Otzarot-Article

"דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן... וְנָשִׂיא לִבְנֵי גָּד אֶלְיָסָף בֶּן רְעוּאֵל" )ב-י, יד( תְּמִיהָה גְּדוֹלָה מָצָאנוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא לִבְנֵי גָּד, שֶׁהֲרֵי כָּאן כָּתוּב "אֶלְיָסָף בֶּן רְעוּאֵל" וּבִפְסוּקִים אֲחֵרִים כָּתוּב: "אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל", בְּדַלֶ"ת. וּמַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר?

הַסֵּפֶר "אִמְרֵי נעַֹם" לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָאַחֲרוֹנִים לוֹמֵד מִכָּאן מוּסָר הַשְׂכֵּל עָצוּם. כַּאֲשֶׁר הִתְמַנָּה שֵׁבֶט דָּן לְרֹאשׁ דֶּגֶל, יָכוֹל הָיָה שֵׁבֶט גָּד לָבוֹא וְלִטְעֹן שֶׁהוּא בְּכוֹר לְזִלְפָּה כְּמוֹ שֶׁדָּן בְּכוֹר לְבִלְהָה, וּמַדּוּעַ לאֹ הִתְמַנָּה אַף הוּא לְרֹאשׁ דֶּגֶל כָּמוֹהוּ? וְלַמְרוֹת זֹאת, לאֹ אָמַר נְשִׂיא גָּד מְאוּמָה נֶגֶד משֶׁה רַבֵּנוּ אֶלָּא קִבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין.

שְׁמוֹ הָיָה אֶלְיָסָף בֶּן דְעּואֵּל, וּבְפָרָשַׁת הַדְּגָלִים שִׁנָּה הַכָּתוּב אֶת הַדָּלֶ"ת לְרֵי"ש, רְעוּאֵל, לְלַמְּדֵנוּ שֶׁבְּשֶׁל קַבָּלָתוֹ אֶת הַדִּין עָלָה וְהִתְעַלָּה עַד לְדַרְגַּת רֵעַ לָאֵ-ל.

כִּי מִי שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין, הוֹפֵךְ לִהְיוֹת רֵעוֹ שֶׁל הַקַּבָּ"ה, כִּבְיָכוֹל, וּכְכָּזֶה - הַהַצְלָחָה תָּאִיר לוֹ פָּנִים.

בְּאַחַת מִקְּהִלּוֹתֶיהָ שֶׁל בְּנֵי בְּרַק הִתְחַתֵּן בֶּן תּוֹרָה מֻפְלָג עִם בַּת גִּילוֹ. בְּנֵי אוֹתָהּ שְׁכוּנָה יוֹדְעִים לְסַפֵּר שֶׁהַהַצְלָחָה הֵאִירָה אֶת פָּנֶיהָ לְבָחוּר זֶה בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, בְּכָל הָעִנְיָנִים. הֵן בְּלִמּוּד, הֵן בִּמְצִיאַת הַשִּׁדּוּךְ, הֵן בְּכָל עִנְיְנֵי הַחֲתֻנָּה וְכוּ'. נִדְמֶה הָיָה שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁבּוֹ שָׁלַח אֶת יָדוֹ, הִצְלִיחַ. הָיוּ שֶׁהִתְפַּלְּאוּ עַל כָּךְ וְלאֹ יָדְעוּ בְּמַה זְּכוּתוֹ שֶׁל הֶחָתָן, וּבִקְשׁוּ לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר. אֶת הַתְּשׁוּבָה גִּלָּה רַבָּהּ שֶׁל הַשְּׁכוּנָה. גַּם הוּא לאֹ חָסַךְ בְּתֵאוּרִים עַל הַהַצְלָחָה שֶׁל הֶחָתָן הַמְּדֻבָּר, וְצִיֵּן כִּי כְּדֵי לְהָבִין אֶת הַצְלָחָתוֹ הַנְּדִירָה יֵשׁ לַחְזֹר שְׁמֹנֶה שָׁנִים אֲחוֹרָה, בְּעֵת שֶׁהֶחָתָן הִתְכּוֹנֵן לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

