Otzarot-Article

"בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ" (י-ג) כְּכָל שֶׁהָאָדָם קָרוֹב יוֹתֵר לַה' - כָּךְ חֲמוּרוֹת הַדְּרִישׁוֹת מִמֶּנּוּ וְכָךְ חֲמוּרָה אַחֲרָיוּתוֹ, וְלָכֵן גְּדוֹלִים יוֹתֵר עֳנָשָׁיו, וַה' מְדַקְדֵּק עִמּוֹ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וּכְפִי שֶׁדִּקְדֵּק עִם בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַר "בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ".

בְּעֵת צָרָה כְּלָלִית, לְעִתִּים מַטְעֶה אוֹתָנוּ יִצְרֵנוּ לַחְשֹׁב כִּי כַּנִּרְאֶה הַגְּזֵרָה אוֹ הַפִּגּוּעַ נִגְרְמוּ כְּתוֹצָאָה מֵחֲטָאֵי הָרְשָׁעִים שֶׁבַּדּוֹר. אוּלָם הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה לֵוִי זָצָ"ל (בֶּאֱמוּנָתְךָ) הָיָה מֵעִיר כִּי יִתָּכֵן שֶׁאַדְּרַבָּא, הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֵינָם מִתְכַּוְּנִים לִמְרֹד בַּה', אֶלָּא רֻבָּם כְּכֻלָּם בְּגֶדֶר תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים וּמַכִּירִים אֶת רִבּוֹנָם. וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵינָם מוּדָעִים לְכָךְ שֶׁיֵּשׁ חַיִּים אֲמִתִּיִּים שֶׁל תּוֹרָה, אֵין עֲלֵיהֶם תְּבִיעָה גְּדוֹלָה. דַּוְקָא אֵלֶּה שֶׁחַיִּים חַיֵּי תּוֹרָה, נִתְבָּעִים יוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁהֵם קְרוֹבִים יוֹתֵר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיוֹדְעִים אֶת חֻמְרַת הָעֲבֵרוֹת וְחִיּוּב וּמַעֲלַת קִיּוּם הַמִּצְווֹת.

אוּלָם, אִם כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם צַדִּיקָיו, יֹאמַר אָדָם, מְבַכֵּר אֲנִי לִהְיוֹת אִישׁ פָּשׁוּט, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּן בִּקְפִידָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים?!

אַךְ מוּבָן שֶׁמַּחְשָׁבָה זוֹ נוֹבַעַת מֵאִי הַכָּרַת הַשָּׂכָר הַנִּצְחִי הֶעָצוּם הַשָּׁמוּר בָּעוֹלָם הַבָּא לָעוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הַתּוֹרָה וְהַקְּדֻשָּׁה. שָׁם, תְּהִיָּה זוֹ כְּבָר לֹא תִּהְיֶה רֶלֶוַנְטִית, שֶׁכֵּן הַמַּגִּיעַ לְעוֹלַם הָאֱמֶת בְּלֹא עֲבוֹדָה רוּחָנִית מַסְפֶּקֶת כְּפִי יְכוֹלוֹתָיו בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה, יִבְכֶּה עַל הֶפְסֵדוֹ בְּלֵב מַר וּמָלֵא צַעַר, אַךְ שָׁם כְּבָר לֹא יוּכַל לְהַשְׁלִים אֶת אֲשֶׁר הִפְסִיד.

הַנִּמְצָאִים בְּדַרְגָּה רוּחָנִית גְּבוֹהָה, הֵם הַנּוֹשְׂאִים אֶת לַפִּיד ה', וּמְאִירִים אֶת הַדֶּרֶךְ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּאוֹר הַתּוֹרָה. אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁנּוֹשְׂאִים הֵם בְּאַחֲרָיוּת רַבָּה, וְקַיֶּמֶת מֵהֶם תְּבִיעָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, אַךְ כְּמוֹ תָּמִיד בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חוֹבוֹת, יֶשְׁנָן גַּם זְכֻיּוֹת. וְכִי רְאִיתֶם אָדָם הַנִּמְנָע מִלִּמּוּדֵי רְפוּאָה מִפְּאַת הָאַחֲרָיוּת הָרַבָּה שֶׁכְּרוּכָה בַּעֲבוֹדָה זוֹ?!...

בְּסִפְרוֹ "נַחֲלַת אָבוֹת", מֵבִיא הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל מָשָׁל לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ מְדַקְדְּקִים עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה:

שְׁנֵי גַּנָּבִים הָיוּ שֻׁתָּפִים לְמַכַּת גְּנֵבוֹת. לְרֹעַ מַזָּלָם נִתְפְּסוּ וְנִלְקְחוּ אֶל הַמּוֹשֵׁל לְמִשְׁפָּט. בֵּרֵר הַמּוֹשֵׁל אֶת יִחוּסוֹ שֶׁל הַגַּנָּב הָרִאשׁוֹן, וּמִשֶּׁשָּׁמַע כִּי גַּם אָבִיו וְסָבוֹ שָׁלְחוּ יָדָם בִּגְנֵבָה, קָצַב לוֹ לְאַלְתַּר שְׁנַת מַאֲסָר אַחַת.

כַּאֲשֶׁר הוּבָא לְפָנָיו הַגַּנָּב הַשֵּׁנִי, הִתְעַנְיֵן בֶּן מִי הוּא, וּמִשֶּׁהִתְבָּרֵר לוֹ כִּי אָבִיו שֶׁל זֶה צַדִּיק תָּמִים, יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וְאַף סָבוֹ הָיָה כֵן, בָּעֲרָה בּוֹ חֲמָתוֹ, וְגָזַר עָלָיו שָׁלֹשׁ שְׁנוֹת מַאֲסָר.

וַיִּזְעַק הַגַּנָּב הַשֵּׁנִי זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה: "מַדּוּעַ הוּרַע חֶלְקִי? הַלֹא אֲנִי וְהוּא נוֹעַדְנוּ כְּאֶחָד, זָמַמְנוּ יַחְדָּו, בָּאנוּ יַחַד בַּמַּחְתֶּרֶת, שְׁנֵינוּ גָּנַבְנוּ וְנִתְפַּסְנוּ בְּיַחַד. אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלַּחֲבֵרִי נִקְצְבָה שָׁנָה אַחַת, וְאִלּוּ לִי שָׁלֹשׁ שָׁנִים?!"

הֵשִׁיב לוֹ הַמּוֹשֵׁל בִּגְעָרָה: "כְּלוּם לֹא תָּבִין? חֲבֵרְךָ גָּדַל בְּמִשְׁפַּחַת גַּנָּבִים, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמִּי לִלְמֹד לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. אִם הוֹרָיו הָיוּ תּוֹבְעִים מִמֶּנּוּ שֶׁיִּטֹּל קֵיסָם מִבֵּין שִׁנָּיו, הָיָה מֵשִׁיב לָהֶם 'טְלוּ קוֹרָה מִבֵּין עֵינֵיכֶם'... לָכֵן שָׂמוּ מַחְסוֹם לְפִיהֶם, וְלֹא פֶּלֶא שֶׁהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּם, כִּי מַה יַּעֲשֶׂה הַבֵּן שֶׁאֲבוֹתָיו פּוֹשְׁעִים וְלֹא יֶחֱטָא? אַךְ לִפְטֹר בְּלֹא כְלוּם אִי אֶפְשָׁר, לְפִיכָךְ גָּזַרְתִּי עָלָיו שְׁנַת מַאֲסָר.

אֲבָל אַתָּה, שֶׁאֲבוֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ כֻּלָּם יְשָׁרִים תְּמִימִים וְנֶאֱמָנִים, גָּדַלְתָּ עִמָּהֶם וְרָאִיתָ יוֹם יוֹם אֶת דַּרְכָּם הַיְשָׁרָה, שָׁמַעְתָּ אֶת מוּסָרָם וְלִקְחָם הַטּוֹב, וְעִם כָּל זֶה פָּנִיתָ עֹרֶף וְסָטִיתָ לְאָרְחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת, פִּשְׁעֲךָ כָּפוּל וּמְשֻׁלָּשׁ, וְעָנְשְׁךָ כָּפוּל וּמְשֻׁלָּשׁ!"

וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן.

הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי חִזְקִיָּהוּ יִצְחָק שַׁרְעַבִּי זָצָ"ל, בְּנוֹ וּמְמַלֵּא מְקוֹמוֹ בַּקֹּדֶשׁ שֶׁל הרש"ש הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל, כָּל יָמָיו עָבַד אֶת בּוֹרְאוֹ בִּקְדֻשָּׁה עִלָּאִית, כְּאֶחָד מִשַּׂרְפֵי מַעְלָה. בְּהַגִּיעַ יוֹם פְּטִירָתוֹ, קָרְבוּ תַּלְמִידָיו אֶל מִטָּתוֹ לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים, וּמַה הֻפְתְּעוּ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ מְצַוֶּה עֲלֵיהֶם: "בְּעֵת קְבוּרָתִי, אַל תּוֹרִידוּנִי אֶל הַקֶּבֶר, אֶלָּא תַּשְׁלִיכוּנִי לְתוֹכוֹ בְּבִזָּיוֹן!"

הִזְדַּעְזְעוּ הַתַּלְמִידִים וְנֶחְרְדוּ עַד לִמְאֹד, עַל מָה וְלָמָה מְבַקֵּשׁ מֵהֶם רַבָּם בַּקָּשָׁה שֶׁכָּזוֹ שֶׁאֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתָּהּ...

נַעֲנָה וְאָמַר: "פַּעַם אַחַת יָרַדְתִּי לִפְנֵי הַתֵּבָה כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר, כְּנֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל אָבִי מוֹרִי, וְגָרַמְתִּי לוֹ בְּכָךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ. מֵאָז אֵינִי מוֹצֵא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשִׁי. הִשְׁחַרְתִּי פָּנַי בְּתַעֲנִיּוֹת וּבִתְשׁוּבָה, אוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁמָּא עֲדַיִן לֹא תִּקַּנְתִּי לְגַמְרֵי אֶת חֶטְאִי. מְקַוֶּה אֲנִי כִּי עַל יְדֵי שֶׁתִּקְבְּרוּנִי בְּבִזָּיוֹן, יִתְכַּפֵּר לִי אוֹתוֹ זִלְזוּל שֶׁזִּלְזַלְתִּי בִּכְבוֹד אָבִי, וְאֶעֱלֶה לַשָּׁמַיִם נָקִי וְצַח מֵעָווֹן!" סִיֵּם הָרַב אֶת צַוָּאָתוֹ, וְהֵשִׁיב נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה לְבוֹרְאָהּ.

נָבוֹכוּ הַתַּלְמִידִים, וְלֹא יָדְעוּ מַה לַּעֲשׂוֹת עַתָּה, כֵּיצַד יוּכְלוּ לְזַלְזֵל בִּקְבוּרָתוֹ שֶׁל רַבָּם הַקָּדוֹשׁ... דָּנוּ בַּדָּבָר, וְהֶחְלִיטוּ כִּי בְּמִקְרֶה כָּזֶה אֵין מִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת, וְאַף אִם חָטָא רַבָּם בְּחֵטְא דַּק מִן הַדַּק, בְּוַדַּאי כְּבָר שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְהִתְכַּפֵּר לוֹ חֶטְאוֹ.

עָרְכוּ הַתַּלְמִידִים לְרַבָּם הַלְוָיָה מְכֻבֶּדֶת, כְּשֶׁהֵם מוֹבִילִים אֶת מִטָּתוֹ אֶל מְנוּחָתוֹ בִּמְרוֹמֵי הַר הַזֵּיתִים.

וְהִנֵּה, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁשִּׁלְשְׁלוּ אֶת מִטָּתוֹ לְבוֹר הַקֶּבֶר, הֵגִיחוּ לְפֶתַע בִּרְיוֹנִים עַרְבִים מִכְּפַר סִילְוַאן, כְּדֵי לִשְׁדֹּד וְלִפְרֹעַ פְּרָעוֹת. בְּאֵימָה וָפַחַד, מִהֲרוּ הַתַּלְמִידִים לָנוּס וּלְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם, כְּשֶׁהֵם מוֹתִירִים אֶת מִטָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בְּסָמוּךְ לַקֶּבֶר.

לָעֲגוּ הַשּׁוֹדְדִים לַיְּהוּדִים הַבּוֹרְחִים, וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּטָּה הָעֲזוּבָה. בְּרֶגֶל גַּסָּה דִּרְדְּרוּהָ... הַיְשֵׁר לְבוֹר הַקְּבוּרָה!

כָּךְ קֻיַּם רְצוֹנוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, לְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹ הָאֶחָד וְהַיָּחִיד, שֶׁפָּגַם פְּגִימָה דַּקָּה מִן הַדַּקָּה בִּכְבוֹד אָבִיו! (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	ויקרא תשע"ח
	עֲנָוָה - תְּנַאי לַלִּמּוּד
	"בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ" (י-ג) כְּכָל שֶׁהָאָדָם קָרוֹב יוֹתֵר לַה' - כָּךְ חֲמוּרוֹת הַדְּרִישׁוֹת מִמֶּנּוּ וְכָךְ חֲמוּרָה אַחֲרָיוּתוֹ, וְלָכֵן גְּדוֹלִים יוֹתֵר עֳנָשָׁיו, וַה' מְדַקְדֵּק עִמּוֹ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וּכְפִי שֶׁדִּקְדֵּק עִם בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַר "בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ". בְּעֵת צָרָה כְּלָלִית, לְעִתִּים מַטְעֶה אוֹתָנוּ יִצְרֵנוּ לַחְשֹׁב כִּי כַּנִּרְאֶה הַגְּזֵרָה אוֹ הַפִּגּוּעַ נִגְרְמוּ כְּתוֹצָאָה מֵחֲטָאֵי הָרְשָׁעִים שֶׁבַּדּוֹר. אוּלָם הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה לֵוִי זָצָ"ל (בֶּאֱמוּנָתְךָ) הָיָה מֵעִיר כִּי יִתָּכֵן שֶׁאַדְּרַבָּא, הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֵינָם מִתְכַּוְּנִים לִמְרֹד בַּה', אֶלָּא רֻבָּם כְּכֻלָּם בְּגֶדֶר תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים וּמַכִּירִים אֶת רִבּוֹנָם. וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵינָם מוּדָעִים לְכָךְ שֶׁיֵּשׁ חַיִּים אֲמִתִּיִּים שֶׁל תּוֹרָה, אֵין עֲלֵיהֶם תְּבִיעָה גְּדוֹלָה. דַּוְקָא אֵלֶּה שֶׁחַיִּים חַיֵּי תּוֹרָה, נִתְבָּעִים יוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁהֵם קְרוֹבִים יוֹתֵר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיוֹדְעִים אֶת חֻמְרַת הָעֲבֵרוֹת וְחִיּוּב וּמַעֲלַת קִיּוּם הַמִּצְווֹת. אוּלָם, אִם כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם צַדִּיקָיו, יֹאמַר אָדָם, מְבַכֵּר אֲנִי לִהְיוֹת אִישׁ פָּשׁוּט, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּן בִּקְפִידָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים?! אַךְ מוּבָן שֶׁמַּחְשָׁבָה זוֹ נוֹבַעַת מֵאִי הַכָּרַת הַשָּׂכָר הַנִּצְחִי הֶעָצוּם הַשָּׁמוּר בָּעוֹלָם הַבָּא לָעוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הַתּוֹרָה וְהַקְּדֻשָּׁה. שָׁם, תְּהִיָּה זוֹ כְּבָר לֹא תִּהְיֶה רֶלֶוַנְטִית, שֶׁכֵּן הַמַּגִּיעַ לְעוֹלַם הָאֱמֶת בְּלֹא עֲבוֹדָה רוּחָנִית מַסְפֶּקֶת כְּפִי יְכוֹלוֹתָיו בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה, יִבְכֶּה עַל הֶפְסֵדוֹ בְּלֵב מַר וּמָלֵא צַעַר, אַךְ שָׁם כְּבָר לֹא יוּכַל לְהַשְׁלִים אֶת אֲשֶׁר הִפְסִיד. הַנִּמְצָאִים בְּדַרְגָּה רוּחָנִית גְּבוֹהָה, הֵם הַנּוֹשְׂאִים אֶת לַפִּיד ה', וּמְאִירִים אֶת הַדֶּרֶךְ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּאוֹר הַתּוֹרָה. אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁנּוֹשְׂאִים הֵם בְּאַחֲרָיוּת רַבָּה, וְקַיֶּמֶת מֵהֶם תְּבִיעָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, אַךְ כְּמוֹ תָּמִיד בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חוֹבוֹת, יֶשְׁנָן גַּם זְכֻיּוֹת. וְכִי רְאִיתֶם אָדָם הַנִּמְנָע מִלִּמּוּדֵי רְפוּאָה מִפְּאַת הָאַחֲרָיוּת הָרַבָּה שֶׁכְּרוּכָה בַּעֲבוֹדָה זוֹ?!... בְּסִפְרוֹ "נַחֲלַת אָבוֹת", מֵבִיא הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל מָשָׁל לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ מְדַקְדְּקִים עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה: שְׁנֵי גַּנָּבִים הָיוּ שֻׁתָּפִים לְמַכַּת גְּנֵבוֹת. לְרֹעַ מַזָּלָם נִתְפְּסוּ וְנִלְקְחוּ אֶל הַמּוֹשֵׁל לְמִשְׁפָּט. בֵּרֵר הַמּוֹשֵׁל אֶת יִחוּסוֹ שֶׁל הַגַּנָּב הָרִאשׁוֹן, וּמִשֶּׁשָּׁמַע כִּי גַּם אָבִיו וְסָבוֹ שָׁלְחוּ יָדָם בִּגְנֵבָה, קָצַב לוֹ לְאַלְתַּר שְׁנַת מַאֲסָר אַחַת. כַּאֲשֶׁר הוּבָא לְפָנָיו הַגַּנָּב הַשֵּׁנִי, הִתְעַנְיֵן בֶּן מִי הוּא, וּמִשֶּׁהִתְבָּרֵר לוֹ כִּי אָבִיו שֶׁל זֶה צַדִּיק תָּמִים, יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וְאַף סָבוֹ הָיָה כֵן, בָּעֲרָה בּוֹ חֲמָתוֹ, וְגָזַר עָלָיו שָׁלֹשׁ שְׁנוֹת מַאֲסָר. וַיִּזְעַק הַגַּנָּב הַשֵּׁנִי זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה: "מַדּוּעַ הוּרַע חֶלְקִי? הַלֹא אֲנִי וְהוּא נוֹעַדְנוּ כְּאֶחָד, זָמַמְנוּ יַחְדָּו, בָּאנוּ יַחַד בַּמַּחְתֶּרֶת, שְׁנֵינוּ גָּנַבְנוּ וְנִתְפַּסְנוּ בְּיַחַד. אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלַּחֲבֵרִי נִקְצְבָה שָׁנָה אַחַת, וְאִלּוּ לִי שָׁלֹשׁ שָׁנִים?!" הֵשִׁיב לוֹ הַמּוֹשֵׁל בִּגְעָרָה: "כְּלוּם לֹא תָּבִין? חֲבֵרְךָ גָּדַל בְּמִשְׁפַּחַת גַּנָּבִים, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמִּי לִלְמֹד לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. אִם הוֹרָיו הָיוּ תּוֹבְעִים מִמֶּנּוּ שֶׁיִּטֹּל קֵיסָם מִבֵּין שִׁנָּיו, הָיָה מֵשִׁיב לָהֶם 'טְלוּ קוֹרָה מִבֵּין עֵינֵיכֶם'... לָכֵן שָׂמוּ מַחְסוֹם לְפִיהֶם, וְלֹא פֶּלֶא שֶׁהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּם, כִּי מַה יַּעֲשֶׂה הַבֵּן שֶׁאֲבוֹתָיו פּוֹשְׁעִים וְלֹא יֶחֱטָא? אַךְ לִפְטֹר בְּלֹא כְלוּם אִי אֶפְשָׁר, לְפִיכָךְ גָּזַרְתִּי עָלָיו שְׁנַת מַאֲסָר. אֲבָל אַתָּה, שֶׁאֲבוֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ כֻּלָּם יְשָׁרִים תְּמִימִים וְנֶאֱמָנִים, גָּדַלְתָּ עִמָּהֶם וְרָאִיתָ יוֹם יוֹם אֶת דַּרְכָּם הַיְשָׁרָה, שָׁמַעְתָּ אֶת מוּסָרָם וְלִקְחָם הַטּוֹב, וְעִם כָּל זֶה פָּנִיתָ עֹרֶף וְסָטִיתָ לְאָרְחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת, פִּשְׁעֲךָ כָּפוּל וּמְשֻׁלָּשׁ, וְעָנְשְׁךָ כָּפוּל וּמְשֻׁלָּשׁ!" וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן. הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי חִזְקִיָּהוּ יִצְחָק שַׁרְעַבִּי זָצָ"ל, בְּנוֹ וּמְמַלֵּא מְקוֹמוֹ בַּקֹּדֶשׁ שֶׁל הרש"ש הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל, כָּל