Otzarot-Article

"וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ" (כה-נ) בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו כָּתַב הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זַצַ"ל, גְּדוֹל תַּלְמִידָיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל מְיַסֵּד תְּנוּעַת הַמּוּסָר, אֶת הַמִּשְׁפָּט הַבָּא: "הַמַּחְשָׁבָה בְּדַקּוּת הִיא אֵיבָר הַלְּעִיסָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ". אֵיזוֹ הַגְדָּרָה נִפְלָאָה. יָכוֹל אָדָם לִטּוֹל לְפִיו אֶת הַמַּעֲדָן הַטָּעִים בְּיוֹתֵר, וְ-הופּ, בְּלָעוֹ, וְלֹא חָשׁ כְּלָל בְּטַעֲמוֹ וּבַעֲסִיסוֹ.

נִקַּח לְדֻגְמָא פָּסוּק בְּסוֹף פָּרָשָׁתֵנוּ "וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל". מְדֻבָּר בִּיהוּדִי שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְעֶבֶד, לְגוֹי. מֻטֶּלֶת חוֹבָה עַל קְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לְהִתְאַמֵּץ וְלִפְדּוֹתוֹ מִיָּדוֹ: "אַל תַּנִּיחֵהוּ שֶׁיִּטָּמַע עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל" (רַשִׁ"י). עֲלֵיהֶם לָבוֹא אֶל הַגּוֹי וְלַעֲרֹךְ אִתּוֹ חֶשְׁבּוֹן: "וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ". אִם יֵשׁ עוֹד עֶשְׂרִים שָׁנִים עַד הַיּוֹבֵל, וְהַגּוֹי קְנָאוֹ בְּעֶשְׂרִים מָנֶה, הֲרֵי מָנֶה לְכָל שָׁנָה. אִם בֵּינְתַיִם עָבַד הַיְּהוּדִי שְׁנָתַיִם, חַיָּב הַגּוֹי לְשַׁחְרְרוֹ בִּשְׁמֹנָה עָשָׂר מָנֶה, כְּנֶגֶד ח"י הַשָּׁנִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ. אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה.

אָכֵן, כָּךְ "בּוֹלְעִים" אֶת הַכָּתוּב מִבְּלִי לָחוּשׁ בִּכְלָל בְּעַמְקוּתוֹ וּבְלִקְחוֹ. כִּי הַשְּׁאֵלָה מִזְדַּקֶּרֶת: וְכִי הַתּוֹרָה בָּאָה לְלַמְּדֵנוּ חֶשְׁבּוֹן, וְכִי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לְחַלֵּק אֶת הַכֶּסֶף לְמִסְפַּר הַשָּׁנִים וּלְפִי זֶה נֵדַע כַּמָּה מַגִּיעַ לַגּוֹי? וְאָכֵן, הַגְּמָרָא (ב"ק קיג.) רָאֲתָה כָּאן דִּין וְצִוּוּי, וְרַשִׁ"י מֵבִיא אֶת הַדְּבָרִים: "בְּנָכְרִי שֶׁתַּחַת יָדְךָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא תָּבוֹא עָלָיו בַּעֲקִיפִין, מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם.

