Otzarot-Article

"וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה'" (כב-לא) יֵשׁ לְדַקְדֵּק מַהוּ כֶּפֶל הַדְּבָרִים "וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם"?

מְיַשֵּׁב הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" עַל פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל "שְׂכַר מִצְוָה - מִצְוָה" (אָבוֹת ד-ב), דְּהַיְנוּ: מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לְיָדָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה מִצְוָה נוֹסֶפֶת כְּדֵי לְזַכּוֹתוֹ בְּשָׂכָר נוֹסָף לָעוֹלָם הַבָּא. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק: אִם אַתֶּם שׁוֹמְרִים וְעוֹשִׂים "אֶת מִצְווֹתַי", אָז "וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם" - תִּזְכּוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד מִצְווֹת נוֹסָפוֹת, וַ"אֲנִי ה'" - נֶאֱמָן לִתֵּן שָׂכָר.

בְּהֶקְשֵׁר לְזֶה, מְסַפֵּר הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "חַסְדֵי אָבוֹת":

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת צַדִּיקָה וַחֲסִידָה, שֶׁהָיְתָה אוֹפָה לֶחֶם מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בְּתַנּוּר שֶׁבַּחֲצֵרָהּ. יוֹם אֶחָד, עֵת שֶׁנִּיחוֹחַ עָרֵב שֶׁל לֶחֶם טָרִי נִשָּׂא בָּאֲוִיר, נִגְּשָׁה וְהוֹצִיאָה אֶת הַלֶּחֶם הַלּוֹהֵט שֶׁהָיָה מוּכָן בַּתַּנּוּר. וְהִנֵּה, נִכְנַס בְּצַעַד כּוֹשֵׁל אִישׁ עָנִי אֶל הֶחָצֵר, וּבִקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים דְּבַר-מָה לְהַחְיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. נָתְנָה לוֹ הָאִשָּׁה כִּכַּר לֶחֶם אַחַת. אוֹרוּ עֵינָיו, וְהוּא יָשַׁב בֶּחָצֵר לֶאֱכֹל עַד שֶׁשָּׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו.

עוֹד מִלּוֹת הַתּוֹדָה בְּפִיו, וְהִנֵּה נִכְנַס עָנִי נוֹסָף אֶל הֶחָצֵר, וּבִבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים בִּקֵּשׁ מְעַט לֶחֶם לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשׁוֹ, כִּי זֶה יוֹמַיִם לֹא טָעַם מְאוּמָה. נָתְנָה לוֹ הָאִשָּׁה אֶת הַכִּכָּר הַשְּׁנִיָּה.

בִּרְאוֹתָהּ כִּי לֹא נוֹתַר לָהּ מַה לֶּאֱכֹל, נָטְלָה אֶת שַׂקִּית הַבַּד עִם הַחִטִּים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בּוֹ, וּפָנְתָה אֶל הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לָרֵחַיִם שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם. אַחַר שֶׁטָּחֲנָה אֶת הַחִטִּים, מִלְּאָה אֶת הַשַּׂקִּית בְּקֶמַח, קָשְׁרָה וְהִנִּיחָה עַל כְּתֵפָהּ וּפָנְתָה לָשׁוּב אֶל בֵּיתָהּ לֶאֱפוֹת לַחָמָהּ.

וְהִנֵּה, בְּעוֹדָהּ עוֹבֶרֶת עַל שְׂפַת הַיָּם, נָשְׁבָה לְפֶתַע רוּחַ חֲזָקָה וְנָשְׂאָה עִמָּהּ אֶת שַׂקִּית הַקֶּמַח אֶל תּוֹךְ הַיָּם. הִצְטַעֲרָה הָאִשָּׁה וְלֹא הֵבִינָה פֵּשֶׁר הַדָּבָר, "זֶה חֶסֶד וְזֶה שְׂכָרוֹ?!" וַתֵּלֵךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה' בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַסָּמוּךְ לְחוֹף הַיָּם, לָדַעַת עַל מֶה עָשָׂה לָהּ ה' כָּכָה. שָׁמַע הָרַב אֶת פְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּבִקֵּשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר.

עוֹדוֹ מְהַרְהֵר, וְהִנֵּה נִכְנְסוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וּבְיָדָם כִּיס זְהוּבִים. הִנִּיחוּ אֶת כִּיס הַזְּהוּבִים עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָרַב, וְסִפְּרוּ סִפּוּר מֻפְלָא:

"בְּמֶרְחַק עֲשָׂרָה מִילִין מִן הַחוֹף נִתְקְלָה לְפֶתַע סְפִינָתֵנוּ בְּסֶלַע חַד אֲשֶׁר פָּעַר חֹר בְּדָפְנָהּ. מַיִם רַבִּים זָרְמוּ לְתוֹךְ הָאֳנִיָּה, שֶׁעָמְדָה לְהִשָּׁבֵר וּלְהִטָּרֵף בִּמְצוּלוֹת יָם. בַּצַּר לָנוּ, עָמַדְנוּ וְנָדַרְנוּ נֶדֶר לֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם יַצִּילֵנוּ מִן הַצָּרָה אֵלֶיהָ נִקְלַעְנוּ, נַקְדִּישׁ כִּיס זְהוּבִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

"וַיְהִי אַךְ כִּלִּינוּ לְדַבֵּר, וְהִנֵּה קוֹל חֲבָטָה נִשְׁמַע בְּדִיּוּק סָמוּךְ לַנֶּקֶב שֶׁנִּפְעַר בָּאֳנִיָּה. תֵּכֶף חָדְלוּ הַמַּיִם מִלִּזְרֹם, וְהָאֳנִיָּה הִמְשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ לְחוֹף מִבְטָחִים. מִשֶּׁיָּרַדְנוּ חַיִּים וּשְׁלֵמִים אֶל הַחוֹף, נָשָׂאנוּ תּוֹדָה נִרְגֶּשֶׁת לְצוּר הָעוֹלָמִים, וּמִהַרְנוּ אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּרוֹב לְשַׁלֵּם אֶת נִדְרֵנוּ לַה' יִתְבָּרַךְ הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ".

שָׂמַח רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּשִׂמְחָתָם, וְהִתְעַנְיֵן אִם בָּדְקוּ כֵּיצַד נִסְתַּם הַחֹר. אָמְרוּ לוֹ: "הַמְתֵּן שֶׁנֵּלֵךְ וְנִבְדֹּק הַדָּבָר". חָזְרוּ לָאֳנִיָּה וּמָצְאוּ שַׂקִּית בָּצֵק שֶׁנִּצְמְדָה לַחֹר שֶׁנִּפְעַר בַּדֹּפֶן. נְטָלוּהָ עִמָּם וּלְקָחוּהָ לְרַב.

"שַׂקִּית זוֹ, שֶׁלְּךָ הִיא?" פָּנָה הָרַב לָאִשָּׁה שֶׁהִמְתִּינָה לִתְשׁוּבָה. וַתַּעַן "כֵּן הַדָּבָר".

נָשָׂא רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה יָדָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָמַר נִרְגָּשׁוֹת: "רְאִי נָא אֵיךְ זִכּוּ אוֹתָךְ מִן הַשָּׁמַיִם בְּמִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה! בְּכָךְ שֶׁהֶחְיֵית אֶת שְׁנֵי הָעֲנִיִּים, זִכּוּ אוֹתָךְ לְהַצִּיל אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל כָּל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה. שַׂקִּית הַקֶּמַח שֶׁעָפָה בָּרוּחַ אֶל מֵי הַיָּם, נִרְטְבָה וְהָפְכָה לְבָצֵק, וְהִיא שֶׁסָּתְמָה אֶת הַחֹר בָּאֳנִיָּה... אַשְׁרַיִךְ וְטוֹב לָךְ! הַמְשִׁיכִי בְּמַעֲשַׂיִךְ הַטּוֹבִים!" וְהוֹרָה לָהּ לָקַחַת אֶת כִּיס הַזְּהוּבִים שֶׁעַל שֻׁלְחָנוֹ.

