Otzarot-Article

"רַק לֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים" (יז-טז) כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם פָטָאל זָצָ"ל: הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אָסְרָה עַל הַמֶּלֶךְ לְהַרְבּוֹת כֶּסֶף, זָהָב וְסוּסִים וְלָשֵׂאת נָשִׁים רַבּוֹת. וְזֹאת, כְּדֵי שֶׁאִם יִגְזֹר עַל עַמּוֹ גְּזֵרוֹת, לֹא יוּכְלוּ לְהִתְמַרְמֵר וְלִטְעֹן שֶׁהַמֶּלֶךְ חַי בְּהַרְוָחָה וְעֹשֶׁר, וַעֲלֵיהֶם מַכְבִּיד אֶת עֻלּוֹ.

אֲבָל, אַל יַחְשֹׁב הַמֶּלֶךְ, כִּי בְּהַמְעִיטוֹ בְּעֹשֶׁר, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, יִפָּגַע מִכְּבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ וִיזֻלְזַל בְּעֵינֵי הָעָם. יֵדַע, כִּי הַהֶפֶךְ יִקְרֶה: הָעָם יַעֲרִיכוֹ שִׁבְעָתַיִם! וְעַל כֵּן, "כֶּסֶף, סוּסִים, אִשָּׁה" - רָאשֵׁי תֵּבוֹת "כִּסֵּא" - אִם יִנְהַג בִּצְנִיעוּת יִתְבַּסֵּס כִּסְּאוֹ.

אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא שָׁמַעְנוּ מִפִּי מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי מִיכְל פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל, שֶׁסִּפֵּר זֹאת בְּהִתְפַּעֲלוּת רַבָּה, וּלְהַלָּן נִרְאֶה אֶת הַסִּבָּה לְכָךְ.

הַסִּפּוּר הִתְרַחֵשׁ בִּשְׁנַת תרנ"א. אָחִיו שֶׁל הַצָּאר הָרוּסִי, הַנָּסִיךְ סֶרְגֵיי, נָסַע בְּמִרְכַּבְתּוֹ הַהֲדוּרָה, וּלְפֶתַע הֵגִיחָה מֶרְכָּבָה נוֹסֶפֶת, מְפֹאֶרֶת יוֹתֵר מִמִּרְכַּבְתּוֹ, עִם סוּסִים אַבִּירִים מִסּוּסָיו, וְעָקְפָה אוֹתוֹ, בְּהַכְרִיחָהּ אֶת מִרְכַּבְתּוֹ לִסְטוֹת לְשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ.

חֲמַת הַנָּסִיךְ בָּעֲרָה בּוֹ, וְהוּא צִוָּה לִבְדֹּק מִי נוֹסֵעַ בַּמֶּרְכָּבָה שֶׁעָקְפָה אוֹתוֹ. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר שֶׁהָיְתָה זוֹ אִשָּׁה כְּבוּדָה, שֶׁצִּוְּתָה עַל מַנְהִיג הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלָּהּ לַעֲקֹף כָּל מֶרְכָּבָה אַחֶרֶת.

כְּשֶׁשָּׁאַל הַנָּסִיךְ לְזֶהוּתָהּ, הִתְבָּרֵר שֶׁמְּדֻבָּר בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל בַּנְקַאי יְהוּדִי מְפֻרְסָם. הַנָּסִיךְ, אָחִיו שֶׁל הַצָּאר, שֶׁהָיָה צוֹרֵר יְהוּדִים מֻשְׁבָּע, לֹא נִזְקַק לְיוֹתֵר מִכָּךְ.

הוּא נָסַע הַיְשֵׁר לְלִשְׁכָּתוֹ וְחָתַם עַל צַו גֵּרוּשׁ שֶׁל 30,000 יְהוּדֵי מוֹסְקְבָה, וְקָבַע שֶׁתּוֹךְ 30 יוֹם עֲלֵיהֶם לַעֲזֹב אֶת הָעִיר. הַתְּנַאי הַיָּחִיד שֶׁיְּאַפְשֵׁר לָהֶם לְהִשָּׁאֵר הוּא אִם יָמִירוּ אֶת דָּתָם.

זְכוּרָנִי שֶׁרַבִּי מִיכְל פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל סִפֵּר בְּהִתְפַּעֲלוּת עַל הַמַּחֲזֶה הַנֶּאְדָּר שֶׁהִתְגַּלָּה בְּאוֹתָהּ עֵת בְּמוֹסְקְבָה, כְּשֶׁלַּמְרוֹת שֶׁכִּמְעַט כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁחַיוּ בְּעִיר זוֹ לֹא שָׁמְרוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְאַף חִלְּלוּ שַׁבָּת וְחַג, הֵם לֹא הִסְכִּימוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם.

זֹאת לַמְרוֹת שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם לִמְכֹּר אֶת עִסְקֵיהֶם וְנִכְסֵיהֶם, וְלַעֲזֹב אֶת בָּתֵּיהֶם הַמְּפֹאָרִים, וְכָל זֶה בְּלַחַץ שֶׁל זְמַן וּבִמְחִירִים אַפְסִיִּים.

וּבְכָל זֹאת לֹא הֵמִיר אִישׁ מֵהֶם אֶת דָּתָם, אֶלָּא בָּחֲרוּ כְּאִישׁ אֶחָד, בְּלֵב אֶחָד, לַעֲזֹב אֶת הָעִיר בְּהֶפְסֵדֵי עָתֵק. גָּדוֹל הָיָה קִדּוּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידִיעַת רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים, אָמַר שֶׁיְּהוּדֵי מוֹסְקְבָה מוֹכִיחִים שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת בִּזְמַנֵּנוּ אֵינוֹ נֶחְשָׁב כְּמוּמָר, שֶׁהֲרֵי גַּם מְחַלְּלֵי הַשַּׁבָּת הַלָּלוּ בְּמוֹסְקְבָה סֵרְבוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם.

מִכָּאן שֶׁלֹּא עַל יְהוּדִים כָּאֵלֶּה נֶאֱמַר שֶׁהַמְחַלֵּל שַׁבָּת נֶחְשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. הַדְּבָרִים הוּבְאוּ גַּם בֶּ"חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ", בְּשֵׁם "מַיִם חַיִּים".

כָּךְ אוֹ כָּךְ, שָׁמַעְנוּ שֶׁהַפָּרָשִׁים וְרוֹכְבֵי הַסּוּסִים הֵם בַּעֲלֵי גַּאֲוָה, וְכָךְ הָיְתָה תְּכוּנָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁעָקְפָה אֶת מִרְכַּבְתּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ. וּמָצָאנוּ גְּמָרָא וְרַשִּׁ"י הַתּוֹאֲמִים אֶת הַקְּבִיעָה הַזּוֹ, וְיֵשׁ לְכָךְ אַקְטוּאַלְיָה רַבָּה לִתְקוּפָתֵנוּ, שֶׁבָּהּ יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁשּׂוֹנְאִים וּמַשְׂנִיאִים אֶת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, רח"ל.

הַגְּמָרָא (שַׁבָּת קלט.) מַצִּיעָה לָנוּ פִּתְרוֹן כֵּיצַד לְהִפָּטֵר מֵהַשִּׂנְאָה נֶגֶד לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה. "אָמַר רַב פַּפָּא, אִי בַּטְלֵי יְהִירֵי - בַּטְלֵי אַמְגוּשֵׁי".

וּמָצָאנוּ בְּרַשִּׁ"י דְּבָרִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת פִּלְאֵי פְּלָאִים, כְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְכָךְ אוֹמֵר רַשִּׁ"י: "אִי בַּטְלֵי יְהִירֵי - יִשְׂרָאֵל מִתְיַהֲרִים בִּבְלוֹרִית וּבְמַלְבּוּשֵׁי יְהִירוּת כַּפָּרָשִׁים הַלָּלוּ, בְּטוּלֵי אַמְגּוּשֵׁי - יִבָּטְלוּ הַמִּינִים, גַּלָּחִים הַמַּשְׂנִיאִים אוֹתָנוּ".

רַשִּׁ"י קוֹבֵעַ אֵפוֹא שֶׁהַיְהִירִים הֵם הַפָּרָשִׁים, וְאִם הֵם יִתְבַּטְּלוּ, לֹא תִּהְיֶה לָנוּ בְּעָיָה עִם הַמִּינִים הַמַּשְׂנִיאִים אוֹתָנוּ. וְהִנֵּה לָנוּ רְאָיָה לַסִּפּוּר עִם אֵשֶׁת הַבַּנְקַאי.

מַה שֶּׁבָּרוּר שֶׁאֶפְשָׁר לִלְמֹד מִכָּךְ עַל גְּנוּתָהּ שֶׁל הַיְהִירוּת וְהַגַּאֲוָה. יְהוּדִי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אָסוּר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם לִתְפֹּס וְלוּ קְצָת מֵהַמִּדָּה הַזּוֹ. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַבְהִיר אֶת דֵּעוֹתֵינוּ וְהַשְׁקָפוֹתֵינוּ בְּגָלוּי, אֲבָל לֹא בִּיהִירוּת.

עַם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם לֹא הָיָה יָהִיר. גַּם כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ בֵּין הַגּוֹיִים, יָדַעְנוּ שֶׁאָסוּר לָנוּ בְּתַכְלִית הָאִסּוּר לְהִתְגָּרוֹת בָּאֻמּוֹת. גַּם כַּיּוֹם, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בֵּין אַחֵינוּ הַתּוֹעִים, אֵלֶּה שֶׁפָּרְשׁוּ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, יֵשׁ לָנוּ לְהִתְיַחֵד בְּעַנְוָתֵנוּ, וְלֹא הַהֶפֶךְ.

אִם נְתַרְגֵּם אֶת הַפָּרָשִׁים שֶׁל אָז לַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁל יָמֵינוּ, הֲרֵי שֶׁלֹּא כְּדַאי לִיהוּדִי, בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, לִרְכֹּשׁ אֶת הָרֶכֶב הַמְהֻדָּר וְהַנּוֹצֵץ בְּיוֹתֵר, וְגַם לֹא לָלֶכֶת בַּחֲלִיפוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר. עַנְוְתָנוּתֵנוּ, הִיא תַּרְבּוּתֵנוּ.

מְגַלֶּה לָנוּ בַּעַל 'אָרְחוֹת צַדִּיקִים': הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵשׁ לָצֵאת, אִם בֶּאֱמֶת רוֹצִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא שַׁעַר הַגַּאֲוָה. אַתֶּם עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשַּׁעַר הַזֶּה? מַהֲרוּ לָצֵאת! זְהִירוּת, גַּאֲוָה!

בְּמָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, מִתְגָּאֶה בֶּן אָדָם? יֵשׁ הַמַּרְגִּישִׁים גַּאֲוָה בִּגְלַל הַמַּרְאֶה הַנָּאֶה שֶׁלָּהֶם. הֵם נוֹלְדוּ יָפִים - זֶה נָכוֹן, אֲבָל מִי יָצַר אוֹתָם כָּךְ? לֹא הֵם עַצְמָם! וּבְכָל זֹאת הֵם מִתְגָּאִים בְּכָךְ. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אָדָם הַמִּתְגָּאֶה בְּגוּפוֹ? פָּשׁוּט מְאֹד, צָרִיךְ רַק לְהָעִיף מַבָּט. זֶה נִכָּר בְּצוּרַת הַהֲלִיכָה, בַּמַּבָּט, וּבְעִקָּר - בַּהִתְנַהֲגוּת.

מִי שֶׁגֵּאֶה בְּעַצְמוֹ, יְשַׁדֵּר אֶת זֶה בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהוּא נִמְצָא לְיַד אֲנָשִׁים שֶׁמַּזָּלָם הֵאִיר לָהֶם פָּחוֹת מִמֶּנּוּ. הוּא, לְמָשָׁל, יִסְתֹּם אֶת אַפּוֹ כְּשֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ לִהְיוֹת לְיַד אִישׁ עָנִי, אוֹ יֶאֱטֹם אֶת אָזְנָיו כְּשֶׁיִּפְנֶה אֵלָיו אָדָם מִסְכֵּן.

יֵשׁ עוֹד תְּחוּמִים שֶׁבָּהֶם מִתְבַּטֵּאת הַגַּאֲוָה: עִנְיְנֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְכַמּוּבָן - לְבוּשׁ.

מִי שֶׁדּוֹחֶה מֵעַל פָּנָיו מַאֲכָלִים פְּשׁוּטִים מִשּׁוּם שֶׁהוּא, הוּא! רָאוּי לַמָּזוֹן הַטּוֹב וְהַיֻּקְרָתִי בְּיוֹתֵר, הֲרֵי הוּא גַּאַוְתָן. מִסְכֵּן!

עַד כַּמָּה מְבַטֵּאת צוּרַת הַלְּבוּשׁ אֶת הַגַּאֲוָה, מְיֻתָּר אוּלַי לְפָרֵט. בְּגָדִים הֲדוּרִים הַמּוֹשְׁכִים אֶת הָעַיִן, וּבְעִקָּר בְּגָדִים הַמֻּתְאָמִים לָאָפְנָה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁגַּם לֹא תָּמִיד עוֹמְדִים בִּדְרִישׁוֹת הַצְּנִיעוּת, מַכְרִיזִים: אֲנִי חָשׁוּב. אֲנִי מְיֻחָד! זֶהוּ הַהֵפֶךְ הַגָּמוּר מִן הַנִּדְרָשׁ מִן הַיְּהוּדִי, שֶׁהֲרֵי עַם יִשְׂרָאֵל מֻבְדָּל מִכָּל הָעַמִּים בִּלְבוּשׁוֹ, בְּדִבּוּרוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ. בְּכָל אֵלּוּ צָרִיךְ הַיְּהוּדִי לָשֵׂאת עָלָיו אֶת הַתָּוִית הַיֻּקְרָתִית הָאֲמִתִּית הַמַּכְרִיזָה: אֲנִי שַׁיָּךְ לְעַם ה'. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	סוכות תשע"ח
	"מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ"
	"רַק לֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים" (יז-טז) כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם פָטָאל זָצָ"ל: הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אָסְרָה עַל הַמֶּלֶךְ לְהַרְבּוֹת כֶּסֶף, זָהָב וְסוּסִים וְלָשֵׂאת נָשִׁים רַבּוֹת. וְזֹאת, כְּדֵי שֶׁאִם יִגְזֹר עַל עַמּוֹ גְּזֵרוֹת, לֹא יוּכְלוּ לְהִתְמַרְמֵר וְלִטְעֹן שֶׁהַמֶּלֶךְ חַי בְּהַרְוָחָה וְעֹשֶׁר, וַעֲלֵיהֶם מַכְבִּיד אֶת עֻלּוֹ. אֲבָל, אַל יַחְשֹׁב הַמֶּלֶךְ, כִּי בְּהַמְעִיטוֹ בְּעֹשֶׁר, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, יִפָּגַע מִכְּבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ וִיזֻלְזַל בְּעֵינֵי הָעָם. יֵדַע, כִּי הַהֶפֶךְ יִקְרֶה: הָעָם יַעֲרִיכוֹ שִׁבְעָתַיִם! וְעַל כֵּן, "כֶּסֶף, סוּסִים, אִשָּׁה" - רָאשֵׁי תֵּבוֹת "כִּסֵּא" - אִם יִנְהַג בִּצְנִיעוּת יִתְבַּסֵּס כִּסְּאוֹ. אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא שָׁמַעְנוּ מִפִּי מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי מִיכְל פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל, שֶׁסִּפֵּר זֹאת בְּהִתְפַּעֲלוּת רַבָּה, וּלְהַלָּן נִרְאֶה אֶת הַסִּבָּה לְכָךְ. הַסִּפּוּר הִתְרַחֵשׁ בִּשְׁנַת תרנ"א. אָחִיו שֶׁל הַצָּאר הָרוּסִי, הַנָּסִיךְ סֶרְגֵיי, נָסַע בְּמִרְכַּבְתּוֹ הַהֲדוּרָה, וּלְפֶתַע הֵגִיחָה מֶרְכָּבָה נוֹסֶפֶת, מְפֹאֶרֶת יוֹתֵר מִמִּרְכַּבְתּוֹ, עִם סוּסִים אַבִּירִים מִסּוּסָיו, וְעָקְפָה אוֹתוֹ, בְּהַכְרִיחָהּ אֶת מִרְכַּבְתּוֹ לִסְטוֹת לְשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ. חֲמַת הַנָּסִיךְ בָּעֲרָה בּוֹ, וְהוּא צִוָּה לִבְדֹּק מִי נוֹסֵעַ בַּמֶּרְכָּבָה שֶׁעָקְפָה אוֹתוֹ. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר שֶׁהָיְתָה זוֹ אִשָּׁה כְּבוּדָה, שֶׁצִּוְּתָה עַל מַנְהִיג הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלָּהּ לַעֲקֹף כָּל מֶרְכָּבָה אַחֶרֶת. כְּשֶׁשָּׁאַל הַנָּסִיךְ לְזֶהוּתָהּ, הִתְבָּרֵר שֶׁמְּדֻבָּר בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל בַּנְקַאי יְהוּדִי מְפֻרְסָם. הַנָּסִיךְ, אָחִיו שֶׁל הַצָּאר, שֶׁהָיָה צוֹרֵר יְהוּדִים מֻשְׁבָּע, לֹא נִזְקַק לְיוֹתֵר מִכָּךְ. הוּא נָסַע הַיְשֵׁר לְלִשְׁכָּתוֹ וְחָתַם עַל צַו גֵּרוּשׁ שֶׁל 30,000 יְהוּדֵי מוֹסְקְבָה, וְקָבַע שֶׁתּוֹךְ 30 יוֹם עֲלֵיהֶם לַעֲזֹב אֶת הָעִיר. הַתְּנַאי הַיָּחִיד שֶׁיְּאַפְשֵׁר לָהֶם לְהִשָּׁאֵר הוּא אִם יָמִירוּ אֶת דָּתָם. זְכוּרָנִי שֶׁרַבִּי מִיכְל פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל סִפֵּר בְּהִתְפַּעֲלוּת עַל הַמַּחֲזֶה הַנֶּאְדָּר שֶׁהִתְגַּלָּה בְּאוֹתָהּ עֵת בְּמוֹסְקְבָה, כְּשֶׁלַּמְרוֹת שֶׁכִּמְעַט כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁחַיוּ בְּעִיר זוֹ לֹא שָׁמְרוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְאַף חִלְּלוּ שַׁבָּת וְחַג, הֵם לֹא הִסְכִּימוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם. זֹאת לַמְרוֹת שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם לִמְכֹּר אֶת עִסְקֵיהֶם וְנִכְסֵיהֶם, וְלַעֲזֹב אֶת בָּתֵּיהֶם הַמְּפֹאָרִים, וְכָל זֶה בְּלַחַץ שֶׁל זְמַן וּבִמְחִירִים אַפְסִיִּים. וּבְכָל זֹאת לֹא הֵמִיר אִישׁ מֵהֶם אֶת דָּתָם, אֶלָּא בָּחֲרוּ כְּאִישׁ אֶחָד, בְּלֵב אֶחָד, לַעֲזֹב אֶת הָעִיר בְּהֶפְסֵדֵי עָתֵק. גָּדוֹל הָיָה קִדּוּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידִיעַת רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים, אָמַר שֶׁיְּהוּדֵי מוֹסְקְבָה מוֹכִיחִים שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת בִּזְמַנֵּנוּ אֵינוֹ נֶחְשָׁב כְּמוּמָר, שֶׁהֲרֵי גַּם מְחַלְּלֵי הַשַּׁבָּת הַלָּלוּ בְּמוֹסְקְבָה סֵרְבוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם. מִכָּאן שֶׁלֹּא עַל יְהוּדִים כָּאֵלֶּה נֶאֱמַר שֶׁהַמְחַלֵּל שַׁבָּת נֶחְשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. הַדְּבָרִים הוּבְאוּ גַּם בֶּ"חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ", בְּשֵׁם "מַיִם חַיִּים". כָּךְ אוֹ כָּךְ, שָׁמַעְנוּ שֶׁהַפָּרָשִׁים וְרוֹכְבֵי הַסּוּסִים הֵם בַּעֲלֵי גַּאֲוָה, וְכָךְ הָיְתָה תְּכוּנָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁעָקְפָה אֶת מִרְכַּבְתּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ. וּמָצָאנוּ גְּמָרָא וְרַשִּׁ"י הַתּוֹאֲמִים אֶת הַקְּבִיעָה הַזּוֹ, וְיֵשׁ לְכָךְ אַקְטוּאַלְיָה רַבָּה לִתְקוּפָתֵנוּ, שֶׁבָּהּ יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁשּׂוֹנְאִים וּמַשְׂנִיאִים אֶת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, רח"ל. הַגְּמָרָא (שַׁבָּת קלט.) מַצִּיעָה לָנוּ פִּתְרוֹן כֵּיצַד לְהִפָּטֵר מֵהַשִּׂנְאָה נֶגֶד לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה. "אָמַר רַב פַּפָּא, אִי בַּטְלֵי יְהִירֵי - בַּטְלֵי אַמְגוּשֵׁי". וּמָצָאנוּ בְּרַשִּׁ"י דְּבָרִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת פִּלְאֵי פְּלָאִים, כְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְכָךְ אוֹמֵר רַשִּׁ"י: "אִי בַּטְלֵי יְהִירֵי - יִשְׂרָאֵל מִתְיַהֲרִים בִּבְלוֹרִית וּבְמַלְבּוּשֵׁי יְהִירוּת כַּפָּרָשִׁים הַלָּלוּ, בְּטוּלֵי אַמְגּוּשֵׁי - יִבָּטְלוּ הַמִּינִים, גַּלָּחִים הַמַּשְׂנִיאִים אוֹתָנוּ". רַשִּׁ"י קוֹבֵעַ אֵפוֹא שֶׁהַיְהִירִים הֵם הַפָּרָשִׁים, וְאִם הֵם יִתְבַּטְּלוּ, לֹא תִּהְיֶה לָנוּ בְּעָיָה עִם הַמִּינִים הַמַּשְׂנִיאִים אוֹתָנוּ. וְהִנֵּה לָנוּ רְאָיָה לַסִּפּוּר עִם אֵשֶׁת הַבַּנְקַאי. מַה שֶּׁבָּרוּר שֶׁאֶפְשָׁר לִלְמֹד מִכָּךְ עַל גְּנוּתָהּ שֶׁל הַיְהִירוּת וְהַגַּאֲוָה. יְהוּדִי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אָסוּר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם לִתְפֹּס וְלוּ קְצָת מֵהַמִּדָּה הַזּוֹ. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַבְהִיר אֶת דֵּעוֹתֵינוּ וְהַשְׁקָפוֹתֵינוּ בְּגָלוּי, אֲבָל לֹא בִּיהִירוּת. עַם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם לֹא הָיָה יָהִיר. גַּם כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ בֵּין הַגּוֹיִים, יָדַעְנוּ שֶׁאָסוּר לָנוּ בְּתַכְלִית הָאִסּוּר לְהִתְגָּרוֹת בָּאֻמּוֹת. גַּם כַּיּוֹם, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בֵּין אַחֵינוּ הַתּוֹעִים, אֵלֶּה שֶׁפָּרְשׁוּ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, יֵשׁ לָנוּ לְהִתְיַחֵד בְּעַנְוָתֵנוּ, וְלֹא הַהֶפֶךְ. אִם נְתַרְגֵּם אֶת הַפָּרָשִׁים שֶׁל אָז לַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁל יָמֵינוּ, הֲרֵי שֶׁלֹּא כְּדַאי לִיהוּדִי, בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, לִרְכֹּשׁ אֶת הָרֶכֶב הַמְהֻדָּר וְהַנּוֹצֵץ בְּיוֹתֵר, וְגַם לֹא לָלֶכֶת בַּחֲלִיפוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר. עַנְוְתָנוּתֵנוּ, הִיא תַּרְבּוּתֵנוּ. מְגַלֶּה לָנוּ בַּעַל 'אָרְחוֹת צַדִּיקִים': הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵשׁ לָצֵאת, אִם בֶּאֱמֶת רוֹצִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא שַׁעַר הַגַּאֲוָה. אַתֶּם עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשַּׁעַר הַזֶּה? מַהֲרוּ לָצֵאת! זְהִירוּת, גַּאֲוָה! בְּמָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, מִתְגָּאֶה בֶּן אָדָם? יֵשׁ הַמַּרְגִּישִׁים גַּאֲוָה בִּגְלַל הַמַּרְאֶה הַנָּאֶה שֶׁלָּהֶם. הֵם נוֹלְדוּ יָפִים - זֶה נָכוֹן, אֲבָל מִי יָצַר אוֹתָם כָּךְ? לֹא הֵם עַצְמָם! וּבְכָל זֹאת הֵם מִתְגָּאִים בְּכָךְ. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אָדָם הַמִּתְגָּאֶה בְּגוּפוֹ? פָּשׁוּט מְאֹד, צָרִיךְ רַק לְהָעִיף מַבָּט. זֶה נִכָּר בְּצוּרַת הַהֲלִיכָה, בַּמַּבָּט, וּבְעִקָּר - בַּהִתְנַהֲגוּת. מִי שֶׁגֵּאֶה בְּעַצְמוֹ, יְשַׁדֵּר אֶת זֶה בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהוּא נִמְצָא לְיַד אֲנָשִׁים שֶׁמַּזָּלָם הֵאִיר לָהֶם פָּחוֹת מִמֶּנּוּ. הוּא, לְמָשָׁל, יִסְתֹּם אֶת אַפּוֹ כְּשֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ לִהְיוֹת לְיַד אִישׁ עָנִי, אוֹ יֶאֱטֹם אֶת אָזְנָיו כְּשֶׁיִּפְנֶה אֵלָיו אָדָם מִסְכֵּן. יֵשׁ עוֹד תְּחוּמִים שֶׁבָּהֶם מִתְבַּטֵּאת הַגַּאֲוָה: עִנְיְנֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְכַמּוּבָן - לְבוּשׁ. מִי שֶׁדּוֹחֶה מֵעַל פָּנָיו מַאֲכָלִים פְּשׁוּטִים מִשּׁוּם שֶׁהוּא, הוּא! רָאוּי לַמָּזוֹן הַטּוֹב וְהַיֻּקְרָתִי בְּיוֹתֵר, הֲרֵי הוּא גַּאַוְתָן. מִסְכֵּן! עַד כַּמָּה מְבַטֵּאת צוּרַת הַלְּבוּשׁ אֶת הַגַּאֲוָה, מְיֻתָּר אוּלַי לְפָרֵט. בְּגָדִים הֲדוּרִים הַמּוֹשְׁכִים אֶת הָעַיִן, וּבְעִקָּר בְּגָדִים הַמֻּתְאָמִים לָאָפְנָה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁגַּם לֹא תָּמִיד עוֹמְדִים בִּדְרִישׁוֹת הַצְּנִיעוּת, מַכְרִיזִים: אֲנִי חָשׁוּב. אֲנִי מְיֻחָד! זֶהוּ הַהֵפֶךְ הַגָּמוּר מִן הַנִּדְרָשׁ מִן הַיְּהוּדִי, שֶׁהֲרֵי עַם יִשְׂרָאֵל מֻבְדָּל מִכָּל הָעַמִּים בִּלְבוּשׁוֹ, בְּדִבּוּרוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ. בְּכָל אֵלּוּ צָרִיךְ הַיְּהוּדִי לָשֵׂאת עָלָיו אֶת הַתָּוִית הַיֻּקְרָתִית הָאֲמִתִּית הַמַּכְרִיזָה: אֲנִי שַׁיָּךְ לְעַם ה'. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)