Otzarot-Article

"וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" (יד-כג) מִוִּתּוּרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל רְכוּשׁ סְדוֹם, לָמַד הָרַמְבָּ"ם (אָבוֹת ה-יט) שֶׁהָיָה אַבְרָהָם נֵחוֹן בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת: "וְזוֹ תַּכְלִית מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת שֶׁיַּנִּיחַ אָדָם מָמוֹן גָּדוֹל וְלֹא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ אֲפִילוּ בְּדָבָר מוּעָט". אָמְרוּ בִּגְמָרָא "כָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ" (בֵּיצָה דַּף לב:), וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל מִבַּגְדַּד: הַפַּרְנָסָה קְרוּיָה אוֹר, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה מִשֶּׁלּוֹ וּמְיַחֵל לְאוֹרָם שֶׁל אֲחֵרִים, עוֹלָמוֹ חָשׁוּךְ עָלָיו. שֶׁכֵּן אִם נוֹסִיף אֶת הַמִּילָה "יְקַוֶּה" לַמִּלָּה "אוֹר" נְקַבֵּל אוֹתָהּ גִּימַטְרִיָּא שֶׁל "חֹשֶׁךְ"...

וְשָׁאַל, מַדּוּעַ הִדְגִּישׁוּ כִּי "כָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ" וְלֹא אָמְרוּ "כָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל אֲחֵרִים"? וְתֵרֵץ בְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי עֲשִׁירִים שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם וְהִגִּיעוּ עַד פַּת לֶחֶם. בּוֹשׁוּ לִפְשֹׁט יָד בְּעִירָם וְהֶחְלִיטוּ לִנְדֹּד בַּדְּרָכִים וּלְקַבֵּץ נְדָבוֹת בֶּעָרִים אֲחֵרוֹת.

הִגִּיעוּ לְעִיר אַחַת, סָבְבוּ עַל הַפְּתָחִים וּבָאוּ לְבֵית אַחַד הָעֲשִׁירִים. נָתַן לְאֶחָד מֵהֶם מְעַת נְחֹשֶׁת וְלַשֵּׁנִי הֶעֱנִיק מָאתַיִם דִּינְרֵי זָהָב. וַיְהִי אַךְ יָצְאוּ מִבֵּיתוֹ, פָּרַץ הֶעָנִי שֶׁקִּבֵּל מָאתַיִם דִּינָרִים בִּבְכִי מַר.

תָּמַהּ חֲבֵרוֹ: "מַדּוּעַ תִּבְכֶּה, הֲלֹא הֵאִיר לְךָ מַזָּלְךָ פָּנִים וְקִבַּלְתָּ מָאתַיִם דִּינָרִים, וְכֵיצַד לֹא בָּכִיתָ כָּל הַדֶּרֶךְ עַד כֹּה וְאִלּוּ בְּכָאן נִפְרַץ סֶכֶר דִּמְעוֹתֶיךָ?"

עָנָה הַלָּהּ וְאָמַר: "הַשְּׁאֵלָה הָאַחַת מְתֹרֶצֶת בַּחֲבֶרְתָּהּ. מַדּוּעַ לֹא שָׁאַלְתָּ מַדּוּעַ הֶעֱנִיק לִי מָאתַיִם דִּינָרִים וּלְךָ נָתַן מְעַת נְחֹשֶׁת?"

"חָשַׁבְתִּי לִשְׁאֹל, אַךְ נִמְנַעְתִּי", הוֹדָה חֲבֵרוֹ, "חָשַׁשְׁתִּי שֶׁתַּחְשְׁבֵנִי לְצַר עַיִן וּמְקַנֵּא בְּהַצְלָחָתְךָ".

