Otzarot-Article

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" (כד-כה) "וְיִשְׁמְרֶךָ" - דָּרְשׁוּ בַּמִּדְרָשׁ - מִיֵּצֶר הָרָע. "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ", בַּתּוֹרָה.

וְהִסְבִּיר הָרַב "בְּרִית אָבוֹת" זָצָ"ל אֶת סֵדֶר הַבְּרָכוֹת. שֶׁלִּכְאוֹרָה יֵשׁ לִתְמֹהַּ, הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְנַע מִלְּהִתְעָרֵב בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, וְהִשְׁאִיר אוֹתָהּ לְהִתְמוֹדְדוּת הָאָדָם. שֶׁהֲרֵי לְכָךְ נִבְרָא, כְּדֵי לִגְבֹּר עַל יִצְרוֹ. וְכָךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל: "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם". וְאִם כֵּן, אֵיךְ הִבְטִיחָנוּ בְּבִרְכַּת: "וְיִשְׁמְרֶךָ - מִיֵּצֶר הָרָע"?

אֲבָל הַתְּשׁוּבָה מְצוּיָה בַּבְּרָכָה הַבָּאָה: "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ - בַּתּוֹרָה", וַהֲרֵי כְּבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע - בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין" (קִדּוּשִׁין ל:), וּבְכֹחַ הַתּוֹרָה נִצּוֹל הָאָדָם מִן הַיֵּצֶר הָרָע.

בַּסֵּפֶר "עוֹלָמוֹת שֶׁחָרְבוּ" מְסֻפָּר, שֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֹשֶׁה שִׁיסְגַאל זָצָ"ל, חֲתַן הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל, נוֹעַד עִם הַ"דִּבְרֵי יוֹאֵל" מִסַּאטְמֶר זָצָ"ל. רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֹשֶׁה הָיָה חֲנִיךְ תְּנוּעַת הַמּוּסָר, וּפַעַם הִתְבַּטֵּא שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְחַבֵּר כַּמָּה סְפָרִים כְּהַ"נּוֹדָע בִּיהוּדָה", אֲבָל אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְחַבֵּר עַמּוּד אֶחָד בִּ"מְסִלַּת יְשָׁרִים".

הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים" נוֹסַד כַּיָּדוּעַ עַל סֻלַּם הַהִתְעַלּוּת שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, וְרַבִּי אֵלִיָּהוּ מֹשֶׁה יְדָעוֹ בְּעַל פֶּה. בִּקֵּשׁ רְשׁוּת לַחְזֹר עַל שְׁלַבֵּי הַסֻּלָּם, וְהָרְשׁוּת נִתְּנָה. פָּתַח בִּרְהִיטוּת: "זְהִירוּת מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת, וּזְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת. נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי פְּרִישׁוּת, וּפְרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה" -

"טְעִיתֶם", הִפְטִיר הָרַבִּי.

לֹא יִתָּכֵן! אֲבָל אוּלַי הִשְׁמִיט בְּחָפְזוֹ.

פָּתַח מֵהַתְחָלָה: "זְהִירוּת מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת, וּזְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת", בְּרַיְתָא הִיא (עֲבוֹדָה זָרָה כ:), וְהוּא יוֹדְעָהּ בְּעַל פֶּה.

"טְעִיתֶם", חָזַר הָרַבִּי.

נָבוֹךְ רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֹשֶׁה: "יֵשׁ לָרַבִּי גִּרְסָא אַחֶרֶת?"

הֵשִׁיב הָרַבִּי: "יֵשׁ גִּרְסָאוֹת אֲחֵרוֹת, אֲבָל אַתֶּם מְצַטְּטִים אֶת הַסֵּדֶר שֶׁל הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים". וּטְעִיתֶם, הִשְׁמַטְתֶּם מַשֶּׁהוּ".

"אַדְּרַבָּה", אָמַר, "יְלַמְּדֵנִי הָרַבִּי, מַה הִשְׁמַטְתִּי".

"אֶת הַבָּסִיס", עָנָה הָרַבִּי בְּחִיּוּךְ: "תּוֹרָה מְבִיאָה לִידֵי זְהִירוּת! בְּלִי תּוֹרָה, אֵין כְּלוּם!"...

