Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה... זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר" (לה-ד) יוֹם אֶחָד פָּגְשָׁה הַצְּפַרְדֵּעַ אֶת מַרְבֵּה הָרַגְלַיִם. בֵּרְכָה אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם, וְלֹא הִתְאַפְּקָה: "תַּגִּיד, אֲנִי חַיֶּבֶת לִשְׁאֹל אוֹתְךָ שְׁאֵלָה שֶׁכָּל הַזְּמַן מְצִיקָה לִי, אֵיךְ אַתָּה מִסְתַּדֵּר וּמַצְלִיחַ לָלֶכֶת עִם יוֹתֵר מִמֵּאָה רַגְלַיִם? אֵיךְ אַתָּה מַחְלִיט אֵיזוֹ רֶגֶל לְהָזִיז קֹדֶם וְאֵיזוֹ אַחַר כָּךְ?... אֲנִי, עִם אַרְבַּע רַגְלַיִם בְּקֹשִׁי מִסְתַּדֶּרֶת..."

אַחֲרֵי שָׁבוּעַ עָבְרָה הַצְּפַרְדֵּעַ שׁוּב בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהִנֵּה הִיא מוֹצֵאת אֶת מַרְבֵּה הָרַגְלַיִם עוֹמֵד עַל עָמְדּוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בּוֹ פָּגְשָׁה אוֹתוֹ שָׁבוּעַ קֹדֶם. "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן עַד עַכְשָׁו?" תָּמְהָה.

הִבִּיט בָּהּ מַרְבֵּה הָרַגְלַיִם בְּמַבָּט מְבֻלְבָּל וְכוֹעֵס וְעָנָה: "מֵהַיּוֹם בּוֹ שָׁאַלְתְּ אֵיךְ אֲנִי מִסְתַּדֵּר עִם רַגְלַי הָרַבּוֹת, אֲנִי מְנַסֶּה לַחְשֹׁב אֵיךְ אֲנִי מַצְלִיחַ לָלֶכֶת, וּמִסְתַּבֵּךְ..."

אַחַת הַדְּרָכִים שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מֵהַמִּצְווֹת וְלַהֲבִיאוֹ לַחֲטָאִים וּלְעַצְבוּת, הִיא עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְצָרֵף לְפָנָיו בְּבַת אַחַת כַּמָּה בְּעָיוֹת וּמַטָּלוֹת, וְהוֹפֵךְ אוֹתָן לִפְקַעַת אַחַת גְּדוֹלָה שֶׁנִּדְמֵית לָאָדָם כְּמַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי פָּתִיר. כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו מִתְעַרְבְּבוֹת וּמִתְבַּלְבְּלוֹת, הוּא רוֹאֶה מוּל עֵינָיו תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל אִסּוּרִים וְחִיּוּבִים, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל, וּבָא לִידֵי יֵאוּשׁ וְחִדָּלוֹן.

וְכֵיצַד אֵפוֹא נִתָּן לְהִתְמוֹדֵד מוּל יֵצֶר זֶה?

בַּסֵּפֶר "תּוֹרַת הַפָּרָשָׁה" מוּבֵאת עֵצָה לְזֶה מִדִּבְרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה בְּפָסוּק זֶה. עוֹמֵד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְאוֹמֵר לְעַם יִשְׂרָאֵל "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'". מֹשֶׁה לֹא אָמַר "אֵלֶּה הַדְּבָרִים" אֶלָּא "זֶה הַדָּבָר" - תִּתְרַכְּזוּ רַק בַּמִּצְוָה הַזּוֹ שֶׁעוֹמֶדֶת כָּעֵת לִפְנֵיכֶם. אַל תִּקְּחוּ אֶת כָּל הַמַּטָּלוֹת כְּמִקְשָׁה אַחַת, אֶלָּא לְכָל מְשִׂימָה תַּקְדִּישׁוּ מַחְשָׁבָה נִפְרֶדֶת כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ, וְכָךְ תִּוָּכְחוּ לִרְאוֹת שֶׁלֹּא כְּצַעֲקָתָהּ, וְכָל בְּעָיָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ קַלָּה וְנִתֶּנֶת לְפִתְרוֹן.