לאֹ רַבִּים יוֹדְעִים שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ הָיוּ אָז שְׁנֵי נְעָרִים שֶׁיּוֹם בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלָּהֶם חַל בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת, וּבָרוּר הָיָה שֶׁרַק אֶחָד מֵהֶם יוּכַל לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה. וְזֹאת, מֵחֲמַת מִנְהָגֵנוּ שֶׁבַּר הַמִּצְוָה עוֹלֶה לַתּוֹרָה לִקְרִיאַת מַפְטִיר בִּלְבַד. הַנְּעָרִים בָּאוּ אֵלַי עִם בְּעָיָתָם וּפָסַקְתִּי כִּי יַעַרְכוּ הַגְרָלָה שֶׁתַּכְרִיעַ מִי מִבֵּינֵיהֶם יַעֲלֶה לַתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ. הַשְּׁנַיִם עָשׂוּ כְּהוֹרָאָתִי, וְהַבָּחוּר הַזֶּה שֶׁעַתָּה אָנוּ מִשְׁתַּתְּפִים בְּשִׂמְחַת הַ"שֶּׁבַע בְּרָכוֹת" שֶׁלּוֹ - זָכָה. כָּל בָּחוּר, גַּם אִם לאֹ הָיָה שָׂמֵחַ לְאֵידוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, הָיָה מַבִּיעַ שְׂבִיעוּת רָצוֹן מִכָּךְ שֶׁהוּא עָלָה בַּגּוֹרָל.

אַךְ לאֹ כָּךְ הָיָה עִם הֶחָתָן שֶׁלָּנוּ. נוֹדַע לוֹ שֶׁהַנַּעַר הַשֵּׁנִי יִצְטָרֵךְ לַחְגֹּג אֶת שַׁבַּת בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ בְּבֵית כְּנֶסֶת מְרֻחָק, כֵּיוָן שֶׁכָּל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת

הָאֲחֵרִים בַּשְּׁכוּנָה הָיוּ אַף הֵם תְּפוּסִים לִשְׂמָחוֹת אֲחֵרוֹת. עַל הַנַּעַר הַשֵּׁנִי יְהֵא לָלֶכֶת לְבֵית כְּנֶסֶת שֶׁמִּחוּץ לַשְּׁכוּנָה, מָקוֹם שָׁם לאֹ מַכִּירִים אוֹתוֹ.

הֶחָתָן שֶׁלָּנוּ לאֹ יָכֹל לִישׁוֹן בְּשֶׁקֶט בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, בְּיוֹדְעוֹ כִּי חֲבֵרוֹ מִתְהַפֵּךְ עַל מִטָּתוֹ בְּצַעַר. הַנַּעַר שֶׁזָּכָה, הֲלאֹ הוּא הֶחָתָן הַיּוֹשֵׁב כָּאן עִמָּנוּ, הִצְטַעֵר בֶּאֱמֶת בְּצַעֲרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.צַעֲרוֹ גָּבַר בִּמְיֻחָד מֵאַחַר שֶׁיָּדַע שֶׁחֲבֵרוֹ זֶה רָגִישׁ בְּיוֹתֵר, וְהַדָּבָר יַקְשֶׁה עָלָיו. עַל כֵּן, הוּא לאֹ נִרְדַּם עַד שֶׁהֶחְלִיט כִּי

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר יוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מְוַתֵּר עַל זְכִיָּתוֹ וּמַעֲנִיק לוֹ אֶת הַזְּכוּת לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ.

וְכָךְ עָשָׂה.

לְמוֹתָר לְצַיֵּן אֶת שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַשֵּׁנִי, בַּעַל הַלֵּב הָרָגִישׁ. פָּנָיו אוֹרוּ מִשִּׂמְחָה וְהוּא לאֹ גָּמַר לְהוֹדוֹת לַחֲבֵרוֹ עַל הַוִּתּוּר הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה לְמַעֲנוֹ.

