה, "הַאוּכַל לְקַבֵּל פַּטִּישׁ?" הַפַּטִּישׁ הוּבָא. נְטָלוֹ רֹאשׁ הַשָּׂרִים, הֱנִיפוֹ עַל הָאֶבֶן, וּלְגֹדֶל חֶרְדָתָם שֶׁל הַשָּׂרִים, נִפֵּץ אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה לִרְסִיסִים.

"מֶה עָשִׂיתָ?" נֶאֶנְקוּ בִּבְעָתָה. אָמַר לָהֶם: "שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! לְשֵׁם מָה הִקְרַבְתִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר לִי? כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶבֶן יְקָרָה?! לֹא וָלֹא! הִקְרַבְתִּי הַכֹּל - לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ! וּמַהוּ כְּבוֹדוֹ, אִם לֹא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ?!"

קָם הַמֶּלֶךְ מִכֵּס מַלְכוּתוֹ, וְחִבְּקוֹ... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	חקת תשע"ח
	חוֹבַת עֲשִׂיַּת חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ
	"אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" (יח-ג) פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁל אַבְרָהָם הָיוּ בְּוַדַּאי שְׁקוּלוֹת מְאֹד, כֵּיצַד אִם כֵּן מְסֻגָּל הָיָה לוֹמַר לָאוֹרֵחַ הֲכִי חָשׁוּב בָּעוֹלָם: "הַמְתֵּן, עָלַי לְהַזְמִין שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים עַרְבִים"? אוּלָם זוֹהִי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁעִם כָּל הָאִי נְעִימוּת שֶׁבַּדָּבָר, הוּא אֵינוֹ מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת, וּמְגַמַּת פָּנָיו אֵינָהּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, וּמַהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם? שֶׁיַּעֲזֹב אֶת הַקְבָּלַת פָּנָיו וְיַכְנִיס אֶת הָאוֹרְחִים. יָדַע אַבְרָהָם כִּי זֶהוּ רְצוֹן ה', וְקִיֵּם אוֹתוֹ לְלֹא שְׁאֵלוֹת, הֲגַם שֶׁהַדָּבָר נִרְאֶה מְנֻגָּד בְּתַכְלִית לַהִגָּיוֹן. נִתָּן יִהְיֶה לְהָבִין אֶת הַדָּבָר טוֹב יוֹתֵר, בְּעֶזְרַת מְשָׁלוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם חָכָם זָצָ"ל מֵחַכְמֵי כרמנשאה שֶׁבְּפָרָס. מֶלֶךְ אֶחָד הִצְלִיחַ לְבַסֵּס מַלְכוּתוֹ בְּאַרְצוֹ, וְהֵבִיא אֶת הַמַּמְלָכָה לְשִׂגְשׂוּג וּפְרִיחָה. הֶחְלִיטוּ נְתִינָיו לְהַבִּיעַ לוֹ אֶת הוֹקָרָתָם עַל יְדֵי יְצִירַת כֶּתֶר מַלְכוּת נִפְלָא, מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת. בְּרֹאשָׁם עָמַד רֹאשׁ הַשָּׂרִים אֲשֶׁר הִלְהִיב אֶת לִבָּם לְהַעֲלוֹת אֶת תְּרוּמָתָם בְּהַזְכִּירוֹ לָהֶם אֶת רֹב טוֹבוֹת הַמֶּלֶךְ וְאֶת דַּאֲגָתוֹ לְאָשְׁרָם וּלְרַוְחָתָם. תּוֹךְ זְמַן קָצָר נֶאֶסְפוּ בְּבֵיתוֹ תְּשׁוּרוֹתֵיהֶם הַנְּדִיבוֹת שֶׁל תּוֹשָׁבֵי הַמַּמְלָכָה - אַבְנֵי אֹדֶם, סַפִּיר וְיַהֲלוֹמִים לָרֹב, אֲבָל אֶת הָאֶבֶן הַמֶּרְכָּזִית בַּחֲזִית הָעֲטָרָה, הֶחְלִיט רֹאשׁ הַשָּׂרִים לְהָבִיא בְּעַצְמוֹ. לְשֵׁם כָּךְ, מָכַר אֶת אַרְמוֹנוֹ, הֵמִיר אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ לְכֶסֶף מְזֻמָּן, וְכִתֵּת רַגְלָיו מִסּוֹחֵר לְמִשְׁנֵהוּ בְּמַטָּרָה לִמְצֹא אֶת הָאֶבֶן הַזּוֹהֶרֶת וְהַיְּקָרָה