שָׂמְחָה הָאִשָּׁה מְאֹד עַל הַזְּכוּת שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה לְיָדָהּ, וּבַכֶּסֶף שֶׁנּוֹתַר לָהּ קָנְתָה מִן הַחֲנוּת פַּת וְלִפְתָּן, וְשָׁבָה אֶל בֵּיתָהּ לִסְעֹד אֶת לִבָּהּ בְּטוּב לֵבָב. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	פסח תשע"ח
	"אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי וּמַפְסִיד"!
	"וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה'" (כב-לא) יֵשׁ לְדַקְדֵּק מַהוּ כֶּפֶל הַדְּבָרִים "וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם"? מְיַשֵּׁב הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" עַל פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל "שְׂכַר מִצְוָה - מִצְוָה" (אָבוֹת ד-ב), דְּהַיְנוּ: מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לְיָדָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה מִצְוָה נוֹסֶפֶת כְּדֵי לְזַכּוֹתוֹ בְּשָׂכָר נוֹסָף לָעוֹלָם הַבָּא. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק: אִם אַתֶּם שׁוֹמְרִים וְעוֹשִׂים "אֶת מִצְווֹתַי", אָז "וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם" - תִּזְכּוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד מִצְווֹת נוֹסָפוֹת, וַ"אֲנִי ה'" - נֶאֱמָן לִתֵּן שָׂכָר. בְּהֶקְשֵׁר לְזֶה, מְסַפֵּר הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "חַסְדֵי אָבוֹת": מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת צַדִּיקָה וַחֲסִידָה, שֶׁהָיְתָה אוֹפָה לֶחֶם מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בְּתַנּוּר שֶׁבַּחֲצֵרָהּ. יוֹם אֶחָד, עֵת שֶׁנִּיחוֹחַ עָרֵב שֶׁל לֶחֶם טָרִי נִשָּׂא בָּאֲוִיר, נִגְּשָׁה וְהוֹצִיאָה אֶת הַלֶּחֶם הַלּוֹהֵט שֶׁהָיָה מוּכָן בַּתַּנּוּר. וְהִנֵּה, נִכְנַס בְּצַעַד כּוֹשֵׁל אִישׁ עָנִי אֶל הֶחָצֵר, וּבִקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים דְּבַר-מָה לְהַחְיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. נָתְנָה לוֹ הָאִשָּׁה כִּכַּר לֶחֶם אַחַת. אוֹרוּ עֵינָיו, וְהוּא יָשַׁב בֶּחָצֵר לֶאֱכֹל עַד שֶׁשָּׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו. עוֹד מִלּוֹת הַתּוֹדָה בְּפִיו, וְהִנֵּה נִכְנַס עָנִי נוֹסָף אֶל הֶחָצֵר, וּבִבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים בִּקֵּשׁ מְעַט לֶחֶם לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשׁוֹ, כִּי זֶה יוֹמַיִם לֹא טָעַם מְאוּמָה. נָתְנָה לוֹ הָאִשָּׁה אֶת הַכִּכָּר הַשְּׁנִיָּה. בִּרְאוֹתָהּ כִּי לֹא נוֹתַר לָהּ מַה לֶּאֱכֹל, נָטְלָה אֶת שַׂקִּית הַבַּד עִם הַחִטִּים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בּוֹ, וּפָנְתָה אֶל הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לָרֵחַיִם שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם. אַחַר שֶׁטָּחֲנָה אֶת הַחִטִּים, מִלְּאָה אֶת הַשַּׂקִּית בְּקֶמַח, קָשְׁרָה וְהִנִּיחָה עַל כְּתֵפָהּ וּפָנְתָה לָשׁוּב אֶל בֵּיתָהּ לֶאֱפוֹת לַחָמָהּ. וְהִנֵּה, בְּעוֹדָהּ עוֹבֶרֶת עַל שְׂפַת הַיָּם, נָשְׁבָה לְפֶתַע רוּחַ חֲזָקָה וְנָשְׂאָה עִמָּהּ אֶת שַׂקִּית הַקֶּמַח אֶל תּוֹךְ הַיָּם. הִצְטַעֲרָה הָאִשָּׁה וְלֹא הֵבִינָה פֵּשֶׁר הַדָּבָר, "זֶה חֶסֶד וְזֶה שְׂכָרוֹ?!" וַתֵּלֵךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה' בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַסָּמוּךְ לְחוֹף הַיָּם, לָדַעַת עַל מֶה עָשָׂה לָהּ ה' כָּכָה. שָׁמַע הָרַב אֶת פְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּבִקֵּשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר. עוֹדוֹ מְהַרְהֵר, וְהִנֵּה נִכְנְסוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וּבְיָדָם כִּיס זְהוּבִים. הִנִּיחוּ אֶת כִּיס הַזְּהוּבִים עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָרַב, וְסִפְּרוּ סִפּוּר מֻפְלָא: "בְּמֶרְחַק עֲשָׂרָה מִילִין מִן הַחוֹף נִתְקְלָה לְפֶתַע סְפִינָתֵנוּ בְּסֶלַע חַד אֲשֶׁר פָּעַר חֹר בְּדָפְנָהּ. מַיִם רַבִּים זָרְמוּ לְתוֹךְ הָאֳנִיָּה, שֶׁעָמְדָה לְהִשָּׁבֵר וּלְהִטָּרֵף בִּמְצוּלוֹת יָם. בַּצַּר לָנוּ, עָמַדְנוּ וְנָדַרְנוּ נֶדֶר לֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם יַצִּילֵנוּ מִן הַצָּרָה אֵלֶיהָ נִקְלַעְנוּ, נַקְדִּישׁ כִּיס זְהוּבִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. "וַיְהִי אַךְ כִּלִּינוּ לְדַבֵּר, וְהִנֵּה קוֹל חֲבָטָה נִשְׁמַע בְּדִיּוּק סָמוּךְ לַנֶּקֶב שֶׁנִּפְעַר בָּאֳנִיָּה. תֵּכֶף חָדְלוּ הַמַּיִם מִלִּזְרֹם, וְהָאֳנִיָּה הִמְשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ לְחוֹף מִבְטָחִים. מִשֶּׁיָּרַדְנוּ חַיִּים וּשְׁלֵמִים אֶל הַחוֹף, נָשָׂאנוּ תּוֹדָה נִרְגֶּשֶׁת לְצוּר הָעוֹלָמִים, וּמִהַרְנוּ אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּרוֹב לְשַׁלֵּם אֶת נִדְרֵנוּ לַה' יִתְבָּרַךְ הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ". שָׂמַח רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּשִׂמְחָתָם, וְהִתְעַנְיֵן אִם בָּדְקוּ כֵּיצַד נִסְתַּם הַחֹר. אָמְרוּ לוֹ: "הַמְתֵּן שֶׁנֵּלֵךְ וְנִבְדֹּק הַדָּבָר". חָזְרוּ לָאֳנִיָּה וּמָצְאוּ שַׂקִּית בָּצֵק שֶׁנִּצְמְדָה לַחֹר שֶׁנִּפְעַר בַּדֹּפֶן. נְטָלוּהָ עִמָּם וּלְקָחוּהָ לְרַב. "שַׂקִּית זוֹ, שֶׁלְּךָ הִיא?" פָּנָה הָרַב לָאִשָּׁה שֶׁהִמְתִּינָה לִתְשׁוּבָה. וַתַּעַן "כֵּן הַדָּבָר". נָשָׂא רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה יָדָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָמַר נִרְגָּשׁוֹת: "רְאִי נָא אֵיךְ זִכּוּ אוֹתָךְ מִן הַשָּׁמַיִם בְּמִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה! בְּכָךְ שֶׁהֶחְיֵית אֶת שְׁנֵי הָעֲנִיִּים, זִכּוּ אוֹתָךְ לְהַצִּיל אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל כָּל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה. שַׂקִּית הַקֶּמַח שֶׁעָפָה בָּרוּחַ אֶל מֵי הַיָּם, נִרְטְבָה וְהָפְכָה לְבָצֵק, וְהִיא שֶׁסָּתְמָה אֶת הַחֹר בָּאֳנִיָּה... אַשְׁרַיִךְ וְטוֹב לָךְ! הַמְשִׁיכִי בְּמַעֲשַׂיִךְ הַטּוֹבִים!" וְהוֹרָה לָהּ לָקַחַת אֶת כִּיס הַזְּהוּבִים שֶׁעַל שֻׁלְחָנוֹ. שָׂמְחָה הָאִשָּׁה מְאֹד עַל הַזְּכוּת שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה לְיָדָהּ, וּבַכֶּסֶף שֶׁנּוֹתַר לָהּ קָנְתָה מִן הַחֲנוּת פַּת וְלִפְתָּן, וְשָׁבָה אֶל בֵּיתָהּ לִסְעֹד אֶת לִבָּהּ בְּטוּב לֵבָב. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)