Otzarot-Article

"וּמִפְּרִי הָעֵץ... לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן" (ג-ג) הֲלָצָה עֲמָמִית מְסַפֶּרֶת עַל גּוֹי אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְהִצְטָרֵף לִבְנֵי הָעָם הַנִּבְחָר. בְּצַעַד קַל וּבְלֵב שָׂמֵחַ שָׂם פְּעָמָיו אֶל בֵּית דִּין צֶדֶק כְּדֵי שֶׁיּוֹאִילוּ לְקַבְּלוֹ לָאֻמָּה הַיְּהוּדִית. מוּבָן שֶׁבְּהֶתְאֵם לְהוֹרְאוֹת הַהֲלָכָה, שֶׁאֵין מְמַהֲרִים לְקַבֵּל גֵּרִים, דָּחָה בֵּית הַדִּין אֶת בַּקָּשָׁתוֹ וְסֵרֵב לְקַבְּלוֹ כְּגֵר. אוּלָם הוּא מֵאֵן לְוַתֵּר וְדָבַק בְּעֶמְדָּתוֹ, כִּי חָפֵץ הָיָה בְּכָל לִבּוֹ לְהִמָּנוֹת עִם בְּנֵי הָעָם הַנִּבְחָר. מִשֶּׁרָאוּ הַדַּיָּנִים הָרַבָּנִים כִּי לַמְרוֹת הַכֹּל אֵינוֹ מַרְפֶּה, וְלֹא מוֹעִילִים כָּל הַשִּׁכְנוּעִים לַהֲנִיאוֹ, הֶחְלִיטוּ לְקַבְּלוֹ.

בֵּית הַדִּין הִפְנָה אוֹתוֹ לַהֲכָנוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר כּוֹלְלוֹת אֶת לִמּוּד הַהֲלָכוֹת הַשּׁוֹנוֹת, וְהוּא אַף הִתְחִיל לְקַיֵּם מִצְווֹת טֶרֶם הֲלִיכֵי הַגִּיּוּר. אוּלָם הִזְהִירוּהוּ בֵּית הַדִּין כִּי מִמִּצְוָה אַחַת מֻטָּל עָלָיו לְהִשָּׁמֵר - מִצְוַת שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁכֵּן גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה. "כָּל עוֹד לֹא בָּאתָ לִכְלַל יְהוּדִי בִּשְׁלַבֵּי הַגִּיּוּר הַמַּעֲשִׂיִּים עַד תֻּמָּם", הוֹרוּהוּ הָרַבָּנִים הַמַּדְרִיכִים אוֹתוֹ, "אָסוּר לְךָ לִהְיוֹת בִּכְלָל עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי. וְלָכֵן כָּל שַׁבָּת עָלֶיךָ לִזְכֹּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כָּל שֶׁהִיא".

בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת נִלְוָה אֵלָיו יְהוּדִי אֲשֶׁר עָקַב אַחֲרָיו כָּל הַשַּׁבָּת, וְנוֹכַח כִּי הַגּוֹי שׁוֹמֵר אֶת כָּל מִצְווֹת הַשַּׁבָּת. חָשַׁשׁ הַיְּהוּדִי שֶׁמָּא לֹא הִבְהִירוּ בְּאָזְנֵי הַגּוֹי כִּי אָסוּר לוֹ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְהוּא פָּנָה אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ: "הֲיוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁגּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה?" "כֵּן", עָנָה הַגּוֹי. "נוּ", אָמַר הַיְּהוּדִי, "עָקַבְתִּי אַחֲרֶיךָ מִתְּחִלַּת הַשַּׁבָּת, וְלֹא רָאִיתִי שֶׁעָשִׂיתָ אֵיזוֹ פְּעֻלָּה אֲסוּרָה".

"אַל תִּדְאַג", הִרְגִּיעוּ הַגּוֹי, "לֹא שַׂמְתָּ לֵב שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת הַמַּפְתְּחוֹת עִמִּי בְּצֵאתִי לָרְחוֹב, וְכַיָּדוּעַ זוֹ מְלֶאכֶת הוֹצָאָה".

"אֲבָל יֵשׁ כָּאן עֵרוּב", הִקְשָׁה הַיְּהוּדִי.