"אֹמַר לְךָ אֵפוֹא", הֵשִׁיב, "דַּע שֶׁבִּימֵי עָשְׁרִי הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ לְאָדָם זֶה סְחוֹרוֹת רַבּוֹת, וְהָיָה מְקַבֵּל בַּעֲבוּרָן דְּמֵי תִּוּוּךְ. אֲנִי הָיִיתִי הַסּוֹחֵר הֶעָשִׁיר וְהוּא הַסַּרְסוּר... עַתָּה הִכִּירַנִּי וּפָתַח אֶת יָדוֹ. אִם כֵּן, אֵיךְ לֹא אֵבוֹשׁ מִפָּנָיו וְכֵיצַד לֹא אֶבְכֶּה?! הָאֲחֵרִים, שֶׁאֲנִי פּוֹשֵׁט יָד לִפְנֵיהֶם, אֵינִי מַכִּירָם וְאֵינָם מַכִּירִים אוֹתִי, אַךְ לֹא כֵן כָּאן כְּשֶׁאֲנִי מְצַפֶּה לְנִדְבַת מַכָּרִים מִיָּמִים יָמִימָה".

זוֹ הַכַּוָּנָה בָּאִמְרָה: "הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ", מַכָּרוֹ מִשֶּׁכְּבָר, "עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ".

אַף אָנוּ מְבַקְּשִׁים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם - לֹא חָבֵר וְלֹא זָר - אֶלָּא לְיָדְךָ הַמְלֵאָה וְהָרְחָבָה, הָעֲשִׁירָה וְהַפְּתוּחָה.

בַּסֵּפֶר "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" מְסֻפָּר: אֶחָד מִן הַחֲסִידִים נִכְנַס לַשּׁוּק לִקְנוֹת חֵפֶץ וּמָצָא בַּחֲנוּת סוֹחֵר שֶׁבִּקֵּשׁ לִקְנוֹת אוֹתוֹ הַחֵפֶץ. אָמְרוּ לְבַעַל הַחֲנוּת: "מְכֹר לַחֲסִיד, כִּי הוּא מֵאַנְשֵׁי הַיִּרְאָה וְהַתּוֹרָה!"

אָמַר הֶחָסִיד: "אֵינִי צָרִיךְ לְוִתּוּרְךָ כִּי לֹא בָּאתִי לִקְנוֹת אֶלָּא בְּמָמוֹנִי וְלֹא בְּתוֹרָתִי", וְסֵרַב לִקְנוֹת שָׁם הַחֵפֶץ, וּבִקְּשׁוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. (חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת)

הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי זַצַ"ל הִקְפִּיד שֶׁלֹּא לְקַבֵּל מַתְּנוֹת חִנָּם מִשּׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, אַף לֹא מִילָדִים קְטַנִּים. גַּם כְּשֶׁהָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הַצְּעִירִים לִקְנוֹת כִּכַּר לֶחֶם, הָיָה מַעֲנִיק לוֹ סְכוּם כֶּסֶף נִכְבָּד כִּשְׂכַר טִרְחָה.

אַךְ "הַהֶכְרֵחַ לֹא יְגֻנֶּה", וּבְעֵת מִלְחֶמֶת תַּשַׁ"ח, כְּשֶׁרָעָב וּמַחְסוֹר הָיוּ מְנָת חֶלְקָם שֶׁל בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, יָדַע הַצַּדִּיק תְּקוּפַת סֵבֶל קָשָׁה. שְׁכֵנוֹ, מַר סָמִירָה ע"ה, הִבְחִין בִּמְצוּקָתוֹ וְנָתַן לָרַבָּנִית, עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, לִירָה זָהָב כְּדֵי לִקְנוֹת מָזוֹן. הוֹן רַב בְּאוֹתָם הַיָּמִים. הִרְגִּישׁ הַצַּדִּיק בַּעֲקִיפִין בִּנְתִינָה זוֹ, וְזָכַר לָהֶם כָּל הַיָּמִים אֶת חַסְדָּם. כַּאֲשֶׁר נִפְטַר מַר סָמִירָה, יָצָא הַצַּדִּיק מִגִּדְרוֹ וְהִשְׁתַּתֵּף בְּהַלְוָיָתוֹ, וְקֵרֵב אֶת יְלָדָיו קֵרוּב רַב כְּדֵי לְשַׁלֵּם לָהֶם כְּפָעֳלָם הַטּוֹב. (רַבִּי מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי)

