Otzarot-Article

הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּנְצִיּוֹן כֹּהֵן זָצָ"ל הָיָה דַּיָּן בְּזוּאָרָה שֶׁבְּלוּב. לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁאָלוֹ אֶחָד מִבְּנֵי עֲדָתוֹ: "מַדּוּעַ צִוְּתָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים? וְכִי בְּלֹא צִוּוּי לֹא הָיִינוּ אוֹכְלִים כִּדְבָעֵי, לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְצוֹם? וְעוֹד: מַדּוּעַ הֶחְשִׁיבָה הַתּוֹרָה אֲכִילָה זוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁשְּׂכָרָהּ הוּא כְּיוֹמַיִם צוֹם?" (יוֹמָא פא:)

נַעֲנָה הֶחָכָם וְאָמַר: "אֶמְשֹׁל לְךָ תְּשׁוּבָתְךָ בְּמָשָׁל".

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה וְלָהּ בֵּן יָחִיד, וּמֵרֹב דַּאֲגָתָהּ לִשְׁלוֹמוֹ שָׂכְרָה עֲבוּרוֹ אוֹמֶנֶת שֶׁתְּטַפֵּל בּוֹ. יוֹם אֶחָד, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹרֶף עַז, שָׁב הַיֶּלֶד מְלֻכְלָךְ וּמְרֻפָּשׁ. אָחֲזָה הָאוֹמֶנֶת בְּיָדוֹ וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ לַחֲדַר הָרַחְצָה, פָּתְחָה אֶת בֶּרֶז הַמַּיִם הַקָּרִים וּבִקְּשָׁה לְמָרֵק גּוּפוֹ בְּחֶבֶל דּוֹקְרָנִי.

נִזְעֲקָה הָאֵם וְאָמְרָה: "מַה בְּכַוָּנָתֵךְ לַעֲשׂוֹת, הֲרֵי מַכְחִיל הוּא מִקֹּר!"

הִתְגּוֹנְנָה הָאוֹמֶנֶת: "אֲבָל מְלֻכְלָךְ הוּא כָּל כָּךְ!"

"וּבְכֵן מָה", עָנְתָה הָאֵם. מִהֲרָה לְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר, הֵבִיאָה מַיִם חַמִּים וְהֵחֵלָּה לִרְחֹץ אֶת בְּנָהּ בַּעֲדִינוּת, בִּסְפוֹג רַךְ...

וְהַנִּמְשָׁל: הֵן עָרַכְנוּ חֶשְׁבּוֹן נַפְשֵׁנוּ, וְיוֹדְעִים אָנוּ כִּי מְלֻכְלָכִים אָנוּ בַּעֲווֹנוֹת וַחֲטָאִים. מְבַקְּשִׁים אָנוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה, וְיוֹדְעִים כִּי לִפְנֵי כֵן צָרִיךְ לְהִתְמָרֵק מֵהָעֲווֹנוֹת בְּצוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים.

אֲבָל בְּצִוּוּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּעֶרֶב הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, וּבַשָּׂכָר הַגָּדוֹל שֶׁקָּצַב עֲבוּר כָּךְ, אוֹתֵת לָנוּ שֶׁהוּא מְמָרְקֵנוּ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה כְּאוֹתָהּ אֵם רַחְמָנִית הָרוֹחֶצֶת אֶת בְּנָהּ יְחִידָהּ. וַהֲרֵי צִוּוּי זֶה עַצְמוֹ, הַמַּבִּיעַ אַהֲבָה כֹּה רַבָּה וּדְאָגָה לִשְׁלוֹמֵנוּ וּבְרִיאוּתֵנוּ גַּם אִם חָטָאנוּ וּמָרִינוּ - דַּיּוֹ כְּדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר בַּחֲרָטָה עֲמֻקָּה עַל שֶׁחָטָאנוּ לְאָב כֹּה רַחֲמָן, שֶׁהֵיטִיב וּמֵיטִיב וְיֵיטִיב לָנוּ לָעַד - וְרִגְשׁוֹת אַהֲבָה אֵלּוּ יְקָרְבוּנוּ אֶל אָבִינוּ רוֹעֵנוּ, שֶׁיַּחְתְּמֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים, וְיִגְאֲלֵנוּ בִּמְהֵרָה! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	ויגש תשע"ח
	הָאֲרָזִים וְהָעֲגָלוֹת
	הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּנְצִיּוֹן כֹּהֵן זָצָ"ל הָיָה דַּיָּן בְּזוּאָרָה שֶׁבְּלוּב. לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁאָלוֹ אֶחָד מִבְּנֵי עֲדָתוֹ: "מַדּוּעַ צִוְּתָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים? וְכִי בְּלֹא צִוּוּי לֹא הָיִינוּ אוֹכְלִים כִּדְבָעֵי, לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְצוֹם? וְעוֹד: מַדּוּעַ הֶחְשִׁיבָה הַתּוֹרָה אֲכִילָה זוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁשְּׂכָרָהּ הוּא כְּיוֹמַיִם צוֹם?" (יוֹמָא פא:) נַעֲנָה הֶחָכָם וְאָמַר: "אֶמְשֹׁל לְךָ תְּשׁוּבָתְךָ בְּמָשָׁל". מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה וְלָהּ בֵּן יָחִיד, וּמֵרֹב דַּאֲגָתָהּ לִשְׁלוֹמוֹ שָׂכְרָה עֲבוּרוֹ אוֹמֶנֶת שֶׁתְּטַפֵּל בּוֹ. יוֹם אֶחָד, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹרֶף עַז, שָׁב הַיֶּלֶד מְלֻכְלָךְ וּמְרֻפָּשׁ. אָחֲזָה הָאוֹמֶנֶת בְּיָדוֹ וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ לַחֲדַר הָרַחְצָה, פָּתְחָה אֶת בֶּרֶז הַמַּיִם הַקָּרִים וּבִקְּשָׁה לְמָרֵק גּוּפוֹ בְּחֶבֶל דּוֹקְרָנִי. נִזְעֲקָה הָאֵם וְאָמְרָה: "מַה בְּכַוָּנָתֵךְ לַעֲשׂוֹת, הֲרֵי מַכְחִיל הוּא מִקֹּר!" הִתְגּוֹנְנָה הָאוֹמֶנֶת: "אֲבָל מְלֻכְלָךְ הוּא כָּל כָּךְ!" "וּבְכֵן מָה", עָנְתָה הָאֵם. מִהֲרָה לְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר, הֵבִיאָה מַיִם חַמִּים וְהֵחֵלָּה לִרְחֹץ אֶת בְּנָהּ בַּעֲדִינוּת, בִּסְפוֹג רַךְ... וְהַנִּמְשָׁל: הֵן עָרַכְנוּ חֶשְׁבּוֹן נַפְשֵׁנוּ, וְיוֹדְעִים אָנוּ כִּי מְלֻכְלָכִים אָנוּ בַּעֲווֹנוֹת וַחֲטָאִים. מְבַקְּשִׁים אָנוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה, וְיוֹדְעִים כִּי לִפְנֵי כֵן צָרִיךְ לְהִתְמָרֵק מֵהָעֲווֹנוֹת בְּצוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים. אֲבָל בְּצִוּוּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּעֶרֶב הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, וּבַשָּׂכָר הַגָּדוֹל שֶׁקָּצַב עֲבוּר כָּךְ, אוֹתֵת לָנוּ שֶׁהוּא מְמָרְקֵנוּ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה כְּאוֹתָהּ אֵם רַחְמָנִית הָרוֹחֶצֶת אֶת בְּנָהּ יְחִידָהּ. וַהֲרֵי צִוּוּי זֶה עַצְמוֹ, הַמַּבִּיעַ אַהֲבָה כֹּה רַבָּה וּדְאָגָה לִשְׁלוֹמֵנוּ וּבְרִיאוּתֵנוּ גַּם אִם חָטָאנוּ וּמָרִינוּ - דַּיּוֹ כְּדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר בַּחֲרָטָה עֲמֻקָּה עַל שֶׁחָטָאנוּ לְאָב כֹּה רַחֲמָן, שֶׁהֵיטִיב וּמֵיטִיב וְיֵיטִיב לָנוּ לָעַד - וְרִגְשׁוֹת אַהֲבָה אֵלּוּ יְקָרְבוּנוּ אֶל אָבִינוּ רוֹעֵנוּ, שֶׁיַּחְתְּמֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים, וְיִגְאֲלֵנוּ בִּמְהֵרָה! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)