Otzarot-Article

"וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה" (לא-ג) הָיוּ שֶׁטָּעֲנוּ שֶׁהַמּוֹנִיטִין שֶׁיָּצָא לַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַד שֶׁמַּעֲרִיצָיו כִּנּוּהוּ כִּגְאוֹן הַנִּתּוּחַ בְּכֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ, בָּאוּ לוֹ בְּשֶׁל בִּינָתוֹ הַגְּדוֹלָה. אֲבָל הוּא גָּעַר בָּהֶם וְאָמַר שֶׁהַהַצְלָחָה נוֹבַעַת אַךְ וְרַק מִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ לְתוֹרָה וּלְיִרְאָה.

הָרַמְבַּ"ן מֵבִיא רְאָיָה מִפָּרָשָׁתֵנוּ לְכָךְ שֶׁהַחָכְמָה לֹא בָּאָה לְיִשְׂרָאֵל כְּתוֹצָאָה מֵאִמּוּנוֹ שֶׁל הַמּוֹחַ, שֶׁהֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא הִתְאַמְּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּם מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, כִּי בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם נֶחְסְמָה מֵהֶם הַדֶּרֶךְ לְהַשָּׂגַת הַחָכְמָה. הֲרֵי רוֹאִים אָנוּ בַּעֲלִיל עַד כַּמָּה מַשְׁפִּיעַ הָרָצוֹן הָאַמִּיץ לְהִתְאָהֵב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - עַל חָכְמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, עַד שֶׁבְּכֹחַ הָרָצוֹן הַזֶּה זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְחָכְמָה.

כָּל הַחַיִּים הֵם בֵּית סֵפֶר אֶחָד גָּדוֹל שֶׁל נִסְיוֹנוֹת, וְגַם אִם הָאָדָם בָּטוּחַ שֶׁעָבַר אֶת הַנִּסָּיוֹן הָאֶחָד בְּהַצְלָחָה, עֲדַיִן מַמְתִּינִים לוֹ בְּדַרְכּוֹ הַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת אֲחֵרִים, וְצָרִיךְ לֶאֱזֹר חַיִל וְלַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, וּכְשֶׁהָאָדָם עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן, מְשַׁלְּמִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שָׂכָר כָּפוּל וּמְכֻפָּל, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל אָבִיו שֶׁל הָרְמָ"א. ‎

לֹא לְחִנָּם זָכָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל אִיסֶרְ'ל, לְבֵן כְּמוֹ הָרְמָ"א. רַבִּי מֹשֶׁה אִיסֶרְלִישׁ נוֹלַד בִּשְׁנַת ה'ר"פ בָּעִיר קְרָאקָא לְאָבִיו רַבִּי יִשְׂרָאֵל אִיסֶרְ'ל, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וּמֵרָאשֵׁי הַקְּהִלָּה, וְאֶחָד מִשְּׁנֵי סוֹחֲרִים יְהוּדִים, שֶׁהַמֶּלֶךְ הַפּוֹלָנִי, זִיגְמוֹנְד, הֶעֱנִיק לָהֶם רִשְׁיוֹן לִפְתֹּחַ חֲנֻיּוֹת מִסְחָרִיּוֹת לְלֹא כָּל הַגְבָּלָה.

רַבִּי יִשְׂרָאֵל הֶחֱזִיק עֵסֶק גָּדוֹל שֶׁל אֲרִיגִים, וּמִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת הָיָה נוֹהֵג לִסְגֹּר אֶת הַחֲנֻיּוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּבָר בְּשָׁעָה 12 בַּצָּהֳרַיִם. זֹאת יָדְעוּ כָּל לָקוֹחוֹתָיו, אֲפִלּוּ שֶׁהַחֲנוּת תִּהְיֶה מְלֵאָה בְּקוֹנִים, יַכְרִיז רַבִּי יִשְׂרָאֵל - בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה 12 - עַל נְעִילַת הַחֲנוּת, וְלֹא יַעַזְרוּ תַּחֲנוּנָיו שֶׁל אַף אֶחָד.

פַּעַם, בְּיוֹם שִׁשִּׁי, נִכְנַס לַחֲנוּת סוֹחֵר גָּדוֹל וּבִקֵּשׁ לִרְכֹּשׁ כַּמּוּת נִכְבָּדָה מְאֹד שֶׁל סְחוֹרָה. רַבִּי יִשְׂרָאֵל אִיסֶרְ'ל מָדַד לוֹ בְּדִיּוּק אֶת כַּמּוּת הַסְּחוֹרָה שֶׁבִּקֵּשׁ, וְהִגִּישׁ לוֹ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.

הַסּוֹחֵר אָמַר לְבַעַל הַחֲנוּת שֶׁהוּא זָקוּק לְכַמּוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה שֶׁל סְחוֹרָה, אֲבָל הַשָּׁעוֹן הֶרְאָה כְּבָר עַל הַשָּׁעָה 5 דַּקּוֹת לִפְנֵי 12, וְכֵיוָן שֶׁהַהֲכָנָה וְהַמְּדִידָה שֶׁל כַּמּוּת כָּזוֹ תֶּאֱרַךְ זְמַן רַב, הִצִּיעַ אֵפוֹא ר' יִשְׂרָאֵל לַסּוֹחֵר לִדְחוֹת אֶת סִיּוּם הָעִסְקָה לְיוֹם רִאשׁוֹן. אוּלָם הַסּוֹחֵר דָּחָה אֶת הַהַצָּעָה בְּאָמְרוֹ שֶׁיֵּשׁ עוֹד זְמַן רַב עַד לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, וְאִם לֹא יִגְמְרוּ בֵּינֵיהֶם עַכְשָׁיו, יְבַטֵּל אֶת כָּל הָעִסְקָה.

ר' יִשְׂרָאֵל הִסְבִּיר לוֹ שֶׁכָּךְ הוּא נוֹהֵג תָּמִיד, שֶׁבְּשָׁעָה 12 שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי הוּא סוֹגֵר אֶת הַחֲנוּת, וְגַם עַכְשָׁיו לֹא יְשַׁנֶּה מִמִּנְהָגוֹ, גַּם אִם מְדֻבָּר בְּעִסְקָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲשַׁשׁ הֶפְסֵד מְרֻבֶּה.

הַסּוֹחֵר לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁהַמּוֹכֵר הַיְּהוּדִי מְהַתֵּל בּוֹ. וְכִי מִי יִהְיֶה מוּכָן לָתֵת לְרֶוַח שֶׁכָּזֶה לַחֲמֹק מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו?! אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַשָּׁעוֹן הִצְבִּיעַ עַל הַשָּׁעָה 12, בִּקֵּשׁ ר' יִשְׂרָאֵל סְלִיחָה מֵהַסּוֹחֵר, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם, וְסָגַר אֶת הַחֲנוּת עַל מַנְעוּל וּבְרִיחַ.

בְּלֵיל שַׁבָּת גִּלּוּ לְר' יִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהָיָה זֶה עֲבוּרוֹ נִסָּיוֹן לְבָדְקוֹ הַאִם יִתְפַּתֶּה לָרֶוַח הַגָּדוֹל וְיִשָּׁאֵר בַּחֲנוּת, אוֹ שֶׁמָּא כְּבוֹדָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת יַעֲמֹד גַּם הַפַּעַם מוּל עֵינָיו, וְהוּא לֹא יְוַתֵּר עַל מִנְהָגוֹ הַקָּבוּעַ.

מֵאַחַר שֶׁעָמַדְתָּ בַּנִּסָּיוֹן, תִּזְכֶּה לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁיָּאִיר אֶת עֵינֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הִבְטִיחוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	תרומה תשע"ז
	הַמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ קָרוּי "אִישׁ"
	"וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה" (לא-ג) הָיוּ שֶׁטָּעֲנוּ שֶׁהַמּוֹנִיטִין שֶׁיָּצָא לַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַד שֶׁמַּעֲרִיצָיו כִּנּוּהוּ כִּגְאוֹן הַנִּתּוּחַ בְּכֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ, בָּאוּ לוֹ בְּשֶׁל בִּינָתוֹ הַגְּדוֹלָה. אֲבָל הוּא גָּעַר בָּהֶם וְאָמַר שֶׁהַהַצְלָחָה נוֹבַעַת אַךְ וְרַק מִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ לְתוֹרָה וּלְיִרְאָה. הָרַמְבַּ"ן מֵבִיא רְאָיָה מִפָּרָשָׁתֵנוּ לְכָךְ שֶׁהַחָכְמָה לֹא בָּאָה לְיִשְׂרָאֵל כְּתוֹצָאָה מֵאִמּוּנוֹ שֶׁל הַמּוֹחַ, שֶׁהֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא הִתְאַמְּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּם מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, כִּי בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם נֶחְסְמָה מֵהֶם הַדֶּרֶךְ לְהַשָּׂגַת הַחָכְמָה. הֲרֵי רוֹאִים אָנוּ בַּעֲלִיל עַד כַּמָּה מַשְׁפִּיעַ הָרָצוֹן הָאַמִּיץ לְהִתְאָהֵב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - עַל חָכְמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, עַד שֶׁבְּכֹחַ הָרָצוֹן הַזֶּה זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְחָכְמָה. כָּל הַחַיִּים הֵם בֵּית סֵפֶר אֶחָד גָּדוֹל שֶׁל נִסְיוֹנוֹת, וְגַם אִם הָאָדָם בָּטוּחַ שֶׁעָבַר אֶת הַנִּסָּיוֹן הָאֶחָד בְּהַצְלָחָה, עֲדַיִן מַמְתִּינִים לוֹ בְּדַרְכּוֹ הַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת אֲחֵרִים, וְצָרִיךְ לֶאֱזֹר חַיִל וְלַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, וּכְשֶׁהָאָדָם עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן, מְשַׁלְּמִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שָׂכָר כָּפוּל וּמְכֻפָּל, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל אָבִיו שֶׁל הָרְמָ"א. ‎ לֹא לְחִנָּם זָכָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל אִיסֶרְ'ל, לְבֵן כְּמוֹ הָרְמָ"א. רַבִּי מֹשֶׁה אִיסֶרְלִישׁ נוֹלַד בִּשְׁנַת ה'ר"פ בָּעִיר קְרָאקָא לְאָבִיו רַבִּי יִשְׂרָאֵל אִיסֶרְ'ל, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וּמֵרָאשֵׁי הַקְּהִלָּה, וְאֶחָד מִשְּׁנֵי סוֹחֲרִים יְהוּדִים, שֶׁהַמֶּלֶךְ הַפּוֹלָנִי, זִיגְמוֹנְד, הֶעֱנִיק לָהֶם רִשְׁיוֹן לִפְתֹּחַ חֲנֻיּוֹת מִסְחָרִיּוֹת לְלֹא כָּל הַגְבָּלָה. רַבִּי יִשְׂרָאֵל הֶחֱזִיק עֵסֶק גָּדוֹל שֶׁל אֲרִיגִים, וּמִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת הָיָה נוֹהֵג לִסְגֹּר אֶת הַחֲנֻיּוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּבָר בְּשָׁעָה 12 בַּצָּהֳרַיִם. זֹאת יָדְעוּ כָּל לָקוֹחוֹתָיו, אֲפִלּוּ שֶׁהַחֲנוּת תִּהְיֶה מְלֵאָה בְּקוֹנִים, יַכְרִיז רַבִּי יִשְׂרָאֵל - בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה 12 - עַל נְעִילַת הַחֲנוּת, וְלֹא יַעַזְרוּ תַּחֲנוּנָיו שֶׁל אַף אֶחָד. פַּעַם, בְּיוֹם שִׁשִּׁי, נִכְנַס לַחֲנוּת סוֹחֵר גָּדוֹל וּבִקֵּשׁ לִרְכֹּשׁ כַּמּוּת נִכְבָּדָה מְאֹד שֶׁל סְחוֹרָה. רַבִּי יִשְׂרָאֵל אִיסֶרְ'ל מָדַד לוֹ בְּדִיּוּק אֶת כַּמּוּת הַסְּחוֹרָה שֶׁבִּקֵּשׁ, וְהִגִּישׁ לוֹ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן. הַסּוֹחֵר אָמַר לְבַעַל הַחֲנוּת שֶׁהוּא זָקוּק לְכַמּוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה שֶׁל סְחוֹרָה, אֲבָל הַשָּׁעוֹן הֶרְאָה כְּבָר עַל הַשָּׁעָה 5 דַּקּוֹת לִפְנֵי 12, וְכֵיוָן שֶׁהַהֲכָנָה וְהַמְּדִידָה שֶׁל כַּמּוּת כָּזוֹ תֶּאֱרַךְ זְמַן רַב, הִצִּיעַ אֵפוֹא ר' יִשְׂרָאֵל לַסּוֹחֵר לִדְחוֹת אֶת סִיּוּם הָעִסְקָה לְיוֹם רִאשׁוֹן. אוּלָם הַסּוֹחֵר דָּחָה אֶת הַהַצָּעָה בְּאָמְרוֹ שֶׁיֵּשׁ עוֹד זְמַן רַב עַד לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, וְאִם לֹא יִגְמְרוּ בֵּינֵיהֶם עַכְשָׁיו, יְבַטֵּל אֶת כָּל הָעִסְקָה. ר' יִשְׂרָאֵל הִסְבִּיר לוֹ שֶׁכָּךְ הוּא נוֹהֵג תָּמִיד, שֶׁבְּשָׁעָה 12 שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי הוּא סוֹגֵר אֶת הַחֲנוּת, וְגַם עַכְשָׁיו לֹא יְשַׁנֶּה מִמִּנְהָגוֹ, גַּם אִם מְדֻבָּר בְּעִסְקָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲשַׁשׁ הֶפְסֵד מְרֻבֶּה. הַסּוֹחֵר לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁהַמּוֹכֵר הַיְּהוּדִי מְהַתֵּל בּוֹ. וְכִי מִי יִהְיֶה מוּכָן לָתֵת לְרֶוַח שֶׁכָּזֶה לַחֲמֹק מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו?! אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַשָּׁעוֹן הִצְבִּיעַ עַל הַשָּׁעָה 12, בִּקֵּשׁ ר' יִשְׂרָאֵל סְלִיחָה מֵהַסּוֹחֵר, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם, וְסָגַר אֶת הַחֲנוּת עַל מַנְעוּל וּבְרִיחַ. בְּלֵיל שַׁבָּת גִּלּוּ לְר' יִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהָיָה זֶה עֲבוּרוֹ נִסָּיוֹן לְבָדְקוֹ הַאִם יִתְפַּתֶּה לָרֶוַח הַגָּדוֹל וְיִשָּׁאֵר בַּחֲנוּת, אוֹ שֶׁמָּא כְּבוֹדָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת יַעֲמֹד גַּם הַפַּעַם מוּל עֵינָיו, וְהוּא לֹא יְוַתֵּר עַל מִנְהָגוֹ הַקָּבוּעַ. מֵאַחַר שֶׁעָמַדְתָּ בַּנִּסָּיוֹן, תִּזְכֶּה לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁיָּאִיר אֶת עֵינֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הִבְטִיחוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)