דּוֹמֶה הַדָּבָר לִמְדִינָה שֶׁנִּלְחֶמֶת עִם כַּמָּה מְדִינוֹת אוֹיֵב בְּכַמָּה חֲזִיתוֹת. בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁלֹּא נִתָּן לְמַגֵּר אֶת כָּל הָאוֹיְבִים בְּבַת אַחַת. הַצָּבָא בּוֹחֵר אֶת הַמּוֹקְדִים הַמְסֻכָּנִים בְּיוֹתֵר, וּבָהֶם הוּא מַתְחִיל לְטַפֵּל. גַּם בַּעֲבוֹדַת ה' וְתִקּוּן הַמִּדּוֹת, לְכָל יְהוּדִי יֶשְׁנָם תְּחוּמִים רַבִּים וּמְגֻוָּנִים הַדּוֹרְשִׁים תִּקּוּן. אִם מְעֻנְיָנִים שֶׁתַּהֲלִיךְ הַתִּקּוּן יִהְיֶה חָזָק וְיָעִיל, אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד עַל כָּל הַתְּחוּמִים בּוֹ זְמַנִּית. הַדֶּרֶךְ לְהַצְלִיחַ הִיא רַק כַּאֲשֶׁר מְפַצְּלִים אֶת הָעֲבוֹדָה, וּבוֹחֲרִים בְּכָל פַּעַם לְטַפֵּל בְּדָבָר אֶחָד.

רַבִּי אָבָּלֵי פָּאסְוֶעלֶער זָצָ"ל, מִגְּאוֹנֵי דּוֹרוֹ הָיָה. מִלְּבַד קְדֻשָּׁתוֹ וְצִדְקָתוֹ נָהַג לְסוֹבֵב מֵעֵת לָעֵת בָּעֲיָרוֹת שֶׁבְּאֵזוֹר מְגוּרָיו, עַל מְנָת לְחַזְּקָם וּלְעוֹדְדָם בְּדֶרֶךְ ה'.

בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת אֲלֵיהֶן הָיָה הָרַב מַגִּיעַ, שָׁכַן מָלוֹן קָטָן אֲשֶׁר הָיָה בְּנִהוּלוֹ שֶׁל יְהוּדִי. כָּל אֵימַת שֶׁהִגִּיעַ הָרַב לָעֲיָרָה וּסְבִיבוֹתֶיהָ, אֵרְחוֹ בַּעַל הַמָּלוֹן בְּכָבוֹד רַב, וְעָמַד הָכֵן לְשָׁרְתוֹ בְּחֵפֶץ לֵב. פַּעַם שִׁכֵּן בַּעַל הַמָּלוֹן בְּחַדְרוֹ שֶׁל הָרַב יְהוּדִי עָשִׁיר שֶׁהִגִּיעַ לָאֵזוֹר לְצֹרֶךְ עֲסָקָיו.

לְאַחַר יוֹמַיִם, הֶחְלִיט הֶעָשִׁיר לֶאֱרֹז אֶת מִטַּלְטְלָיו וּלְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. אַךְ אוֹיָה, תּוֹךְ כְּדֵי הִתְאַרְגְּנוּת לַיְצִיאָה גִּלָּה לְפֶתַע כִּי צְרוֹר כַּסְפּוֹ הַתָּפוּחַ וְהַגָּדוּשׁ נֶעֱלַם לִבְלִי הוֹתִיר סִימָן. לֹא חָשַׁד הֶעָשִׁיר חָלִילָה וְחַס בָּרַב, אַךְ הֵקִים קוֹל זְעָקָה שֶׁצְּרוֹרוֹ אָבַד.

פָּנָה רַבִּי אָבָּלֵי אֶל הֶעָשִׁיר בְּרֹגַע וְשָׁאַל: "אוּלַי תּוּכַל לָתֵת לִי סִימָנִים כַּמָּה כֶּסֶף הָיָה בַּצְּרוֹר?" מָנָה הֶעָשִׁיר אֶת תְּכוּלַת אַרְנָקוֹ בִּפְרוֹטְרוֹט, וְרַבִּי אָבָּלֵי סָר אֶל חֶדֶר צְדָדִי. לְאַחַר מִסְפַּר דַּקּוֹת שָׁב, כְּשֶׁבְּיָדוֹ הַסְּכוּם בִּמְלוֹאוֹ. "מָצָאתִי מִקֹּדֶם סְכוּם גָּדוֹל", חִיֵּךְ אֶל הֶעָשִׁיר, "עַתָּה מֵבִין אֲנִי שֶׁכַּסְפְּךָ הוּא".