אֲנִי, הִמְשִׁיךְ רַבָּהּ שֶׁל הַשְּׁכוּנָה, הֶחְלַטְתִּי לַעֲקֹב אַחַר הַנַּעַר הַמְּיֻחָד וְלִרְאוֹת כֵּיצַד יְשַׁלֵּם לוֹ הַקַּבָּ"ה עַל הַוִּתּוּר. וְאָכֵן, יָכוֹל אֲנִי לְהָעִיד שֶׁמֵּאוֹתוֹ יוֹם וָאֵילָךְ הוּא הָפַךְ לְאָדָם אַחֵר!

כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה - הִצְלִיחַ, כָּל מַה שֶּׁרָצָה - הִשִּׂיג, בְּלִמּוּדָיו וּבְכָל שְׁאַר הָעִנְיָנִים, עַד שֶׁגַּם קִבֵּל בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא נְדִירָה אֶת הַשִּׁדּוּךְ הַנּוֹכְחִי. וְהַמְקֹרָבִים לַסִּפּוּר יוֹדְעִים הֵיטֵב אֵיזוֹ סִיַּעְתָּא מְיֻחֶדֶת הָיְתָה בְּמַהֲלַךְ הַשִּׁדּוּךְ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, מַשֶּׁהוּ שֶׁלּאֹ רוֹאִים בְּכָל יוֹם.

אֲנִי אִישִׁית, סִיֵּם הָרַב, בָּטוּחַ שֶׁהַהַצְלָחָה שֶׁלּוֹ הִגִּיעָה בְּשֶׁל הַוִּתּוּר שֶׁעָשָׂה אָז לַחֲבֵרוֹ. כִּי הַהַצְלָחוֹת שֶׁלּוֹ הֵן מַמָּשׁ לאֹ טִבְעִיּוֹת, וּבָרוּר שֶׁיּוֹשֵׁב מְרוֹמִים רָצָה לְשַׁלֵּם לוֹ אֶת שְׂכָרוֹ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם. )עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ(

	פסח תשע"ז
	חֲלֻקַּת הַמַּכּוֹת
	"סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ" )ב-ב( מְצוּיִים אָנוּ בְּיָמִים גְּדוֹלִים וְכַבִּירִים, יָמִים שֶׁהֵם יְמֵי סְגוּלָה נִפְלָאִים, וְאַשְׁרֵי הַמְּנַצְּלָם כָּרָאוּי "דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן... וְנָשִׂיא לִבְנֵי גָּד אֶלְיָסָף בֶּן רְעוּאֵל" )ב-י, יד( תְּמִיהָה גְּדוֹלָה מָצָאנוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא לִבְנֵי גָּד, שֶׁהֲרֵי כָּאן כָּתוּב "אֶלְיָסָף בֶּן רְעוּאֵל" וּבִפְסוּקִים אֲחֵרִים כָּתוּב: "אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל", בְּדַלֶ"ת. וּמַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר? הַסֵּפֶר "אִמְרֵי נעַֹם" לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָאַחֲרוֹנִים לוֹמֵד מִכָּאן מוּסָר הַשְׂכֵּל עָצוּם. כַּאֲשֶׁר הִתְמַנָּה שֵׁבֶט דָּן לְרֹאשׁ דֶּגֶל, יָכוֹל הָיָה שֵׁבֶט גָּד לָבוֹא וְלִטְעֹן שֶׁהוּא בְּכוֹר לְזִלְפָּה כְּמוֹ שֶׁדָּן בְּכוֹר לְבִלְהָה, וּמַדּוּעַ לאֹ הִתְמַנָּה אַף הוּא לְרֹאשׁ דֶּגֶל כָּמוֹהוּ? וְלַמְרוֹת זֹאת, לאֹ אָמַר נְשִׂיא גָּד מְאוּמָה נֶגֶד משֶׁה רַבֵּנוּ אֶלָּא קִבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין. שְׁמוֹ הָיָה אֶלְיָסָף בֶּן דְעּואֵּל, וּבְפָרָשַׁת הַדְּגָלִים שִׁנָּה הַכָּתוּב אֶת הַדָּלֶ"ת לְרֵי"ש, רְעוּאֵל, לְלַמְּדֵנוּ שֶׁבְּשֶׁל קַבָּלָתוֹ אֶת הַדִּין עָלָה וְהִתְעַלָּה עַד לְדַרְגַּת רֵעַ לָאֵ-ל. כִּי מִי שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין, הוֹפֵךְ לִהְיוֹת רֵעוֹ שֶׁל הַקַּבָּ"ה, כִּבְיָכוֹל, וּכְכָּזֶה - הַהַצְלָחָה תָּאִיר לוֹ פָּנִים. בְּאַחַת מִקְּהִלּוֹתֶיהָ שֶׁל בְּנֵי בְּרַק הִתְחַתֵּן בֶּן תּוֹרָה מֻפְלָג עִם בַּת גִּילוֹ. בְּנֵי אוֹתָהּ שְׁכוּנָה יוֹדְעִים לְסַפֵּר שֶׁהַהַצְלָחָה הֵאִירָה אֶת פָּנֶיהָ לְבָחוּר זֶה בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, בְּכָל הָעִנְיָנִים. הֵן בְּלִמּוּד, הֵן בִּמְצִיאַת הַשִּׁדּוּךְ, הֵן בְּכָל עִנְיְנֵי הַחֲתֻנָּה וְכוּ'. נִדְמֶה הָיָה שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁבּוֹ שָׁלַח אֶת יָדוֹ, הִצְלִיחַ. הָיוּ שֶׁהִתְפַּלְּאוּ עַל כָּךְ וְלאֹ יָדְעוּ בְּמַה זְּכוּתוֹ שֶׁל הֶחָתָן, וּבִקְשׁוּ לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר. אֶת הַתְּשׁוּבָה גִּלָּה רַבָּהּ שֶׁל הַשְּׁכוּנָה. גַּם הוּא לאֹ חָסַךְ בְּתֵאוּרִים עַל הַהַצְלָחָה שֶׁל הֶחָתָן הַמְּדֻבָּר, וְצִיֵּן כִּי כְּדֵי לְהָבִין אֶת הַצְלָחָתוֹ הַנְּדִירָה יֵשׁ לַחְזֹר שְׁמֹנֶה שָׁנִים אֲחוֹרָה, בְּעֵת שֶׁהֶחָתָן הִתְכּוֹנֵן לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת. לאֹ רַבִּים יוֹדְעִים שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ הָיוּ אָז שְׁנֵי נְעָרִים שֶׁיּוֹם בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלָּהֶם חַל בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת, וּבָרוּר הָיָה שֶׁרַק אֶחָד מֵהֶם יוּכַל לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה. וְזֹאת, מֵחֲמַת מִנְהָגֵנוּ שֶׁבַּר הַמִּצְוָה עוֹלֶה לַתּוֹרָה לִקְרִיאַת מַפְטִיר בִּלְבַד. הַנְּעָרִים בָּאוּ אֵלַי עִם בְּעָיָתָם