Otzarot-Article

"וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" (לג-יח) יַעֲקֹב אָבִינוּ שָׁב מֵחָרָן כַּעֲבֹר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת מַתִּישָׁה בְּבֵית לָבָן: "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה, וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי", עֶשְׂרִים שְׁנוֹת עֲבוֹדָה בְּנֶאֱמָנוּת וּבִמְסִירוּת שֶׁלֹּא יְתֹאֲרוּ. וְעִם זֹאת, עֶשְׂרִים שְׁנוֹת עֲמִידָה עַל הַמִּשְׁמָר מִבְּחִינָה רוּחָנִית כְּנֶגֶד לָבָן הָאֲרַמִּי הַמְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל, וּכְנֶגֶד אֱלִילָיו וּתְרָפָיו. וְהוּא מַצְלִיחַ לְהִשָּׁאֵר בְּטָהֳרָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ בְּרוּם הַמַּעֲלָה: "עִם לָבָן גַּרְתִּי, וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי". בְּצִוּוּי נְבוּאִי יוֹרֵד הוּא מֵהָרֵי חָרָן, עִם נָשָׁיו וְאַחַד עָשָׂר יְלָדָיו, שִׁבְטֵי יָ-הּ, וַעֲדַיִן לְפָנָיו עִמּוּת גּוֹרָלִי עִם עֵשָׂו אָחִיו, לְחַיִּים וּלְמָוֶת. עִם שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְעִם עֵשָׂו עַצְמוֹ. גַּם אוֹתוֹ עוֹבֵר הוּא בְּשָׁלוֹם - "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל: שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ, שָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ.

כָּךְ מַגִּיעַ הוּא לַמִּישׁוֹר אֲשֶׁר לִפְנֵי שְׁכֶם, וְקוֹנֶה חֶלְקַת שָׂדֶה כְּדֵי לְהָקִים בָּהּ אֶת אֹהָלָיו וְגִדְרוֹת מִקְנֵהוּ בְּאֵין מַפְרִיעַ. מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת עַתָּה? כְּלוּם לֹא הִגִּיעָה הָעֵת לִמְנוּחָה מִכָּל הַצָּרוֹת, הַמְּתָחִים, הַהִתְעַמְתֻיּוֹת? וְאֵין הַכַּוָּנָה לְחַיֵּי רְגִיעָה מִתְמַשְּׁכִים, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ כִּי "צַדִּיקִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה" (בְּרָכוֹת סד.), וְהוֹלְכִים הֵם מֵחַיִל אֶל חַיִל, מִפְּעִילוּת לִפְעִילוּת. אֲבָל כַּמָּה יְמֵי חֻפְשָׁה מַגִּיעִים לוֹ, הֲלֹא כֵן?

מַגִּיעִים, וַדַּאי שֶׁמַּגִּיעִים. אֲבָל יַעֲקֹב אָבִינוּ, מֶה עָשָׂה? "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר".

וּפֵרְשׁוּ בַּגְּמָרָא (שַׁבָּת לג:), שֶׁתִּקֵּן לָהֶם מַטְבֵּעַ, וּשְׁוָקִים, וּמֶרְחֲצָאוֹת. מִיָּד עִם בּוֹאוֹ שָׁאַל מַה נִּתָּן לַעֲשׂוֹת עֲבוּר בְּנֵי הַמָּקוֹם, כַּמָּה אֶפְשָׁר לַעֲזֹר, לְסַיֵּעַ, לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים.

וּפֵרוּשׁ מַפְתִּיעַ מָצָאנוּ לְ"כָתְנוֹת אוֹר": מַטְבֵּעַ תִּקֵּן לָהֶם, שֶׁהָיוּ לָהֶם מַטְבְּעוֹת וַעֲלֵיהֶן דְּמוּת עֲבוֹדָה זָרָה, וְתִקֵּן לָהֶם שֶׁיִּכְתְּבוּ אֶת שֵׁם הַמֶּלֶךְ עַל הַמַּטְבְּעוֹת. כָּךְ הִצִּילָם מֵעֲבוֹדָה זָרָה. וּשְׁוָקִים תִּקֵּן לָהֶם, לְעַטְּרָם בְּפֵרוֹת, כְּדֵי לֵהָנוֹת בָּהֶם וּלְהוֹדוֹת עֲלֵיהֶם לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בִּבְרָכוֹת תְּחִלָּה וְסוֹף. וּמֶרְחֲצָאוֹת תִּקֵּן לָהֶם, לִשְׁמִירָה עַל טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה. עַד כָּאן דְּבָרָיו.

וּמָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל (פֶּתַח עֵינַיִם) תָּמַהּ עַל דְּבָרָיו, שֶׁהֲרֵי כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים לֹא הָיוּ שַׁיָּכִים כְּלָל בְּאַנְשֵׁי שְׁכֶם. מַה הוֹעִיל בְּכָךְ שֶׁהָעֲבוֹדָה הַזָּרָה אֵינָהּ חֲקוּקָה עַל מַטְבְּעוֹתֵיהֶם, אִם עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה בְּפֹעֵל וְהִשְׁתַּחֲווּ לִצְלָמִים מַמָּשׁ. וּמַה הוֹעִיל אִם הַשְּׁוָקִים הוּצְפוּ בְּפֵרוֹת לָרֹב, אִם אֵין אַנְשֵׁי שְׁכֶם מַכִּירִים בְּבוֹרְאָם וְאֵינָם מוֹדִים לוֹ עַל שִׁפְעוֹ הַמְבֹרָךְ. וּנְשׁוֹתֵיהֶם, כְּלוּם שָׁמְרוּ דִּינֵי טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה? כָּךְ שֶׁדְּבָרָיו הֵם פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה.

וְתֵרֵץ תֵּרוּץ נִפְלָא: לֹא לְאַנְשֵׁי שְׁכֶם דָּאַג יַעֲקֹב אָבִינוּ, אֶלָּא לְבֵיתוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, לִילָדָיו דָּאַג. אַנְשֵׁי שְׁכֶם עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה - עִנְיָנָם הוּא. אֲבָל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁלָּהֶם תִּתְגַּלְגֵּל גַּם לִידֵי יְלָדָיו - וְהֵם עֲלוּלִים חָלִילָה לִסְחֹר בְּמַטְבֵּעַ שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ צֶלֶם עֲבוֹדָה זָרָה. יְלָדָיו יִקְנוּ בַּשְּׁוָקִים, רוֹצֶה הוּא שֶׁיִּתְוַדְּעוּ לְשֶׁפַע הַבְּרָכָה, יֵהָנוּ וְיוֹדוּ לְבוֹרְאָם. וּכְשֶׁמִּבְּנֵי בֵּיתוֹ יְבַקְּשׁוּ לִשְׁמֹר עַל טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁיִּמְצְאוּ מִקְוֵה טָהֳרָה.

עַל כֵּן נִכְנַס יַעֲקֹב אָבִינוּ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה, וְשִׁכְנֵעַ אֶת הָרָשֻׁיּוֹת שֶׁיִּהְיֶה זֶה לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת לַחְקֹק בַּמַּטְבְּעוֹת אֶת שֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא אֶת צֶלֶם הַשִּׁקּוּצִים. וְיִהְיֶה זֶה נָאֶה לְעַטֵּר אֶת הַשְּׁוָקִים בְּפֵרוֹת מִזַּנִּים שׁוֹנִים, וְרָאוּי לִבְנוֹת מֶרְחֲצָאוֹת לִנְקִיּוּת שֶׁהִיא סִבַּת הַבְּרִיאוּת, וְהִכְשִׁיר אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת לְמִקְוֵה טָהֳרָה עַל כָּל דִּקְדּוּקֶיהָ...

עַד כָּאן דִּבְרֵי דִּבְרֵי מָרָן הַחִידָ"א, וּדְבָרָיו קִילוּרִין לָעֵינַיִם. כַּמָּה אַקְטוּאָלִיִּים הֵם.

לְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב וּלְעָגְמַת נַפְשֵׁנוּ, מְצוּיִים אָנוּ כַּיּוֹם בְּמַצָּבוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה מוּל שְׁכֶם. חֵלֶק גָּדוֹל מֵהָעָם מִתְנַכֵּר לְמוֹרַשְׁתּוֹ - אַךְ, אֲבוֹי, לְמַעֲשֵׂיהֶם וּלְמֶחְדְּלֵיהֶם הַשְׁלָכָה יְשִׁירָה עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ. אִם יַתִּירוּ לִרְשֹׁם כָּל "גִּיּוּר" רֶפוֹרְמִי כִּ"יהוּדִי" וִ"יגַיְּרוּ" עַל סְמַךְ הַצְהָרָה נְבוּבָה, גִּיּוּר שֶׁאֵין לוֹ כָּל תֹּקֶף עַל פִּי הַהֲלָכָה, כֵּיצַד יוּכְלוּ בָּנֵינוּ לְהִנָּשֵׂא בַּדּוֹר הַבָּא, לֵךְ תֵּדַע מִי הוּא מִי. אִם יִפָּתְחוּ בָּתֵּי עֵסֶק בְּשַׁבָּת, לֹא רַק בְּצִבְיוֹן הַשַּׁבָּת בְּחוּצוֹתֵינוּ יִפְגְּעוּ, דָּבָר חָשׁוּב כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ. אֶלָּא שֶׁקָּרוֹב יִהְיֶה הַיּוֹם בּוֹ יִנָּעֲלוּ הַדְּלָתוֹת בִּפְנֵי יְהוּדִי דָּתִי לְהַעֲסָקָתוֹ. יֵשׁ לְכָךְ אֵפוֹא הַשְׁלָכָה יְשִׁירָה עָלֵינוּ וְעַל עֲתִידֵנוּ.