הֶעָשִׁיר הַנִּרְגָּשׁ הוֹדָה לָרַב מִקֶּרֶב לֵב וּפָנָה לְאַרְגֵּן אֶת חֲפָצָיו. עוֹדוֹ מְקַפֵּל אֶת כְּלֵי מִטָּתוֹ, וְהִנֵּה פָּרְצָה מִפִּיו קְרִיאָה חַדָּה בַּשֵּׁנִית, צְרוֹרוֹ הַתָּפוּחַ נִצַּב שָׁם כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא אָבַד.

הֵבִין שֶׁהַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל מֵהָרַב אֵינוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא קִבְּלוֹ בְּמַתָּנָה.

נָבוֹךְ כֻּלּוֹ פָּנָה הֶעָשִׁיר לְרַבִּי אָבָּלֵי וְשָׁאַל: "רַבִּי, עַד כְּדֵי כָּךְ? מַדּוּעַ הָיִיתָ מוּכָן לָתֵת לִי סְכוּם כֹּה גָּדוֹל מִכִּיסְךָ בְּעוֹד שֶׁכְּלָל לֹא מָצָאתָ אֶת כַּסְפִּי?"

"תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ", חִיֵּךְ רַבִּי אָבָּלֵי, "לֹא הָיְתָה זוֹ מַתָּנָה, רַק הַלְוָאָה. יָדַעְתִּי שֶׁכָּל עוֹד הִנְּךָ מְבֻלְבָּל - לֹא תִּמְצָא מְאוּמָה. הֶעֱנַקְתִּי לְךָ הַלְוָאָה בְּאוֹתוֹ סְכוּם כְּדֵי שֶׁתֵּרָגַע, וְאָכֵן תּוֹךְ מִסְפַּר דַּקּוֹת מָצָאתָ אֶת אֲבֵדָתְךָ". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	שלח תשע"ח
	מַה בֵּין יְהוֹשֻׁעַ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה
	"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה... זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר" (לה-ד) יוֹם אֶחָד פָּגְשָׁה הַצְּפַרְדֵּעַ אֶת מַרְבֵּה הָרַגְלַיִם. בֵּרְכָה אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם, וְלֹא הִתְאַפְּקָה: "תַּגִּיד, אֲנִי חַיֶּבֶת לִשְׁאֹל אוֹתְךָ שְׁאֵלָה שֶׁכָּל הַזְּמַן מְצִיקָה לִי, אֵיךְ אַתָּה מִסְתַּדֵּר וּמַצְלִיחַ לָלֶכֶת עִם יוֹתֵר מִמֵּאָה רַגְלַיִם? אֵיךְ אַתָּה מַחְלִיט אֵיזוֹ רֶגֶל לְהָזִיז קֹדֶם וְאֵיזוֹ אַחַר כָּךְ?... אֲנִי, עִם אַרְבַּע רַגְלַיִם בְּקֹשִׁי מִסְתַּדֶּרֶת..." אַחֲרֵי שָׁבוּעַ עָבְרָה הַצְּפַרְדֵּעַ שׁוּב בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהִנֵּה הִיא מוֹצֵאת אֶת מַרְבֵּה הָרַגְלַיִם עוֹמֵד עַל עָמְדּוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בּוֹ פָּגְשָׁה אוֹתוֹ שָׁבוּעַ קֹדֶם. "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן עַד עַכְשָׁו?" תָּמְהָה. הִבִּיט בָּהּ מַרְבֵּה הָרַגְלַיִם בְּמַבָּט מְבֻלְבָּל וְכוֹעֵס וְעָנָה: "מֵהַיּוֹם בּוֹ שָׁאַלְתְּ אֵיךְ אֲנִי מִסְתַּדֵּר עִם רַגְלַי הָרַבּוֹת, אֲנִי מְנַסֶּה לַחְשֹׁב אֵיךְ אֲנִי מַצְלִיחַ לָלֶכֶת, וּמִסְתַּבֵּךְ..." אַחַת הַדְּרָכִים שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מֵהַמִּצְווֹת וְלַהֲבִיאוֹ לַחֲטָאִים וּלְעַצְבוּת, הִיא עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְצָרֵף לְפָנָיו בְּבַת אַחַת כַּמָּה בְּעָיוֹת וּמַטָּלוֹת, וְהוֹפֵךְ אוֹתָן לִפְקַעַת אַחַת גְּדוֹלָה שֶׁנִּדְמֵית לָאָדָם כְּמַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי פָּתִיר. כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו מִתְעַרְבְּבוֹת וּמִתְבַּלְבְּלוֹת, הוּא רוֹאֶה מוּל עֵינָיו תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל אִסּוּרִים וְחִיּוּבִים, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל, וּבָא לִידֵי יֵאוּשׁ וְחִדָּלוֹן. וְכֵיצַד אֵפוֹא נִתָּן לְהִתְמוֹדֵד מוּל יֵצֶר זֶה? בַּסֵּפֶר "תּוֹרַת הַפָּרָשָׁה" מוּבֵאת עֵצָה לְזֶה מִדִּבְרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה בְּפָסוּק זֶה. עוֹמֵד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְאוֹמֵר לְעַם יִשְׂרָאֵל "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'". מֹשֶׁה לֹא אָמַר "אֵלֶּה הַדְּבָרִים" אֶלָּא "זֶה הַדָּבָר" - תִּתְרַכְּזוּ רַק בַּמִּצְוָה הַזּוֹ שֶׁעוֹמֶדֶת כָּעֵת לִפְנֵיכֶם. אַל תִּקְּחוּ אֶת כָּל הַמַּטָּלוֹת כְּמִקְשָׁה אַחַת, אֶלָּא לְכָל מְשִׂימָה תַּקְדִּישׁוּ מַחְשָׁבָה נִפְרֶדֶת כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ, וְכָךְ תִּוָּכְחוּ לִרְאוֹת שֶׁלֹּא כְּצַעֲקָתָהּ, וְכָל בְּעָיָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ קַלָּה וְנִתֶּנֶת לְפִתְרוֹן. דּוֹמֶה הַדָּבָר לִמְדִינָה שֶׁנִּלְחֶמֶת עִם כַּמָּה מְדִינוֹת אוֹיֵב בְּכַמָּה חֲזִיתוֹת. בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁלֹּא נִתָּן לְמַגֵּר אֶת כָּל הָאוֹיְבִים בְּבַת אַחַת. הַצָּבָא בּוֹחֵר אֶת הַמּוֹקְדִים הַמְסֻכָּנִים בְּיוֹתֵר, וּבָהֶם הוּא מַתְחִיל לְטַפֵּל. גַּם בַּעֲבוֹדַת ה' וְתִקּוּן הַמִּדּוֹת, לְכָל יְהוּדִי יֶשְׁנָם תְּחוּמִים רַבִּים וּמְגֻוָּנִים הַדּוֹרְשִׁים תִּקּוּן. אִם מְעֻנְיָנִים שֶׁתַּהֲלִיךְ הַתִּקּוּן יִהְיֶה חָזָק וְיָעִיל, אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד עַל כָּל הַתְּחוּמִים בּוֹ זְמַנִּית. הַדֶּרֶךְ לְהַצְלִיחַ הִיא רַק כַּאֲשֶׁר מְפַצְּלִים אֶת הָעֲבוֹדָה, וּבוֹחֲרִים בְּכָל פַּעַם לְטַפֵּל בְּדָבָר אֶחָד. רַבִּי אָבָּלֵי פָּאסְוֶעלֶער זָצָ"ל, מִגְּאוֹנֵי דּוֹרוֹ הָיָה. מִלְּבַד קְדֻשָּׁתוֹ וְצִדְקָתוֹ נָהַג לְסוֹבֵב מֵעֵת