Otzarot-Article

"וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי" (ד-א) "מִי רוֹצֶה אֶת הַשְּׁטָר הַזֶּה?", נִפְנֵף הַמּוֹרֶה בִּשְׁטָר שֶׁל מָאתַיִם שֶׁקֶל מוּל תַּלְמִידָיו. כַּצָּפוּי, כָּל הָאֶצְבָּעוֹת הוּרְמוּ מַעְלָה, וְכֻלָּם צָעֲקוּ: "אֲנִי!" "אֲנִי!" מִי לֹא אוֹהֵב כֶּסֶף?!...

לְאַחַר מִכֵּן קִמֵּט הַמּוֹרֶה אֶת הַשְּׁטָר בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, עַד שֶׁהַשְּׁטָר נִרְאֶה הָיָה כִּסְמַרְטוּט מָרוּט, וְשׁוּב שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו: "מִי רוֹצֶה אֶת הַשְּׁטָר הַמְקֻמָּט הַזֶּה?" שׁוּב הוּרְמוּ כָּל אֶצְבְּעוֹת הַכִּתָּה גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ, וְכֻלָּם צָעֲקוּ: "אֲנִי!" "אֲנִי!"...

לָקַח הַמּוֹרֶה אֶת הַשְּׁטָר, זָרַק אוֹתוֹ לָרִצְפָּה, רָמַס אוֹתוֹ בְּנַעֲלָיו, וְלִכְלֵךְ אוֹתוֹ בְּעָפָר. כָּעֵת פָּנָה שׁוּב הַמּוֹרֶה לְתַלְמִידָיו: "הַאִם גַּם עַכְשָׁו אַתֶּם מְעֻנְיָנִים בַּשְּׁטָר הַזֶּה?" "בְּוַדַּאי", "בֶּטַח", עָנוּ הַתַּלְמִידִים פֶּה אֶחָד.

הֵרִים הַמּוֹרֶה אֶת קוֹלוֹ, וְהֶעֱבִיר אֶת הַמֶּסֶר לְתַלְמִידָיו: "אַתֶּם רוֹאִים! שְׁטַר כֶּסֶף נִשְׁאָר יָקָר גַּם כְּשֶׁהוּא מְקֻמָּט, מְטֻנָּף וּמְלֻכְלָךְ. מְרִימִים אוֹתוֹ מֵהָרִצְפָּה, מְנַקִּים אוֹתוֹ וּמְפַשְּׁטִים אֶת קְמָטָיו, וְחוֹזֵר הוּא לְעֶרְכּוֹ הַקּוֹדֵם.

כָּךְ הִיא גַּם נִשְׁמַת הַיְּהוּדִי! יְקָרָה הִיא כְּמַרְגָּלִית! גַּם אִם יְהוּדִי נָפַל לַתְּהוֹמוֹת וְנִשְׁמָתוֹ הִתְלַכְלְכָה בְּטֻמְאַת הָעֲווֹנוֹת, עֲדַיִן עֶרְכָּהּ רָם וְנִשָּׂא, וְאֵין כָּאן אֶלָּא טֻמְאָה חִיצוֹנִית... יָקוּם מֵהֶעָפָר, יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, יִשְׁטֹף אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּמֵי הַדְּמָעוֹת, הַטֻּמְאָה הַחִיצוֹנִית תּוּסַר, וְתִתְגַּלֶּה נְשָׁמָה זַכָּה וּטְהוֹרָה..."

כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֹּשֶׁה לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, מֹשֶׁה עָמַד וְטָעַן "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי". מַה בְּעֶצֶם טַעֲנָתוֹ?

הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "פִּתּוּחֵי חוֹתָם" מַסְבִּיר, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ טָעַן בִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵיךְ אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי לְהוֹדִיעַ לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלָּתָם, הֲרֵי הֵם שְׁקוּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה שֶׁל מִצְרַיִם, כֵּיצַד נִתָּן לְצַפּוֹת שֶׁהֵם יַאֲמִינוּ שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ לַשִּׁעְבּוּד הַנּוֹרָא וּלְהַתְחָלַת עִדָּן רוּחָנִי חָדָשׁ?