"אֲהָהּ... הִגְזַמְתָּ... אֲנִי לֹא סוֹמֵךְ עַל הָעֵרוּב הַזֶּה", עָנָה הַגּוֹי הַמְלֻמָּד, שֶׁכְּבָר הִסְפִּיק לִלְמֹד פֶּרֶק בְּדִינֵי הַחֻמְרוֹת וְהַהִדּוּרִים שֶׁמֵּעֵבֶר לַהֲלָכָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁאוֹתָהּ מְקַיֵּם כָּל יְהוּדִי...

הַסִּפּוּר בְּוַדַּאי מְעוֹרֵר גִּחוּךְ עַל הַגּוֹי שֶׁחָשַׁב שֶׁבַּעֲשִׂיַּת פְּעֻלָּה שֶׁהִיא בְּגֶדֶר חוּמְרָא הוּא כְּבָר אֵינוֹ שׁוֹמֵר שַׁבָּת. אוּלָם הַאִם אָנוּ בְּעַצְמֵנוּ אֵינֶנּוּ טוֹעִים לְעִתִּים וְנוֹפְלִים בְּמִכְשׁוֹל הָעִרְבּוּב בֵּין עִקַּר הַדִּין לְחוּמְרָא?...

עוֹד בְּטֶרֶם נִבְרְאָה חַוָּה, הִתִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן לֶאֱכֹל מִכָּל עֲצֵי גַּן עֵדֶן, לְבַד מֵעֵץ הַדַּעַת אֲשֶׁר עָלָיו הִזְהִירוֹ בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה: "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת!"

כְּשֶׁיָּצַר הַבּוֹרֵא אֶת חַוָּה, חָשַׁשׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא תִּתְאַוֶּה לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת, שֶׁכֵּן 'נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה', וְלָכֵן לֹא גִּלָּה לָהּ שֶׁהָאִסּוּר הִנּוֹ רַק עַל הָאֲכִילָה, אֶלָּא הֶחְמִיר עָלֶיהָ וְהוֹדִיעַ לָהּ שֶׁה' אָסַר גַּם אֶת הַנְּגִיעָה בְּעֵץ הַדַּעַת, וְאַף הִזְהִירָהּ כִּי אִם תִּגַּע בּוֹ - תָּמוּת. הוּא עָשָׂה זֹאת כְּגָדֵר, אַךְ לֹא הוֹדִיעַ לָהּ שֶׁזֶּהוּ גָּדֵר.

הַנָּחָשׁ, שֶׁהָיָה "עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה", שָׂם לוֹ לְמַטָּרָה לְהַכְשִׁיל אֶת בְּחִיר הַנִּבְרָאִים, וְלָכֵן נִגַּשׁ אֶל הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא שָׁמְעָה יְשִׁירוֹת מֵה' עַל דְּבַר הָאִסּוּר. תְּחִלָּה הוּא מִתַּמֵּם בְּנִימָה מְעֻשָּׂה שֶׁל רַחֲמִים: "הַאִם נָכוֹן הַדָּבָר כִּי אֱלֹקִים אָסַר עֲלֵיכֶם לֶאֱכֹל מִכָּל עֵץ הַגַּן?" "לֹא מְדֻיָּק!" מִהֲרָה חַוָּה לְהַעֲמִיד דְּבָרִים עַל דִּיּוּקָם, "ה' הִתִּיר לָנוּ לֶאֱכֹל מִכָּל עֲצֵי הַגַּן, מִלְּבַד עֵץ אֶחָד, הוּא עֵץ הַדַּעַת, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ נֶאֱסָר עָלֵינוּ בַּאֲכִילָה וְאַף בִּנְגִיעָה - פֶּן נָמוּת".

הַנָּחָשׁ מַאֲזִין לְאֹפֶן הַצָּגַת הַדְּבָרִים מִפִּי חַוָּה, וְקוֹפֵץ עַל הַמְּצִיאָה כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ. מִכָּאן, הַדֶּרֶךְ לַפִּתּוּי פְּשׁוּטָה וְקַלָּה. בְּפִתְאוֹמִיּוּת הוּא מַפְתִּיעַ אֶת חַוָּה וְדוֹחֵף אוֹתָהּ דְּחִיפָה שֶׁגּוֹרֶמֶת לָהּ לִנְגֹּעַ בְּגֶזַע הָעֵץ.

"רְאִי!", הֵרִיעַ הַנָּחָשׁ בְּנִצָּחוֹן, "הִנֵּה נָגַעְתְּ בָּעֵץ, וּמְאוּמָה לֹא אֵרַע לָךְ! אַל לָךְ לָחוּשׁ, גַּם אִם תֹּאכְלִי מִמֶּנּוּ, לֹא יִקְרֶה לָךְ מְאוּמָה! הַאִם לֹא חָשַׁבְתְּ", הִמְשִׁיךְ הַנָּחָשׁ בְּמַסַּע הַשִּׁכְנוּעַ, "מַדּוּעַ אָסַר עֲלֵיכֶם אֱלֹקִים לֶאֱכֹל דַּוְקָא מִפֵּרוֹת עֵץ זֶה?! אֲגַלֶּה לָךְ אֶת הַסּוֹד! יֵשׁ בּוֹ בְּעֵץ זֶה כֹּחַ מְיֻחָד לִבְרֹא עוֹלָמוֹת. גַּם אֱלֹקִים עַצְמוֹ אָכַל מֵאִילָן זֶה, וְכָךְ הִצְלִיחַ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם. עַתָּה, חוֹשֵׁשׁ הוּא כִּי תֹּאכְלוּ גַּם אַתֶּם וְתִתְחָרוּ בּוֹ" - "לֹא מוֹת תְּמֻתוּן, כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע".

לְשׁוֹנוֹ הַחֲלַקְלַקָּה שֶׁל הַנָּחָשׁ מַצְלִיחָה לְשַׁכְנֵעַ אֶת הָאִשָּׁה, וְהִיא אֵינָהּ עוֹמֶדֶת בַּפִּתּוּי. בַּחֲשַׁשׁ-מָה הִיא נוֹטֶלֶת מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת, אוֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ, וְאַף מַעֲנִיקָה לְבַעֲלָהּ.

וְעַתָּה, בּוֹא וְנַחְשֹׁב: אִלּוּ הָיְתָה חַוָּה יוֹדַעַת כִּי לֹא עַל הַנְּגִיעָה נִקְנְסָה מִיתָה, וְזֶהוּ רַק סְיָג, סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁלֹּא הָיְתָה מְקַבֶּלֶת פִּתּוּיוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ כַּאֲשֶׁר דְּחָפָהּ, וְלֹא הָיְתָה נִקְנֶסֶת הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ בָּעֳנָשִׁים כֹּה כְּבֵדִים! לָמַדְנוּ כִּי דַּוְקָא הַ'גָּדֵר' שֶׁבָּהּ בִּקֵּשׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן לִגְדֹּר אֶת חַוָּה עָמְדָה לָהּ לְרוֹעֵץ.

לָמַדְנוּ אֵפוֹא כִּי עַל מוֹרֵה הַהוֹרָאָה לְהַבְהִיר לְשׁוֹאֲלוֹ בְּדִיּוּק מַה מֵּעִקַּר הַדִּין וּמַה חוּמְרָא, מַה מֻּתָּר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ וּמָה אָסוּר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, וְלֹא לְעַרְבֵּב בֵּין הַדְּבָרִים וּלְהַכְלִילָן בְּאוֹתָן הַגְדָּרוֹת.

