Otzarot-Article

"וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" (מה-כז) כַּאֲשֶׁר עוֹלִים הָאַחִים לְאֶרֶץ כְּנַעַן, כְּשֶׁהֵם עֲמוּסֵי מַתָּנוֹת וּמִשְׁלוֹחֵי מָזוֹן, לְבַשֵּׂר לַאֲבִיהֶם הַזָּקֵן אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַגְּדוֹלָה כִּי "עוֹד יוֹסֵף חַי", יַעֲקֹב מְקַבֵּל אֶת הַבְּשׂוֹרָה בִּרְגָשׁוֹת מְעֹרָבִים: "הַאִם לְזֶה יִקָּרֵא חַי?! אִם אֵינוֹ חַי בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, מַה שָּׁוָה הַבְּשׂוֹרָה עַל כָּךְ שֶׁהוּא חַי?!"

לְיַעֲקֹב אָבִינוּ מַבָּט אַחֵר. בְּעֵינָיו, הַגּוּף הוּא טָפֵל, וְהַנְּשָׁמָה הִיא הָעִקָּר. חֲשִׁיבוּת מִשְׁנִית יֵשׁ לָהּ לַיְדִיעָה כִּי יוֹסֵף בְּנוֹ יַקִּירוֹ בֵּין הַחַיִּים, שֶׁכֵּן כָּל דַּאֲגָתוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים הָיְתָה עַל הַסַּכָּנָה בָּהּ נִמְצֵאת נִשְׁמָתוֹ, וְלָכֵן לֹא תְּלוּיָה נֶחָמָתוֹ בַּיְדִיעָה כִּי בְּנוֹ חַי.

לְדִבְרֵי רַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ זָצָ"ל, הָאַחִים מִלְּכַתְּחִלָּה הִכִּירוּ אֶת אֲבִיהֶם, וְלָכֵן הִקְדִּימוּ לְסַפֵּר אֶת עֻבְדַּת הֱיוֹתוֹ חַי בְּצִדְקוּת, וְאַחַר כָּךְ סִפְּרוּ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. רַק כְּשֶׁנּוֹכַח יַעֲקֹב לִרְאוֹת שֶׁיּוֹסֵף נוֹתַר בְּתֻמָּתוֹ, הוּא מִתְעוֹרֵר לְחַיִּים - "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם".

הָיָה זֶה לֵיל שַׁבָּת חָרְפִּי וְגָשׁוּם. הַכֹּל הָיוּ סְפוּנִים בְּבָתֵּיהֶם. מָרָן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זָצָ"ל, בִּשְׁנוֹת הַשְּׁלֹשִׁים לְחַיָּיו, יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ שֶׁבִּרְחוֹב אֶלְקָנָה בִּירוּשָׁלַיִם, וּמֵסֵב עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ לִסְעוּדַת שַׁבָּת חֲמִימָה, כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע נִשְׁמָעוֹת נְקִישׁוֹת רָמוֹת עַל הַדֶּלֶת.

"מִיהוּ הַבָּא בְּמֶזֶג אֲוִיר סוֹעֵר שֶׁכָּזֶה?" תָּהֲתָה הָרַבָּנִית. אַחַד הַיְלָדִים קָם לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, וְהִנֵּה, בַּפֶּתַח עוֹמֵד הַגָּאוֹן רַבִּי צְבִי סִימָן טוֹב, רַבָּהּ שֶׁל עֲדַת יְהוּדֵי אַפְגָנִיסְטָן.

מָרָן חָרַד לִקְרַאת רַבִּי צְבִי, וְקָם מִיָּד לִקְרָאתוֹ. "מַה מֵּבִיא אֶת כְּבוֹדוֹ אֵלַי בְּשַׁבָּת כֹּה גְּשׁוּמָה?"

מָרָן הִכְנִיסוֹ בְּכָבוֹד וְהִגִּישׁ לְפָנָיו כִּסֵּא לָשֶׁבֶת, אוּלָם רַבִּי צְבִי סֵרֵב.

"לֹא אוּכַל לְהִתְיַשֵּׁב בִּמְנוּחַת הַדַּעַת, כֵּיוָן שֶׁבָּאתִי בְּעִנְיָן דָּחוּף בְּיוֹתֵר!"

מָרָן הִטָּה אֶת אָזְנוֹ בְּקֶשֶׁב, וְרַבִּי צְבִי פָּתַח וְסִפֵּר: "בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ יֵשׁ אָדָם שֶׁהִתְבָּרֵךְ בְּשִׁשָּׁה בָּנִים. וְהַיּוֹם נוֹדַע לִי, כִּי בָּנָיו לוֹמְדִים בְּבֵית סֵפֶר מַמְלַכְתִּי, בּוֹ לוֹמְדִים בָּנִים וּבָנוֹת בְּעִרְבּוּבְיָה".

"בְּכָל כֹּחִי נִסִּיתִי לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁיִּשְׁלַח אֶת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה", סִפֵּר רַבִּי צְבִי, "אוּלָם הוּא לֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ. טוֹעֵן הוּא כִּי בְּבֵית הַסֵּפֶר יִזְכּוּ יְלָדָיו לִתְעוּדַת בַּגְרוּת, וְיוּכְלוּ לְהִתְפַּרְנֵס. וְאִלּוּ בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה לֹא יֵצְאוּ עִם שׁוּם תְּעוּדָה... אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי יֵשׁ לוֹ הַעֲרָכָה גְּדוֹלָה לִכְבוֹדוֹ, אוּלַי אִם כְּבוֹדוֹ יַגִּיעַ וִידַבֵּר אִתּוֹ, יֵשׁ אֵיזֶה סִכּוּי שֶׁיַּסְכִּים".

מָרָן הֶאֱזִין לַדְּבָרִים, וְעַנְנַת כְּאֵב הִתְפַּשְּׁטָה עַל פָּנָיו. "אֲנִי הוֹלֵךְ עַכְשָׁו!" הוֹדִיעַ לִבְנֵי בֵּיתוֹ.

"עַכְשָׁו?" תָּמְהָה הָרַבָּנִית בִּדְאָגָה, "הַאִם הָעִנְיָן אֵינוֹ סוֹבֵל דִּחוּי עַד לְמָחָר? הֲלֹא עַתָּה יוֹרֵד בַּחוּץ גֶּשֶׁם זִלְעָפוֹת!"

אוּלָם מָרָן לֹא שִׁנָּה אֶת דַּעְתּוֹ. "הָעִנְיָן אֵינוֹ סוֹבֵל דִּחוּי! הַשָּׁבוּעַ הִנּוֹ שְׁבוּעַ הָרִשּׁוּם לַמּוֹסָדוֹת, וְאַחַר כָּךְ כְּבָר לֹא נִתָּן לְהֵרָשֵׁם. חִנּוּךְ הַבָּנִים הִנּוֹ בִּבְחִינַת פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ!" הִסְבִּיר לִבְנוֹ, "אֵין דּוֹחִים דְּבַר מִצְוָה", הוֹסִיף. מָרָן לָבַשׁ בִּזְרִיזוּת אֶת מְעִילוֹ, חָבַשׁ אֶת מִגְבַּעְתּוֹ, וְיָצָא מִן הַבַּיִת אֶל הַגֶּשֶׁם הַסּוֹחֵף.

שְׁנֵי הָרַבָּנִים מִהֲרוּ לִשְׁכוּנַת הַבּוּכָרִים, מֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים דַּקּוֹת הֲלִיכָה, שָׁם הִתְגּוֹרְרָה אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה, כְּשֶׁמָּרָן מִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ שֶׁיָּשִׂים ה' בְּפִיו אֶת הַדְּבָרִים הַנְּכוֹנִים שֶׁיַּשְׁפִּיעוּ לְטוֹבָה עַל לִבּוֹ שֶׁל הָאָב. כַּאֲשֶׁר נָקְשׁוּ עַל הַדֶּלֶת, בַּעַל הַבַּיִת פָּתַח וְלֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. "בַּמֶּה זָכִיתִי לַבִּקּוּר הַמְכֻבָּד?" מִלְמֵל.

הָרַבָּנִים נִכְנְסוּ אֶל הַבַּיִת, הִתְיַשְּׁבוּ וְהֵחֵלּוּ לְשׂוֹחֵחַ עִם הָאָב עַל גֹּדֶל מַעֲלַת לִמּוּד תּוֹרָה. הֵם בִּקְּשׁוּ וְהִתְחַנְּנוּ שֶׁיִּשְׁלַח אֶת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה, אוּלָם הָאָב בְּשֶׁלּוֹ. "הֵם חַיָּבִים תְּעוּדַת בַּגְרוּת, שֶׁאִם לֹא כֵן, מֵהֵיכָן יִתְפַּרְנְסוּ בֶּעָתִיד?"

לְאַחַר שִׁכְנוּעִים וְהַפְצָרוֹת רַבּוֹת, הִבְטִיחַ לְהַעֲבִיר חֲמִשָּׁה מִבָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּבָר בְּיוֹם רִאשׁוֹן. אוּלָם אֶת הַבֵּן הַגָּדוֹל, שֶׁלָּמַד בְּכִתָּה ח', לֹא הִסְכִּים לְהַעֲבִיר. "בְּנִי זֶה עוֹמֵד לִקְרַאת סִיּוּם לִמּוּדָיו, וְעוֹד זְמַן לֹא רַב הוּא אָמוּר לְקַבֵּל תְּעוּדַת בַּגְרוּת. בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא אַעֲבִירֶנּוּ עַתָּה מִמְּקוֹם לִמּוּדָיו!" הִצְהִיר.

"יוֹדְעִים אַתֶּם מֶה עָלָה בְּגוֹרָלָם שֶׁל הַבָּנִים?" סִפֵּר מָרָן כַּעֲבֹר שָׁנִים, "הַלָּלוּ שֶׁנִּכְנְסוּ לְתַלְמוּד תּוֹרָה, זָכוּ לְשַׁמֵּשׁ בְּתַפְקִידִים תּוֹרָנִיִּים חֲשׁוּבִים. הָאֶחָד רַב עִיר, הַשֵּׁנִי אַב בֵּית דִּין, הַשְּׁלִישִׁי רֹאשׁ כּוֹלֵל, הָרְבִיעִי רַב קְהִלָּה גְּדוֹלָה בָּעִיר רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, וְהַחֲמִישִׁי מוֹרֵה הוֹרָאָה חָשׁוּב. פַּרְנָסָה בָּרוּךְ ה' לֹא חֲסֵרָה לָהֶם, וְהָאָב רוֹוֶה מֵהֶם נַחַת יְהוּדִית בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה. רַק הַבֵּן הַגָּדוֹל, שֶׁלֹּא זָכָה לִלְמֹד בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, הִתְקַשָּׁה בִּמְצִיאַת פַּרְנָסָה". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	נח תשע"א
	אנחנו ודור הפלגה
	"וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" (מה-כז) כַּאֲשֶׁר עוֹלִים הָאַחִים לְאֶרֶץ כְּנַעַן, כְּשֶׁהֵם עֲמוּסֵי מַתָּנוֹת וּמִשְׁלוֹחֵי מָזוֹן, לְבַשֵּׂר לַאֲבִיהֶם הַזָּקֵן אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַגְּדוֹלָה כִּי "עוֹד יוֹסֵף חַי", יַעֲקֹב מְקַבֵּל אֶת הַבְּשׂוֹרָה בִּרְגָשׁוֹת מְעֹרָבִים: "הַאִם לְזֶה יִקָּרֵא חַי?! אִם אֵינוֹ חַי בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, מַה שָּׁוָה הַבְּשׂוֹרָה עַל כָּךְ שֶׁהוּא חַי?!" לְיַעֲקֹב אָבִינוּ מַבָּט אַחֵר. בְּעֵינָיו, הַגּוּף הוּא טָפֵל, וְהַנְּשָׁמָה הִיא הָעִקָּר. חֲשִׁיבוּת מִשְׁנִית יֵשׁ לָהּ לַיְדִיעָה כִּי יוֹסֵף בְּנוֹ יַקִּירוֹ בֵּין הַחַיִּים, שֶׁכֵּן כָּל דַּאֲגָתוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים הָיְתָה עַל הַסַּכָּנָה בָּהּ נִמְצֵאת נִשְׁמָתוֹ, וְלָכֵן לֹא תְּלוּיָה נֶחָמָתוֹ בַּיְדִיעָה כִּי בְּנוֹ חַי. לְדִבְרֵי רַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ זָצָ"ל, הָאַחִים מִלְּכַתְּחִלָּה הִכִּירוּ אֶת אֲבִיהֶם, וְלָכֵן הִקְדִּימוּ לְסַפֵּר אֶת עֻבְדַּת הֱיוֹתוֹ חַי בְּצִדְקוּת, וְאַחַר כָּךְ סִפְּרוּ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. רַק כְּשֶׁנּוֹכַח יַעֲקֹב לִרְאוֹת שֶׁיּוֹסֵף נוֹתַר בְּתֻמָּתוֹ, הוּא מִתְעוֹרֵר לְחַיִּים - "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם". הָיָה זֶה לֵיל שַׁבָּת חָרְפִּי וְגָשׁוּם. הַכֹּל הָיוּ סְפוּנִים בְּבָתֵּיהֶם. מָרָן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זָצָ"ל, בִּשְׁנוֹת הַשְּׁלֹשִׁים לְחַיָּיו, יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ שֶׁבִּרְחוֹב אֶלְקָנָה בִּירוּשָׁלַיִם, וּמֵסֵב עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ לִסְעוּדַת שַׁבָּת חֲמִימָה, כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע נִשְׁמָעוֹת נְקִישׁוֹת רָמוֹת עַל הַדֶּלֶת. "מִיהוּ הַבָּא בְּמֶזֶג אֲוִיר סוֹעֵר שֶׁכָּזֶה?" תָּהֲתָה הָרַבָּנִית. אַחַד הַיְלָדִים קָם לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, וְהִנֵּה, בַּפֶּתַח עוֹמֵד הַגָּאוֹן רַבִּי צְבִי סִימָן טוֹב, רַבָּהּ שֶׁל עֲדַת יְהוּדֵי אַפְגָנִיסְטָן. מָרָן חָרַד לִקְרַאת רַבִּי צְבִי, וְקָם מִיָּד לִקְרָאתוֹ. "מַה מֵּבִיא אֶת כְּבוֹדוֹ אֵלַי בְּשַׁבָּת כֹּה גְּשׁוּמָה?" מָרָן הִכְנִיסוֹ בְּכָבוֹד וְהִגִּישׁ לְפָנָיו כִּסֵּא לָשֶׁבֶת, אוּלָם רַבִּי צְבִי סֵרֵב. "לֹא אוּכַל לְהִתְיַשֵּׁב בִּמְנוּחַת הַדַּעַת, כֵּיוָן שֶׁבָּאתִי בְּעִנְיָן דָּחוּף בְּיוֹתֵר!" מָרָן הִטָּה אֶת אָזְנוֹ בְּקֶשֶׁב, וְרַבִּי צְבִי פָּתַח וְסִפֵּר: "בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ יֵשׁ אָדָם שֶׁהִתְבָּרֵךְ בְּשִׁשָּׁה בָּנִים. וְהַיּוֹם נוֹדַע לִי, כִּי בָּנָיו לוֹמְדִים בְּבֵית סֵפֶר מַמְלַכְתִּי, בּוֹ לוֹמְדִים בָּנִים וּבָנוֹת בְּעִרְבּוּבְיָה". "בְּכָל כֹּחִי נִסִּיתִי לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁיִּשְׁלַח אֶת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה", סִפֵּר רַבִּי צְבִי, "אוּלָם הוּא לֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ. טוֹעֵן הוּא כִּי בְּבֵית הַסֵּפֶר יִזְכּוּ יְלָדָיו לִתְעוּדַת בַּגְרוּת, וְיוּכְלוּ לְהִתְפַּרְנֵס. וְאִלּוּ בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה לֹא יֵצְאוּ עִם שׁוּם תְּעוּדָה... אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי יֵשׁ לוֹ הַעֲרָכָה גְּדוֹלָה לִכְבוֹדוֹ, אוּלַי אִם כְּבוֹדוֹ יַגִּיעַ וִידַבֵּר אִתּוֹ, יֵשׁ אֵיזֶה סִכּוּי שֶׁיַּסְכִּים". מָרָן הֶאֱזִין לַדְּבָרִים, וְעַנְנַת כְּאֵב הִתְפַּשְּׁטָה עַל פָּנָיו. "אֲנִי הוֹלֵךְ עַכְשָׁו!" הוֹדִיעַ לִבְנֵי בֵּיתוֹ. "עַכְשָׁו?" תָּמְהָה הָרַבָּנִית בִּדְאָגָה, "הַאִם הָעִנְיָן אֵינוֹ סוֹבֵל דִּחוּי עַד לְמָחָר? הֲלֹא עַתָּה יוֹרֵד בַּחוּץ גֶּשֶׁם זִלְעָפוֹת!" אוּלָם מָרָן לֹא שִׁנָּה אֶת דַּעְתּוֹ. "הָעִנְיָן אֵינוֹ סוֹבֵל דִּחוּי! הַשָּׁבוּעַ הִנּוֹ שְׁבוּעַ הָרִשּׁוּם לַמּוֹסָדוֹת, וְאַחַר כָּךְ כְּבָר לֹא נִתָּן לְהֵרָשֵׁם. חִנּוּךְ הַבָּנִים הִנּוֹ בִּבְחִינַת פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ!" הִסְבִּיר לִבְנוֹ, "אֵין דּוֹחִים דְּבַר מִצְוָה", הוֹסִיף. מָרָן לָבַשׁ בִּזְרִיזוּת אֶת מְעִילוֹ, חָבַשׁ אֶת מִגְבַּעְתּוֹ, וְיָצָא מִן הַבַּיִת אֶל הַגֶּשֶׁם הַסּוֹחֵף. שְׁנֵי הָרַבָּנִים מִהֲרוּ לִשְׁכוּנַת הַבּוּכָרִים, מֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים דַּקּוֹת הֲלִיכָה, שָׁם הִתְגּוֹרְרָה אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה, כְּשֶׁמָּרָן מִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ שֶׁיָּשִׂים ה' בְּפִיו אֶת הַדְּבָרִים הַנְּכוֹנִים שֶׁיַּשְׁפִּיעוּ לְטוֹבָה עַל לִבּוֹ שֶׁל הָאָב. כַּאֲשֶׁר נָקְשׁוּ עַל הַדֶּלֶת, בַּעַל הַבַּיִת פָּתַח וְלֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. "בַּמֶּה זָכִיתִי לַבִּקּוּר הַמְכֻבָּד?" מִלְמֵל. הָרַבָּנִים נִכְנְסוּ אֶל הַבַּיִת, הִתְיַשְּׁבוּ וְהֵחֵלּוּ לְשׂוֹחֵחַ עִם הָאָב עַל גֹּדֶל מַעֲלַת לִמּוּד תּוֹרָה. הֵם בִּקְּשׁוּ וְהִתְחַנְּנוּ שֶׁיִּשְׁלַח אֶת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה, אוּלָם הָאָב בְּשֶׁלּוֹ. "הֵם חַיָּבִים תְּעוּדַת בַּגְרוּת, שֶׁאִם לֹא כֵן, מֵהֵיכָן יִתְפַּרְנְסוּ בֶּעָתִיד?" לְאַחַר שִׁכְנוּעִים וְהַפְצָרוֹת רַבּוֹת, הִבְטִיחַ לְהַעֲבִיר חֲמִשָּׁה מִבָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּבָר בְּיוֹם רִאשׁוֹן. אוּלָם אֶת הַבֵּן הַגָּדוֹל, שֶׁלָּמַד בְּכִתָּה ח', לֹא הִסְכִּים לְהַעֲבִיר. "בְּנִי זֶה עוֹמֵד לִקְרַאת סִיּוּם לִמּוּדָיו, וְעוֹד זְמַן לֹא רַב הוּא אָמוּר לְקַבֵּל תְּעוּדַת בַּגְרוּת. בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא אַעֲבִירֶנּוּ עַתָּה מִמְּקוֹם לִמּוּדָיו!" הִצְהִיר. "יוֹדְעִים אַתֶּם מֶה עָלָה בְּגוֹרָלָם שֶׁל הַבָּנִים?" סִפֵּר מָרָן כַּעֲבֹר שָׁנִים, "הַלָּלוּ שֶׁנִּכְנְסוּ לְתַלְמוּד תּוֹרָה, זָכוּ לְשַׁמֵּשׁ בְּתַפְקִידִים תּוֹרָנִיִּים חֲשׁוּבִים. הָאֶחָד רַב עִיר, הַשֵּׁנִי אַב בֵּית דִּין, הַשְּׁלִישִׁי רֹאשׁ כּוֹלֵל, הָרְבִיעִי רַב קְהִלָּה גְּדוֹלָה בָּעִיר רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, וְהַחֲמִישִׁי מוֹרֵה הוֹרָאָה חָשׁוּב. פַּרְנָסָה בָּרוּךְ ה' לֹא חֲסֵרָה לָהֶם, וְהָאָב רוֹוֶה מֵהֶם נַחַת יְהוּדִית בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה. רַק הַבֵּן הַגָּדוֹל, שֶׁלֹּא זָכָה לִלְמֹד בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, הִתְקַשָּׁה בִּמְצִיאַת פַּרְנָסָה". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)