וְעַל כָּךְ הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה צוֹדֵק, אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכָם הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וְכָל הִתְדַּרְדְּרוּתָם נוֹבַעַת מִסִּבּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמֵהַשְׁפָּעַת הַמִּצְרִים. אִם נְנַתֵּק אוֹתָם לִזְמַן קָצָר מֵהַקֶּשֶׁר עִם הַמִּצְרִים (בִּתְקוּפַת עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת), תֵּכֶף תִּרְאֶה אֵיךְ הֵם שָׁבִים לְשָׁרְשָׁם וְלִקְדֻשָּׁתָם.

כְּהוֹכָחָה לְכָךְ, נָתַן ה' בְּיָדוֹ שְׁלֹשָׁה אוֹתוֹת, שֶׁהַמְכַנֶּה הַמְשֻׁתָּף שֶׁלָּהֶם הוּא שֶׁהַצָּרָה נָבְעָה כְּתוֹצָאָה מֵהוֹצָאַת הַדָּבָר מִן הַמִּסְגֶּרֶת וּמִן הַשִּׁמּוּשׁ הָרָגִיל שֶׁלּוֹ.

בָּאוֹת הָרִאשׁוֹן שְׁאָלוֹ ה' "מַה זֶּה בְּיָדְךָ?", עָנָה "מַטֶּה". מֹשֶׁה הִשְׁלִיךְ אֶת הַמַּטֶּה שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ אַרְצָה, וְהוּא הָפַךְ לְנָחָשׁ. מַה גָּרַם לוֹ זֹאת? שֶׁיָּצָא חוּץ לִמְקוֹמוֹ וְהֻשְׁלַךְ אַרְצָה.

בָּאוֹת הַשֵּׁנִי אָמַר לוֹ ה' שֶׁיַּנִּיחַ יָדוֹ בְּחֵיקוֹ - שָׁם מְקוֹם הַיָּד, וּכְשֶׁהוֹצִיאָהּ - הָפְכָה הַיָּד לִמְצֹרַעַת כַּשֶּׁלֶג. כְּשֶׁהֱשִׁיבָהּ לְחֵיקוֹ, שָׁבָה כְּבָרִאשׁוֹנָה.

וּבָאוֹת הַשְּׁלִישִׁי אָמַר לוֹ שֶׁיִּקַּח מַיִם מִן הַיְאוֹר, וּכְשֶׁשְּׁפָכָם לַיַּבָּשָׁה הָפְכוּ לְדָם.

בְּכָל אֵלֶּה - הֶרְאָה לוֹ ה' שֶׁהַמָּקוֹם גּוֹרֵם, וְהַיּוֹצֵא מִשָּׁרְשׁוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְרָעָה.

כָּךְ - מְסַיֵּם הָאַבִּיר יַעֲקֹב - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִצְּלוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם, עַל יְדֵי נִתּוּקָם מֵהַסְּבִיבָה הַשְּׁלִילִית וְחִבּוּרָם מֵחָדָשׁ לְדַרְגָּתָם הָרוּחָנִית. וְכָךְ בְּדִיּוּק יִהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא - כְּשֶׁאָנוּ נִתְנַתֵּק מֵהַסְּבִיבָה הָרָעָה, מִיָּד תַּגִּיעַ גְּאֻלָּתֵנוּ הַנִּצְחִית!

לְדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם (דֵּעוֹת ו-א) כֹּחַ הַסְּבִיבָה וְהַחֶבְרָה שֶׁהָאָדָם נִמְצָא בָּהּ, הוּא גּוֹרֵם מַכְרִיעַ הַמַּשְׁפִּיעַ עַל חַיָּיו. לְפִיכָךְ, עַל הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל יְכָלְתּוֹ לְהִמָּצֵא בִּסְבִיבָה טוֹבָה. וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ הַזָּהָב: "דֶּרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְנוֹהֵג כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים וְלֵישֵׁב אֵצֶל הַחֲכָמִים תָּמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם וְיִתְרַחֵק מִן הָרְשָׁעִים הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם... וְכֵן אִם הָיָה בִּמְדִינָה שֶׁמִּנְהָגוֹתֶיהָ רָעִים וְאֵין אֲנָשֶׁיהָ הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֲנָשָׁיו צַדִּיקִים וְנוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ טוֹבָה. וְאִם הָיוּ כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁהוּא יוֹדְעָם וְשׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָתָן נוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה כְּמוֹ זְמַנֵּנוּ, אוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָלֶכֶת לִמְדִינָה שֶׁמִּנְהֲגוֹתֶיהָ טוֹבִים מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת אוֹ מִפְּנֵי הַחֹלִי, יֵשֵׁב לְבַדּוֹ יְחִידִי כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר 'יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם' (אֵיכָה ג-כח). וְאִם הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים שֶׁאֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ לֵישֵׁב בַּמְּדִינָה אֶלָּא אִם כֵּן נִתְעָרֵב עִמָּהֶן וְנוֹהֵג בְּמִנְהָגָם הָרָע, יֵצֵא לִמְעָרוֹת וּלְמִדְבָּרוֹת, וְאַל יַנְהִיג עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ חַטָּאִים".

מְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין זָצָ"ל, שֶׁהֻצְרַךְ יוֹם אֶחָד לִשְׁהוֹת בָּעִיר תֵּל אָבִיב. בְּאוֹתוֹ עֶרֶב אָמוּר הָיָה לִמְסֹר שִׂיחָה מוּסָרִית בִּפְנֵי קְבוּצַת תַּלְמִידִים מְצֻמְצֶמֶת. הַתַּלְמִידִים הִמְתִּינוּ, אַךְ הַמַּשְׁגִּיחַ בּוֹשֵׁשׁ מִלְּהַגִּיעַ. הֵם הֵחֵלּוּ לִדְאֹג, אוּלַי חָלִילָה הָרַב אֵינוֹ חָשׁ בְּטוֹב. פָּנוּ לְבֵיתוֹ, וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר.

"כְּבוֹד הָרַב", הִתְפַּלְּאוּ, "הֲרֵי אֲמוּרָה לִהְיוֹת שִׂיחָה?" הֵשִׁיב לָהֶם רַבִּי יְחֶזְקֵאל: "יָדַעְתִּי בָּנַי יָדַעְתִּי, אַךְ לְצַעֲרִי הֻצְרַכְתִּי לִהְיוֹת הַיּוֹם בְּתֵל אָבִיב, וְזֶה גָּרַם לִי רִפְיוֹן מְסֻיָּם עַד שֶׁאֵינִי בַּמַּדְרֵגָה שֶׁל הַדְּבָרִים אוֹתָם רָצִיתִי לוֹמַר".

לַתַּלְמִידִים שֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת, הָיָה זֶה פֶּרֶק בְּמוּסָר יוֹתֵר מִכָּל שִׂיחָה אַחֶרֶת - עַד כַּמָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מֵהַשְׁפָּעַת הַסְּבִיבָה.

עוֹד מְסֻפָּר עָלָיו, שֶׁאַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הִתְגּוֹרֵר בְּאָמֵרִיקָה, וְקָשֶׁה הָיָה עָלָיו לִסְבֹּל אֶת אֲוִירַת הָרְדִיפָה הַחָמְרָנִית שֶׁהָיְתָה שָׁם. וְהִמְשִׁיל זֹאת לְאָדָם שֶׁרוֹאֶה שִׁכּוֹר נֶהֱנֶה מֵהַיַּיִן, שֶׁעֲדַיִן אֵין זֶה מַשְׁפִּיעַ עָלָיו לִשְׁתּוֹת. אוּלָם אִם נִכְנָס לְבֵית הַמְּזִיגָה, וְרֵיחַ הַיַּיִן מַכֶּה בְּאַפּוֹ, זֶה כֵּן מַשְׁפִּיעַ. לָכֵן הִזְדָּרֵז לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲוִירָהּ מַחְכִּים. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	וארא תשע"ז
	לֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת הַמַּפְתֵּחַ!
	"וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי" (ד-א) "מִי רוֹצֶה אֶת הַשְּׁטָר הַזֶּה?", נִפְנֵף הַמּוֹרֶה בִּשְׁטָר שֶׁל מָאתַיִם שֶׁקֶל מוּל תַּלְמִידָיו. כַּצָּפוּי, כָּל הָאֶצְבָּעוֹת הוּרְמוּ מַעְלָה, וְכֻלָּם צָעֲקוּ: "אֲנִי!" "אֲנִי!" מִי לֹא אוֹהֵב כֶּסֶף?!... לְאַחַר מִכֵּן קִמֵּט הַמּוֹרֶה אֶת הַשְּׁטָר בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, עַד שֶׁהַשְּׁטָר נִרְאֶה הָיָה כִּסְמַרְטוּט מָרוּט, וְשׁוּב שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו: "מִי רוֹצֶה אֶת הַשְּׁטָר הַמְקֻמָּט הַזֶּה?" שׁוּב הוּרְמוּ כָּל אֶצְבְּעוֹת הַכִּתָּה גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ, וְכֻלָּם צָעֲקוּ: "אֲנִי!" "אֲנִי!"... לָקַח הַמּוֹרֶה אֶת הַשְּׁטָר, זָרַק אוֹתוֹ לָרִצְפָּה, רָמַס אוֹתוֹ בְּנַעֲלָיו, וְלִכְלֵךְ אוֹתוֹ בְּעָפָר. כָּעֵת פָּנָה שׁוּב הַמּוֹרֶה לְתַלְמִידָיו: "הַאִם גַּם עַכְשָׁו אַתֶּם מְעֻנְיָנִים בַּשְּׁטָר הַזֶּה?" "בְּוַדַּאי", "בֶּטַח", עָנוּ הַתַּלְמִידִים פֶּה אֶחָד. הֵרִים הַמּוֹרֶה אֶת קוֹלוֹ, וְהֶעֱבִיר אֶת הַמֶּסֶר לְתַלְמִידָיו: "אַתֶּם רוֹאִים! שְׁטַר כֶּסֶף נִשְׁאָר יָקָר גַּם כְּשֶׁהוּא מְקֻמָּט, מְטֻנָּף וּמְלֻכְלָךְ. מְרִימִים אוֹתוֹ מֵהָרִצְפָּה, מְנַקִּים אוֹתוֹ וּמְפַשְּׁטִים אֶת קְמָטָיו, וְחוֹזֵר הוּא לְעֶרְכּוֹ הַקּוֹדֵם. כָּךְ הִיא גַּם נִשְׁמַת הַיְּהוּדִי! יְקָרָה הִיא כְּמַרְגָּלִית! גַּם אִם יְהוּדִי נָפַל לַתְּהוֹמוֹת וְנִשְׁמָתוֹ הִתְלַכְלְכָה בְּטֻמְאַת הָעֲווֹנוֹת, עֲדַיִן עֶרְכָּהּ רָם וְנִשָּׂא, וְאֵין כָּאן אֶלָּא טֻמְאָה חִיצוֹנִית... יָקוּם מֵהֶעָפָר, יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, יִשְׁטֹף אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּמֵי הַדְּמָעוֹת, הַטֻּמְאָה הַחִיצוֹנִית תּוּסַר, וְתִתְגַּלֶּה נְשָׁמָה זַכָּה וּטְהוֹרָה..." כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֹּשֶׁה לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, מֹשֶׁה עָמַד וְטָעַן "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי". מַה בְּעֶצֶם טַעֲנָתוֹ? הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "פִּתּוּחֵי חוֹתָם" מַסְבִּיר, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ טָעַן בִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵיךְ אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי לְהוֹדִיעַ לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלָּתָם, הֲרֵי הֵם שְׁקוּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה שֶׁל מִצְרַיִם, כֵּיצַד נִתָּן לְצַפּוֹת שֶׁהֵם יַאֲמִינוּ שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ לַשִּׁעְבּוּד הַנּוֹרָא וּלְהַתְחָלַת עִדָּן רוּחָנִי חָדָשׁ? וְעַל כָּךְ הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה צוֹדֵק, אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכָם הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וְכָל הִתְדַּרְדְּרוּתָם נוֹבַעַת מִסִּבּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמֵהַשְׁפָּעַת הַמִּצְרִים. אִם נְנַתֵּק אוֹתָם לִזְמַן קָצָר מֵהַקֶּשֶׁר עִם הַמִּצְרִים (בִּתְקוּפַת עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת), תֵּכֶף תִּרְאֶה אֵיךְ הֵם שָׁבִים לְשָׁרְשָׁם וְלִקְדֻשָּׁתָם. כְּהוֹכָחָה לְכָךְ, נָתַן ה' בְּיָדוֹ שְׁלֹשָׁה אוֹתוֹת, שֶׁהַמְכַנֶּה הַמְשֻׁתָּף שֶׁלָּהֶם הוּא שֶׁהַצָּרָה נָבְעָה כְּתוֹצָאָה מֵהוֹצָאַת הַדָּבָר מִן הַמִּסְגֶּרֶת וּמִן הַשִּׁמּוּשׁ הָרָגִיל שֶׁלּוֹ. בָּאוֹת הָרִאשׁוֹן שְׁאָלוֹ ה' "מַה זֶּה בְּיָדְךָ?", עָנָה "מַטֶּה". מֹשֶׁה הִשְׁלִיךְ אֶת הַמַּטֶּה שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ אַרְצָה, וְהוּא הָפַךְ לְנָחָשׁ. מַה גָּרַם לוֹ זֹאת? שֶׁיָּצָא חוּץ לִמְקוֹמוֹ וְהֻשְׁלַךְ אַרְצָה. בָּאוֹת הַשֵּׁנִי אָמַר לוֹ ה' שֶׁיַּנִּיחַ יָדוֹ בְּחֵיקוֹ - שָׁם מְקוֹם הַיָּד, וּכְשֶׁהוֹצִיאָהּ - הָפְכָה הַיָּד לִמְצֹרַעַת כַּשֶּׁלֶג. כְּשֶׁהֱשִׁיבָהּ לְחֵיקוֹ, שָׁבָה כְּבָרִאשׁוֹנָה. וּבָאוֹת הַשְּׁלִישִׁי אָמַר לוֹ שֶׁיִּקַּח מַיִם מִן הַיְאוֹר, וּכְשֶׁשְּׁפָכָם לַיַּבָּשָׁה הָפְכוּ לְדָם. בְּכָל אֵלֶּה - הֶרְאָה לוֹ ה' שֶׁהַמָּקוֹם גּוֹרֵם, וְהַיּוֹצֵא מִשָּׁרְשׁוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְרָעָה. כָּךְ - מְסַיֵּם הָאַבִּיר יַעֲקֹב - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִצְּלוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם, עַל יְדֵי נִתּוּקָם מֵהַסְּבִיבָה הַשְּׁלִילִית וְחִבּוּרָם מֵחָדָשׁ לְדַרְגָּתָם הָרוּחָנִית. וְכָךְ בְּדִיּוּק יִהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא - כְּשֶׁאָנוּ נִתְנַתֵּק מֵהַסְּבִיבָה הָרָעָה, מִיָּד תַּגִּיעַ גְּאֻלָּתֵנוּ הַנִּצְחִית! לְדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם (דֵּעוֹת ו-א) כֹּחַ הַסְּבִיבָה וְהַחֶבְרָה שֶׁהָאָדָם נִמְצָא בָּהּ, הוּא גּוֹרֵם מַכְרִיעַ הַמַּשְׁפִּיעַ עַל חַיָּיו. לְפִיכָךְ, עַל הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל יְכָלְתּוֹ לְהִמָּצֵא בִּסְבִיבָה טוֹבָה. וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ הַזָּהָב: "דֶּרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְנוֹהֵג כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים וְלֵישֵׁב אֵצֶל הַחֲכָמִים תָּמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם וְיִתְרַחֵק מִן הָרְשָׁעִים הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם... וְכֵן אִם הָיָה בִּמְדִינָה שֶׁמִּנְהָגוֹתֶיהָ רָעִים וְאֵין אֲנָשֶׁיהָ הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֲנָשָׁיו צַדִּיקִים וְנוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ טוֹבָה. וְאִם הָיוּ כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁהוּא יוֹדְעָם וְשׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָתָן נוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה כְּמוֹ זְמַנֵּנוּ, אוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָלֶכֶת לִמְדִינָה שֶׁמִּנְהֲגוֹתֶיהָ טוֹבִים מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת אוֹ מִפְּנֵי הַחֹלִי, יֵשֵׁב לְבַדּוֹ יְחִידִי כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר 'יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם' (אֵיכָה ג-כח). וְאִם הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים שֶׁאֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ לֵישֵׁב בַּמְּדִינָה אֶלָּא אִם כֵּן נִתְעָרֵב עִמָּהֶן וְנוֹהֵג בְּמִנְהָגָם הָרָע, יֵצֵא לִמְעָרוֹת וּלְמִדְבָּרוֹת, וְאַל יַנְהִיג עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ חַטָּאִים". מְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין זָצָ"ל, שֶׁהֻצְרַךְ יוֹם אֶחָד לִשְׁהוֹת בָּעִיר תֵּל אָבִיב. בְּאוֹתוֹ עֶרֶב אָמוּר הָיָה לִמְסֹר שִׂיחָה מוּסָרִית בִּפְנֵי קְבוּצַת תַּלְמִידִים מְצֻמְצֶמֶת. הַתַּלְמִידִים הִמְתִּינוּ, אַךְ הַמַּשְׁגִּיחַ בּוֹשֵׁשׁ מִלְּהַגִּיעַ. הֵם הֵחֵלּוּ לִדְאֹג, אוּלַי חָלִילָה הָרַב אֵינוֹ חָשׁ בְּטוֹב. פָּנוּ לְבֵיתוֹ, וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר. "כְּבוֹד הָרַב", הִתְפַּלְּאוּ, "הֲרֵי אֲמוּרָה לִהְיוֹת שִׂיחָה?" הֵשִׁיב לָהֶם רַבִּי יְחֶזְקֵאל: "יָדַעְתִּי בָּנַי יָדַעְתִּי, אַךְ לְצַעֲרִי הֻצְרַכְתִּי לִהְיוֹת הַיּוֹם בְּתֵל אָבִיב, וְזֶה גָּרַם לִי רִפְיוֹן מְסֻיָּם עַד שֶׁאֵינִי בַּמַּדְרֵגָה שֶׁל הַדְּבָרִים אוֹתָם רָצִיתִי לוֹמַר". לַתַּלְמִידִים שֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת, הָיָה זֶה פֶּרֶק בְּמוּסָר יוֹתֵר מִכָּל שִׂיחָה אַחֶרֶת - עַד כַּמָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מֵהַשְׁפָּעַת הַסְּבִיבָה. עוֹד מְסֻפָּר עָלָיו, שֶׁאַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הִתְגּוֹרֵר בְּאָמֵרִיקָה, וְקָשֶׁה הָיָה עָלָיו לִסְבֹּל אֶת אֲוִירַת הָרְדִיפָה הַחָמְרָנִית שֶׁהָיְתָה שָׁם. וְהִמְשִׁיל זֹאת לְאָדָם שֶׁרוֹאֶה שִׁכּוֹר נֶהֱנֶה מֵהַיַּיִן, שֶׁעֲדַיִן אֵין זֶה מַשְׁפִּיעַ עָלָיו לִשְׁתּוֹת. אוּלָם אִם נִכְנָס לְבֵית הַמְּזִיגָה, וְרֵיחַ הַיַּיִן מַכֶּה בְּאַפּוֹ, זֶה כֵּן מַשְׁפִּיעַ. לָכֵן הִזְדָּרֵז לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲוִירָהּ מַחְכִּים. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)