Otzarot-Article

"וּנְתָנָם ה' לִפְנֵיכֶם" (לא-ה) כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, וַהֲלִיכוֹתָיו מֻדְרָכוֹת עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, אֵין הוּא צָרִיךְ לְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר. יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הָאוֹיְבִים, וְלָאו דַּוְקָא בְּאֶמְצָעוּת כְּלֵי מִלְחָמָה, טַנְקִים וּמְטוֹסֵי קְרָב.

הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא סֻפַּר עַל יְדֵי הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי שְׁלֹמֹה מִבָּאבּוֹב זָצָ"ל וּמוֹפִיעַ בַּסֵּפֶר "זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה", וְהוּא נָסֹב עַל תְּקוּפָתוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא מֵאָנִיפּוֹלִי זָצָ"ל.

בַּתְּקוּפָה הַמּוֹדֶרְנִית שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ חַיִּים, כַּאֲשֶׁר הַצָּבָא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אִמּוּנִים, עוֹמְדוֹת בְּפָנָיו דְּרָכִים רַבּוֹת וּמְגֻוָּנוֹת לְבַצֵּעַ זֹאת, וַאֲפִלּוּ בְּאֶמְצָעִים מְמֻחְשָׁבִים.

בְּרַם, בִּתְקוּפוֹת הֶעָבָר, כַּאֲשֶׁר מְפַקֵּד בִּקֵּשׁ לִבְדֹּק אֶת כִּשּׁוּרֵי חַיָּלָיו, הוּא הֶעֱמִיד אוֹתָם בִּשְׁתֵּי קְבוּצוֹת, זוֹ מוּל זוֹ, כַּאֲשֶׁר הָאַחַת נִלְחֶמֶת בַּשְּׁנִיָּה, בְּ'אֵשׁ חַיָּה', וּבִכְלֵי נֶשֶׁק אֲמִתִּיִּים. הַקְּבוּצָה שֶׁנִּצְּחָה, הִיא זוֹ שֶׁנִּקְבְּעָה עַל יְדֵי הַמְפַקֵּד כְּמַתְאִימָה יוֹתֵר לָצֵאת לַמִּלְחָמָה.

הַמְנַצְּחִים הָיוּ זוֹכִים בִּפְרָס מֵרָאשֵׁי הַצָּבָא, שֶׁהֵכִיל בְּדֶרֶךְ כְּלָל תּוֹסֶפֶת בִּמְנַת הַ'וּוֹדְקָה' שֶׁלָּהֶם. הַשָּׁלָב הַבָּא שֶׁל הַנִּצָּחוֹן הָיָה שֶׁהַחַיָּלִים שֶׁנִּבְחֲרוּ הָיוּ שׁוֹתִים וּמִשְׁתַּכְּרִים, וְאָז הָיוּ פּוֹרְצִים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ שֶׁהָיָה נָתוּן בִּשְׁלִיטַת בַּעַל בַּיִת יְהוּדִי, וְהוֹרְסִים אֶת כָּל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכָּם.

פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר הַחַיָּלִים הַמְנַצְּחִים הִתְפָּרְצוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל יְהוּדִי, וְהֵחֵלּוּ לַהֲרֹס וּלְנַתֵּץ, וּבְנֵי הַבַּיִת הִבְחִינוּ שֶׁעוֹד מְעַט עֲלוּלִים הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ לַהֲרֹג אֶת אֲבִיהֶם, מִהֲרוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא, שֶׁיָּבוֹא לְהַצִּילָם.

רַבִּי זוּשָׁא אָכֵן הִזְדָּרֵז לְהַגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וְכֵיוָן שֶׁהַחַלּוֹנוֹת הָיוּ פְּרוּצִים וּמְנֻתָּצִים, הִכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ דֶּרֶךְ אַחַד הַחַלּוֹנוֹת וְהֵחֵל לִצְעֹק "וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלֹקֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ", וְחָזַר וְשָׁנָה אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים.

פַּחַד גָּדוֹל נָפַל עַל הַחַיָּלִים הַשִּׁכּוֹרִים, וְהֵם הֵחֵלּוּ לָנוּס עַל נַפְשָׁם בִּמְהִירוּת. בַּדֶּרֶךְ פָּגַשׁ בָּהֶם מְפַקְּדָם, וּמִשֶּׁרָאָה שֶׁהַגִּבּוֹרִים שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּצְּחוּ בַּקְּרָב עִם הַחַיָּלִים מֵהַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה, בּוֹרְחִים וְנָסִים עַל נַפְשָׁם, שָׁאַל אוֹתָם בַּחֲרָדָה מַה קָּרָה.

הַחַיָּלִים הָיוּ כָּל כָּךְ מְפֻחָדִים וְרוֹעֲדִים, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהָיָה זֶה הַמְפַקֵּד שֶׁלָּהֶם לֹא עָצְרוּ מִמְּנוּסָתָם, וְלֹא הֵשִׁיבוּ עַל שְׁאֵלָתוֹ. רַק חַיָּל אֶחָד נֶעֱצַר וְהִצְבִּיעַ לְעֵבֶר בֵּיתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וְסִפֵּר לַמְפַקֵד מַה שֶּׁהוּא וַחֲבֵרָיו עוֹלְלוּ לוֹ, "עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם זָקֵן אֶחָד שֶׁהֵחֵל לִצְעֹק בְּקוֹל מַבְהִיל, וּמֵרֹב הַפַּחַד הִתְחַלְנוּ לִבְרֹחַ..."

כְּשֶׁשָּׁמַע הַגֶּנֶרָל אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, הֵחֵל גַּם הוּא לְפַחֵד עַל נַפְשׁוֹ, וְצִוָּה עַל חַיָּלָיו לְשַׁלֵּם אֶת כָּל מַה שֶּׁהִזִּיקוּ לַיְּהוּדִי...

וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "תֵּן פַּחְדְּךָ... עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ", הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר עֵינָיו אֶל יְרֵאָיו, "לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם". (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	בראשית תשע"ח
	יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ חוּמְרָא
	"וּנְתָנָם ה' לִפְנֵיכֶם" (לא-ה) כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, וַהֲלִיכוֹתָיו מֻדְרָכוֹת עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, אֵין הוּא צָרִיךְ לְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר. יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הָאוֹיְבִים, וְלָאו דַּוְקָא בְּאֶמְצָעוּת כְּלֵי מִלְחָמָה, טַנְקִים וּמְטוֹסֵי קְרָב. הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא סֻפַּר עַל יְדֵי הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי שְׁלֹמֹה מִבָּאבּוֹב זָצָ"ל וּמוֹפִיעַ בַּסֵּפֶר "זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה", וְהוּא נָסֹב עַל תְּקוּפָתוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא מֵאָנִיפּוֹלִי זָצָ"ל. בַּתְּקוּפָה הַמּוֹדֶרְנִית שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ חַיִּים, כַּאֲשֶׁר הַצָּבָא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אִמּוּנִים, עוֹמְדוֹת בְּפָנָיו דְּרָכִים רַבּוֹת וּמְגֻוָּנוֹת לְבַצֵּעַ זֹאת, וַאֲפִלּוּ בְּאֶמְצָעִים מְמֻחְשָׁבִים. בְּרַם, בִּתְקוּפוֹת הֶעָבָר, כַּאֲשֶׁר מְפַקֵּד בִּקֵּשׁ לִבְדֹּק אֶת כִּשּׁוּרֵי חַיָּלָיו, הוּא הֶעֱמִיד אוֹתָם בִּשְׁתֵּי קְבוּצוֹת, זוֹ מוּל זוֹ, כַּאֲשֶׁר הָאַחַת נִלְחֶמֶת בַּשְּׁנִיָּה, בְּ'אֵשׁ חַיָּה', וּבִכְלֵי נֶשֶׁק אֲמִתִּיִּים. הַקְּבוּצָה שֶׁנִּצְּחָה, הִיא זוֹ שֶׁנִּקְבְּעָה עַל יְדֵי הַמְפַקֵּד כְּמַתְאִימָה יוֹתֵר לָצֵאת לַמִּלְחָמָה. הַמְנַצְּחִים הָיוּ זוֹכִים בִּפְרָס מֵרָאשֵׁי הַצָּבָא, שֶׁהֵכִיל בְּדֶרֶךְ כְּלָל תּוֹסֶפֶת בִּמְנַת הַ'וּוֹדְקָה' שֶׁלָּהֶם. הַשָּׁלָב הַבָּא שֶׁל הַנִּצָּחוֹן הָיָה שֶׁהַחַיָּלִים שֶׁנִּבְחֲרוּ הָיוּ שׁוֹתִים וּמִשְׁתַּכְּרִים, וְאָז הָיוּ פּוֹרְצִים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ שֶׁהָיָה נָתוּן בִּשְׁלִיטַת בַּעַל בַּיִת יְהוּדִי, וְהוֹרְסִים אֶת כָּל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכָּם. פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר הַחַיָּלִים הַמְנַצְּחִים הִתְפָּרְצוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל יְהוּדִי, וְהֵחֵלּוּ לַהֲרֹס וּלְנַתֵּץ, וּבְנֵי הַבַּיִת הִבְחִינוּ שֶׁעוֹד מְעַט עֲלוּלִים הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ לַהֲרֹג אֶת אֲבִיהֶם, מִהֲרוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא, שֶׁיָּבוֹא לְהַצִּילָם. רַבִּי זוּשָׁא אָכֵן הִזְדָּרֵז לְהַגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וְכֵיוָן שֶׁהַחַלּוֹנוֹת הָיוּ פְּרוּצִים וּמְנֻתָּצִים, הִכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ דֶּרֶךְ אַחַד הַחַלּוֹנוֹת וְהֵחֵל לִצְעֹק "וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלֹקֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ", וְחָזַר וְשָׁנָה אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים. פַּחַד גָּדוֹל נָפַל עַל הַחַיָּלִים הַשִּׁכּוֹרִים, וְהֵם הֵחֵלּוּ לָנוּס עַל נַפְשָׁם בִּמְהִירוּת. בַּדֶּרֶךְ פָּגַשׁ בָּהֶם מְפַקְּדָם, וּמִשֶּׁרָאָה שֶׁהַגִּבּוֹרִים שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּצְּחוּ בַּקְּרָב עִם הַחַיָּלִים מֵהַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה, בּוֹרְחִים וְנָסִים עַל נַפְשָׁם, שָׁאַל אוֹתָם בַּחֲרָדָה מַה קָּרָה. הַחַיָּלִים הָיוּ כָּל כָּךְ מְפֻחָדִים וְרוֹעֲדִים, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהָיָה זֶה הַמְפַקֵּד שֶׁלָּהֶם לֹא עָצְרוּ מִמְּנוּסָתָם, וְלֹא הֵשִׁיבוּ עַל שְׁאֵלָתוֹ. רַק חַיָּל אֶחָד נֶעֱצַר וְהִצְבִּיעַ לְעֵבֶר בֵּיתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וְסִפֵּר לַמְפַקֵד מַה שֶּׁהוּא וַחֲבֵרָיו עוֹלְלוּ לוֹ, "עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם זָקֵן אֶחָד שֶׁהֵחֵל לִצְעֹק בְּקוֹל מַבְהִיל, וּמֵרֹב הַפַּחַד הִתְחַלְנוּ לִבְרֹחַ..." כְּשֶׁשָּׁמַע הַגֶּנֶרָל אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, הֵחֵל גַּם הוּא לְפַחֵד עַל נַפְשׁוֹ, וְצִוָּה עַל חַיָּלָיו לְשַׁלֵּם אֶת כָּל מַה שֶּׁהִזִּיקוּ לַיְּהוּדִי... וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "תֵּן פַּחְדְּךָ... עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ", הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר עֵינָיו אֶל יְרֵאָיו, "לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם". (בָּרְכִי נַפְשִׁי)