וּפָסַקְתִּי כִּי יַעַרְכוּ הַגְרָלָה שֶׁתַּכְרִיעַ מִי מִבֵּינֵיהֶם יַעֲלֶה לַתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ. הַשְּׁנַיִם עָשׂוּ כְּהוֹרָאָתִי, וְהַבָּחוּר הַזֶּה שֶׁעַתָּה אָנוּ מִשְׁתַּתְּפִים בְּשִׂמְחַת הַ"שֶּׁבַע בְּרָכוֹת" שֶׁלּוֹ - זָכָה. כָּל בָּחוּר, גַּם אִם לאֹ הָיָה שָׂמֵחַ לְאֵידוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, הָיָה מַבִּיעַ שְׂבִיעוּת רָצוֹן מִכָּךְ שֶׁהוּא עָלָה בַּגּוֹרָל. אַךְ לאֹ כָּךְ הָיָה עִם הֶחָתָן שֶׁלָּנוּ. נוֹדַע לוֹ שֶׁהַנַּעַר הַשֵּׁנִי יִצְטָרֵךְ לַחְגֹּג אֶת שַׁבַּת בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ בְּבֵית כְּנֶסֶת מְרֻחָק, כֵּיוָן שֶׁכָּל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת הָאֲחֵרִים בַּשְּׁכוּנָה הָיוּ אַף הֵם תְּפוּסִים לִשְׂמָחוֹת אֲחֵרוֹת. עַל הַנַּעַר הַשֵּׁנִי יְהֵא לָלֶכֶת לְבֵית כְּנֶסֶת שֶׁמִּחוּץ לַשְּׁכוּנָה, מָקוֹם שָׁם לאֹ מַכִּירִים אוֹתוֹ. הֶחָתָן שֶׁלָּנוּ לאֹ יָכֹל לִישׁוֹן בְּשֶׁקֶט בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, בְּיוֹדְעוֹ כִּי חֲבֵרוֹ מִתְהַפֵּךְ עַל מִטָּתוֹ בְּצַעַר. הַנַּעַר שֶׁזָּכָה, הֲלאֹ הוּא הֶחָתָן הַיּוֹשֵׁב כָּאן עִמָּנוּ, הִצְטַעֵר בֶּאֱמֶת בְּצַעֲרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.צַעֲרוֹ גָּבַר בִּמְיֻחָד מֵאַחַר שֶׁיָּדַע שֶׁחֲבֵרוֹ זֶה רָגִישׁ בְּיוֹתֵר, וְהַדָּבָר יַקְשֶׁה עָלָיו. עַל כֵּן, הוּא לאֹ נִרְדַּם עַד שֶׁהֶחְלִיט כִּי לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר יוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מְוַתֵּר עַל זְכִיָּתוֹ וּמַעֲנִיק לוֹ אֶת הַזְּכוּת לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ. וְכָךְ עָשָׂה. לְמוֹתָר לְצַיֵּן אֶת שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַשֵּׁנִי, בַּעַל הַלֵּב הָרָגִישׁ. פָּנָיו אוֹרוּ מִשִּׂמְחָה וְהוּא לאֹ גָּמַר לְהוֹדוֹת לַחֲבֵרוֹ עַל הַוִּתּוּר הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה לְמַעֲנוֹ. אֲנִי, הִמְשִׁיךְ רַבָּהּ שֶׁל הַשְּׁכוּנָה, הֶחְלַטְתִּי לַעֲקֹב אַחַר הַנַּעַר הַמְּיֻחָד וְלִרְאוֹת כֵּיצַד יְשַׁלֵּם לוֹ הַקַּבָּ"ה עַל הַוִּתּוּר. וְאָכֵן, יָכוֹל אֲנִי לְהָעִיד שֶׁמֵּאוֹתוֹ יוֹם וָאֵילָךְ הוּא הָפַךְ לְאָדָם אַחֵר! כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה - הִצְלִיחַ, כָּל מַה שֶּׁרָצָה - הִשִּׂיג, בְּלִמּוּדָיו וּבְכָל שְׁאַר הָעִנְיָנִים, עַד שֶׁגַּם קִבֵּל בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא נְדִירָה אֶת הַשִּׁדּוּךְ הַנּוֹכְחִי. וְהַמְקֹרָבִים לַסִּפּוּר יוֹדְעִים הֵיטֵב אֵיזוֹ סִיַּעְתָּא מְיֻחֶדֶת הָיְתָה בְּמַהֲלַךְ הַשִּׁדּוּךְ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, מַשֶּׁהוּ שֶׁלּאֹ רוֹאִים בְּכָל יוֹם. אֲנִי אִישִׁית, סִיֵּם הָרַב, בָּטוּחַ שֶׁהַהַצְלָחָה שֶׁלּוֹ הִגִּיעָה בְּשֶׁל הַוִּתּוּר שֶׁעָשָׂה אָז לַחֲבֵרוֹ. כִּי הַהַצְלָחוֹת שֶׁלּוֹ הֵן מַמָּשׁ לאֹ טִבְעִיּוֹת, וּבָרוּר שֶׁיּוֹשֵׁב מְרוֹמִים רָצָה לְשַׁלֵּם לוֹ אֶת שְׂכָרוֹ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם. )עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ(