Otzarot-Article

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר" (ח-א) שׂוֹחַחְתִּי פַּעַם עִם נִצּוֹל שׁוֹאָה. אָדָם שֶׁעָבַר שִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנֹּם, חָזָה בְּמַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, וְשִׁקֵּם אֶת עַצְמוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ לְתִפְאֶרֶת. וְהוּא אָמַר לִי: "בְּאוֹשְׁוִיץ הָיְתָה נֶעֱרֶכֶת סֶלֶקְצְיָה. חֵלֶק הֻפְנוּ לְהַשְׁמָדָה, וְחֵלֶק לְמַחֲנוֹת עֲבוֹדָה, שָׁם הֻרְעַבְנוּ כִּמְעַט עַד מָוֶת, וְעָבַדְנוּ עַד כְּלוֹת הַכֹּחוֹת. אֲבָל הַחַיִּים נִתְּנוּ לָנוּ בְּמַתָּנָה. יַחַד עִם זֹאת, יָדַעְנוּ עַל מִי נִגְזַר לָמוּת, מִי לֹא יִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת יוֹם הַשִּׁחְרוּר. מִי יִכְרַע וְיִפֹּל!"

אֵיךְ יְדַעְתֶּם?" שָׁאַלְתִּי.

"רָאוּ אֶת זֶה בָּעֵינַיִם שֶׁלָּהֶם", אָמַר. "מִי שֶׁהַזִּיק שֶׁבְּעֵינָיו כָּבָה, מִי שֶׁאִבֵּד אֶת הַתִּקְוָה, מִי שֶׁרָאוּ בְּעֵינָיו הַשְׁלָמָה וּכְנִיעָה, הָיָה אָבוּד. הוּא נֶחְשַׁל - וְנִכְשַׁל!"

נִזְכַּרְתִּי בְּשִּׂיחָה זוֹ, בְּעִקְּבוֹת אִמְרָה שֶׁל רַבֵּנוּ חַיִּים כָּפוּסִי בַּעַל הַנֵּס זָצָ"ל, עַל הַפָּרָשָׁה.

רַשִּׁ"י שׁוֹאֵל בְּפָרְשָׁתֵנוּ, בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ: "לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת הַמְּנוֹרָה לַחֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים? לְפִי שֶׁכְּשֶׁרָאָה אַהֲרֹן אֶת חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ כְּשֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בַּחֲנֻכָּה, לֹא הוּא וְלֹא שִׁבְטוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת".

שָׁאַל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים כָּפוּסִי זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "בְּאוֹר הַחַיִּים": יָדוּעַ, כִּי דִּבּוּר הוּא לָשׁוֹן קָשָׁה וְנוֹקֶבֶת, וְאִלּוּ אֲמִירָה הִיא רַכָּה וּמְפַיֶּסֶת. כָּאן, נוֹקֵט הַכָּתוּב בִּשְׁתֵּי הַלְּשׁוֹנוֹת יַחְדָּו: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת". וּמַשְׁמָעָם שֶׁל דְּבָרִים, שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיְתָה הַקְפָּדָה עַל אַהֲרֹן, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן בָּא פִּיּוּס וְרִצּוּי. עַל מָה וְלָמָּה הִקְפִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה'?

עָנָה הָרַב: מִן הַשָּׁמַיִם טָעֲנוּ כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, מַדּוּעַ חָלְשָׁה דַּעְתְּךָ כַּאֲשֶׁר קָרְבָּנָם שֶׁל הַנְּשִׂיאִים הִתְקַבֵּל וְאַתָּה לֹא נִמְנֵיתָ עִמָּהֶם. הַאִם הֵם הִצְטַוּוּ לְהַקְרִיב קָרְבָּן וְעָלֶיךָ דִּלְּגוּ? לֹא וָלֹא! הֲרֵי הֵם הִתְיַצְּבוּ מֵרְצוֹנָם וּבְיָזְמָתָם וְהֵבִיאוּ אֶת הַקָּרְבָּנוֹת, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִצְטַוָּה לֵאמֹר: "קַח מֵאִתָּם". אָז מִי הִפְרִיעַ לְךָ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם? מַדּוּעַ לֹא הֵבֵאתָ גַּם אַתָּה? מַדּוּעַ הִסְתַּפַּקְתָּ בְּקִנְאָה בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים!!!

לְמִקְרָא הַדְּבָרִים, נִזְכַּרְתִּי בְּאוֹתָהּ שִׂיחָה עִם הָאִישׁ יוֹצֵא הַמַּחֲנוֹת. וּמַדּוּעַ, מִשּׁוּם שֶׁגַּם אִם הָיְתָה עַל אַהֲרֹן תְּבִיעָה מַדּוּעַ לֹא הִקְרִיב, וּלְפִיכָךְ זָכוּ הַנְּשִׂיאִים - לְפָחוֹת קִנֵּא! לְפָחוֹת חָרָה לוֹ, וְצַעֲרוֹ הֵבִיא אֶת הַבְּשׂוֹרָה וְהַזְּכִיָּה בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת!

וְכָךְ גַּם הַנְּשִׂיאִים עַצְמָם. בִּשְׁעָתוֹ, בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, הִתְעַצְּלוּ וְלֹא הֵבִיאוּ תְּרוּמָתָם. חַשְּׁבוּ שֶׁיָּבִיאוּ בַּסּוֹף, אֲבָל כְּבָר לֹא נוֹתַר דָּבָר. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ הַכֹּל, וְלֹא הוֹתִירוּ עֲבוּרָם מְאוּמָה. לֹא נָטְלוּ חֵלֶק בִּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, וְהִסְתַּפְּקוּ בִּתְרוּמַת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לְבִגְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל: "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן" (שְׁמוֹת לה-כז).

אֲבָל בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן פֵּרֵשׁ: "וְהַנְּשִׂיאִים הֵבִיאוּ", מִלְּשׁוֹן עֲנָנִים: "וְעַנְנֵי שָׁמַיִם הָלְכוּ לִנְהַר פִּישׁוֹן שֶׁשָּׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם, וְהֶעֱלוּ מִשָּׁם אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֶת אַבְנֵי הַמִּלּוּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן, וְהוֹרִידוּם עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר. וְהָלְכוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל וֶהֱבִיאוּם לְצֹרֶךְ עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן".

וּגְאוֹן הַמַּחְשָׁבָה, רַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְּלִין זָצָ"ל (צִדְקַת הַצַּדִּיק קנא), מָצָא בַּדְּבָרִים עֹמֶק כֹּה נִפְלָא. הָעֲנָנִים מַאֲפִילִים וּמַחְשִׁיכִים, אֲבָל חֹשֶׁךְ זֶה הוּא בְּרָכָה לָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים - הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר". הַנְּשִׂיאִים הִתְעַצְּלוּ וְנֶעֶנְשׁוּ, הֵם הַיְחִידִים בָּעָם שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ נִדְבָתָם לַמִּשְׁכָּן. עַצְלוּתָם הָיְתָה כְּמָסַךְ הֶעָבִים וְחֶשְׁכַת הָעֲנָנִים. חָשְׁכוּ עֵינֵיהֶם, אַךְ לֹא בְּרִפְיוֹן וְאָזְלַת יָד, דִּכְדוּךְ וְיֵאוּשׁ. בְּקַדַּחְתָּנוּת חִפְּשׂוּ מַה לְּהָבִיא - וְהַמִּכְשׁוֹל הָיָה לָהֶם לִמְדַרְבֵּן וּמֵאִיץ, וְאוֹתָם עָבִים הוֹרִידוּ לָהֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמְאִירוֹת. "לָכֵן הִתְנַדְּבוּ בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה". וְקָרְבָּנָם נִכְתַּב בַּתּוֹרָה בְּפֵרוּט כֹּה רַב.

כָּךְ זָכוּ הֵם, וְכָךְ זָכָה אַהֲרֹן. כִּי לֹא נוֹאֲשׁוּ וְלֹא דֻּכְדְּכוּ, חָלְשָׁה דַּעְתָּם - וְהִתְאַזְּרוּ עֹז, הִגְבִּירוּ חֲיָלִים, וְזָכוּ בְּכִפְלַיִם. כְּפִי שֶׁסִּפֵּר אוֹתוֹ יוֹצֵא מַחֲנוֹת - שֶׁכָּל מִי שֶׁלָּחַם, שֶׁקִּוָּה, שֶׁחָרַק שִׁנַּיִם וְלֹא הִתְיָאֵשׁ - זָכָה וְנִצֵּחַ. וּמִי שֶׁהוֹרִיד רֹאשׁוֹ, יָדָיו רָפוּ, עֵינָיו כָּבוּ - הִפְסִיד אֶת הַמַּעֲרָכָה מֵרֹאשׁ.

הַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְגַבֵּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד. בְּכָל כִּתָּה יֶשְׁנָם כַּמָּה תַּלְמִידִים שֶׁלּוֹמְדִים, מְשַׁנְּנִים, חוֹזְרִים, מִתְכּוֹנְנִים - וּמַצְלִיחִים, וְגוֹרְפִים אֶת הַצִּיּוּנִים הַגְּבוֹהִים. וְיֶשְׁנָם אֲחֵרִים - שֶׁמְּקַנְּאִים, שֶׁדַּעְתָּם נֶחְלֶשֶׁת. מַדּוּעַ?! בִּמְקוֹם לְקַנֵּא, תִּלְמְדוּ כְּמוֹתָם - וְתַצְלִיחוּ. הָאֲדִישׁוּת וְהַהַשְׁלָמָה הֵן הָעֲרֻבָּה לִתְבוּסְתָּנוּת. בִּמְקוֹם חֲלִישׁוּת דַּעַת וְקִנְאָה, נַסּוּ וְהַצְלִיחוּ, כִּי "יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - תַּאֲמִין". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שבועות תשע"ח
	חֲשִׁיבוּת שְׁמִירַת הַגְּדָרִים וְהַסִּיגִים
	"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר" (ח-א) שׂוֹחַחְתִּי פַּעַם עִם נִצּוֹל שׁוֹאָה. אָדָם שֶׁעָבַר שִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנֹּם, חָזָה בְּמַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, וְשִׁקֵּם אֶת עַצְמוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ לְתִפְאֶרֶת. וְהוּא אָמַר לִי: "בְּאוֹשְׁוִיץ הָיְתָה נֶעֱרֶכֶת סֶלֶקְצְיָה. חֵלֶק הֻפְנוּ לְהַשְׁמָדָה, וְחֵלֶק לְמַחֲנוֹת עֲבוֹדָה, שָׁם הֻרְעַבְנוּ כִּמְעַט עַד מָוֶת, וְעָבַדְנוּ עַד כְּלוֹת הַכֹּחוֹת. אֲבָל הַחַיִּים נִתְּנוּ לָנוּ בְּמַתָּנָה. יַחַד עִם זֹאת, יָדַעְנוּ עַל מִי נִגְזַר לָמוּת, מִי לֹא יִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת יוֹם הַשִּׁחְרוּר. מִי יִכְרַע וְיִפֹּל!" אֵיךְ יְדַעְתֶּם?" שָׁאַלְתִּי. "רָאוּ אֶת זֶה בָּעֵינַיִם שֶׁלָּהֶם", אָמַר. "מִי שֶׁהַזִּיק שֶׁבְּעֵינָיו כָּבָה, מִי שֶׁאִבֵּד אֶת הַתִּקְוָה, מִי שֶׁרָאוּ בְּעֵינָיו הַשְׁלָמָה וּכְנִיעָה, הָיָה אָבוּד. הוּא נֶחְשַׁל - וְנִכְשַׁל!" נִזְכַּרְתִּי בְּשִּׂיחָה זוֹ, בְּעִקְּבוֹת אִמְרָה שֶׁל רַבֵּנוּ חַיִּים כָּפוּסִי בַּעַל הַנֵּס זָצָ"ל, עַל הַפָּרָשָׁה. רַשִּׁ"י שׁוֹאֵל בְּפָרְשָׁתֵנוּ, בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ: "לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת הַמְּנוֹרָה לַחֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים? לְפִי שֶׁכְּשֶׁרָאָה אַהֲרֹן אֶת חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ כְּשֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בַּחֲנֻכָּה, לֹא הוּא וְלֹא שִׁבְטוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת". שָׁאַל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים כָּפוּסִי זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "בְּאוֹר הַחַיִּים": יָדוּעַ, כִּי דִּבּוּר הוּא לָשׁוֹן קָשָׁה וְנוֹקֶבֶת, וְאִלּוּ אֲמִירָה הִיא רַכָּה וּמְפַיֶּסֶת. כָּאן, נוֹקֵט הַכָּתוּב בִּשְׁתֵּי הַלְּשׁוֹנוֹת יַחְדָּו: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת". וּמַשְׁמָעָם שֶׁל דְּבָרִים, שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיְתָה הַקְפָּדָה עַל אַהֲרֹן, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן בָּא פִּיּוּס וְרִצּוּי. עַל מָה וְלָמָּה הִקְפִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה'? עָנָה הָרַב: מִן הַשָּׁמַיִם טָעֲנוּ כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, מַדּוּעַ חָלְשָׁה דַּעְתְּךָ כַּאֲשֶׁר קָרְבָּנָם שֶׁל הַנְּשִׂיאִים הִתְקַבֵּל וְאַתָּה לֹא נִמְנֵיתָ עִמָּהֶם. הַאִם הֵם הִצְטַוּוּ לְהַקְרִיב קָרְבָּן וְעָלֶיךָ דִּלְּגוּ? לֹא וָלֹא! הֲרֵי הֵם הִתְיַצְּבוּ מֵרְצוֹנָם וּבְיָזְמָתָם וְהֵבִיאוּ אֶת הַקָּרְבָּנוֹת, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִצְטַוָּה לֵאמֹר: "קַח מֵאִתָּם". אָז מִי הִפְרִיעַ לְךָ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם? מַדּוּעַ לֹא הֵבֵאתָ גַּם אַתָּה? מַדּוּעַ הִסְתַּפַּקְתָּ בְּקִנְאָה בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים!!! לְמִקְרָא הַדְּבָרִים, נִזְכַּרְתִּי בְּאוֹתָהּ שִׂיחָה עִם הָאִישׁ יוֹצֵא הַמַּחֲנוֹת. וּמַדּוּעַ, מִשּׁוּם שֶׁגַּם אִם הָיְתָה עַל אַהֲרֹן תְּבִיעָה מַדּוּעַ לֹא הִקְרִיב, וּלְפִיכָךְ זָכוּ הַנְּשִׂיאִים - לְפָחוֹת קִנֵּא! לְפָחוֹת חָרָה לוֹ, וְצַעֲרוֹ הֵבִיא אֶת הַבְּשׂוֹרָה וְהַזְּכִיָּה בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת! וְכָךְ גַּם הַנְּשִׂיאִים עַצְמָם. בִּשְׁעָתוֹ, בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, הִתְעַצְּלוּ וְלֹא הֵבִיאוּ תְּרוּמָתָם. חַשְּׁבוּ שֶׁיָּבִיאוּ בַּסּוֹף, אֲבָל כְּבָר לֹא נוֹתַר דָּבָר. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ הַכֹּל, וְלֹא הוֹתִירוּ עֲבוּרָם מְאוּמָה. לֹא נָטְלוּ חֵלֶק בִּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, וְהִסְתַּפְּקוּ בִּתְרוּמַת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לְבִגְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל: "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן" (שְׁמוֹת לה-כז). אֲבָל בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן פֵּרֵשׁ: "וְהַנְּשִׂיאִים