נִתְבּוֹנֵן מְעַט בַּדְּבָרִים, "נִלְעַס" אוֹתָם, וְיִתְגַּלֶּה לְעֵינֵינוּ עוֹלָם חָדָשׁ. נְשַׁוֶּה נָא לְנֶגֶד עֵינֵינוּ נַעַר יָתוֹם. נִפְלַט מִמּוֹסָד לְמוֹסָד, וּלְבַסּוֹף מָצָא עַצְמוֹ בָּרְחוֹב. אָבִיו הַמָּנוֹחַ הָיָה יְהוּדִי יָקָר שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, סָבוֹ הָיָה רַב נִכְבָּד וְנַעֲרָץ. וְהַנֶּכֶד - גָּדֵל פֶּרֶא, בְּקֹשִׁי שׁוֹמֵר שַׁבָּת, מֵנִיחַ תְּפִלִּין כִּלְאַחַר יָד. הִתְחַבֵּר לְחֶבְרָה קְלוֹקֶלֶת, הִסְתַּבֵּךְ בִּפְלִילִים, שָׁקַע בְּחוֹבוֹת, וּבְאֵין בְּרֵירָה פָּנָה לִמְכֹּר עַצְמוֹ לְעֶבֶד. וּמִי לְכַדּוֹ בְּרִשְׁתּוֹ? הַמִּסְיוֹן. כֹּמֶר אֶחָד קָנָה אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה שַׁמָּשׁ בַּכְּנֵסִיָּה. לֹא שֶׁיִּתְנַצֵּר, חָלִילָה. רַק יִשְׁטֹף, יְנַקֶּה, יְסַדֵּר - "לְעֶקֶר מִשְׁפַּחַת גֵר, זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים עַצְמָהּ, לִהְיוֹת לָהּ שַׁמָּשׁ, לַחְטֹב עֵצִים וְלִשְׁאֹב מַיִם". אֲבָל הַמְזִימָה, בְּרוּרָה. הַבָּחוּר הוּא כְּבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, הַיּוֹבֵל יִהְיֶה בְּעוֹד אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעִים שָׁנָה בַּחֲצַר הַכְּנֵסִיָּה, בַּאֲוִירָתָהּ, בְּבֵית הַכֹּמֶר, בְּמִטְבָּחוֹ יַעֲשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם לְלֹא כָּל סָפֵק... וְהַבָּחוּר - קַל דַּעַת הוּא, חֲסַר שָׁרָשִׁים, טֶרֶף קַל.

נִזְעֲקוּ בְּנֵי עֲדָתוֹ שֶׁל הַסָּב הַנַּעֲרָץ, שֶׁהָיָה כַּזָּכוּר רַב לִקְהִלָּה נִכְבָּדָה. אֲבוֹי לָנוּ, קוֹנְנוּ. נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ בְּסַכָּנַת טְמִיעָה, וְכָל הַמַּצִּיל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, כְּאִלּוּ הִצִּיל עוֹלָם מָלֵא. נוֹדַע לָהֶם שֶׁהַנַּעַר נִקְנָה בְּאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה מָנִים (הַמָּנֶה הוּא מֵאָה דִּינָרִים). עָרְכוּ מַגְבִּית, זֶה נָתַן עֶשְׂרִים דִּינָר וְזֶה אַרְבָּעִים, זֶה מָנֶה וְזֶה שְׁנַיִם. בְּסִכּוּם, אָסְפוּ עֶשְׂרִים מָנִים. בְּעוֹד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יוּכַל הַנַּעַר לְהִשְׁתַּחְרֵר... אֲבָל אָז, יִהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי. נִשְׁמָתוֹ תְּהֵא כְּבָר מֻרְעֶלֶת, אֲבוּדָה. יָצְאוּ לְמַגְבִּית, וְגִיְּסוּ עוֹד עֲשָׂרָה מָנִים. וַעֲדַיִן נִגְזַר עָלָיו לִשְׁהוֹת בְּמִתְחַם הַכְּנֵסִיָּה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים.

וְאָז הָגָה מִישֶׁהוּ רַעְיוֹן: "תְּנוּ לִי אֶת הַכֶּסֶף, אֶת שְׁלֹשִׁים הַמָּנִים, וַאֲנִי מְשַׁחְרֵר אֶת הַנַּעַר עוֹד הַיּוֹם. נְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ וְנִדְאַג לוֹ. נִשְׁלַח אוֹתוֹ לִישִׁיבָה, נְלַמֵּד אוֹתוֹ תּוֹרָה, נְחַתֵּן אוֹתוֹ עִם בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה וְנַצִּיל אוֹתוֹ לְדוֹרוֹתָיו!"

"כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה זֹאת?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ. "הֲרֵי חֲסֵרִים חֲמִשָּׁה עָשָׂר מָנִים".

"פָּשׁוּט מְאֹד", עָנָה, "אֶטְעַן בְּאָזְנֵי הַכֹּמֶר שֶׁהָיְתָה טָעוּת בַּחִשּׁוּב, הַיּוֹבֵל יָחוּל בְּעוֹד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְיֵשׁ לְשַׁחְרְרוֹ מִיַּד. הוּא יִתְבַּלְבֵּל, וְעַד שֶׁיִּתְעַשֵּׁת יִהְיֶה הַשְּׁטָר חָתוּם וְהַנַּעַר מְשֻׁחְרָר!"

