Otzarot-Article

"וּבָאתָ שָׁמָּה" (יב-ה) "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'... וּבָאתָ שָׁמָּה". בְּאֵיזֶה מָקוֹם בָּחַר ה' לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ, וּמַדּוּעַ דַּוְקָא בּוֹ בָּחַר ה'?

הַתְּשׁוּבָה יְדוּעָה: הַמָּקוֹם הוּא הַר הַבַּיִת שֶׁעָלָיו נִבְנָה הַמִּקְדָּשׁ, וְיָשׁוּב וְיִבָּנֶה עָלָיו בִּמְהֵרָה, בְּכָבוֹד וּבֶהָדָר, בִּנְיַן עוֹלָם שֶׁל אֵשׁ יְקָרוֹת. וְהוּא נִבְחַר לְכָךְ מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם. שָׁם הִקְרִיבוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן הֶבֶל וְנֹחַ, שָׁם נֶעֱקַד יִצְחָק אָבִינוּ וְשָׁם הִקְרִיב אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת הָאַיִל.

אֲבָל בַּסֵּפֶר "מַעֲשֵׂה נִסִּים" מָצָאנוּ סִבָּה נוֹסֶפֶת וּבָהּ לֶקַח נוֹקֵב לָנוּ, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְזֶה הַסִּפּוּר:

הַמָּקוֹם עָלָיו נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה שְׂדֵה נַחֲלָתוֹ שֶׁל אִכָּר אֶחָד. בִּפְטִירָתוֹ, הָיְתָה הַשָּׂדֶה לְנַחֲלָתָם שֶׁל שְׁנֵי בָּנָיו. לָאֶחָד - מִשְׁפָּחָה עֲנֵפָה, אִשָּׁה וּבָנִים, וְהַשֵּׁנִי, עֲדַיִן רַוָּק.

הִתְגּוֹרְרוּ הָאַחִים בְּבֵית אֲבִיהֶם בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה, וְעָבְדוּ יַחְדָּיו אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה. חָרְשׁוּ וְזָרְעוּ, הִשְׁקוּ וְעָדְרוּ בְּזֵעַת אַפָּם, וְקָצְרוּ בְּרִנָּה.

אָלְמוּ אֲלֻמִּים וְעָמְרוּ עֳמָרִים, חָבְטוּ אֶת הַשִּׁבֳּלִים וַעֲשָׂאוּם שְׁתֵּי עֲרֵמוֹת גֹּרֶן, שָׁווֹת בְּגָדְלָן.

שָׁבוּ אֶל הַבַּיִת שְׂמֵחִים בַּעֲמָלָם.

בַּלַּיְלָה, נָדְדָה שְׁנָתוֹ שֶׁל הָאָח הָרַוָּק. אָמַר לְנַפְשׁוֹ: "אֵין זֶה הוֹגֵן. אֲנִי רַוָּק וְהוֹצָאוֹתַי מוּעָטוֹת, אוֹכֵל אֲנִי מִן הַיָּד אֶל הַפֶּה וּמִתְכַּסֶּה בַּאֲשֶׁר אֶמְצָא. לֹא כֵן אָחִי יַקִּירִי, יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וְחַיָּב הוּא לְפַרְנְסָם, וּבְכָבוֹד. וְכֵיצַד אֶטֹּל לְעַצְמִי מַחֲצִית מִן הַיְּבוּל? לֹא, אֵין זֶה הוֹגֵן!"

כָּךְ אָמַר וְקָם מִמִּטָּתוֹ. חָמַק הַחוּצָה בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, הִתְגַּנֵּב אֶל הַשָּׂדֶה, נָטַל אֲלוּמוֹת מִגָּרְנוֹ וּנְשָׂאָן לְגֹרֶן אָחִיו.

אוֹתָהּ עֵת, נָדְדָה שְׁנַת אָחִיו. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "אֵין זֶה הוֹגֵן! אֲנִי, אָשְׁרִי רַב הוּא! חֲנָנִי ה' בְּאֵשֶׁת חַיִל וּבְבָנִים וּבְבָנוֹת כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים, בְּנֵי פּוֹרָת. וַאֲחִי רַוָּק הוּא, חַיָּיו מַשְׁמִימִים. גַּם חַיָּב הוּא לַחֲסֹךְ כֶּסֶף לִנְדוּנְיָה, לִתֵּן דְּמֵי מֹהַר. אֵין זֶה הוֹגֵן שֶׁנִּתְחַלֵּק חֵלֶק כְּחֵלֶק. בּוֹאִי עִמִּי, וְנַעֲבִיר מֵחֶלְקֵנוּ לְחֶלְקוֹ".

עָשׂוּ כֵּן. קָמוּ בַּלָּאט וְהָלְכוּ לַשָּׂדֶה, וְנָשְׂאוּ אֲלוּמוֹת מִגָּרְנָם לְגָרְנוֹ.

קָמוּ בַּבֹּקֶר וְהָלְכוּ לַשָּׂדֶה, וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא: שְׁתֵּי הָעֲרֵמוֹת שָׁווֹת כִּבְיוֹם אֶתְמוֹל.

הִשְׁתָּאוּ וְלֹא אָמְרוּ מְאוּמָה. הֶחְלִיטוּ לְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת בַּלַּיְלָה הַבָּא. קָמוּ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, וְנָשְׂאוּ אֲלֻמּוֹת מִכָּאן לְשָׁם, וּמִשָּׁם לְכָאן. וּבַבֹּקֶר - הָיוּ הַגְּרָנוֹת שָׁוִים.

עָשׂוּ כֵּן בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי, וְלֹא הוֹעִילוּ מְאוּמָה. הֶחְלִיטוּ - כָּל אֶחָד לְחוּד - לַחְקֹר בַּדָּבָר. הִסְתַּתְּרוּ בַּגֹּרֶן, וְלֹא אֵרַע דָּבָר. הֶחְלִיטוּ לָשֵׂאת אֶת הָאֲלוּמוֹת - הִגִּיחוּ מִמַּחֲבוֹאָם, וּפָגְשׁוּ זֶה אֶת זֶה בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ...

הִשְׁלִיכוּ אֶת הָאֲלוּמוֹת מִכִּתְפֵיהֶם וְחִבְּקוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. אָמְרוּ: "אָכֵן, נוֹדַע הַדָּבָר!" וְהוֹדוּ לְבוֹרֵא עוֹלָם אֲשֶׁר חֲנָנָם בְּאָח כֹּה מָסוּר, בְּאָח כֹּה נִפְלָא!

וַה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף, מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ רָאָה, וּבָחַר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אֲשֶׁר חָשְׁבוּ בּוֹ הָאַחִים אִישׁ עַל טוֹבַת רֵעֵהוּ. בְּמָקוֹם זֶה בָּחַר לְהַשְׁרוֹת אֶת שְׁכִינָתוֹ, בְּמָקוֹם זֶה בָּחַר לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ! וַהֲרֵי כָּאן הֲבָנָה חֲדָשָׁה בַּכָּתוּב: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ - אֲנִי ה'" בְּמָקוֹם בּוֹ שׂוֹרֶרֶת אַחְוַת אַחִים, שׁוֹכֶנֶת הַשְּׁכִינָה.

נִפְלָא הַסִּפּוּר. בְּאַהֲבַת אַחִים נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּבְשִׂנְאַת אַחִים חָרַב. וּבִמְהֵרָה יִבָּנֶה, בְּתוֹסֶפֶת אַהֲבָה וְאַחְוָה.

אֲבָל בָּתֵּי מִקְדָּשׁ רַבִּים יֵשׁ.

כָּל בֵּית כְּנֶסֶת וּבֵית מִדְרָשׁ הוּא בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט (מְגִלָּה כט.), וְהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה בּוֹ כְּמִדַּת הָאַחְוָה הַשּׂוֹרֶרֶת בֵּין מִתְפַּלְּלָיו וְלוֹמְדָיו.

וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, מָעוֹן הוּא לַשְּׁכִינָה: "אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. לֹא זָכוּ - אֵשׁ אוֹכַלְתָן" (סוֹטָה יז.), רַחֲמָנָא לִצְלַן, כָּאֵשׁ שֶׁהֶחֱרִיבָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

וְאֵיךְ יִזְכּוּ? בְּכָךְ שֶׁכָּל בֶּן זוּג יַחְשֹׁב עַל טוֹבַת רֵעֵהוּ. אֵיךְ לְהָקֵל, אֵיךְ לְשַׂמֵּחַ. כָּךְ יַרְוִיחוּ שְׁנֵיהֶם, וְכָךְ יַשְׁרוּ שְׁכִינָה בִּמְעוֹנָם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תצוה תשע"ז
	הַמְשֻׁתָּף בֵּין הַפָּרָשָׁה לַמְּגִלָּה
	"וּבָאתָ שָׁמָּה" (יב-ה) "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'... וּבָאתָ שָׁמָּה". בְּאֵיזֶה מָקוֹם בָּחַר ה' לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ, וּמַדּוּעַ דַּוְקָא בּוֹ בָּחַר ה'? הַתְּשׁוּבָה יְדוּעָה: הַמָּקוֹם הוּא הַר הַבַּיִת שֶׁעָלָיו נִבְנָה הַמִּקְדָּשׁ, וְיָשׁוּב וְיִבָּנֶה עָלָיו בִּמְהֵרָה, בְּכָבוֹד וּבֶהָדָר, בִּנְיַן עוֹלָם שֶׁל אֵשׁ יְקָרוֹת. וְהוּא נִבְחַר לְכָךְ מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם. שָׁם הִקְרִיבוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן הֶבֶל וְנֹחַ, שָׁם נֶעֱקַד יִצְחָק אָבִינוּ וְשָׁם הִקְרִיב אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת הָאַיִל. אֲבָל בַּסֵּפֶר "מַעֲשֵׂה נִסִּים" מָצָאנוּ סִבָּה נוֹסֶפֶת וּבָהּ לֶקַח נוֹקֵב לָנוּ, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְזֶה הַסִּפּוּר: הַמָּקוֹם עָלָיו נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה שְׂדֵה נַחֲלָתוֹ שֶׁל אִכָּר אֶחָד. בִּפְטִירָתוֹ, הָיְתָה הַשָּׂדֶה לְנַחֲלָתָם שֶׁל שְׁנֵי בָּנָיו. לָאֶחָד - מִשְׁפָּחָה עֲנֵפָה, אִשָּׁה וּבָנִים, וְהַשֵּׁנִי, עֲדַיִן רַוָּק. הִתְגּוֹרְרוּ הָאַחִים בְּבֵית אֲבִיהֶם בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה, וְעָבְדוּ יַחְדָּיו אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה. חָרְשׁוּ וְזָרְעוּ, הִשְׁקוּ וְעָדְרוּ בְּזֵעַת אַפָּם, וְקָצְרוּ בְּרִנָּה. אָלְמוּ אֲלֻמִּים וְעָמְרוּ עֳמָרִים, חָבְטוּ אֶת הַשִּׁבֳּלִים וַעֲשָׂאוּם שְׁתֵּי עֲרֵמוֹת גֹּרֶן, שָׁווֹת בְּגָדְלָן. שָׁבוּ אֶל הַבַּיִת שְׂמֵחִים בַּעֲמָלָם. בַּלַּיְלָה, נָדְדָה שְׁנָתוֹ שֶׁל הָאָח הָרַוָּק. אָמַר לְנַפְשׁוֹ: "אֵין זֶה הוֹגֵן. אֲנִי רַוָּק וְהוֹצָאוֹתַי מוּעָטוֹת, אוֹכֵל אֲנִי מִן הַיָּד אֶל הַפֶּה וּמִתְכַּסֶּה בַּאֲשֶׁר אֶמְצָא. לֹא כֵן אָחִי יַקִּירִי, יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וְחַיָּב הוּא לְפַרְנְסָם, וּבְכָבוֹד. וְכֵיצַד אֶטֹּל לְעַצְמִי מַחֲצִית מִן הַיְּבוּל? לֹא, אֵין זֶה הוֹגֵן!" כָּךְ אָמַר וְקָם מִמִּטָּתוֹ. חָמַק הַחוּצָה בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, הִתְגַּנֵּב אֶל הַשָּׂדֶה, נָטַל אֲלוּמוֹת מִגָּרְנוֹ וּנְשָׂאָן לְגֹרֶן אָחִיו. אוֹתָהּ עֵת, נָדְדָה שְׁנַת אָחִיו. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "אֵין זֶה הוֹגֵן! אֲנִי, אָשְׁרִי רַב הוּא! חֲנָנִי ה' בְּאֵשֶׁת חַיִל וּבְבָנִים וּבְבָנוֹת כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים, בְּנֵי פּוֹרָת. וַאֲחִי רַוָּק הוּא, חַיָּיו מַשְׁמִימִים. גַּם חַיָּב הוּא לַחֲסֹךְ כֶּסֶף לִנְדוּנְיָה, לִתֵּן דְּמֵי מֹהַר. אֵין זֶה הוֹגֵן שֶׁנִּתְחַלֵּק חֵלֶק כְּחֵלֶק. בּוֹאִי עִמִּי, וְנַעֲבִיר מֵחֶלְקֵנוּ לְחֶלְקוֹ". עָשׂוּ כֵּן. קָמוּ בַּלָּאט וְהָלְכוּ לַשָּׂדֶה, וְנָשְׂאוּ אֲלוּמוֹת מִגָּרְנָם לְגָרְנוֹ. קָמוּ בַּבֹּקֶר וְהָלְכוּ לַשָּׂדֶה, וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא: שְׁתֵּי הָעֲרֵמוֹת שָׁווֹת כִּבְיוֹם אֶתְמוֹל. הִשְׁתָּאוּ וְלֹא אָמְרוּ מְאוּמָה. הֶחְלִיטוּ לְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת בַּלַּיְלָה הַבָּא. קָמוּ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, וְנָשְׂאוּ אֲלֻמּוֹת מִכָּאן לְשָׁם, וּמִשָּׁם לְכָאן. וּבַבֹּקֶר - הָיוּ הַגְּרָנוֹת שָׁוִים. עָשׂוּ כֵּן בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי, וְלֹא הוֹעִילוּ מְאוּמָה. הֶחְלִיטוּ - כָּל אֶחָד לְחוּד - לַחְקֹר בַּדָּבָר. הִסְתַּתְּרוּ בַּגֹּרֶן, וְלֹא אֵרַע דָּבָר. הֶחְלִיטוּ לָשֵׂאת אֶת הָאֲלוּמוֹת - הִגִּיחוּ מִמַּחֲבוֹאָם, וּפָגְשׁוּ זֶה אֶת זֶה בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ... הִשְׁלִיכוּ אֶת הָאֲלוּמוֹת מִכִּתְפֵיהֶם וְחִבְּקוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. אָמְרוּ: "אָכֵן, נוֹדַע הַדָּבָר!" וְהוֹדוּ לְבוֹרֵא עוֹלָם אֲשֶׁר חֲנָנָם בְּאָח כֹּה מָסוּר, בְּאָח כֹּה נִפְלָא! וַה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף, מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ רָאָה, וּבָחַר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אֲשֶׁר חָשְׁבוּ בּוֹ הָאַחִים אִישׁ עַל טוֹבַת רֵעֵהוּ. בְּמָקוֹם זֶה בָּחַר לְהַשְׁרוֹת אֶת שְׁכִינָתוֹ, בְּמָקוֹם זֶה בָּחַר לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ! וַהֲרֵי כָּאן הֲבָנָה חֲדָשָׁה בַּכָּתוּב: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ - אֲנִי ה'" בְּמָקוֹם בּוֹ שׂוֹרֶרֶת אַחְוַת אַחִים, שׁוֹכֶנֶת הַשְּׁכִינָה. נִפְלָא הַסִּפּוּר. בְּאַהֲבַת אַחִים נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּבְשִׂנְאַת אַחִים חָרַב. וּבִמְהֵרָה יִבָּנֶה, בְּתוֹסֶפֶת אַהֲבָה וְאַחְוָה. אֲבָל בָּתֵּי מִקְדָּשׁ רַבִּים יֵשׁ. כָּל בֵּית כְּנֶסֶת וּבֵית מִדְרָשׁ הוּא בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט (מְגִלָּה כט.), וְהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה בּוֹ כְּמִדַּת הָאַחְוָה הַשּׂוֹרֶרֶת בֵּין מִתְפַּלְּלָיו וְלוֹמְדָיו. וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, מָעוֹן הוּא לַשְּׁכִינָה: "אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. לֹא זָכוּ - אֵשׁ אוֹכַלְתָן" (סוֹטָה יז.), רַחֲמָנָא לִצְלַן, כָּאֵשׁ שֶׁהֶחֱרִיבָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְאֵיךְ יִזְכּוּ? בְּכָךְ שֶׁכָּל בֶּן זוּג יַחְשֹׁב עַל טוֹבַת רֵעֵהוּ. אֵיךְ לְהָקֵל, אֵיךְ לְשַׂמֵּחַ. כָּךְ יַרְוִיחוּ שְׁנֵיהֶם, וְכָךְ יַשְׁרוּ שְׁכִינָה בִּמְעוֹנָם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)