בְּעֶרֶב שַׁבָּת נָהַג הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן חַי כֹּהֵן יְהוֹנָתָן זַצַ"ל, רַבָּה שֶׁל זוּאֲרָה שֶׁבְּלוּב, לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ לַשּׁוּק וְלִקְנוֹת אֶת מִצְרְכֵי הַשַּׁבָּת. הַסּוֹחֲרִים - יְהוּדִים וְנָכְרִים כְּאֶחָד - צִפּוּ לְבוֹאוֹ, רָאוּ כָּבוֹד לְעַצְמָם לְשָׁרְתוֹ וְיִחֲסוּ לִקְנִיָּתוֹ אֶצְלָם סְגֻלָּה לְהַצְלָחָה. מוֹזִילִים הָיוּ אֶת הַמְּחִיר לִשְׁלִישׁ וּלְמֶחֱצָה.

מִשֶּׁלֹּא נַעֲנוּ לְהַפְצָרוֹתָיו לִנְקֹב בַּמְּחִיר הַמָּלֵא, וִתֵּר בִּכְאֵב רַב עַל הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה לִטְרֹחַ בַּעֲבוּר כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, וּבִקֵּשׁ מִתַּלְמִידָיו לִקְנוֹת עֲבוּרוֹ בְּלֹא שֶׁיְּגַלּוּ לְמִי הֵם קוֹנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִמַּתְּנַת בָּשָׂר וָדָם. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה)