יָמָיו עָבַד אֶת בּוֹרְאוֹ בִּקְדֻשָּׁה עִלָּאִית, כְּאֶחָד מִשַּׂרְפֵי מַעְלָה. בְּהַגִּיעַ יוֹם פְּטִירָתוֹ, קָרְבוּ תַּלְמִידָיו אֶל מִטָּתוֹ לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים, וּמַה הֻפְתְּעוּ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ מְצַוֶּה עֲלֵיהֶם: "בְּעֵת קְבוּרָתִי, אַל תּוֹרִידוּנִי אֶל הַקֶּבֶר, אֶלָּא תַּשְׁלִיכוּנִי לְתוֹכוֹ בְּבִזָּיוֹן!" הִזְדַּעְזְעוּ הַתַּלְמִידִים וְנֶחְרְדוּ עַד לִמְאֹד, עַל מָה וְלָמָה מְבַקֵּשׁ מֵהֶם רַבָּם בַּקָּשָׁה שֶׁכָּזוֹ שֶׁאֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתָּהּ... נַעֲנָה וְאָמַר: "פַּעַם אַחַת יָרַדְתִּי לִפְנֵי הַתֵּבָה כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר, כְּנֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל אָבִי מוֹרִי, וְגָרַמְתִּי לוֹ בְּכָךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ. מֵאָז אֵינִי מוֹצֵא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשִׁי. הִשְׁחַרְתִּי פָּנַי בְּתַעֲנִיּוֹת וּבִתְשׁוּבָה, אוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁמָּא עֲדַיִן לֹא תִּקַּנְתִּי לְגַמְרֵי אֶת חֶטְאִי. מְקַוֶּה אֲנִי כִּי עַל יְדֵי שֶׁתִּקְבְּרוּנִי בְּבִזָּיוֹן, יִתְכַּפֵּר לִי אוֹתוֹ זִלְזוּל שֶׁזִּלְזַלְתִּי בִּכְבוֹד אָבִי, וְאֶעֱלֶה לַשָּׁמַיִם נָקִי וְצַח מֵעָווֹן!" סִיֵּם הָרַב אֶת צַוָּאָתוֹ, וְהֵשִׁיב נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה לְבוֹרְאָהּ. נָבוֹכוּ הַתַּלְמִידִים, וְלֹא יָדְעוּ מַה לַּעֲשׂוֹת עַתָּה, כֵּיצַד יוּכְלוּ לְזַלְזֵל בִּקְבוּרָתוֹ שֶׁל רַבָּם הַקָּדוֹשׁ... דָּנוּ בַּדָּבָר, וְהֶחְלִיטוּ כִּי בְּמִקְרֶה כָּזֶה אֵין מִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת, וְאַף אִם חָטָא רַבָּם בְּחֵטְא דַּק מִן הַדַּק, בְּוַדַּאי כְּבָר שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְהִתְכַּפֵּר לוֹ חֶטְאוֹ. עָרְכוּ הַתַּלְמִידִים לְרַבָּם הַלְוָיָה מְכֻבֶּדֶת, כְּשֶׁהֵם מוֹבִילִים אֶת מִטָּתוֹ אֶל מְנוּחָתוֹ בִּמְרוֹמֵי הַר הַזֵּיתִים. וְהִנֵּה, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁשִּׁלְשְׁלוּ אֶת מִטָּתוֹ לְבוֹר הַקֶּבֶר, הֵגִיחוּ לְפֶתַע בִּרְיוֹנִים עַרְבִים מִכְּפַר סִילְוַאן, כְּדֵי לִשְׁדֹּד וְלִפְרֹעַ פְּרָעוֹת. בְּאֵימָה וָפַחַד, מִהֲרוּ הַתַּלְמִידִים לָנוּס וּלְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם, כְּשֶׁהֵם מוֹתִירִים אֶת מִטָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בְּסָמוּךְ לַקֶּבֶר. לָעֲגוּ הַשּׁוֹדְדִים לַיְּהוּדִים הַבּוֹרְחִים, וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּטָּה הָעֲזוּבָה. בְּרֶגֶל גַּסָּה דִּרְדְּרוּהָ... הַיְשֵׁר לְבוֹר הַקְּבוּרָה! כָּךְ קֻיַּם רְצוֹנוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, לְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹ הָאֶחָד וְהַיָּחִיד, שֶׁפָּגַם פְּגִימָה דַּקָּה מִן הַדַּקָּה בִּכְבוֹד אָבִיו! (אוֹצְרוֹתֵינוּ)