זֶה הַמַּבָּט, מִפָּרָשָׁתֵנוּ לְמַדְנוּהוּ, לִלְחֹם בְּכָל פִּרְצָה שֶׁעֲלוּלָה לִהְיוֹת לָהּ הַשְׁלָכָה עַל חַיֵּינוּ וַעֲתִידֵנוּ. דַּוְקָא לְמַעַן הֶמְשֵׁךְ שֻׁתָּפוּת חַיֵּינוּ כָּאן יַחְדָּו, כְּעַם אֶחָד! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויקהל - פיקודי תשע"ח
	לֹא לָתֵת לַשָּׂטָן לְעַרְבֵּב אוֹתָנוּ
	"וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" (לג-יח) יַעֲקֹב אָבִינוּ שָׁב מֵחָרָן כַּעֲבֹר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת מַתִּישָׁה בְּבֵית לָבָן: "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה, וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי", עֶשְׂרִים שְׁנוֹת עֲבוֹדָה בְּנֶאֱמָנוּת וּבִמְסִירוּת שֶׁלֹּא יְתֹאֲרוּ. וְעִם זֹאת, עֶשְׂרִים שְׁנוֹת עֲמִידָה עַל הַמִּשְׁמָר מִבְּחִינָה רוּחָנִית כְּנֶגֶד לָבָן הָאֲרַמִּי הַמְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל, וּכְנֶגֶד אֱלִילָיו וּתְרָפָיו. וְהוּא מַצְלִיחַ לְהִשָּׁאֵר בְּטָהֳרָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ בְּרוּם הַמַּעֲלָה: "עִם לָבָן גַּרְתִּי, וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי". בְּצִוּוּי נְבוּאִי יוֹרֵד הוּא מֵהָרֵי חָרָן, עִם נָשָׁיו וְאַחַד עָשָׂר יְלָדָיו, שִׁבְטֵי יָ-הּ, וַעֲדַיִן לְפָנָיו עִמּוּת גּוֹרָלִי עִם עֵשָׂו אָחִיו, לְחַיִּים וּלְמָוֶת. עִם שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְעִם עֵשָׂו עַצְמוֹ. גַּם אוֹתוֹ עוֹבֵר הוּא בְּשָׁלוֹם - "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל: שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ, שָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ. כָּךְ מַגִּיעַ הוּא לַמִּישׁוֹר אֲשֶׁר לִפְנֵי שְׁכֶם, וְקוֹנֶה חֶלְקַת שָׂדֶה כְּדֵי לְהָקִים בָּהּ אֶת אֹהָלָיו וְגִדְרוֹת מִקְנֵהוּ בְּאֵין מַפְרִיעַ. מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת עַתָּה? כְּלוּם לֹא הִגִּיעָה הָעֵת לִמְנוּחָה מִכָּל הַצָּרוֹת, הַמְּתָחִים, הַהִתְעַמְתֻיּוֹת? וְאֵין הַכַּוָּנָה לְחַיֵּי רְגִיעָה מִתְמַשְּׁכִים, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ כִּי "צַדִּיקִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה" (בְּרָכוֹת סד.), וְהוֹלְכִים הֵם מֵחַיִל אֶל חַיִל, מִפְּעִילוּת לִפְעִילוּת. אֲבָל כַּמָּה יְמֵי חֻפְשָׁה מַגִּיעִים לוֹ, הֲלֹא כֵן? מַגִּיעִים, וַדַּאי שֶׁמַּגִּיעִים. אֲבָל יַעֲקֹב אָבִינוּ, מֶה עָשָׂה? "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר". וּפֵרְשׁוּ בַּגְּמָרָא (שַׁבָּת לג:), שֶׁתִּקֵּן לָהֶם מַטְבֵּעַ, וּשְׁוָקִים, וּמֶרְחֲצָאוֹת. מִיָּד עִם בּוֹאוֹ שָׁאַל מַה נִּתָּן לַעֲשׂוֹת עֲבוּר בְּנֵי הַמָּקוֹם, כַּמָּה אֶפְשָׁר לַעֲזֹר, לְסַיֵּעַ, לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים. וּפֵרוּשׁ מַפְתִּיעַ מָצָאנוּ לְ"כָתְנוֹת אוֹר": מַטְבֵּעַ תִּקֵּן לָהֶם, שֶׁהָיוּ לָהֶם מַטְבְּעוֹת וַעֲלֵיהֶן דְּמוּת עֲבוֹדָה זָרָה, וְתִקֵּן לָהֶם שֶׁיִּכְתְּבוּ אֶת שֵׁם הַמֶּלֶךְ עַל הַמַּטְבְּעוֹת. כָּךְ הִצִּילָם מֵעֲבוֹדָה זָרָה. וּשְׁוָקִים תִּקֵּן לָהֶם, לְעַטְּרָם בְּפֵרוֹת, כְּדֵי לֵהָנוֹת בָּהֶם וּלְהוֹדוֹת עֲלֵיהֶם לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בִּבְרָכוֹת תְּחִלָּה וְסוֹף. וּמֶרְחֲצָאוֹת תִּקֵּן לָהֶם, לִשְׁמִירָה עַל טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וּמָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל (פֶּתַח עֵינַיִם) תָּמַהּ עַל דְּבָרָיו, שֶׁהֲרֵי כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים לֹא הָיוּ שַׁיָּכִים כְּלָל בְּאַנְשֵׁי שְׁכֶם. מַה הוֹעִיל בְּכָךְ שֶׁהָעֲבוֹדָה הַזָּרָה אֵינָהּ חֲקוּקָה עַל מַטְבְּעוֹתֵיהֶם, אִם עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה בְּפֹעֵל וְהִשְׁתַּחֲווּ לִצְלָמִים מַמָּשׁ. וּמַה הוֹעִיל אִם הַשְּׁוָקִים הוּצְפוּ בְּפֵרוֹת לָרֹב, אִם אֵין אַנְשֵׁי שְׁכֶם מַכִּירִים בְּבוֹרְאָם וְאֵינָם מוֹדִים לוֹ עַל שִׁפְעוֹ הַמְבֹרָךְ. וּנְשׁוֹתֵיהֶם, כְּלוּם שָׁמְרוּ דִּינֵי טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה? כָּךְ שֶׁדְּבָרָיו הֵם פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה. וְתֵרֵץ תֵּרוּץ נִפְלָא: לֹא לְאַנְשֵׁי שְׁכֶם דָּאַג יַעֲקֹב אָבִינוּ, אֶלָּא לְבֵיתוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, לִילָדָיו דָּאַג. אַנְשֵׁי שְׁכֶם עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה - עִנְיָנָם הוּא. אֲבָל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁלָּהֶם תִּתְגַּלְגֵּל גַּם לִידֵי יְלָדָיו - וְהֵם עֲלוּלִים חָלִילָה לִסְחֹר בְּמַטְבֵּעַ שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ צֶלֶם עֲבוֹדָה זָרָה. יְלָדָיו יִקְנוּ בַּשְּׁוָקִים, רוֹצֶה הוּא שֶׁיִּתְוַדְּעוּ לְשֶׁפַע הַבְּרָכָה, יֵהָנוּ וְיוֹדוּ לְבוֹרְאָם. וּכְשֶׁמִּבְּנֵי בֵּיתוֹ יְבַקְּשׁוּ לִשְׁמֹר עַל טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁיִּמְצְאוּ מִקְוֵה טָהֳרָה. עַל כֵּן נִכְנַס יַעֲקֹב אָבִינוּ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה, וְשִׁכְנֵעַ אֶת הָרָשֻׁיּוֹת שֶׁיִּהְיֶה זֶה לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת לַחְקֹק בַּמַּטְבְּעוֹת אֶת שֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא אֶת צֶלֶם הַשִּׁקּוּצִים. וְיִהְיֶה זֶה נָאֶה לְעַטֵּר אֶת הַשְּׁוָקִים בְּפֵרוֹת מִזַּנִּים שׁוֹנִים, וְרָאוּי לִבְנוֹת מֶרְחֲצָאוֹת לִנְקִיּוּת שֶׁהִיא סִבַּת הַבְּרִיאוּת, וְהִכְשִׁיר אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת לְמִקְוֵה טָהֳרָה עַל כָּל דִּקְדּוּקֶיהָ... עַד כָּאן דִּבְרֵי דִּבְרֵי מָרָן הַחִידָ"א, וּדְבָרָיו קִילוּרִין לָעֵינַיִם. כַּמָּה אַקְטוּאָלִיִּים הֵם. לְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב וּלְעָגְמַת נַפְשֵׁנוּ, מְצוּיִים אָנוּ כַּיּוֹם בְּמַצָּבוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה מוּל שְׁכֶם. חֵלֶק גָּדוֹל מֵהָעָם מִתְנַכֵּר לְמוֹרַשְׁתּוֹ - אַךְ, אֲבוֹי, לְמַעֲשֵׂיהֶם וּלְמֶחְדְּלֵיהֶם הַשְׁלָכָה יְשִׁירָה עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ. אִם יַתִּירוּ לִרְשֹׁם כָּל "גִּיּוּר" רֶפוֹרְמִי כִּ"יהוּדִי" וִ"יגַיְּרוּ" עַל סְמַךְ הַצְהָרָה נְבוּבָה, גִּיּוּר שֶׁאֵין לוֹ כָּל תֹּקֶף עַל פִּי הַהֲלָכָה, כֵּיצַד יוּכְלוּ בָּנֵינוּ לְהִנָּשֵׂא בַּדּוֹר הַבָּא, לֵךְ תֵּדַע מִי הוּא מִי. אִם יִפָּתְחוּ בָּתֵּי עֵסֶק בְּשַׁבָּת, לֹא רַק בְּצִבְיוֹן הַשַּׁבָּת בְּחוּצוֹתֵינוּ יִפְגְּעוּ, דָּבָר חָשׁוּב כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ. אֶלָּא שֶׁקָּרוֹב יִהְיֶה הַיּוֹם בּוֹ יִנָּעֲלוּ הַדְּלָתוֹת בִּפְנֵי יְהוּדִי דָּתִי לְהַעֲסָקָתוֹ. יֵשׁ לְכָךְ אֵפוֹא הַשְׁלָכָה יְשִׁירָה עָלֵינוּ וְעַל עֲתִידֵנוּ. זֶה הַמַּבָּט, מִפָּרָשָׁתֵנוּ לְמַדְנוּהוּ, לִלְחֹם בְּכָל פִּרְצָה שֶׁעֲלוּלָה לִהְיוֹת לָהּ הַשְׁלָכָה עַל חַיֵּינוּ וַעֲתִידֵנוּ. דַּוְקָא לְמַעַן הֶמְשֵׁךְ שֻׁתָּפוּת חַיֵּינוּ כָּאן יַחְדָּו, כְּעַם אֶחָד! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)