הָא לְמַה זֶּה דּוֹמֶה, לְחוֹלֶה שֶׁדָּרַשׁ בָּרוֹפְאִים וְהִכִּירוּ חָלְיוֹ וְאָמְרוּ שֶׁיִּקַּח סַם מְסֻיָּם. וְהוּא, מִבְּלִי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ יְדִיעָה בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה יַזְנִיחַ הַסַּם הַהוּא וְיִקַּח מַה שֶּׁיַּעֲלֶה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ מִן הַסַּמִּים, הֲלֹא יָמוּת הַחוֹלֶה הַהוּא וַדַּאי. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה. כִּי אֵין מִי שֶׁמַּכִּיר בָּחֳלִי הַיֵּצֶר הָרָע וּבְכֹחוֹ הַמֻּטְבָּע בּוֹ אֶלָּא בּוֹרְאוֹ שֶׁבְּרָאוֹ, וְהוּא הִזְהִירָנוּ שֶׁהָרְפוּאָה לוֹ הִיא הַתּוֹרָה. מִי אֵפוֹא יַנִּיחָהּ וְיִקַּח מַה שֶּׁיִּקַּח זוּלָתָהּ, וְיִחְיֶה?"

וַאֲסַפֵּר - הָרַב מִדִּקוּלָא רַבִּי אֲבִיגְדוֹר זָצָ"ל, אֲחִי הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז אָמַר לְאַחְיָנוֹ הַ"דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל" מִשִּׁינָאוָא: "נִסִּיתִי אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְהָאֳפָנִים לְהִפָּטֵר מֵהַיֵּצֶר הָרָע -

צַמְתִּי 'הַפְסָקוֹת' מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת - עָרַכְתִּי גִּלְגּוּלֵי שֶׁלֶג, הִכֵּיתִי בְּשָׂרִי בַּחֲרוּלִים צוֹרְבִים, עָרַכְתִּי גָּלוּת, הֵיכָן שֶׁיָּשַׁנְתִּי לַיְלָה אֶחָד לֹא יָשַׁנְתִּי לְמָחֳרָתוֹ - וִיכוֹלַנִי לְהָעִיד: בָּחוּר זֶה [הַכַּוָּנָה לַיֵּצֶר הָרָע] אֵין לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ אֶלָּא עַל יְדֵי דַּף גְּמָרָא עִם תּוֹסְפוֹת!

שָׁמַע אֶחָד וְנִרְעַשׁ. קָם וְיָצָא לַחֶדֶר הַחִיצוֹן, חִפֵּשׂ גְּמָרָא וְלֹא מָצָא. הָיָה שָׁם כֶּרֶךְ מִשְׁנָיוֹת. לָמַד פֶּרֶק וְחָזַר לַשֻּׁלְחָן.

רָאָהוּ הָרַבִּי וְאָמַר: "וְכִי סָבוּר אַתָּה שֶׁפֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת מְנַקֶּה כְּדַף גְּמָרָא?!"...

וּמַדּוּעַ לֹא?! הֲרֵי הַמִּשְׁנָה קוֹדֶמֶת לַגְּמָרָא! -

כִּי רַבּוֹתֵינוּ הִשְׁרִישׁוּ שֶׁפְּעֻלַּת "תּוֹרָה תַּבְלִין" תְּלוּיָה בְּעִקָּרָהּ בַּעֲמַל הַתּוֹרָה. "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (וַיִּקְרָא כו-ג), שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה (רַשִּׁ"י). "יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָון" (אָבוֹת ב-ב). "לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא" (אָבוֹת ה-כג), לְפִי מַה שֶּׁתִּצְטַעֵר בַּתּוֹרָה יִהְיֶה שְׂכָרְךָ, אֲבָל קְרִיאַת הַתַּעֲנוּג וְהַמְּנוּחָה אֵין קִיּוּם לָהּ וְלֹא תּוֹעֶלֶת בָּהּ (רַמְבַּ"ם). וּבְוַדַּאי שֶׁדְּרָגוֹת אֵין סְפֹר הֵן בַּעֲמַל הַתּוֹרָה. וְיוּבַן, מַדּוּעַ הַיֵּצֶר הָרָע מֵטִיל כָּל כֹּחוֹ כְּנֶגֶד לִמּוּד הַתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהַלִּמּוּד מֵבִיא לְהַחְלָשָׁתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין כו:): "תּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ (יִצְרוֹ) שֶׁל אָדָם". (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)

	שלח תשע"ח
	הַצִּיצִית מַשְׁלִימָה אֶת הַמְּזוּזָה
	"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" (כד-כה) "וְיִשְׁמְרֶךָ" - דָּרְשׁוּ בַּמִּדְרָשׁ - מִיֵּצֶר הָרָע. "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ", בַּתּוֹרָה. וְהִסְבִּיר הָרַב "בְּרִית אָבוֹת" זָצָ"ל אֶת סֵדֶר הַבְּרָכוֹת. שֶׁלִּכְאוֹרָה יֵשׁ לִתְמֹהַּ, הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְנַע מִלְּהִתְעָרֵב בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, וְהִשְׁאִיר אוֹתָהּ לְהִתְמוֹדְדוּת הָאָדָם. שֶׁהֲרֵי לְכָךְ נִבְרָא, כְּדֵי לִגְבֹּר עַל יִצְרוֹ. וְכָךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל: "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם". וְאִם כֵּן, אֵיךְ הִבְטִיחָנוּ בְּבִרְכַּת: "וְיִשְׁמְרֶךָ - מִיֵּצֶר הָרָע"? אֲבָל הַתְּשׁוּבָה מְצוּיָה בַּבְּרָכָה הַבָּאָה: "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ - בַּתּוֹרָה", וַהֲרֵי כְּבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע - בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין" (קִדּוּשִׁין ל:), וּבְכֹחַ הַתּוֹרָה נִצּוֹל הָאָדָם מִן הַיֵּצֶר הָרָע. בַּסֵּפֶר "עוֹלָמוֹת שֶׁחָרְבוּ" מְסֻפָּר, שֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֹשֶׁה שִׁיסְגַאל זָצָ"ל, חֲתַן הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל, נוֹעַד עִם הַ"דִּבְרֵי יוֹאֵל" מִסַּאטְמֶר זָצָ"ל. רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֹשֶׁה הָיָה חֲנִיךְ תְּנוּעַת הַמּוּסָר, וּפַעַם הִתְבַּטֵּא שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְחַבֵּר כַּמָּה סְפָרִים כְּהַ"נּוֹדָע בִּיהוּדָה", אֲבָל אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְחַבֵּר עַמּוּד אֶחָד בִּ"מְסִלַּת יְשָׁרִים". הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים" נוֹסַד כַּיָּדוּעַ עַל סֻלַּם הַהִתְעַלּוּת שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, וְרַבִּי אֵלִיָּהוּ מֹשֶׁה יְדָעוֹ בְּעַל פֶּה. בִּקֵּשׁ רְשׁוּת לַחְזֹר עַל שְׁלַבֵּי הַסֻּלָּם, וְהָרְשׁוּת נִתְּנָה. פָּתַח בִּרְהִיטוּת: "זְהִירוּת מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת, וּזְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת. נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי פְּרִישׁוּת, וּפְרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה" - "טְעִיתֶם", הִפְטִיר הָרַבִּי. לֹא יִתָּכֵן! אֲבָל אוּלַי הִשְׁמִיט בְּחָפְזוֹ. פָּתַח מֵהַתְחָלָה: "זְהִירוּת מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת, וּזְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת", בְּרַיְתָא הִיא (עֲבוֹדָה זָרָה כ:), וְהוּא יוֹדְעָהּ בְּעַל פֶּה. "טְעִיתֶם", חָזַר הָרַבִּי. נָבוֹךְ רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֹשֶׁה: "יֵשׁ לָרַבִּי גִּרְסָא אַחֶרֶת?" הֵשִׁיב הָרַבִּי: "יֵשׁ גִּרְסָאוֹת אֲחֵרוֹת, אֲבָל אַתֶּם מְצַטְּטִים אֶת הַסֵּדֶר שֶׁל הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים". וּטְעִיתֶם, הִשְׁמַטְתֶּם מַשֶּׁהוּ". "אַדְּרַבָּה", אָמַר, "יְלַמְּדֵנִי הָרַבִּי, מַה הִשְׁמַטְתִּי". "אֶת הַבָּסִיס", עָנָה הָרַבִּי בְּחִיּוּךְ: "תּוֹרָה מְבִיאָה לִידֵי זְהִירוּת! בְּלִי תּוֹרָה, אֵין כְּלוּם!"