Otzarot-Article

"זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ" (יא-ב) בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַמֻּתָּרִים בַּאֲכִילָה הֵם מַעֲלֵי הַגֵּרָה וּמַפְרִיסֵי הַפַּרְסָה, הַנִּזּוֹנִים מֵעֲשָׂבִים וּמִזְגָּם רַךְ וְנוֹחַ. וְהַטּוֹרְפִים הַנִּזּוֹנִים מִן הַחַי אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה, כִּי אֲכִילָתָם תּוֹלִיד אַכְזָרִיּוּת בַּנֶּפֶשׁ, כַּאֲשֶׁר כָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ.

וְיֵשׁ כָּאן מָקוֹם לַחְקֹר: הַאִם מִשּׁוּם אַכְזָרִיּוּתָם טוֹרְפִים הֵם, אוֹ לְהֶפֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם טוֹרְפִים בְּאַכְזָרִיּוּת מִשְׁתָּרֶשֶׁת הִיא בָּהֶם.

רַבֵּנוּ הָאַבַּרְבַּנֵּאל זָצָ"ל פָּשַׁט סָפֵק זֶה מִן הַכָּתוּב. לֶעָתִיד לָבוֹא נֶאֱמַר: "וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן - לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי" (יְשַׁעְיָה יא-ט). הֲרֵי לָנוּ שֶׁמִּנְהֲגֵי הָאֲכִילָה הֵם הַמַּשְׁרִישִׁים טֶבַע זֶה.

כַּמָּה יֵשׁ לָנוּ אֵפוֹא לִשְׁמֹר עַל אֲכִילָה מְעֻדֶּנֶת!

כַּיּוֹם, בְּעִדַּן הַהַנְדָּסָה הַגֶּנֶטִית בָּהּ נִתָּן לִשְׁתֹּל בְּבַעֲלֵי חַיִּים תְּכוּנוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים אֲחֵרִים, יִתָּכֵן עֶקְרוֹנִית לִיצֹר חֲמוֹר מַפְרִיס פַּרְסָה וּמַעֲלֶה גֵּרָה. הַאִם יְהֵא חֲמוֹר זֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָה? מִסְתַּבֵּר, שֶׁכְּבָר לִפְנֵי כְּאֶלֶף שָׁנִים נִדְרַשׁ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל לְעִנְיָן זֶה, וְכָתַב בְּסִפְרוֹ (מוֹרֵה נְבוּכִים ג-מח): "וְדַע, שֶׁאֵלּוּ הַסִּימָנִים, הַעֲלָאַת גֵּרָה וּשְׁסִיעַת פַּרְסָה בַּבְּהֵמוֹת וּסְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בְּדָגִים, אֵין מְצִיאוּתָם סִבַּת הַהֶתֵּר וְלֹא הֶעְדֵּרָם סִבַּת הָאִסּוּר, אֶלָּא הֵם סִימָן שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִוָּדְעוּ הַמִּין הַמְשֻׁבָּח וְהַמִּין הַדָּחוּי".

רַבֵּנוּ חַיִּים פָּלָאגִ'י זָצָ"ל, בְּסִפְרוֹ "תּוֹכַחַת חַיִּים", בְּפָרָשָׁתֵנוּ, כָּתַב לֵאמֹר: "יִסְתַּכֵּל הָאָדָם וִידַקְדֵּק הֵיטֵב, לְבַל יִכָּשֵׁל בַּאֲכִילָתוֹ וּבִשְׁתִיָּתוֹ בְּשׁוּם דְּבַר אִסּוּר. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא גַּם אִם הוּא אֵינוֹ אוֹכֵל מֵאֵיזֶה פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֲשַׁשׁ אִסּוּר מִתּוֹלָעִים וְכַדּוֹמֶה, לֹא יִקְנֶה מֵהֶם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ. כִּי מַה בֶּצַע שֶׁהוּא נִזְהָר וְהוּא מַאֲכִיל לַאֲחֵרִים?

גַּם יִזָּהֵר, שֶׁאִם יֵשׁ מַאֲכָל מְתֻלָּע בְּבֵיתוֹ, שֶׁלֹּא יַשְׁאִירֶנּוּ בַּבַּיִת. מִשּׁוּם: "וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה" (אִיּוֹב יא-יד), וְשֶׁיָּבוֹא לִידֵי מִכְשׁוֹל, לְהַכְשִׁיל שֶׁיֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ אֲחֵרִים - בֵּין מִדַּעְתּוֹ וּבֵין שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, וְהֶעָווֹן תָּלוּי עַל צַוָּארוֹ.

וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי מַגִּידֵי אֱמֶת, שֶׁסִּפְּרוּ לִי, שֶׁהָרַב הַקָּדוֹשׁ, הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבִּי שָׁלוֹם מִזְרָחִי שַׁרְעַבִּי זַ"ל, חָלַם לַיְלָה אֶחָד שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר בְּבֵיתוֹ, וְלָמָּה אֵינוֹ מְבַעֲרוֹ. וְהָיָה מְחַפֵּשׂ חִפּוּשׂ אַחַר חִפּוּשׂ מָה אִסּוּר הוּא זֶה, וְלֹא הָיָה מוֹצֵא. וְהָיָה מִצְטַעֵר הָרַב עַל זֶה. עַד שֶׁחָלַם פַּעַם שֵׁנִית, אָמְרוּ לוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ קְעָרָה אַחַת מְלֵאָה מִרְקַחַת מִגֻּדְגְּדָנִיּוֹת הַנַּעֲשׂוֹת עִם דְּבַשׁ, וְהֵן מְתֻלָּעוֹת, וְצָרִיךְ שֶׁיַּשְׁלִיכֵן לָאַשְׁפָּה, לְבַל יִכָּשְׁלוּ אֵיזֶה מִבְּנֵי הַבַּיִת לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ.

וְתָדִיר, כָּל הַיָּמִים, כְּשֶׁאוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה, יִהְיוּ עֵינָיו פְּקוּחוֹת הֵיטֵב הָדֵק, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּתוֹךְ הַקְּעָרָה אוֹ הַכּוֹס אֵיזֶה שֶׁרֶץ אוֹ פַּרְעוֹשׁ - וּבִפְרָט בִּימֵי הַקַּיִץ. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּזֶה הַרְבֵּה, וּבִפְרָט בַּלֵּילוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁמְּצוּיִים פַּרְעוֹשִׁים, נְמָלִים וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים.

וּכְשֶׁאָדָם נִזְהָר בָּזֶה, גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל. שֶׁהַבָּא לִטַּהֵר - מְסַיְּעִין אוֹתוֹ (יוֹמָא לח:).

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן חִירָארִי (וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ): מַעֲשֶׂה בְּחָכָם אֶחָד שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ אֶת מַאֲכָלוֹ. הֵרִים אֶת הַכַּף לְהַגִּישָׁהּ לְפִיו וְהִנִּיחָהּ. שָׁאֲלָה הָרַבָּנִית: "מַדּוּעַ אֵינְךָ אוֹכֵל?"

וְאָמַר: "אֵינִי אוֹכֵל, וּמְבַקֵּשׁ שֶׁגַּם אַתֶּם לֹא תֹּאכְלוּ".

נִפְגְּעָה מְאֹד וְאָמְרָה: "וְכִי חֲשׁוּדָה אֲנִי בְּעֵינֶיךָ עַל הַכַּשְׁרוּת?"

אָמַר: "חָלִילָה - וְאַל תֹּאכְלוּ".

קָמָה וּפָנְתָה לַמִּטְבָּח. שָׁאֲלָה אֶת הַמְבַשֶּׁלֶת: "הֵיכָן הָעוֹף שֶׁהָיָה כָּאן, בַּפִּנָּה?"

אָמְרָה: "בִּשַּׁלְתִּיו לַסְּעוּדָה!"

חָרְדָה וְקָרְאָה: "הַלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁהָעוֹף טְרֵפָה, וְיֵשׁ לְמָכְרוֹ לְגוֹי!"

הַטַּבָּחִית הִתְנַצְּלָה שֶׁשָּׁכְחָה אֶת דְּבָרֶיהָ, וְהָרַבָּנִית שָׁבָה אֶל הָרַב וּבִקְּשָׁה אֶת סְלִיחָתוֹ.

"עַתָּה יָדַעְתִּי", אָמְרָה, "שֶׁאִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ אַתָּה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְפַעֶמֶת בְּךָ!"