"הֵידָד", קָרְאוּ הַכֹּל, "אֵיזוֹ הַמְצָאָה".

אַךְ לְפֶתַע קָם אָדָם וְאָמַר: "לֹא, רַבּוֹתַי! הַדָּבָר אָסוּר! נָכוֹן שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְהַצִּיל נְשָׁמָה יְהוּדִית. וְנָכוֹן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כָּאן עֵסֶק עִם גּוֹי רָשָׁע וְטִפֵּשׁ שֶׁבִּקֵּשׁ לָצוּד נֶפֶשׁ. הַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל הַתּוֹרָה אָסְרָה זֹאת!"

"מַדּוּעַ?" שָׁאֲלוּ הַכֹּל. "הֵיכָן זֶה נֶאֱסַר, וְלָמָּה?"

וְהוּא הִקְרִיא אֶת דִּבְרֵי רַשִׁ"י: "לֹא תָּבוֹא עָלָיו בַּעֲקִיפִין - מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם!"

כָּל הַחִשּׁוּבִים הַנְּכוֹנִים עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם הָאַחַת וְהַצָּלַת נְפָשׁוֹת כִּמְעַט וַדָּאִית, וְסָפֵק חִלּוּל הַשֵּׁם עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה, כַּאֲשֶׁר הַגּוֹי יַעֲמֹד עַל הַתַּרְמִית - וְסָפֵק חִלּוּל הַשֵּׁם מַכְרִיעַ אֶת הַכַּף!

וּמַדּוּעַ? כִּי הָעוֹלָם נִבְרָא לְמַעַן כְּבוֹד שָׁמַיִם. "כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ". וְהוּא הַצִּיר הַמֶּרְכָּזִי, הוּא הַחִשּׁוּב הַמַּכְרִיעַ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	עקב תשע"ז
	"שָׁכַחְתָּ אֶת הָעִקָּר!"
	"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (מ-לה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְבַדּוֹ, שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא וְכָל פְּרָט בּוֹ נַעֲשָׂה "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" "וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ" (כה-נ) בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו כָּתַב הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זַצַ"ל, גְּדוֹל תַּלְמִידָיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל מְיַסֵּד תְּנוּעַת הַמּוּסָר, אֶת הַמִּשְׁפָּט הַבָּא: "הַמַּחְשָׁבָה בְּדַקּוּת הִיא אֵיבָר הַלְּעִיסָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ". אֵיזוֹ הַגְדָּרָה נִפְלָאָה. יָכוֹל אָדָם לִטּוֹל לְפִיו אֶת הַמַּעֲדָן הַטָּעִים בְּיוֹתֵר, וְ-הופּ, בְּלָעוֹ, וְלֹא חָשׁ כְּלָל בְּטַעֲמוֹ וּבַעֲסִיסוֹ. נִקַּח לְדֻגְמָא פָּסוּק בְּסוֹף פָּרָשָׁתֵנוּ "וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל". מְדֻבָּר בִּיהוּדִי שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְעֶבֶד, לְגוֹי. מֻטֶּלֶת חוֹבָה עַל קְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לְהִתְאַמֵּץ וְלִפְדּוֹתוֹ מִיָּדוֹ: "אַל תַּנִּיחֵהוּ שֶׁיִּטָּמַע עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל" (רַשִׁ"י). עֲלֵיהֶם לָבוֹא אֶל הַגּוֹי וְלַעֲרֹךְ אִתּוֹ חֶשְׁבּוֹן: "וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ". אִם יֵשׁ עוֹד עֶשְׂרִים שָׁנִים עַד הַיּוֹבֵל, וְהַגּוֹי קְנָאוֹ בְּעֶשְׂרִים מָנֶה, הֲרֵי מָנֶה לְכָל שָׁנָה. אִם בֵּינְתַיִם עָבַד הַיְּהוּדִי שְׁנָתַיִם, חַיָּב הַגּוֹי לְשַׁחְרְרוֹ בִּשְׁמֹנָה עָשָׂר מָנֶה, כְּנֶגֶד ח"י הַשָּׁנִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ. אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה. אָכֵן, כָּךְ "בּוֹלְעִים" אֶת הַכָּתוּב מִבְּלִי לָחוּשׁ בִּכְלָל בְּעַמְקוּתוֹ וּבְלִקְחוֹ. כִּי הַשְּׁאֵלָה מִזְדַּקֶּרֶת: וְכִי הַתּוֹרָה בָּאָה לְלַמְּדֵנוּ חֶשְׁבּוֹן, וְכִי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לְחַלֵּק אֶת הַכֶּסֶף לְמִסְפַּר הַשָּׁנִים וּלְפִי זֶה נֵדַע כַּמָּה מַגִּיעַ לַגּוֹי? וְאָכֵן, הַגְּמָרָא (ב"ק קיג.) רָאֲתָה כָּאן דִּין וְצִוּוּי, וְרַשִׁ"י מֵבִיא אֶת הַדְּבָרִים: "בְּנָכְרִי שֶׁתַּחַת יָדְךָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא תָּבוֹא עָלָיו בַּעֲקִיפִין, מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם. נִתְבּוֹנֵן מְעַט בַּדְּבָרִים, "נִלְעַס" אוֹתָם, וְיִתְגַּלֶּה לְעֵינֵינוּ עוֹלָם חָדָשׁ. נְשַׁוֶּה נָא לְנֶגֶד עֵינֵינוּ נַעַר יָתוֹם. נִפְלַט מִמּוֹסָד לְמוֹסָד, וּלְבַסּוֹף מָצָא עַצְמוֹ בָּרְחוֹב. אָבִיו הַמָּנוֹחַ הָיָה יְהוּדִי יָקָר שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, סָבוֹ הָיָה רַב נִכְבָּד וְנַעֲרָץ. וְהַנֶּכֶד - גָּדֵל פֶּרֶא, בְּקֹשִׁי שׁוֹמֵר שַׁבָּת, מֵנִיחַ תְּפִלִּין כִּלְאַחַר יָד. הִתְחַבֵּר לְחֶבְרָה קְלוֹקֶלֶת, הִסְתַּבֵּךְ בִּפְלִילִים, שָׁקַע בְּחוֹבוֹת, וּבְאֵין בְּרֵירָה פָּנָה לִמְכֹּר עַצְמוֹ לְעֶבֶד. וּמִי לְכַדּוֹ בְּרִשְׁתּוֹ? הַמִּסְיוֹן. כֹּמֶר אֶחָד קָנָה אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה שַׁמָּשׁ בַּכְּנֵסִיָּה. לֹא שֶׁיִּתְנַצֵּר, חָלִילָה. רַק יִשְׁטֹף, יְנַקֶּה, יְסַדֵּר - "לְעֶקֶר מִשְׁפַּחַת גֵר, זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים עַצְמָהּ, לִהְיוֹת לָהּ שַׁמָּשׁ, לַחְטֹב עֵצִים וְלִשְׁאֹב מַיִם". אֲבָל הַמְזִימָה, בְּרוּרָה. הַבָּחוּר הוּא כְּבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, הַיּוֹבֵל יִהְיֶה בְּעוֹד אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעִים שָׁנָה בַּחֲצַר הַכְּנֵסִיָּה, בַּאֲוִירָתָהּ, בְּבֵית הַכֹּמֶר, בְּמִטְבָּחוֹ יַעֲשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם לְלֹא כָּל סָפֵק... וְהַבָּחוּר - קַל דַּעַת הוּא, חֲסַר שָׁרָשִׁים, טֶרֶף קַל. נִזְעֲקוּ בְּנֵי עֲדָתוֹ שֶׁל הַסָּב הַנַּעֲרָץ, שֶׁהָיָה כַּזָּכוּר רַב לִקְהִלָּה נִכְבָּדָה. אֲבוֹי לָנוּ, קוֹנְנוּ. נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ בְּסַכָּנַת טְמִיעָה, וְכָל הַמַּצִּיל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, כְּאִלּוּ הִצִּיל עוֹלָם מָלֵא. נוֹדַע לָהֶם שֶׁהַנַּעַר נִקְנָה בְּאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה מָנִים (הַמָּנֶה הוּא מֵאָה דִּינָרִים). עָרְכוּ מַגְבִּית, זֶה נָתַן עֶשְׂרִים דִּינָר וְזֶה אַרְבָּעִים, זֶה מָנֶה וְזֶה שְׁנַיִם. בְּסִכּוּם, אָסְפוּ עֶשְׂרִים מָנִים. בְּעוֹד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יוּכַל הַנַּעַר לְהִשְׁתַּחְרֵר... אֲבָל אָז, יִהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי. נִשְׁמָתוֹ תְּהֵא כְּבָר מֻרְעֶלֶת, אֲבוּדָה. יָצְאוּ לְמַגְבִּית, וְגִיְּסוּ עוֹד עֲשָׂרָה מָנִים. וַעֲדַיִן נִגְזַר עָלָיו לִשְׁהוֹת בְּמִתְחַם הַכְּנֵסִיָּה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים. וְאָז הָגָה מִישֶׁהוּ רַעְיוֹן: "תְּנוּ לִי אֶת הַכֶּסֶף, אֶת שְׁלֹשִׁים הַמָּנִים, וַאֲנִי מְשַׁחְרֵר אֶת הַנַּעַר עוֹד הַיּוֹם. נְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ וְנִדְאַג לוֹ. נִשְׁלַח אוֹתוֹ לִישִׁיבָה, נְלַמֵּד אוֹתוֹ תּוֹרָה, נְחַתֵּן אוֹתוֹ עִם בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה וְנַצִּיל אוֹתוֹ לְדוֹרוֹתָיו!" "כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה זֹאת?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ. "הֲרֵי חֲסֵרִים חֲמִשָּׁה עָשָׂר מָנִים". "פָּשׁוּט מְאֹד", עָנָה, "אֶטְעַן בְּאָזְנֵי הַכֹּמֶר שֶׁהָיְתָה טָעוּת בַּחִשּׁוּב, הַיּוֹבֵל יָחוּל בְּעוֹד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְיֵשׁ לְשַׁחְרְרוֹ מִיַּד. הוּא יִתְבַּלְבֵּל, וְעַד שֶׁיִּתְעַשֵּׁת יִהְיֶה הַשְּׁטָר חָתוּם וְהַנַּעַר מְשֻׁחְרָר!" "הֵידָד", קָרְאוּ הַכֹּל, "אֵיזוֹ הַמְצָאָה". אַךְ לְפֶתַע קָם אָדָם וְאָמַר: "לֹא, רַבּוֹתַי! הַדָּבָר אָסוּר! נָכוֹן שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְהַצִּיל נְשָׁמָה יְהוּדִית. וְנָכוֹן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כָּאן עֵסֶק עִם גּוֹי רָשָׁע וְטִפֵּשׁ שֶׁבִּקֵּשׁ לָצוּד נֶפֶשׁ. הַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל הַתּוֹרָה אָסְרָה זֹאת!" "מַדּוּעַ?" שָׁאֲלוּ הַכֹּל. "הֵיכָן זֶה נֶאֱסַר, וְלָמָּה?" וְהוּא הִקְרִיא אֶת דִּבְרֵי רַשִׁ"י: "לֹא תָּבוֹא עָלָיו בַּעֲקִיפִין - מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם!" כָּל הַחִשּׁוּבִים הַנְּכוֹנִים עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם הָאַחַת וְהַצָּלַת נְפָשׁוֹת כִּמְעַט וַדָּאִית, וְסָפֵק חִלּוּל הַשֵּׁם עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה, כַּאֲשֶׁר הַגּוֹי יַעֲמֹד עַל הַתַּרְמִית - וְסָפֵק חִלּוּל הַשֵּׁם מַכְרִיעַ אֶת הַכַּף! וּמַדּוּעַ? כִּי הָעוֹלָם נִבְרָא לְמַעַן כְּבוֹד שָׁמַיִם. "כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ". וְהוּא הַצִּיר הַמֶּרְכָּזִי, הוּא הַחִשּׁוּב הַמַּכְרִיעַ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)