Otzarot-Article

"לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח" (מג-ו) מוּבָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (צא-י): "מֵעוֹלָם לֹא אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ דָּבָר שֶׁל בַּטָּלָה אֶלָּא כָּאן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי עוֹסֵק לְהַמְלִיךְ אֶת בְּנi בְּמִצְרַיִם, וְהוּא אוֹמֵר: לָמָּה הֲרֵעוֹתֶם לִי? הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: 'נִסְתְּרָה דַּרְכִּי מֵה'".

בְּסִפְרוֹ "דַּעַת תְּבוּנוֹת" כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל כִּי מִקְרֵהוּ שֶׁל יַעֲקֹב אֵינוֹ חַד פַּעֲמִי, אֶלָּא דֻּגְמָא לְהַנְהָגַת הַהַשְׁגָּחָה עַל הָעוֹלָם: "וְזֶה בָּנָה אָב, שֶׁלְּכָל עִלּוּי שֶׁרוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת לָאָדָם אוֹ לָעוֹלָם, אוֹ בְּהִזְדַּמֵּן הַטּוֹב - אֵינוֹ מִזְדַּמֵּן וּבָא אֶלָּא מִתּוֹךְ עֹמֶק עֵצָה נִסְתֶּרֶת, וְעַל כֵּן יִקְרֶה קֹדֶם לוֹ צַעַר. וַהֲרֵי זֶה כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ה.), "שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת [תּוֹרָה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עוֹלָם הַבָּא] נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּן לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין".

כְּלוֹמַר, לִפְנֵי כָּל הִתְרַחֲשׁוּת בַּעֲלַת חֲשִׁיבוּת טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, יִהְיוּ לוֹ צַעַר וּקְשָׁיִים.

בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ, יֶשְׁנָהּ אִמְרָה נָאָה בְּשֵׁם מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים: "יָכוֹל יְהוּדִי לְהַגִּיד 'מַר לִי', אַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יוּכַל לוֹמַר 'רַע לִי'". רַשַּׁאי אָדָם לְהוֹדוֹת שֶׁהוּא בְּמַצָּב קָשֶׁה, אַךְ לֹא רַע, שֶׁכֵּן מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁאוֹהֵב אוֹתָנוּ בְּלִי סוֹף, לְעוֹלָם לֹא יָכוֹל לָצֵאת רַע בְּשׁוּם אֹפֶן. אָמְנָם בְּעֵינָיו נִרְאֶה הַדָּבָר כָּעֵת כְּרַע, אַךְ לְלֹא סָפֵק הַדָּבָר לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת נִשְׁמָתוֹ.

אֶת הַסִּפּוּר הַמֻּפְלָא הַבָּא סִפֵּר נַהַג מוֹנִית יְהוּדִי מִלּוֹנְדוֹן: יוֹם אֶחָד הֻזְמַנְתִּי לָקַחַת מִשְׁפָּחָה מִשְּׁכוּנַת 'סְטַמְפוֹרְד הִיל' לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, לְטִיסָה שֶׁל חֶבְרַת "פַאן אָמֵרִיקָן" מִלּוֹנְדוֹן לְכִוּוּן אַרְצוֹת הַבְּרִית.

בְּדַרְכֵּנוּ לִנְמַל הַתְּעוּפָה, אֵרַע לִי מִקְרֶה לֹא שִׁגְרָתִי: אֶחָד מִגַּלְגַלֵּי הָרֶכֶב הִתְפּוֹצֵץ. עָצַרְתִּי לְמֹרַת רוּחָם שֶׁל הַנּוֹסְעִים קִצְרֵי הָרוּחַ שֶׁמִּהֲרוּ לַטִּיסָה, וְהֶחְלַפְתִּי אֶת הַגַּלְגַּל בְּגַלְגַּל רֶזֶרְבָה שֶׁהָיָה לִי בְּתָא הַמִּטְעָן.