הֵבִיאוּ", מִלְּשׁוֹן עֲנָנִים: "וְעַנְנֵי שָׁמַיִם הָלְכוּ לִנְהַר פִּישׁוֹן שֶׁשָּׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם, וְהֶעֱלוּ מִשָּׁם אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֶת אַבְנֵי הַמִּלּוּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן, וְהוֹרִידוּם עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר. וְהָלְכוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל וֶהֱבִיאוּם לְצֹרֶךְ עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן". וּגְאוֹן הַמַּחְשָׁבָה, רַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְּלִין זָצָ"ל (צִדְקַת הַצַּדִּיק קנא), מָצָא בַּדְּבָרִים עֹמֶק כֹּה נִפְלָא. הָעֲנָנִים מַאֲפִילִים וּמַחְשִׁיכִים, אֲבָל חֹשֶׁךְ זֶה הוּא בְּרָכָה לָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים - הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר". הַנְּשִׂיאִים הִתְעַצְּלוּ וְנֶעֶנְשׁוּ, הֵם הַיְחִידִים בָּעָם שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ נִדְבָתָם לַמִּשְׁכָּן. עַצְלוּתָם הָיְתָה כְּמָסַךְ הֶעָבִים וְחֶשְׁכַת הָעֲנָנִים. חָשְׁכוּ עֵינֵיהֶם, אַךְ לֹא בְּרִפְיוֹן וְאָזְלַת יָד, דִּכְדוּךְ וְיֵאוּשׁ. בְּקַדַּחְתָּנוּת חִפְּשׂוּ מַה לְּהָבִיא - וְהַמִּכְשׁוֹל הָיָה לָהֶם לִמְדַרְבֵּן וּמֵאִיץ, וְאוֹתָם עָבִים הוֹרִידוּ לָהֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמְאִירוֹת. "לָכֵן הִתְנַדְּבוּ בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה". וְקָרְבָּנָם נִכְתַּב בַּתּוֹרָה בְּפֵרוּט כֹּה רַב. כָּךְ זָכוּ הֵם, וְכָךְ זָכָה אַהֲרֹן. כִּי לֹא נוֹאֲשׁוּ וְלֹא דֻּכְדְּכוּ, חָלְשָׁה דַּעְתָּם - וְהִתְאַזְּרוּ עֹז, הִגְבִּירוּ חֲיָלִים, וְזָכוּ בְּכִפְלַיִם. כְּפִי שֶׁסִּפֵּר אוֹתוֹ יוֹצֵא מַחֲנוֹת - שֶׁכָּל מִי שֶׁלָּחַם, שֶׁקִּוָּה, שֶׁחָרַק שִׁנַּיִם וְלֹא הִתְיָאֵשׁ - זָכָה וְנִצֵּחַ. וּמִי שֶׁהוֹרִיד רֹאשׁוֹ, יָדָיו רָפוּ, עֵינָיו כָּבוּ - הִפְסִיד אֶת הַמַּעֲרָכָה מֵרֹאשׁ. הַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְגַבֵּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד. בְּכָל כִּתָּה יֶשְׁנָם כַּמָּה תַּלְמִידִים שֶׁלּוֹמְדִים, מְשַׁנְּנִים, חוֹזְרִים, מִתְכּוֹנְנִים - וּמַצְלִיחִים, וְגוֹרְפִים אֶת הַצִּיּוּנִים הַגְּבוֹהִים. וְיֶשְׁנָם אֲחֵרִים - שֶׁמְּקַנְּאִים, שֶׁדַּעְתָּם נֶחְלֶשֶׁת. מַדּוּעַ?! בִּמְקוֹם לְקַנֵּא, תִּלְמְדוּ כְּמוֹתָם - וְתַצְלִיחוּ. הָאֲדִישׁוּת וְהַהַשְׁלָמָה הֵן הָעֲרֻבָּה לִתְבוּסְתָּנוּת. בִּמְקוֹם חֲלִישׁוּת דַּעַת וְקִנְאָה, נַסּוּ וְהַצְלִיחוּ, כִּי "יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - תַּאֲמִין". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)