	נח תשע"א
	אנחנו ודור הפלגה
	"בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם" (יז-כו) מַעֲשֶׂה הָיָה בְּרַב אֶחָד מִתֵּל אָבִיב, מִשְּׁיָרֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, שֶׁהָיָה נוֹהֵג לְטַיֵּל מִידֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ בִּשְׁעוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם בִּשְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד "וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" (יד-כג) מִוִּתּוּרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל רְכוּשׁ סְדוֹם, לָמַד הָרַמְבָּ"ם (אָבוֹת ה-יט) שֶׁהָיָה אַבְרָהָם נֵחוֹן בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת: "וְזוֹ תַּכְלִית מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת שֶׁיַּנִּיחַ אָדָם מָמוֹן גָּדוֹל וְלֹא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ אֲפִילוּ בְּדָבָר מוּעָט". אָמְרוּ בִּגְמָרָא "כָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ" (בֵּיצָה דַּף לב:), וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל מִבַּגְדַּד: הַפַּרְנָסָה קְרוּיָה אוֹר, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה מִשֶּׁלּוֹ וּמְיַחֵל לְאוֹרָם שֶׁל אֲחֵרִים, עוֹלָמוֹ חָשׁוּךְ עָלָיו. שֶׁכֵּן אִם נוֹסִיף אֶת הַמִּילָה "יְקַוֶּה" לַמִּלָּה "אוֹר" נְקַבֵּל אוֹתָהּ גִּימַטְרִיָּא שֶׁל "חֹשֶׁךְ"... וְשָׁאַל, מַדּוּעַ הִדְגִּישׁוּ כִּי "כָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ" וְלֹא אָמְרוּ "כָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל אֲחֵרִים"? וְתֵרֵץ בְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי עֲשִׁירִים שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם וְהִגִּיעוּ עַד פַּת לֶחֶם. בּוֹשׁוּ לִפְשֹׁט יָד בְּעִירָם וְהֶחְלִיטוּ לִנְדֹּד בַּדְּרָכִים וּלְקַבֵּץ נְדָבוֹת בֶּעָרִים אֲחֵרוֹת. הִגִּיעוּ לְעִיר אַחַת, סָבְבוּ עַל הַפְּתָחִים וּבָאוּ לְבֵית אַחַד הָעֲשִׁירִים. נָתַן לְאֶחָד מֵהֶם מְעַת נְחֹשֶׁת וְלַשֵּׁנִי הֶעֱנִיק מָאתַיִם דִּינְרֵי זָהָב. וַיְהִי אַךְ יָצְאוּ מִבֵּיתוֹ, פָּרַץ הֶעָנִי שֶׁקִּבֵּל מָאתַיִם דִּינָרִים בִּבְכִי מַר. תָּמַהּ חֲבֵרוֹ: "מַדּוּעַ תִּבְכֶּה, הֲלֹא הֵאִיר לְךָ מַזָּלְךָ פָּנִים וְקִבַּלְתָּ מָאתַיִם דִּינָרִים, וְכֵיצַד לֹא בָּכִיתָ כָּל הַדֶּרֶךְ עַד כֹּה וְאִלּוּ בְּכָאן נִפְרַץ סֶכֶר דִּמְעוֹתֶיךָ?" עָנָה הַלָּהּ וְאָמַר: "הַשְּׁאֵלָה הָאַחַת מְתֹרֶצֶת בַּחֲבֶרְתָּהּ. מַדּוּעַ לֹא שָׁאַלְתָּ מַדּוּעַ הֶעֱנִיק לִי מָאתַיִם דִּינָרִים וּלְךָ נָתַן מְעַת נְחֹשֶׁת?" "חָשַׁבְתִּי לִשְׁאֹל, אַךְ נִמְנַעְתִּי", הוֹדָה חֲבֵרוֹ, "חָשַׁשְׁתִּי שֶׁתַּחְשְׁבֵנִי לְצַר עַיִן וּמְקַנֵּא בְּהַצְלָחָתְךָ". "אֹמַר לְךָ אֵפוֹא", הֵשִׁיב, "דַּע שֶׁבִּימֵי עָשְׁרִי הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ לְאָדָם זֶה סְחוֹרוֹת רַבּוֹת, וְהָיָה מְקַבֵּל בַּעֲבוּרָן דְּמֵי תִּוּוּךְ. אֲנִי הָיִיתִי הַסּוֹחֵר הֶעָשִׁיר וְהוּא הַסַּרְסוּר... עַתָּה הִכִּירַנִּי וּפָתַח אֶת יָדוֹ. אִם כֵּן, אֵיךְ לֹא אֵבוֹשׁ מִפָּנָיו וְכֵיצַד לֹא אֶבְכֶּה?! הָאֲחֵרִים, שֶׁאֲנִי פּוֹשֵׁט יָד לִפְנֵיהֶם, אֵינִי מַכִּירָם וְאֵינָם מַכִּירִים אוֹתִי, אַךְ לֹא כֵן כָּאן כְּשֶׁאֲנִי מְצַפֶּה לְנִדְבַת מַכָּרִים מִיָּמִים יָמִימָה". זוֹ הַכַּוָּנָה בָּאִמְרָה: "הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ", מַכָּרוֹ מִשֶּׁכְּבָר, "עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ". אַף אָנוּ מְבַקְּשִׁים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם - לֹא חָבֵר וְלֹא זָר - אֶלָּא לְיָדְךָ הַמְלֵאָה וְהָרְחָבָה, הָעֲשִׁירָה וְהַפְּתוּחָה. בַּסֵּפֶר "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" מְסֻפָּר: אֶחָד מִן הַחֲסִידִים נִכְנַס לַשּׁוּק לִקְנוֹת חֵפֶץ וּמָצָא בַּחֲנוּת סוֹחֵר שֶׁבִּקֵּשׁ לִקְנוֹת אוֹתוֹ הַחֵפֶץ. אָמְרוּ לְבַעַל הַחֲנוּת: "מְכֹר לַחֲסִיד, כִּי הוּא מֵאַנְשֵׁי הַיִּרְאָה וְהַתּוֹרָה!" אָמַר הֶחָסִיד: "אֵינִי צָרִיךְ לְוִתּוּרְךָ כִּי לֹא בָּאתִי לִקְנוֹת אֶלָּא בְּמָמוֹנִי וְלֹא בְּתוֹרָתִי", וְסֵרַב לִקְנוֹת שָׁם הַחֵפֶץ, וּבִקְּשׁוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. (חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת) הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי זַצַ"ל הִקְפִּיד שֶׁלֹּא לְקַבֵּל מַתְּנוֹת חִנָּם מִשּׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, אַף לֹא מִילָדִים קְטַנִּים. גַּם כְּשֶׁהָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הַצְּעִירִים לִקְנוֹת כִּכַּר לֶחֶם, הָיָה מַעֲנִיק לוֹ סְכוּם כֶּסֶף נִכְבָּד כִּשְׂכַר טִרְחָה. אַךְ "הַהֶכְרֵחַ לֹא יְגֻנֶּה", וּבְעֵת מִלְחֶמֶת תַּשַׁ"ח, כְּשֶׁרָעָב וּמַחְסוֹר הָיוּ מְנָת חֶלְקָם שֶׁל בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, יָדַע הַצַּדִּיק תְּקוּפַת סֵבֶל קָשָׁה. שְׁכֵנוֹ, מַר סָמִירָה ע"ה, הִבְחִין בִּמְצוּקָתוֹ וְנָתַן לָרַבָּנִית, עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, לִירָה זָהָב כְּדֵי לִקְנוֹת מָזוֹן. הוֹן רַב בְּאוֹתָם הַיָּמִים. הִרְגִּישׁ הַצַּדִּיק בַּעֲקִיפִין בִּנְתִינָה זוֹ, וְזָכַר לָהֶם כָּל הַיָּמִים אֶת חַסְדָּם. כַּאֲשֶׁר נִפְטַר מַר סָמִירָה, יָצָא הַצַּדִּיק מִגִּדְרוֹ וְהִשְׁתַּתֵּף בְּהַלְוָיָתוֹ, וְקֵרֵב אֶת יְלָדָיו קֵרוּב רַב כְּדֵי לְשַׁלֵּם לָהֶם כְּפָעֳלָם הַטּוֹב. (רַבִּי מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי) בְּעֶרֶב שַׁבָּת נָהַג הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן חַי כֹּהֵן יְהוֹנָתָן זַצַ"ל, רַבָּה שֶׁל זוּאֲרָה שֶׁבְּלוּב, לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ לַשּׁוּק וְלִקְנוֹת אֶת מִצְרְכֵי הַשַּׁבָּת. הַסּוֹחֲרִים - יְהוּדִים וְנָכְרִים כְּאֶחָד - צִפּוּ לְבוֹאוֹ, רָאוּ כָּבוֹד לְעַצְמָם לְשָׁרְתוֹ וְיִחֲסוּ לִקְנִיָּתוֹ אֶצְלָם סְגֻלָּה לְהַצְלָחָה. מוֹזִילִים הָיוּ אֶת הַמְּחִיר לִשְׁלִישׁ וּלְמֶחֱצָה. מִשֶּׁלֹּא נַעֲנוּ לְהַפְצָרוֹתָיו לִנְקֹב בַּמְּחִיר הַמָּלֵא, וִתֵּר בִּכְאֵב רַב עַל הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה לִטְרֹחַ בַּעֲבוּר כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, וּבִקֵּשׁ מִתַּלְמִידָיו לִקְנוֹת עֲבוּרוֹ בְּלֹא שֶׁיְּגַלּוּ לְמִי הֵם קוֹנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִמַּתְּנַת בָּשָׂר וָדָם. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה)