Otzarot-Article

"וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (לא-יט) כַּיָּדוּעַ, יֶשְׁנָהּ מִצְוָה שֶׁל כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה. אֲבָל מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מַדְגִּישׁ הַכָּתוּב אֶת כְּתִיבָתָהּ שֶׁל שִׁירַת "הַאֲזִינוּ" בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת", אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין כּוֹתְבִין אֶת הַתּוֹרָה פָּרָשִׁיּוֹת פָּרָשִׁיּוֹת, לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ לִכְתֹּב אֶת כָּל סֵפֶר הַתּוֹרָה אַגַּב שִׁירַת הַאֲזִינוּ.

כַּיָּדוּעַ, יֶשְׁנָהּ מִצְוָה שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה. אֲבָל מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מַדְגִּישׁ הַכָּתוּב אֶת שִׁנּוּן שִׁירַת "הַאֲזִינוּ": "וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל".

מַה יֵּשׁ בְּשִׁירַת הַאֲזִינוּ? הַכֹּל נִמְצָא בָּהּ! בְּחָכְמָה אֱלֹקִית נִשְׂגָּבָה נִכְתַּב בָּהּ כָּל הֶעָבָר עַד לִימֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְכָל הֶעָתִיד עַד לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. נִכְתַּב בָּהּ כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה בַּגָּלוּת וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה בַּגְּאֻלָּה, וְכָךְ מְסַכֵּם אוֹתָהּ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן:

"גְּדוֹלָה שִׁירָה זוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עַכְשָׁו, וְיֵשׁ לְשֶׁעָבַר, וְיֵשׁ בָּהּ לֶעָתִיד לָבוֹא. וְיֵשׁ בָּהּ לָעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵשׁ בָּהּ לָעוֹלָם הַבָּא. וְלָזֶה רָמַז הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם. כְּלוֹמַר, שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת כָּל הַמַּשְׁמָעֻיּוֹת שֶׁבָּהּ - הִזְכִּיר "כָּל", לְהַגִּיד שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הָעֲתִידוֹת לָמוֹ. וְאִם כִּי הִיא קְטַנָּה בַּדִּבּוּר, כִּי בֵּאֵר לָהֶם עִנְיָנִים רַבִּים בָּהּ".

וּמְסַכֵּם הָרַמְבַּ"ן וְאוֹמֵר:

"וְאִלּוּ הָיְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת מִכְתָּב מֵאֶחָד מִן הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, שֶׁהִגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית - כֵּן הָיָה רָאוּי לְהַאֲמִין בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְקַיְּמוּ כָּל דְּבָרֶיהָ עַד הֵנָּה, לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֲנַחְנוּ נַאֲמִין וּנְצַפֶּה בְּכָל לֵב לְדִבְרֵי הָאֱלֹקִים מִפִּי נְבִיאוֹ הַנֶּאֱמָן בְּכָל בֵּיתוֹ, אֲשֶׁר לֹא הָיָה לְפָנָיו וְאַחֲרָיו כָּמוֹהוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם."

לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁבְּשִׁירַת "הַאֲזִינוּ" נִכְתַּב כָּל מַה שֶּׁיִּקְרֶה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת בְּאֹפֶן כְּלָלִי, אֶלָּא שֶׁמְּרֻמָּז בָּהּ גַּם מַה יִּקְרֶה לְכָל אָדָם וְאָדָם בְּאֹפֶן פְּרָטִי. מוּבָן, שֶׁלֹּא כָּל אָדָם יָכוֹל לְהַעֲמִיק חֲקֹר וְלִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּשִׁירַת "הַאֲזִינוּ". לְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ צֹרֶךְ בִּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל גְּאוֹנִים וּקְדוֹשִׁים וּמְקֻבָּלִים - כְּמוֹ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן בְּעַצְמוֹ.

מְסַפְּרִים, שֶׁלָּרַמְבַּ"ן הַקָּדוֹשׁ הָיָה תַּלְמִיד אֶחָד, שֶׁהִתְפַּקֵּר רַחְמָנָא לִיצְלַן. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָלַךְ אַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ, אֶלָּא שֶׁחֻצְפָּתוֹ עָבְרָה כָּל גְּבוּל, וְהוּא בָּא לִפְנֵי רַבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל בִּמְלֹא פִּיו בְּשַׂר חֲזִיר, תְּצִלֶּינָה הָאָזְנַיִם מִשְּׁמֹעַ. נָתַן בּוֹ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן עֵינָיו וְאָמַר: "יוֹם הַכִּפּוּרִים הַיּוֹם, אַבְנֵר."

אָמַר אַבְנֵר: "אֲנִי יוֹדֵעַ, רַבִּי, אֲבָל הִתְפַּקַּרְתִּי."

אָמַר הָרַמְבַּ"ן: "כְּסָבוּר אַתָּה, שֶׁאַתָּה פִּקֵּחַ יוֹתֵר מִן הָרַמְבַּ"ם הַקָּדוֹשׁ, גְּדוֹל הַחֲכָמִים, הַבָּקִי בְּכָל מַדָּע? חָכָם אַתָּה יוֹתֵר מִן הָרִי"ף, מֵרַבִּי יוֹסֵף אִבְּן מִיגַאשׁ, מִכָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל? מַשְׂכִּיל יוֹתֵר מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, מִיִּרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ?!"

אָמַר אַבְנֵר: "לֹא, חָלִילָה! אֲבָל שָׁמַעְתִּי מִמְּךָ פַּעַם מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְהַסְכִּים לוֹ. שָׁמַעְתִּי מִמְּךָ, שֶׁכָּל אָדָם רָמוּז בְּשִׁירַת הַאֲזִינוּ. וְזֶה הִרְגִּיז וְקוֹמֵם אוֹתִי".

אִשֵּׁר הָרַמְבַּ"ן: "אָכֵן, כָּךְ אָמַרְתִּי - וְכֵן הוּא. הַתּוֹרָה אֱלֹקִית הִיא, וְנִצְחִית, וְהַכֹּל רָמוּז בָּהּ, וּבִמְיֻחָד בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ".

אָמַר אַבְנֵר: "אִם כֵּן, יֹאמַר לִי הָרַבִּי: הֵיכָן רָמוּז שְׁמִי?"

אָמַר לוֹ הָרַמְבַּ"ן: "בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ". בַּפָּסוּק הַנּוֹרָא: "אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם (אַשְׁלִיכֵם מֵעָלַי), אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם". הָאוֹת הַשְּׁלִישִׁית בְּכָל מִלָּה מִצְטָרֶפֶת לְשִׁמְךָ: אַבְנֵר. רוֹאֶה אַתָּה, שִׁמְךָ רָמוּז, וְגוֹרָלְךָ נָקוּב".

נֶחְרַד אַבְנֵר, כְּרִיךְ בְּשַׂר הַחֲזִיר נָפַל מִיָּדָיו, וְהוּא שָׁאַל בְּבֶהָלָה: "רַבִּי, כְּלוּם יֵשׁ לִי תַּקָּנָה?"

עָנָה הָרַמְבַּ"ן: "הַלֹא שָׁמַעְתָּ מַה כָּתוּב בַּפָּסוּק".

מִיָּד הָלַךְ אַבְנֵר, לָקַח סִירָה, הִפְלִיג עִמָּהּ לַיָּם, וְזָרַק אֶת מְשׁוֹטֶיהָ. אֵין יוֹדֵעַ מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ. וַדַּאי מֵת מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה.

נוֹרָא הַסִּפּוּר. וּמַהוּ הַלֶּקַח עֲבוּרֵנוּ? שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר אֵין אָנוּ מְבִינִים מַשֶּׁהוּ בְּשִׂכְלֵנוּ, גַּם כַּאֲשֶׁר אָנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁדְּבַר מָה תָּמוּהַּ, נֵדַע עַד כַּמָּה קְטַנִּים וְדַלִּים אָנוּ - וְתוֹרַת ה' תְּמִימָה, וּמִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תבוא תשע"ז
	תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ!
	"וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (לא-יט) כַּיָּדוּעַ, יֶשְׁנָהּ מִצְוָה שֶׁל כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה. אֲבָל מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מַדְגִּישׁ הַכָּתוּב אֶת כְּתִיבָתָהּ שֶׁל שִׁירַת "הַאֲזִינוּ" בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת", אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין כּוֹתְבִין אֶת הַתּוֹרָה פָּרָשִׁיּוֹת פָּרָשִׁיּוֹת, לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ לִכְתֹּב אֶת כָּל סֵפֶר הַתּוֹרָה אַגַּב שִׁירַת הַאֲזִינוּ. כַּיָּדוּעַ, יֶשְׁנָהּ מִצְוָה שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה. אֲבָל מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מַדְגִּישׁ הַכָּתוּב אֶת שִׁנּוּן שִׁירַת "הַאֲזִינוּ": "וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל". מַה יֵּשׁ בְּשִׁירַת הַאֲזִינוּ? הַכֹּל נִמְצָא בָּהּ! בְּחָכְמָה אֱלֹקִית נִשְׂגָּבָה נִכְתַּב בָּהּ כָּל הֶעָבָר עַד לִימֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְכָל הֶעָתִיד עַד לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. נִכְתַּב בָּהּ כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה בַּגָּלוּת וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה בַּגְּאֻלָּה, וְכָךְ מְסַכֵּם אוֹתָהּ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן: "גְּדוֹלָה שִׁירָה זוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עַכְשָׁו, וְיֵשׁ לְשֶׁעָבַר, וְיֵשׁ בָּהּ לֶעָתִיד לָבוֹא. וְיֵשׁ בָּהּ לָעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵשׁ בָּהּ לָעוֹלָם הַבָּא. וְלָזֶה רָמַז הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם. כְּלוֹמַר, שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת כָּל הַמַּשְׁמָעֻיּוֹת שֶׁבָּהּ - הִזְכִּיר "כָּל", לְהַגִּיד שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הָעֲתִידוֹת לָמוֹ. וְאִם כִּי הִיא קְטַנָּה בַּדִּבּוּר, כִּי בֵּאֵר לָהֶם עִנְיָנִים רַבִּים בָּהּ". וּמְסַכֵּם הָרַמְבַּ"ן וְאוֹמֵר: "וְאִלּוּ הָיְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת מִכְתָּב מֵאֶחָד מִן הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, שֶׁהִגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית - כֵּן הָיָה רָאוּי לְהַאֲמִין בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְקַיְּמוּ כָּל דְּבָרֶיהָ עַד הֵנָּה, לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֲנַחְנוּ נַאֲמִין וּנְצַפֶּה בְּכָל לֵב לְדִבְרֵי הָאֱלֹקִים מִפִּי נְבִיאוֹ הַנֶּאֱמָן בְּכָל בֵּיתוֹ, אֲשֶׁר לֹא הָיָה לְפָנָיו וְאַחֲרָיו כָּמוֹהוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם." לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁבְּשִׁירַת "הַאֲזִינוּ" נִכְתַּב כָּל מַה שֶּׁיִּקְרֶה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת בְּאֹפֶן כְּלָלִי, אֶלָּא שֶׁמְּרֻמָּז בָּהּ גַּם מַה יִּקְרֶה לְכָל אָדָם וְאָדָם בְּאֹפֶן פְּרָטִי. מוּבָן, שֶׁלֹּא כָּל אָדָם יָכוֹל לְהַעֲמִיק חֲקֹר וְלִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּשִׁירַת "הַאֲזִינוּ". לְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ צֹרֶךְ בִּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל גְּאוֹנִים וּקְדוֹשִׁים וּמְקֻבָּלִים - כְּמוֹ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן בְּעַצְמוֹ. מְסַפְּרִים, שֶׁלָּרַמְבַּ"ן הַקָּדוֹשׁ הָיָה תַּלְמִיד אֶחָד, שֶׁהִתְפַּקֵּר רַחְמָנָא לִיצְלַן. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָלַךְ אַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ, אֶלָּא שֶׁחֻצְפָּתוֹ עָבְרָה כָּל גְּבוּל, וְהוּא בָּא לִפְנֵי רַבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל בִּמְלֹא פִּיו בְּשַׂר חֲזִיר, תְּצִלֶּינָה הָאָזְנַיִם מִשְּׁמֹעַ. נָתַן בּוֹ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן עֵינָיו וְאָמַר: "יוֹם הַכִּפּוּרִים הַיּוֹם, אַבְנֵר." אָמַר אַבְנֵר: "אֲנִי יוֹדֵעַ, רַבִּי, אֲבָל הִתְפַּקַּרְתִּי." אָמַר הָרַמְבַּ"ן: "כְּסָבוּר אַתָּה, שֶׁאַתָּה פִּקֵּחַ יוֹתֵר מִן הָרַמְבַּ"ם הַקָּדוֹשׁ, גְּדוֹל הַחֲכָמִים, הַבָּקִי בְּכָל מַדָּע? חָכָם אַתָּה יוֹתֵר מִן הָרִי"ף, מֵרַבִּי יוֹסֵף אִבְּן מִיגַאשׁ, מִכָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל? מַשְׂכִּיל יוֹתֵר מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, מִיִּרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ?!" אָמַר אַבְנֵר: "לֹא, חָלִילָה! אֲבָל שָׁמַעְתִּי מִמְּךָ פַּעַם מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְהַסְכִּים לוֹ. שָׁמַעְתִּי מִמְּךָ, שֶׁכָּל אָדָם רָמוּז בְּשִׁירַת הַאֲזִינוּ. וְזֶה הִרְגִּיז וְקוֹמֵם אוֹתִי". אִשֵּׁר הָרַמְבַּ"ן: "אָכֵן, כָּךְ אָמַרְתִּי - וְכֵן הוּא. הַתּוֹרָה אֱלֹקִית הִיא, וְנִצְחִית, וְהַכֹּל רָמוּז בָּהּ, וּבִמְיֻחָד בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ". אָמַר אַבְנֵר: "אִם כֵּן, יֹאמַר לִי הָרַבִּי: הֵיכָן רָמוּז שְׁמִי?" אָמַר לוֹ הָרַמְבַּ"ן: "בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ". בַּפָּסוּק הַנּוֹרָא: "אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם (אַשְׁלִיכֵם מֵעָלַי), אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם". הָאוֹת הַשְּׁלִישִׁית בְּכָל מִלָּה מִצְטָרֶפֶת לְשִׁמְךָ: אַבְנֵר. רוֹאֶה אַתָּה, שִׁמְךָ רָמוּז, וְגוֹרָלְךָ נָקוּב". נֶחְרַד אַבְנֵר, כְּרִיךְ בְּשַׂר הַחֲזִיר נָפַל מִיָּדָיו, וְהוּא שָׁאַל בְּבֶהָלָה: "רַבִּי, כְּלוּם יֵשׁ לִי תַּקָּנָה?" עָנָה הָרַמְבַּ"ן: "הַלֹא שָׁמַעְתָּ מַה כָּתוּב בַּפָּסוּק". מִיָּד הָלַךְ אַבְנֵר, לָקַח סִירָה, הִפְלִיג עִמָּהּ לַיָּם, וְזָרַק אֶת מְשׁוֹטֶיהָ. אֵין יוֹדֵעַ מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ. וַדַּאי מֵת מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. נוֹרָא הַסִּפּוּר. וּמַהוּ הַלֶּקַח עֲבוּרֵנוּ? שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר אֵין אָנוּ מְבִינִים מַשֶּׁהוּ בְּשִׂכְלֵנוּ, גַּם כַּאֲשֶׁר אָנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁדְּבַר מָה תָּמוּהַּ, נֵדַע עַד כַּמָּה קְטַנִּים וְדַלִּים אָנוּ - וְתוֹרַת ה' תְּמִימָה, וּמִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)