... הָא לְמַה זֶּה דּוֹמֶה, לְחוֹלֶה שֶׁדָּרַשׁ בָּרוֹפְאִים וְהִכִּירוּ חָלְיוֹ וְאָמְרוּ שֶׁיִּקַּח סַם מְסֻיָּם. וְהוּא, מִבְּלִי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ יְדִיעָה בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה יַזְנִיחַ הַסַּם הַהוּא וְיִקַּח מַה שֶּׁיַּעֲלֶה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ מִן הַסַּמִּים, הֲלֹא יָמוּת הַחוֹלֶה הַהוּא וַדַּאי. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה. כִּי אֵין מִי שֶׁמַּכִּיר בָּחֳלִי הַיֵּצֶר הָרָע וּבְכֹחוֹ הַמֻּטְבָּע בּוֹ אֶלָּא בּוֹרְאוֹ שֶׁבְּרָאוֹ, וְהוּא הִזְהִירָנוּ שֶׁהָרְפוּאָה לוֹ הִיא הַתּוֹרָה. מִי אֵפוֹא יַנִּיחָהּ וְיִקַּח מַה שֶּׁיִּקַּח זוּלָתָהּ, וְיִחְיֶה?" וַאֲסַפֵּר - הָרַב מִדִּקוּלָא רַבִּי אֲבִיגְדוֹר זָצָ"ל, אֲחִי הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז אָמַר לְאַחְיָנוֹ הַ"דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל" מִשִּׁינָאוָא: "נִסִּיתִי אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְהָאֳפָנִים לְהִפָּטֵר מֵהַיֵּצֶר הָרָע - צַמְתִּי 'הַפְסָקוֹת' מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת - עָרַכְתִּי גִּלְגּוּלֵי שֶׁלֶג, הִכֵּיתִי בְּשָׂרִי בַּחֲרוּלִים צוֹרְבִים, עָרַכְתִּי גָּלוּת, הֵיכָן שֶׁיָּשַׁנְתִּי לַיְלָה אֶחָד לֹא יָשַׁנְתִּי לְמָחֳרָתוֹ - וִיכוֹלַנִי לְהָעִיד: בָּחוּר זֶה [הַכַּוָּנָה לַיֵּצֶר הָרָע] אֵין לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ אֶלָּא עַל יְדֵי דַּף גְּמָרָא עִם תּוֹסְפוֹת! שָׁמַע אֶחָד וְנִרְעַשׁ. קָם וְיָצָא לַחֶדֶר הַחִיצוֹן, חִפֵּשׂ גְּמָרָא וְלֹא מָצָא. הָיָה שָׁם כֶּרֶךְ מִשְׁנָיוֹת. לָמַד פֶּרֶק וְחָזַר לַשֻּׁלְחָן. רָאָהוּ הָרַבִּי וְאָמַר: "וְכִי סָבוּר אַתָּה שֶׁפֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת מְנַקֶּה כְּדַף גְּמָרָא?!"... וּמַדּוּעַ לֹא?! הֲרֵי הַמִּשְׁנָה קוֹדֶמֶת לַגְּמָרָא! - כִּי רַבּוֹתֵינוּ הִשְׁרִישׁוּ שֶׁפְּעֻלַּת "תּוֹרָה תַּבְלִין" תְּלוּיָה בְּעִקָּרָהּ בַּעֲמַל הַתּוֹרָה. "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (וַיִּקְרָא כו-ג), שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה (רַשִּׁ"י). "יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָון" (אָבוֹת ב-ב). "לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא" (אָבוֹת ה-כג), לְפִי מַה שֶּׁתִּצְטַעֵר בַּתּוֹרָה יִהְיֶה שְׂכָרְךָ, אֲבָל קְרִיאַת הַתַּעֲנוּג וְהַמְּנוּחָה אֵין קִיּוּם לָהּ וְלֹא תּוֹעֶלֶת בָּהּ (רַמְבַּ"ם). וּבְוַדַּאי שֶׁדְּרָגוֹת אֵין סְפֹר הֵן בַּעֲמַל הַתּוֹרָה. וְיוּבַן, מַדּוּעַ הַיֵּצֶר הָרָע מֵטִיל כָּל כֹּחוֹ כְּנֶגֶד לִמּוּד הַתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהַלִּמּוּד מֵבִיא לְהַחְלָשָׁתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין כו:): "תּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ (יִצְרוֹ) שֶׁל אָדָם". (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)