לָעֵת בָּעֲיָרוֹת שֶׁבְּאֵזוֹר מְגוּרָיו, עַל מְנָת לְחַזְּקָם וּלְעוֹדְדָם בְּדֶרֶךְ ה'. בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת אֲלֵיהֶן הָיָה הָרַב מַגִּיעַ, שָׁכַן מָלוֹן קָטָן אֲשֶׁר הָיָה בְּנִהוּלוֹ שֶׁל יְהוּדִי. כָּל אֵימַת שֶׁהִגִּיעַ הָרַב לָעֲיָרָה וּסְבִיבוֹתֶיהָ, אֵרְחוֹ בַּעַל הַמָּלוֹן בְּכָבוֹד רַב, וְעָמַד הָכֵן לְשָׁרְתוֹ בְּחֵפֶץ לֵב. פַּעַם שִׁכֵּן בַּעַל הַמָּלוֹן בְּחַדְרוֹ שֶׁל הָרַב יְהוּדִי עָשִׁיר שֶׁהִגִּיעַ לָאֵזוֹר לְצֹרֶךְ עֲסָקָיו. לְאַחַר יוֹמַיִם, הֶחְלִיט הֶעָשִׁיר לֶאֱרֹז אֶת מִטַּלְטְלָיו וּלְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. אַךְ אוֹיָה, תּוֹךְ כְּדֵי הִתְאַרְגְּנוּת לַיְצִיאָה גִּלָּה לְפֶתַע כִּי צְרוֹר כַּסְפּוֹ הַתָּפוּחַ וְהַגָּדוּשׁ נֶעֱלַם לִבְלִי הוֹתִיר סִימָן. לֹא חָשַׁד הֶעָשִׁיר חָלִילָה וְחַס בָּרַב, אַךְ הֵקִים קוֹל זְעָקָה שֶׁצְּרוֹרוֹ אָבַד. פָּנָה רַבִּי אָבָּלֵי אֶל הֶעָשִׁיר בְּרֹגַע וְשָׁאַל: "אוּלַי תּוּכַל לָתֵת לִי סִימָנִים כַּמָּה כֶּסֶף הָיָה בַּצְּרוֹר?" מָנָה הֶעָשִׁיר אֶת תְּכוּלַת אַרְנָקוֹ בִּפְרוֹטְרוֹט, וְרַבִּי אָבָּלֵי סָר אֶל חֶדֶר צְדָדִי. לְאַחַר מִסְפַּר דַּקּוֹת שָׁב, כְּשֶׁבְּיָדוֹ הַסְּכוּם בִּמְלוֹאוֹ. "מָצָאתִי מִקֹּדֶם סְכוּם גָּדוֹל", חִיֵּךְ אֶל הֶעָשִׁיר, "עַתָּה מֵבִין אֲנִי שֶׁכַּסְפְּךָ הוּא". הֶעָשִׁיר הַנִּרְגָּשׁ הוֹדָה לָרַב מִקֶּרֶב לֵב וּפָנָה לְאַרְגֵּן אֶת חֲפָצָיו. עוֹדוֹ מְקַפֵּל אֶת כְּלֵי מִטָּתוֹ, וְהִנֵּה פָּרְצָה מִפִּיו קְרִיאָה חַדָּה בַּשֵּׁנִית, צְרוֹרוֹ הַתָּפוּחַ נִצַּב שָׁם כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא אָבַד. הֵבִין שֶׁהַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל מֵהָרַב אֵינוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא קִבְּלוֹ בְּמַתָּנָה. נָבוֹךְ כֻּלּוֹ פָּנָה הֶעָשִׁיר לְרַבִּי אָבָּלֵי וְשָׁאַל: "רַבִּי, עַד כְּדֵי כָּךְ? מַדּוּעַ הָיִיתָ מוּכָן לָתֵת לִי סְכוּם כֹּה גָּדוֹל מִכִּיסְךָ בְּעוֹד שֶׁכְּלָל לֹא מָצָאתָ אֶת כַּסְפִּי?" "תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ", חִיֵּךְ רַבִּי אָבָּלֵי, "לֹא הָיְתָה זוֹ מַתָּנָה, רַק הַלְוָאָה. יָדַעְתִּי שֶׁכָּל עוֹד הִנְּךָ מְבֻלְבָּל - לֹא תִּמְצָא מְאוּמָה. הֶעֱנַקְתִּי לְךָ הַלְוָאָה בְּאוֹתוֹ סְכוּם כְּדֵי שֶׁתֵּרָגַע, וְאָכֵן תּוֹךְ מִסְפַּר דַּקּוֹת מָצָאתָ אֶת אֲבֵדָתְךָ". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)