בְּהֶמְשֵׁךְ הַנְּסִיעָה נִשְׁמַע לְפֶתַע קוֹל פִּיצוּץ נוֹסָף מִכִּוּוּן הַגַּלְגַּלִּים. הָיָה זֶה לְמַעְלָה מִיכֹלֶת הַסֵּבֶל שֶׁל הַנּוֹסְעִים הַמְמַהֲרִים. יָרַדְתִּי מֵהָרֶכֶב כְּדֵי לִבְדֹּק מַה קָּרָה, וְנוֹכַחְתִּי לִרְאוֹת שֶׁגַּלְגַּל אַחֵר שָׁבַק חַיִּים דַּוְקָא עַכְשָׁו, כַּאֲשֶׁר אֵין בְּתָא הַמִּטְעָן גַּלְגַּל רֶזֶרְבִי נוֹסָף. יָדַעְתִּי כִּי אֵין לִי בְּרֵרָה אַחֶרֶת זוּלַת לְהַשְׁאִיר כָּאן אֶת הָרֶכֶב הַ'תָּקוּעַ', לִפְנוֹת לְתַחֲנַת דֶּלֶק סְמוּכָה, הָרְחוֹקָה מַהֲלַךְ כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת, וְלִרְכֹּשׁ גַּלְגַּל מַתְאִים.

נוֹסְעַי הִרְעִיפוּ עַל רֹאשִׁי 'בְּרָכוֹת' לְמַכְבִּיר: "שֶׁתִּהְיֶה לִי בָּרִיא", נֶאֶנְחָה אֵם הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר אִחוּר הַטִּיסָה הִלֵּךְ עָלֶיהָ אֵימִים. "מַדּוּעַ אֵינְךָ מְצַיֵּן בְּרֵאשִׁית הַדֶּרֶךְ כִּי אֵין אֲוִיר בְּגַלְגַּלֶּיךָ". עוֹד טְעָנוֹת צוֹדְקוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה הֶאֱשִׁימוּנִי בְּכָל הַנַּעֲשֶׂה, אַךְ לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה, עָשִׂיתִי אֶת הַדֶּרֶךְ לְתַחֲנַת הַדֶּלֶק, רָכַשְׁתִּי אֶת הַגַּלְגַּל וְשַׁבְתִּי אֶל הָרֶכֶב. הַנּוֹסְעִים, שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לַעֲצֹר מוֹנִית אַחֶרֶת, קִבְּלוּ אֶת פָּנַי בַּחֲמַת זַעַם...

הַגַּלְגַּל הֻחְלַף בְּחָדָשׁ. פָּתַחְתִּי בִּשְׁעָטָה מְהִירָה לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, כַּאֲשֶׁר מֵאָחוֹר וּמֵהַצְּדָדִים מְאִיצִים בִּי קוֹלוֹת חַסְרֵי סַבְלָנוּת לְמַהֵר וּלְמַהֵר. זְמַן הַטִּיסָה הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב. הִתְפַּלַּלְתִּי בְּכָל לִבִּי שֶׁנַּצְלִיחַ לְהַדְבִּיק אֶת הַקֶּצֶב.

אֶלָּא שֶׁלְּפֶתַע, נִשְׁמַע בִּמְכוֹנִיתִי צְלִיל צוֹרֵם מְאֹד וּלְאַחֲרָיו רְסִיסֵי זְכוּכִיּוֹת מִתְעוֹפְפוֹת... הָיִיתִי הָמוּם, נִרְאֶה הָיָה לִי שֶׁזֶּה חֲלוֹם. אַךְ זוֹ הָיְתָה מְצִיאוּת, הַמַּשָּׂאִית שֶׁנָּסְעָה לְפָנֵינוּ טִעוּנָהּ בַּאֲבָנִים, עָצְרָה בְּפִתְאוֹמִיּוּת, וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ נָחֲתוּ עַל שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַקִּדְמִי מָטָר שֶׁל אֲבָנִים קְטַנּוֹת וְנִפְּצוּהָ לִרְסִיסִים.

וִכּוּחַ קָצָר בֵּינִי לְבֵין הַנּוֹסְעִים הֶעֱלָה פְּשָׁרָה, אַמְשִׁיךְ אָמְנָם לִנְסֹעַ בְּשִׁמְשָׁה מְנֻפֶּצֶת, אַךְ אֵין לִי מָנוֹס מִלַּעֲצֹר לָקַחַת אֶת פְּרָטֵי נַהַג הַמַּשָּׂאִית, לְמַעַן אוּכַל לַעֲמֹד בְּנֶזֶק זֶה. חֲרוֹן אַפָּהּ שֶׁל הַנּוֹסַעַת וִילָדֶיהָ גָּאָה, זוֹ סִנְּנָה מִבֵּין שִׁנֶּיהָ מִתּוֹךְ לַחַץ נַפְשִׁי, כִּי לֹא אָעֵז לְבַקֵּשׁ תַּשְׁלוּם עֲבוּר הַנְּסִיעָה. בְּעִמְקֵי לִבִּי שָׂמַחְתִּי עַל הַדְּרִישָׁה הַצְּנוּעָה, סָבַרְתִּי כִּי עוֹד אֶצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם לָהֶם עֲבוּר הַ'מַּאֲסָר' בְּמוֹנִיתִי...

אַחַר דִּין וּדְבָרִים עִם נַהַג הַמַּשָּׂאִית, בִּקֵּשׁ זֶה הָאַחֲרוֹן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּזֶק בְּמוֹ עֵינָיו, קָרַב לַמּוֹנִית וְזָכָה אַף הוּא בְּ'זֵר בְּרָכוֹת' שֶׁנִּשְׁלְפוּ בִּמְיֻחָד עֲבוּרוֹ...

אַחַר עִכּוּב שֶׁל כְּעֶשְׂרִים דַּקּוֹת, יָצָאנוּ שׁוּב לַדֶּרֶךְ. אָחַזְתִּי בַּהֶגֶה הֵיטֵב, לָחַצְתִּי עַל הַדַּוְשָׁה וְגָמָאתִי אֶת הַמֶּרְחַקִּים. הַשָּׁעוֹן נָתַן לִי תִּקְוָה כִּי נַסְפִּיק עֲדַיִן לְהַגִּיעַ זְמַן קָצָר לִפְנֵי הַטִּיסָה.

עֵקֶב לַחַץ הַזְּמַן סָטִיתִי בִּמְכֻוָּן מֵהַנָּתִיב הַמֶּרְכָּזִי אֶל נָתִיב צְדָדִי הָאָסוּר לִנְסִיעָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וְנָתוּן רַק לִנְסִיעַת רִכְבֵי חֵרוּם. עָבַרְתִּי עַל 'חֹק תְּנוּעָה' זֶה לְמַעַן יִרְוַח זְמַנָּם וְלִבָּם שֶׁל פְּקַעַת הָעֲצַבִּים שֶׁבְּרִכְבִּי.

אוֹדֶה, לֹא הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָבַרְתִּי עַל 'עֲבֵרַת תְּנוּעָה' זוֹ. אַךְ וַדַּאי נִחַשְׁתֶּם אֶת הַהֶמְשֵׁךְ, בְּזֹאת הַפַּעַם הִבְהֲבוּ מוּלִי אוֹרוֹת בִּלְתִּי רְצוּיִים. שׁוֹטֵר רְחַב כְּתֵפַיִם וַחֲמוּר סֵבֶר הוֹרָה לִי לַעֲצֹר אֶת הָרֶכֶב בַּשּׁוּלַיִם, וּפָסַע לְעֶבְרִי. בְּנִיד אֶצְבַּע סִמֵּן לִי לָצֵאת וְלָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשַׂי בְּשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ.

הַשִּׁמְשָׁה הַמְנֻפֶּצֶת, הַתְּסִיסָה שֶׁבָּרֶכֶב, הַהִצְטַדְּקֻיּוֹת שֶׁבְּפִי - כָּל אֵלֶּה לֹא שִׁנּוּ אֶת סֵבֶר פָּנָיו הַנֻּקְשֶׁה, כְּפִי שֶׁלֹּא הֵצֵרוּ אֶת רֹחַב כְּתֵפָיו.

הִתְחַנַּנְתִּי בְּפָנָיו כִּי יוֹאִיל לְשַׁחְרְרֵנִי לְשָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁאָבִיא סוֹף סוֹף אֶת נוֹסְעַי לְיַעֲדָם, הִסְכַּמְתִּי לְהַשְׁאִיר בְּיָדָיו אֶת תְּעוּדוֹתַי וְכָל כַּסְפִּי, אַךְ דְּבָרַי נָפְלוּ עַל אֹזֶן אֲטוּמָה. עֶשֶׂר דַּקּוֹת יְקָרוֹת יָרְדוּ לְטִמְיוֹן, שַׁבְתִּי אֶל הָרֶכֶב וְהִתְנַעְתִּיו בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית לִנְסִיעָה זוֹ. הַקִּיטוֹר שֶׁמֵּאֲחוֹרַי כִּמְעַט וּפָסַק, הַנּוֹסְעִים כְּבָר הִתְיָאֲשׁוּ מִלְּהַגִּיעַ לַטִּיסָה, מֵהַלְּחִישׁוֹת הַכְּבוּיוֹת הֵבַנְתִּי כִּי מְצוּיִים הֵם כְּבָר בַּשָּׁלָב שֶׁלְּאַחַר יֵאוּשׁ...