בְּיוֹתֵר. לַמְרוֹת מַאֲמַצָּיו וְחִפּוּשָׂיו הַנִּמְרָצִים, כָּל מַה שֶׁרָאָה לֹא הִנִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ וְלֹא נִרְאָה לוֹ נָאֶה כַּשַּׁי הַמַּתְאִים לְרוֹמְמוּת הַמֶּלֶךְ וּלְהוֹקָרַת טוּבוֹ! עָבַר הַשַּׂר אוֹרְחוֹת יַמִּים, נָסַע לְאִיִּים רְחוֹקִים עַד אֲשֶׁר מָצָא אֶבֶן יְקָרָה מִפָּז, אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאֲתָה כְּמוֹתָהּ! שִׁלֵּם בַּעֲבוּרָהּ בְּכָל הוֹנוֹ, וְלֹא הִצְטַעֵר כְּלָל, לְהֶפֶךְ, שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. שָׁב לְאַרְצוֹ, עָלָה לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וּמְצָאוֹ מֵסֵב בְּחֶבְרַת שָׂרָיו. לְאַחַר בִּרְכוֹת הַשָּׁלוֹם הִצִּיג לִפְנֵיהֶם אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה, וְהַטְּרַקְלִין הֵאִיר מִזִּיוָהּ! הִתְפַּעֲלוּ מִמֶּנָּה הַכֹּל וְגָמְרוּ עָלֶיהָ אֶת הַהַלֵּל. בָּחַן הַמֶּלֶךְ אֶת הָאֶבֶן הַנָּאָה מִכָּל צְדָדֶיהָ, וְשָׁאַל: "הַאִם זֶהוּ יַהֲלוֹם?". "לֹא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ", הֵשִׁיב הַשַּׂר, "זוֹהִי הָאֶבֶן הַיְקָרָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם!". הִשְׁמִיעוּ הַכֹּל מִלְמוּלֵי הִתְפַּעֲלוּת. אָמַר הַמֶּלֶךְ: "כַּיָּדוּעַ, הַיַּהֲלוֹם קָשֶׁה הוּא לִמְאֹד. אִי אֶפְשָׁר לְשָׁבְרוֹ אֶלָּא בְּיַהֲלוֹם אַחֵר. מְעַנְיֵן יִהְיֶה לָדַעַת הַאִם גַּם אֶבֶן זוֹ קְשִׁיחָה כָּל כָּךְ...". מָסַר אֶת הָאֶבֶן לַשַּׂר שֶׁלִּימִינוֹ. "נַסֵּה נָא לְשָׁבְרָהּ!" פָּקַד. הִבִּיט הַשַּׂר בַּמֶּלֶךְ בְּעֵינַיִם קָמוֹת, וְיָדוֹ רָעֲדָה. הֲכֵיצַד יָנִיף פַּטִּישׁ עַל הָאֶבֶן הַיְקָרָה, הָעוֹמֶדֶת לְהִקָּבַע בְּמֶרְכַּז הָעֲטָרָה?! קָרָא הַמֶּלֶךְ לַשַּׂר הַשֵּׁנִי, וְרָמַז לוֹ לִשְׁבֹּר אֶת הָאֶבֶן. סָמַר הַשַּׂר לִמְקוֹמוֹ כִּמְשֻׁתָּק. קָרָא הַמֶּלֶךְ לְכָל הַשָּׂרִים, וְאִישׁ לֹא הֵהִין לְנַסּוֹת. לְבַסּוֹף, קָרָא הַמֶּלֶךְ לְרֹאשׁ הַשָּׂרִים, שֶׁמָּכַר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְנָדַד לְמֶרְחַקִּים כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת פְּאֵר הַנֵּזֶר. "נַסֵּה אַתָּה", אָמַר לוֹ. "בִּרְצוֹן מַלְכִּי", עָנָה, "הַאוּכַל לְקַבֵּל פַּטִּישׁ?" הַפַּטִּישׁ הוּבָא. נְטָלוֹ רֹאשׁ הַשָּׂרִים, הֱנִיפוֹ עַל הָאֶבֶן, וּלְגֹדֶל חֶרְדָתָם שֶׁל הַשָּׂרִים, נִפֵּץ אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה לִרְסִיסִים. "מֶה עָשִׂיתָ?" נֶאֶנְקוּ בִּבְעָתָה. אָמַר לָהֶם: "שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! לְשֵׁם מָה הִקְרַבְתִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר לִי? כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶבֶן יְקָרָה?! לֹא וָלֹא! הִקְרַבְתִּי הַכֹּל - לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ! וּמַהוּ כְּבוֹדוֹ, אִם לֹא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ?!" קָם הַמֶּלֶךְ מִכֵּס מַלְכוּתוֹ, וְחִבְּקוֹ... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)