בְּשִׂמְחָה מִשְׁפַּחְתִּית, אֶחָד מִן הַיְלָדִים שִׂחֵק וְהִרְעִישׁ. גָּעַר בּוֹ אָבִיו "אָסוּר!". תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹכָח בַּשֻּׁלְחָן, הֵעִיר אַחַר כָּךְ לָאָב "מַדּוּעַ אַתָּה אוֹמֵר לוֹ שֶׁהַדָּבָר אָסוּר? דָּבָר זֶה מֻתָּר, אִם אֵינְךָ מְרֻצֶּה מֵהַהַרְעָשָׁה, הַסְבֵּר לַיֶּלֶד שֶׁכָּרֶגַע הַרְעָשָׁתוֹ מַפְרִיעָה, אַךְ לוֹמַר אָסוּר עַל דָּבָר שֶׁהוּא מֻתָּר, זֶהוּ דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ..." (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	ראש השנה תשע"ז
	בְּיוֹם הַדִּין יֵשׁ לִזְכֹּר גַּם אֶת הַמִּצְווֹת
	"וּמִפְּרִי הָעֵץ... לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן" (ג-ג) הֲלָצָה עֲמָמִית מְסַפֶּרֶת עַל גּוֹי אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְהִצְטָרֵף לִבְנֵי הָעָם הַנִּבְחָר. בְּצַעַד קַל וּבְלֵב שָׂמֵחַ שָׂם פְּעָמָיו אֶל בֵּית דִּין צֶדֶק כְּדֵי שֶׁיּוֹאִילוּ לְקַבְּלוֹ לָאֻמָּה הַיְּהוּדִית. מוּבָן שֶׁבְּהֶתְאֵם לְהוֹרְאוֹת הַהֲלָכָה, שֶׁאֵין מְמַהֲרִים לְקַבֵּל גֵּרִים, דָּחָה בֵּית הַדִּין אֶת בַּקָּשָׁתוֹ וְסֵרֵב לְקַבְּלוֹ כְּגֵר. אוּלָם הוּא מֵאֵן לְוַתֵּר וְדָבַק בְּעֶמְדָּתוֹ, כִּי חָפֵץ הָיָה בְּכָל לִבּוֹ לְהִמָּנוֹת עִם בְּנֵי הָעָם הַנִּבְחָר. מִשֶּׁרָאוּ הַדַּיָּנִים הָרַבָּנִים כִּי לַמְרוֹת הַכֹּל אֵינוֹ מַרְפֶּה, וְלֹא מוֹעִילִים כָּל הַשִּׁכְנוּעִים לַהֲנִיאוֹ, הֶחְלִיטוּ לְקַבְּלוֹ. בֵּית הַדִּין הִפְנָה אוֹתוֹ לַהֲכָנוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר כּוֹלְלוֹת אֶת לִמּוּד הַהֲלָכוֹת הַשּׁוֹנוֹת, וְהוּא אַף הִתְחִיל לְקַיֵּם מִצְווֹת טֶרֶם הֲלִיכֵי הַגִּיּוּר. אוּלָם הִזְהִירוּהוּ בֵּית הַדִּין כִּי מִמִּצְוָה אַחַת מֻטָּל עָלָיו לְהִשָּׁמֵר - מִצְוַת שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁכֵּן גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה. "כָּל עוֹד לֹא בָּאתָ לִכְלַל יְהוּדִי בִּשְׁלַבֵּי הַגִּיּוּר הַמַּעֲשִׂיִּים עַד תֻּמָּם", הוֹרוּהוּ הָרַבָּנִים הַמַּדְרִיכִים אוֹתוֹ, "אָסוּר לְךָ לִהְיוֹת בִּכְלָל עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי. וְלָכֵן כָּל שַׁבָּת עָלֶיךָ לִזְכֹּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כָּל שֶׁהִיא". בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת נִלְוָה אֵלָיו יְהוּדִי אֲשֶׁר עָקַב אַחֲרָיו כָּל הַשַּׁבָּת, וְנוֹכַח כִּי הַגּוֹי שׁוֹמֵר אֶת כָּל מִצְווֹת הַשַּׁבָּת. חָשַׁשׁ הַיְּהוּדִי שֶׁמָּא לֹא הִבְהִירוּ בְּאָזְנֵי הַגּוֹי כִּי אָסוּר לוֹ לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְהוּא פָּנָה אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ: "הֲיוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁגּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה?" "כֵּן", עָנָה הַגּוֹי. "נוּ", אָמַר הַיְּהוּדִי, "עָקַבְתִּי אַחֲרֶיךָ מִתְּחִלַּת הַשַּׁבָּת, וְלֹא רָאִיתִי שֶׁעָשִׂיתָ אֵיזוֹ פְּעֻלָּה אֲסוּרָה". "אַל תִּדְאַג", הִרְגִּיעוּ הַגּוֹי, "לֹא שַׂמְתָּ לֵב שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת הַמַּפְתְּחוֹת עִמִּי בְּצֵאתִי לָרְחוֹב, וְכַיָּדוּעַ זוֹ מְלֶאכֶת הוֹצָאָה". "אֲבָל יֵשׁ כָּאן עֵרוּב", הִקְשָׁה הַיְּהוּדִי. "אֲהָהּ... הִגְזַמְתָּ... אֲנִי לֹא סוֹמֵךְ עַל הָעֵרוּב הַזֶּה", עָנָה הַגּוֹי הַמְלֻמָּד, שֶׁכְּבָר הִסְפִּיק לִלְמֹד פֶּרֶק בְּדִינֵי הַחֻמְרוֹת וְהַהִדּוּרִים שֶׁמֵּעֵבֶר לַהֲלָכָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁאוֹתָהּ מְקַיֵּם כָּל יְהוּדִי... הַסִּפּוּר בְּוַדַּאי מְעוֹרֵר גִּחוּךְ עַל הַגּוֹי שֶׁחָשַׁב שֶׁבַּעֲשִׂיַּת פְּעֻלָּה שֶׁהִיא בְּגֶדֶר חוּמְרָא הוּא כְּבָר אֵינוֹ שׁוֹמֵר שַׁבָּת. אוּלָם הַאִם אָנוּ בְּעַצְמֵנוּ אֵינֶנּוּ טוֹעִים לְעִתִּים וְנוֹפְלִים בְּמִכְשׁוֹל הָעִרְבּוּב בֵּין עִקַּר הַדִּין לְחוּמְרָא?... עוֹד בְּטֶרֶם נִבְרְאָה חַוָּה, הִתִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן לֶאֱכֹל מִכָּל עֲצֵי גַּן עֵדֶן, לְבַד מֵעֵץ הַדַּעַת אֲשֶׁר עָלָיו הִזְהִירוֹ בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה: "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת!" כְּשֶׁיָּצַר הַבּוֹרֵא אֶת חַוָּה, חָשַׁשׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא תִּתְאַוֶּה לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת, שֶׁכֵּן 'נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה', וְלָכֵן לֹא גִּלָּה לָהּ שֶׁהָאִסּוּר הִנּוֹ רַק עַל הָאֲכִילָה, אֶלָּא הֶחְמִיר עָלֶיהָ וְהוֹדִיעַ לָהּ שֶׁה' אָסַר גַּם אֶת הַנְּגִיעָה בְּעֵץ הַדַּעַת, וְאַף הִזְהִירָהּ כִּי אִם תִּגַּע בּוֹ - תָּמוּת. הוּא עָשָׂה זֹאת כְּגָדֵר, אַךְ לֹא הוֹדִיעַ לָהּ שֶׁזֶּהוּ גָּדֵר. הַנָּחָשׁ, שֶׁהָיָה "עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה", שָׂם לוֹ לְמַטָּרָה לְהַכְשִׁיל אֶת בְּחִיר הַנִּבְרָאִים, וְלָכֵן נִגַּשׁ אֶל הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא שָׁמְעָה יְשִׁירוֹת מֵה' עַל דְּבַר הָאִסּוּר. תְּחִלָּה הוּא מִתַּמֵּם בְּנִימָה מְעֻשָּׂה שֶׁל רַחֲמִים: "הַאִם נָכוֹן הַדָּבָר כִּי אֱלֹקִים אָסַר עֲלֵיכֶם לֶאֱכֹל מִכָּל עֵץ הַגַּן?" "לֹא מְדֻיָּק!" מִהֲרָה חַוָּה לְהַעֲמִיד דְּבָרִים עַל דִּיּוּקָם, "ה' הִתִּיר לָנוּ לֶאֱכֹל מִכָּל עֲצֵי הַגַּן, מִלְּבַד עֵץ אֶחָד, הוּא עֵץ הַדַּעַת, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ נֶאֱסָר עָלֵינוּ בַּאֲכִילָה וְאַף בִּנְגִיעָה - פֶּן נָמוּת". הַנָּחָשׁ מַאֲזִין לְאֹפֶן הַצָּגַת הַדְּבָרִים מִפִּי חַוָּה, וְקוֹפֵץ עַל הַמְּצִיאָה כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ. מִכָּאן, הַדֶּרֶךְ לַפִּתּוּי פְּשׁוּטָה וְקַלָּה. בְּפִתְאוֹמִיּוּת הוּא מַפְתִּיעַ אֶת חַוָּה וְדוֹחֵף אוֹתָהּ דְּחִיפָה שֶׁגּוֹרֶמֶת לָהּ לִנְגֹּעַ בְּגֶזַע הָעֵץ. "רְאִי!", הֵרִיעַ הַנָּחָשׁ בְּנִצָּחוֹן, "הִנֵּה נָגַעְתְּ בָּעֵץ, וּמְאוּמָה לֹא אֵרַע לָךְ! אַל לָךְ לָחוּשׁ, גַּם אִם תֹּאכְלִי מִמֶּנּוּ, לֹא יִקְרֶה לָךְ מְאוּמָה! הַאִם לֹא חָשַׁבְתְּ", הִמְשִׁיךְ הַנָּחָשׁ בְּמַסַּע הַשִּׁכְנוּעַ, "מַדּוּעַ אָסַר עֲלֵיכֶם אֱלֹקִים לֶאֱכֹל דַּוְקָא מִפֵּרוֹת עֵץ זֶה?! אֲגַלֶּה לָךְ אֶת הַסּוֹד! יֵשׁ בּוֹ בְּעֵץ זֶה כֹּחַ מְיֻחָד לִבְרֹא עוֹלָמוֹת. גַּם אֱלֹקִים עַצְמוֹ אָכַל מֵאִילָן זֶה, וְכָךְ הִצְלִיחַ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם. עַתָּה, חוֹשֵׁשׁ הוּא כִּי תֹּאכְלוּ גַּם אַתֶּם וְתִתְחָרוּ בּוֹ" - "לֹא מוֹת תְּמֻתוּן, כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע". לְשׁוֹנוֹ הַחֲלַקְלַקָּה שֶׁל הַנָּחָשׁ מַצְלִיחָה לְשַׁכְנֵעַ אֶת הָאִשָּׁה, וְהִיא אֵינָהּ עוֹמֶדֶת בַּפִּתּוּי. בַּחֲשַׁשׁ-מָה הִיא נוֹטֶלֶת מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת, אוֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ, וְאַף מַעֲנִיקָה לְבַעֲלָהּ. וְעַתָּה, בּוֹא וְנַחְשֹׁב: אִלּוּ הָיְתָה חַוָּה יוֹדַעַת כִּי לֹא עַל הַנְּגִיעָה נִקְנְסָה מִיתָה, וְזֶהוּ רַק סְיָג, סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁלֹּא הָיְתָה מְקַבֶּלֶת פִּתּוּיוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ כַּאֲשֶׁר דְּחָפָהּ, וְלֹא הָיְתָה נִקְנֶסֶת הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ בָּעֳנָשִׁים כֹּה כְּבֵדִים! לָמַדְנוּ כִּי דַּוְקָא הַ'גָּדֵר' שֶׁבָּהּ בִּקֵּשׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן לִגְדֹּר אֶת חַוָּה עָמְדָה לָהּ לְרוֹעֵץ. לָמַדְנוּ אֵפוֹא כִּי עַל מוֹרֵה הַהוֹרָאָה לְהַבְהִיר לְשׁוֹאֲלוֹ בְּדִיּוּק מַה מֵּעִקַּר הַדִּין וּמַה חוּמְרָא, מַה מֻּתָּר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ וּמָה אָסוּר בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, וְלֹא לְעַרְבֵּב בֵּין הַדְּבָרִים וּלְהַכְלִילָן בְּאוֹתָן הַגְדָּרוֹת. בְּשִׂמְחָה מִשְׁפַּחְתִּית, אֶחָד מִן הַיְלָדִים שִׂחֵק וְהִרְעִישׁ. גָּעַר בּוֹ אָבִיו "אָסוּר!". תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹכָח בַּשֻּׁלְחָן, הֵעִיר אַחַר כָּךְ לָאָב "מַדּוּעַ אַתָּה אוֹמֵר לוֹ שֶׁהַדָּבָר אָסוּר? דָּבָר זֶה מֻתָּר, אִם אֵינְךָ מְרֻצֶּה מֵהַהַרְעָשָׁה, הַסְבֵּר לַיֶּלֶד שֶׁכָּרֶגַע הַרְעָשָׁתוֹ מַפְרִיעָה, אַךְ לוֹמַר אָסוּר עַל דָּבָר שֶׁהוּא מֻתָּר, זֶהוּ דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ..." (אוֹצְרוֹתֵינוּ)