סוֹף כָּל סוֹף הִגַּעְנוּ לִנְמַל הַתְּעוּפָה. הַשָּׁעוֹן הוֹרָה עַל כָּךְ שֶׁהַמָּטוֹס בּוֹ אֲמוּרִים הָיוּ נוֹסְעַי לָטוּס, הִמְרִיא זֶה עַתָּה. בִּתְנוּעוֹת רַשְׁלָנִיּוֹת וּכְבֵדוֹת פָּנוּ לְלֹא אֹמֶר לְהוֹצִיא אֶת חֲבִילוֹתֵיהֶם מֵהָרֶכֶב. אַצְתִּי לְסַדֵּר לָהֶם מָקוֹם בַּמָּטוֹס שֶׁל חֶבְרַת 'בְּרִיטִישׁ אֵרְוֵויְס' שֶׁהִתְעַתֵּד לְהַמְרִיא לְאַרְצוֹת הַבְּרִית כַּעֲבֹר שָׁעָה. הִצְלַחְתִּי בס"ד לְסַדֵּר זֹאת עַל יְדֵי פְּרוֹטֶקְצְיָה שֶׁהִפְעַלְתִּי, דֶּרֶךְ חָבֵר שֶׁעָבַד בְּחֶבְרָה זוֹ.

הוֹדַעְתִּי לָהֶם עַל הַטִּיסָה הַחֲלוּפִית כְּשֶׁעֵינַי נְעוּצוֹת בַּקַּרְקַע, וּבָרַחְתִּי מִשָּׁם כָּל עוֹד רוּחִי בִּי מִבְּלִי לְקַבֵּל פְּרוּטָה עַל נְסִיעָה זוֹ. נָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה כְּשֶׁמָּצָאתִי אֶת עַצְמִי לְאַחַר פַּרְשִׁיָּה מוּזָרָה זוֹ: הִתְפּוֹצְצוּת גַּלְגַּל אַחַר גַּלְגַּל, הִתְנַפְּצוּת שִׁמְשָׁה בִּנְסִבּוֹת כֹּה נְדִירוֹת, קַבָּלַת דּוּ"חַ, וְכָל זֶה בִּנְסִיעָה תְּמִימָה אַחַת. תַּפְקִידִים רַבִּים הָיוּ לְפָנַי בַּטִּפּוּל בִּמְכוֹנִיתִי הַפְּצוּעָה, קִוִּיתִי שֶׁיּוֹמִי יִסְתַּיֵּם בְּכִי טוֹב.

בְּדַרְכִּי חֲזָרָה לִ'סְטַמְפוֹרְד הִיל', פָּתַחְתִּי אֶת הָרַדְיוֹ, וְנִרְעַשְׁתִּי כֻּלִּי לִשְׁמֹעַ אֶת קַרְיַן הַחֲדָשׁוֹת מוֹדִיעַ בְּקוֹל רוֹעֵד עַל נְפִילַת הַמָּטוֹס בּוֹ הָיוּ אֲמוּרִים נוֹסְעַי לָטוּס. רֹאשִׁי הִסְתַּחְרֵר וְיָדַי רָעֲדוּ, "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם", זָעַקְתִּי. "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ"... גְּרוֹנִי נֶחְנַק מִדְּמָעוֹת, לֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי. נוֹכַחְתִּי לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן בַּהַנְהָגָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר גָּזַר אֶת דִּינָהּ שֶׁל מִשְׁפָּחָה זוֹ לְחַיִּים, וּמַה שֶּׁהָיָה נִרְאֶה בְּעֵינֵיהֶם רַע גָּמוּר לְמַעֲשֶׂה הִצִּיל אֶת חַיֵּיהֶם. (נִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם - אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	נצבים - וילך תשע"ז
	הָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם - סְגֻלָּה לִזְכִיָּה בַּדִּין
	"לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח" (מג-ו) מוּבָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (צא-י): "מֵעוֹלָם לֹא אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ דָּבָר שֶׁל בַּטָּלָה אֶלָּא כָּאן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי עוֹסֵק לְהַמְלִיךְ אֶת בְּנi בְּמִצְרַיִם, וְהוּא אוֹמֵר: לָמָּה הֲרֵעוֹתֶם לִי? הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: 'נִסְתְּרָה דַּרְכִּי מֵה'". בְּסִפְרוֹ "דַּעַת תְּבוּנוֹת" כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל כִּי מִקְרֵהוּ שֶׁל יַעֲקֹב אֵינוֹ חַד פַּעֲמִי, אֶלָּא דֻּגְמָא לְהַנְהָגַת הַהַשְׁגָּחָה עַל הָעוֹלָם: "וְזֶה בָּנָה אָב, שֶׁלְּכָל עִלּוּי שֶׁרוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת לָאָדָם אוֹ לָעוֹלָם, אוֹ בְּהִזְדַּמֵּן הַטּוֹב - אֵינוֹ מִזְדַּמֵּן וּבָא אֶלָּא מִתּוֹךְ עֹמֶק עֵצָה נִסְתֶּרֶת, וְעַל כֵּן יִקְרֶה קֹדֶם לוֹ צַעַר. וַהֲרֵי זֶה כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ה.), "שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת [תּוֹרָה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עוֹלָם הַבָּא] נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּן לֹא נְתָנָן אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין". כְּלוֹמַר, לִפְנֵי כָּל הִתְרַחֲשׁוּת בַּעֲלַת חֲשִׁיבוּת טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, יִהְיוּ לוֹ צַעַר וּקְשָׁיִים. בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ, יֶשְׁנָהּ אִמְרָה נָאָה בְּשֵׁם מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים: "יָכוֹל יְהוּדִי לְהַגִּיד 'מַר לִי', אַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יוּכַל לוֹמַר 'רַע לִי'". רַשַּׁאי אָדָם לְהוֹדוֹת שֶׁהוּא בְּמַצָּב קָשֶׁה, אַךְ לֹא רַע, שֶׁכֵּן מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁאוֹהֵב אוֹתָנוּ בְּלִי סוֹף, לְעוֹלָם לֹא יָכוֹל לָצֵאת רַע בְּשׁוּם אֹפֶן. אָמְנָם בְּעֵינָיו נִרְאֶה הַדָּבָר כָּעֵת כְּרַע, אַךְ לְלֹא סָפֵק הַדָּבָר לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת נִשְׁמָתוֹ. אֶת הַסִּפּוּר הַמֻּפְלָא הַבָּא סִפֵּר נַהַג מוֹנִית יְהוּדִי מִלּוֹנְדוֹן: יוֹם אֶחָד הֻזְמַנְתִּי לָקַחַת מִשְׁפָּחָה מִשְּׁכוּנַת 'סְטַמְפוֹרְד הִיל' לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, לְטִיסָה שֶׁל חֶבְרַת "פַאן אָמֵרִיקָן" מִלּוֹנְדוֹן לְכִוּוּן אַרְצוֹת הַבְּרִית. בְּדַרְכֵּנוּ לִנְמַל הַתְּעוּפָה, אֵרַע לִי מִקְרֶה לֹא שִׁגְרָתִי: אֶחָד מִגַּלְגַלֵּי הָרֶכֶב הִתְפּוֹצֵץ. עָצַרְתִּי לְמֹרַת רוּחָם שֶׁל הַנּוֹסְעִים קִצְרֵי הָרוּחַ שֶׁמִּהֲרוּ לַטִּיסָה, וְהֶחְלַפְתִּי אֶת הַגַּלְגַּל בְּגַלְגַּל רֶזֶרְבָה שֶׁהָיָה לִי בְּתָא הַמִּטְעָן. בְּהֶמְשֵׁךְ הַנְּסִיעָה נִשְׁמַע לְפֶתַע קוֹל פִּיצוּץ נוֹסָף מִכִּוּוּן הַגַּלְגַּלִּים. הָיָה זֶה לְמַעְלָה מִיכֹלֶת הַסֵּבֶל שֶׁל הַנּוֹסְעִים הַמְמַהֲרִים. יָרַדְתִּי מֵהָרֶכֶב כְּדֵי לִבְדֹּק מַה קָּרָה, וְנוֹכַחְתִּי לִרְאוֹת שֶׁגַּלְגַּל אַחֵר שָׁבַק חַיִּים דַּוְקָא עַכְשָׁו, כַּאֲשֶׁר אֵין בְּתָא הַמִּטְעָן גַּלְגַּל רֶזֶרְבִי נוֹסָף. יָדַעְתִּי כִּי אֵין לִי בְּרֵרָה אַחֶרֶת זוּלַת לְהַשְׁאִיר כָּאן אֶת הָרֶכֶב הַ'תָּקוּעַ', לִפְנוֹת לְתַחֲנַת דֶּלֶק סְמוּכָה, הָרְחוֹקָה מַהֲלַךְ כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת, וְלִרְכֹּשׁ גַּלְגַּל מַתְאִים. נוֹסְעַי הִרְעִיפוּ עַל רֹאשִׁי 'בְּרָכוֹת' לְמַכְבִּיר: "שֶׁתִּהְיֶה לִי בָּרִיא", נֶאֶנְחָה אֵם הַמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר אִחוּר הַטִּיסָה הִלֵּךְ עָלֶיהָ אֵימִים. "מַדּוּעַ אֵינְךָ מְצַיֵּן בְּרֵאשִׁית הַדֶּרֶךְ כִּי אֵין אֲוִיר בְּגַלְגַּלֶּיךָ". עוֹד טְעָנוֹת צוֹדְקוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה הֶאֱשִׁימוּנִי בְּכָל הַנַּעֲשֶׂה, אַךְ לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה, עָשִׂיתִי אֶת הַדֶּרֶךְ לְתַחֲנַת הַדֶּלֶק, רָכַשְׁתִּי אֶת הַגַּלְגַּל וְשַׁבְתִּי אֶל הָרֶכֶב. הַנּוֹסְעִים, שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לַעֲצֹר מוֹנִית אַחֶרֶת, קִבְּלוּ אֶת פָּנַי בַּחֲמַת זַעַם... הַגַּלְגַּל הֻחְלַף בְּחָדָשׁ. פָּתַחְתִּי בִּשְׁעָטָה מְהִירָה לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, כַּאֲשֶׁר מֵאָחוֹר וּמֵהַצְּדָדִים מְאִיצִים בִּי קוֹלוֹת חַסְרֵי סַבְלָנוּת לְמַהֵר וּלְמַהֵר. זְמַן הַטִּיסָה הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב. הִתְפַּלַּלְתִּי בְּכָל לִבִּי שֶׁנַּצְלִיחַ לְהַדְבִּיק אֶת הַקֶּצֶב. אֶלָּא שֶׁלְּפֶתַע, נִשְׁמַע בִּמְכוֹנִיתִי צְלִיל צוֹרֵם מְאֹד וּלְאַחֲרָיו רְסִיסֵי זְכוּכִיּוֹת מִתְעוֹפְפוֹת... הָיִיתִי הָמוּם, נִרְאֶה הָיָה לִי שֶׁזֶּה חֲלוֹם. אַךְ זוֹ הָיְתָה מְצִיאוּת, הַמַּשָּׂאִית שֶׁנָּסְעָה לְפָנֵינוּ טִעוּנָהּ בַּאֲבָנִים, עָצְרָה בְּפִתְאוֹמִיּוּת, וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ נָחֲתוּ עַל שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַקִּדְמִי מָטָר שֶׁל אֲבָנִים קְטַנּוֹת וְנִפְּצוּהָ לִרְסִיסִים. וִכּוּחַ קָצָר בֵּינִי לְבֵין הַנּוֹסְעִים הֶעֱלָה פְּשָׁרָה, אַמְשִׁיךְ אָמְנָם לִנְסֹעַ בְּשִׁמְשָׁה מְנֻפֶּצֶת, אַךְ אֵין לִי מָנוֹס מִלַּעֲצֹר לָקַחַת אֶת פְּרָטֵי נַהַג הַמַּשָּׂאִית, לְמַעַן אוּכַל לַעֲמֹד בְּנֶזֶק זֶה. חֲרוֹן אַפָּהּ שֶׁל הַנּוֹסַעַת וִילָדֶיהָ גָּאָה, זוֹ סִנְּנָה מִבֵּין שִׁנֶּיהָ מִתּוֹךְ לַחַץ נַפְשִׁי, כִּי לֹא אָעֵז לְבַקֵּשׁ תַּשְׁלוּם עֲבוּר הַנְּסִיעָה. בְּעִמְקֵי לִבִּי שָׂמַחְתִּי עַל הַדְּרִישָׁה הַצְּנוּעָה, סָבַרְתִּי כִּי עוֹד אֶצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם לָהֶם עֲבוּר הַ'מַּאֲסָר' בְּמוֹנִיתִי... אַחַר דִּין וּדְבָרִים עִם נַהַג הַמַּשָּׂאִית, בִּקֵּשׁ זֶה הָאַחֲרוֹן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּזֶק בְּמוֹ עֵינָיו, קָרַב לַמּוֹנִית וְזָכָה אַף הוּא בְּ'זֵר בְּרָכוֹת' שֶׁנִּשְׁלְפוּ בִּמְיֻחָד עֲבוּרוֹ... אַחַר עִכּוּב שֶׁל כְּעֶשְׂרִים דַּקּוֹת, יָצָאנוּ שׁוּב לַדֶּרֶךְ. אָחַזְתִּי בַּהֶגֶה הֵיטֵב, לָחַצְתִּי עַל הַדַּוְשָׁה וְגָמָאתִי אֶת הַמֶּרְחַקִּים. הַשָּׁעוֹן נָתַן לִי תִּקְוָה כִּי נַסְפִּיק עֲדַיִן לְהַגִּיעַ זְמַן קָצָר לִפְנֵי הַטִּיסָה. עֵקֶב לַחַץ הַזְּמַן סָטִיתִי בִּמְכֻוָּן מֵהַנָּתִיב הַמֶּרְכָּזִי אֶל נָתִיב צְדָדִי הָאָסוּר לִנְסִיעָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וְנָתוּן רַק לִנְסִיעַת רִכְבֵי חֵרוּם. עָבַרְתִּי עַל 'חֹק תְּנוּעָה' זֶה לְמַעַן יִרְוַח זְמַנָּם וְלִבָּם שֶׁל פְּקַעַת הָעֲצַבִּים שֶׁבְּרִכְבִּי. אוֹדֶה, לֹא הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָבַרְתִּי עַל 'עֲבֵרַת תְּנוּעָה' זוֹ. אַךְ וַדַּאי נִחַשְׁתֶּם אֶת הַהֶמְשֵׁךְ, בְּזֹאת הַפַּעַם הִבְהֲבוּ מוּלִי אוֹרוֹת בִּלְתִּי רְצוּיִים. שׁוֹטֵר רְחַב כְּתֵפַיִם וַחֲמוּר סֵבֶר הוֹרָה לִי לַעֲצֹר אֶת הָרֶכֶב בַּשּׁוּלַיִם, וּפָסַע לְעֶבְרִי. בְּנִיד אֶצְבַּע סִמֵּן לִי לָצֵאת וְלָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשַׂי בְּשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ. הַשִּׁמְשָׁה הַמְנֻפֶּצֶת, הַתְּסִיסָה שֶׁבָּרֶכֶב, הַהִצְטַדְּקֻיּוֹת שֶׁבְּפִי - כָּל אֵלֶּה לֹא שִׁנּוּ אֶת סֵבֶר פָּנָיו הַנֻּקְשֶׁה, כְּפִי