אָמַר לָהּ: "לֹא מִנֵּהּ וְלֹא מִקְצָתֵהּ! אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאִם אֵין הָאֹכֶל כָּשֵׁר מְבַכֵּר הוּא לָמוּת מֵאֲשֶׁר לְאָכְלוֹ - אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדוֹ, וְהַבָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ!" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בהעלותך תשע"ח
	פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ
	"זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ" (יא-ב) בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַמֻּתָּרִים בַּאֲכִילָה הֵם מַעֲלֵי הַגֵּרָה וּמַפְרִיסֵי הַפַּרְסָה, הַנִּזּוֹנִים מֵעֲשָׂבִים וּמִזְגָּם רַךְ וְנוֹחַ. וְהַטּוֹרְפִים הַנִּזּוֹנִים מִן הַחַי אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה, כִּי אֲכִילָתָם תּוֹלִיד אַכְזָרִיּוּת בַּנֶּפֶשׁ, כַּאֲשֶׁר כָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ. וְיֵשׁ כָּאן מָקוֹם לַחְקֹר: הַאִם מִשּׁוּם אַכְזָרִיּוּתָם טוֹרְפִים הֵם, אוֹ לְהֶפֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם טוֹרְפִים בְּאַכְזָרִיּוּת מִשְׁתָּרֶשֶׁת הִיא בָּהֶם. רַבֵּנוּ הָאַבַּרְבַּנֵּאל זָצָ"ל פָּשַׁט סָפֵק זֶה מִן הַכָּתוּב. לֶעָתִיד לָבוֹא נֶאֱמַר: "וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן - לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי" (יְשַׁעְיָה יא-ט). הֲרֵי לָנוּ שֶׁמִּנְהֲגֵי הָאֲכִילָה הֵם הַמַּשְׁרִישִׁים טֶבַע זֶה. כַּמָּה יֵשׁ לָנוּ אֵפוֹא לִשְׁמֹר עַל אֲכִילָה מְעֻדֶּנֶת! כַּיּוֹם, בְּעִדַּן הַהַנְדָּסָה הַגֶּנֶטִית בָּהּ נִתָּן לִשְׁתֹּל בְּבַעֲלֵי חַיִּים תְּכוּנוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים אֲחֵרִים, יִתָּכֵן עֶקְרוֹנִית לִיצֹר חֲמוֹר מַפְרִיס פַּרְסָה וּמַעֲלֶה גֵּרָה. הַאִם יְהֵא חֲמוֹר זֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָה? מִסְתַּבֵּר, שֶׁכְּבָר לִפְנֵי כְּאֶלֶף שָׁנִים נִדְרַשׁ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל לְעִנְיָן זֶה, וְכָתַב בְּסִפְרוֹ (מוֹרֵה נְבוּכִים ג-מח): "וְדַע, שֶׁאֵלּוּ הַסִּימָנִים, הַעֲלָאַת גֵּרָה וּשְׁסִיעַת פַּרְסָה בַּבְּהֵמוֹת וּסְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בְּדָגִים, אֵין מְצִיאוּתָם סִבַּת הַהֶתֵּר וְלֹא הֶעְדֵּרָם סִבַּת הָאִסּוּר, אֶלָּא הֵם סִימָן שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִוָּדְעוּ הַמִּין הַמְשֻׁבָּח וְהַמִּין הַדָּחוּי". רַבֵּנוּ חַיִּים פָּלָאגִ'י זָצָ"ל, בְּסִפְרוֹ "תּוֹכַחַת חַיִּים", בְּפָרָשָׁתֵנוּ, כָּתַב לֵאמֹר: "יִסְתַּכֵּל הָאָדָם וִידַקְדֵּק הֵיטֵב, לְבַל יִכָּשֵׁל בַּאֲכִילָתוֹ וּבִשְׁתִיָּתוֹ בְּשׁוּם דְּבַר אִסּוּר. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא גַּם אִם הוּא אֵינוֹ אוֹכֵל מֵאֵיזֶה פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֲשַׁשׁ אִסּוּר מִתּוֹלָעִים וְכַדּוֹמֶה, לֹא יִקְנֶה מֵהֶם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ. כִּי מַה בֶּצַע שֶׁהוּא נִזְהָר וְהוּא מַאֲכִיל לַאֲחֵרִים? גַּם יִזָּהֵר, שֶׁאִם יֵשׁ מַאֲכָל מְתֻלָּע בְּבֵיתוֹ, שֶׁלֹּא יַשְׁאִירֶנּוּ בַּבַּיִת. מִשּׁוּם: "וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה" (אִיּוֹב יא-יד), וְשֶׁיָּבוֹא לִידֵי מִכְשׁוֹל, לְהַכְשִׁיל שֶׁיֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ אֲחֵרִים - בֵּין מִדַּעְתּוֹ וּבֵין שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, וְהֶעָווֹן תָּלוּי עַל צַוָּארוֹ. וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי מַגִּידֵי אֱמֶת, שֶׁסִּפְּרוּ לִי, שֶׁהָרַב הַקָּדוֹשׁ, הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבִּי שָׁלוֹם מִזְרָחִי שַׁרְעַבִּי זַ"ל, חָלַם לַיְלָה אֶחָד שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר בְּבֵיתוֹ, וְלָמָּה אֵינוֹ מְבַעֲרוֹ. וְהָיָה מְחַפֵּשׂ חִפּוּשׂ אַחַר חִפּוּשׂ מָה אִסּוּר הוּא זֶה, וְלֹא הָיָה מוֹצֵא. וְהָיָה מִצְטַעֵר הָרַב עַל זֶה. עַד שֶׁחָלַם פַּעַם שֵׁנִית, אָמְרוּ לוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ קְעָרָה אַחַת מְלֵאָה מִרְקַחַת מִגֻּדְגְּדָנִיּוֹת הַנַּעֲשׂוֹת עִם דְּבַשׁ, וְהֵן מְתֻלָּעוֹת, וְצָרִיךְ שֶׁיַּשְׁלִיכֵן לָאַשְׁפָּה, לְבַל יִכָּשְׁלוּ אֵיזֶה מִבְּנֵי הַבַּיִת לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ. וְתָדִיר, כָּל הַיָּמִים, כְּשֶׁאוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה, יִהְיוּ עֵינָיו פְּקוּחוֹת הֵיטֵב הָדֵק, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּתוֹךְ הַקְּעָרָה אוֹ הַכּוֹס אֵיזֶה שֶׁרֶץ אוֹ פַּרְעוֹשׁ - וּבִפְרָט בִּימֵי הַקַּיִץ. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּזֶה הַרְבֵּה, וּבִפְרָט בַּלֵּילוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁמְּצוּיִים פַּרְעוֹשִׁים, נְמָלִים וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. וּכְשֶׁאָדָם נִזְהָר בָּזֶה, גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל. שֶׁהַבָּא לִטַּהֵר - מְסַיְּעִין אוֹתוֹ (יוֹמָא לח:). סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן חִירָארִי (וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ): מַעֲשֶׂה בְּחָכָם אֶחָד שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ אֶת מַאֲכָלוֹ. הֵרִים אֶת הַכַּף לְהַגִּישָׁהּ לְפִיו וְהִנִּיחָהּ. שָׁאֲלָה הָרַבָּנִית: "מַדּוּעַ אֵינְךָ אוֹכֵל?" וְאָמַר: "אֵינִי אוֹכֵל, וּמְבַקֵּשׁ שֶׁגַּם אַתֶּם לֹא תֹּאכְלוּ". נִפְגְּעָה מְאֹד וְאָמְרָה: "וְכִי חֲשׁוּדָה אֲנִי בְּעֵינֶיךָ עַל הַכַּשְׁרוּת?" אָמַר: "חָלִילָה - וְאַל תֹּאכְלוּ". קָמָה וּפָנְתָה לַמִּטְבָּח. שָׁאֲלָה אֶת הַמְבַשֶּׁלֶת: "הֵיכָן הָעוֹף שֶׁהָיָה כָּאן, בַּפִּנָּה?" אָמְרָה: "בִּשַּׁלְתִּיו לַסְּעוּדָה!" חָרְדָה וְקָרְאָה: "הַלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁהָעוֹף טְרֵפָה, וְיֵשׁ לְמָכְרוֹ לְגוֹי!" הַטַּבָּחִית הִתְנַצְּלָה שֶׁשָּׁכְחָה אֶת דְּבָרֶיהָ, וְהָרַבָּנִית שָׁבָה אֶל הָרַב וּבִקְּשָׁה אֶת סְלִיחָתוֹ. "עַתָּה יָדַעְתִּי", אָמְרָה, "שֶׁאִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ אַתָּה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְפַעֶמֶת בְּךָ!" אָמַר לָהּ: "לֹא מִנֵּהּ וְלֹא מִקְצָתֵהּ! אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאִם אֵין הָאֹכֶל כָּשֵׁר מְבַכֵּר הוּא לָמוּת מֵאֲשֶׁר לְאָכְלוֹ - אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדוֹ, וְהַבָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ!" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)