שֶׁלֹּא הֵצֵרוּ אֶת רֹחַב כְּתֵפָיו. הִתְחַנַּנְתִּי בְּפָנָיו כִּי יוֹאִיל לְשַׁחְרְרֵנִי לְשָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁאָבִיא סוֹף סוֹף אֶת נוֹסְעַי לְיַעֲדָם, הִסְכַּמְתִּי לְהַשְׁאִיר בְּיָדָיו אֶת תְּעוּדוֹתַי וְכָל כַּסְפִּי, אַךְ דְּבָרַי נָפְלוּ עַל אֹזֶן אֲטוּמָה. עֶשֶׂר דַּקּוֹת יְקָרוֹת יָרְדוּ לְטִמְיוֹן, שַׁבְתִּי אֶל הָרֶכֶב וְהִתְנַעְתִּיו בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית לִנְסִיעָה זוֹ. הַקִּיטוֹר שֶׁמֵּאֲחוֹרַי כִּמְעַט וּפָסַק, הַנּוֹסְעִים כְּבָר הִתְיָאֲשׁוּ מִלְּהַגִּיעַ לַטִּיסָה, מֵהַלְּחִישׁוֹת הַכְּבוּיוֹת הֵבַנְתִּי כִּי מְצוּיִים הֵם כְּבָר בַּשָּׁלָב שֶׁלְּאַחַר יֵאוּשׁ... סוֹף כָּל סוֹף הִגַּעְנוּ לִנְמַל הַתְּעוּפָה. הַשָּׁעוֹן הוֹרָה עַל כָּךְ שֶׁהַמָּטוֹס בּוֹ אֲמוּרִים הָיוּ נוֹסְעַי לָטוּס, הִמְרִיא זֶה עַתָּה. בִּתְנוּעוֹת רַשְׁלָנִיּוֹת וּכְבֵדוֹת פָּנוּ לְלֹא אֹמֶר לְהוֹצִיא אֶת חֲבִילוֹתֵיהֶם מֵהָרֶכֶב. אַצְתִּי לְסַדֵּר לָהֶם מָקוֹם בַּמָּטוֹס שֶׁל חֶבְרַת 'בְּרִיטִישׁ אֵרְוֵויְס' שֶׁהִתְעַתֵּד לְהַמְרִיא לְאַרְצוֹת הַבְּרִית כַּעֲבֹר שָׁעָה. הִצְלַחְתִּי בס"ד לְסַדֵּר זֹאת עַל יְדֵי פְּרוֹטֶקְצְיָה שֶׁהִפְעַלְתִּי, דֶּרֶךְ חָבֵר שֶׁעָבַד בְּחֶבְרָה זוֹ. הוֹדַעְתִּי לָהֶם עַל הַטִּיסָה הַחֲלוּפִית כְּשֶׁעֵינַי נְעוּצוֹת בַּקַּרְקַע, וּבָרַחְתִּי מִשָּׁם כָּל עוֹד רוּחִי בִּי מִבְּלִי לְקַבֵּל פְּרוּטָה עַל נְסִיעָה זוֹ. נָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה כְּשֶׁמָּצָאתִי אֶת עַצְמִי לְאַחַר פַּרְשִׁיָּה מוּזָרָה זוֹ: הִתְפּוֹצְצוּת גַּלְגַּל אַחַר גַּלְגַּל, הִתְנַפְּצוּת שִׁמְשָׁה בִּנְסִבּוֹת כֹּה נְדִירוֹת, קַבָּלַת דּוּ"חַ, וְכָל זֶה בִּנְסִיעָה תְּמִימָה אַחַת. תַּפְקִידִים רַבִּים הָיוּ לְפָנַי בַּטִּפּוּל בִּמְכוֹנִיתִי הַפְּצוּעָה, קִוִּיתִי שֶׁיּוֹמִי יִסְתַּיֵּם בְּכִי טוֹב. בְּדַרְכִּי חֲזָרָה לִ'סְטַמְפוֹרְד הִיל', פָּתַחְתִּי אֶת הָרַדְיוֹ, וְנִרְעַשְׁתִּי כֻּלִּי לִשְׁמֹעַ אֶת קַרְיַן הַחֲדָשׁוֹת מוֹדִיעַ בְּקוֹל רוֹעֵד עַל נְפִילַת הַמָּטוֹס בּוֹ הָיוּ אֲמוּרִים נוֹסְעַי לָטוּס. רֹאשִׁי הִסְתַּחְרֵר וְיָדַי רָעֲדוּ, "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם", זָעַקְתִּי. "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ"... גְּרוֹנִי נֶחְנַק מִדְּמָעוֹת, לֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי. נוֹכַחְתִּי לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן בַּהַנְהָגָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר גָּזַר אֶת דִּינָהּ שֶׁל מִשְׁפָּחָה זוֹ לְחַיִּים, וּמַה שֶּׁהָיָה נִרְאֶה בְּעֵינֵיהֶם רַע גָּמוּר לְמַעֲשֶׂה הִצִּיל אֶת חַיֵּיהֶם. (נִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם - אוֹצְרוֹתֵינוּ)