Otzarot-Article

הַנִּסְיוֹנוֹת – תַּמְצִית חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם

"וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים" (א-יד) זֵכֶר לַחַיִּים הַמָּרִים שֶׁהָיוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, אָנוּ אוֹכְלִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר מָרוֹר. כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְבִינִים שֶׁכָּל הַ"מָּרוֹר", הַקְּשָׁיִים, הַיִּסּוּרִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת, הֵם מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, וּמְקַבְּלִים אוֹתָם בֶּאֱמוּנָה - אֶפְשָׁר לְהָסֵב. כִּי הָאֱמוּנָה הַתְּמִימָה בְּבוֹרֵא עוֹלָם מְאַפְשֶׁרֶת לָאָדָם לְהַמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ, עַל אַף כָּל הַתְּלָאוֹת הָעוֹבְרוֹת עָלָיו.

דַּוְקָא עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים, אָדָם יָכוֹל לְהַעְפִּיל לִדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת. דַּוְקָא בַּשָּׁעוֹת הַקָּשׁוֹת אֶפְשָׁר לְהִתְעַלּוֹת יוֹתֵר, וְאַף הַשָּׂכָר גָּדוֹל יוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, טוֹבָה אַחַת בְּצַעַר יוֹתֵר מִמֵּאָה שֶׁלֹּא בְצַעַר (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן) וּלְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא (אָבוֹת ה-כג).

הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, שָׁאַל פַּעַם בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל אֶחָד מִמַּכָּרָיו. עָנָה הַמַּכָּר: "יָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר".

נָזַף בּוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", וְאָמַר: "יָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר?! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הוּא מְקוֹר הַטּוֹב. אִם הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת שֶׁל 'טוֹב יוֹתֵר' - הִיא הָיְתָה מִתְרַחֶשֶׁת, אֶלָּא שֶׁלְּפִי מַצָּבְךָ, זֶה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרְךָ!"

לָכֵן הַבִּטּוּי "יָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר" הוּא בִּטּוּי מֻטְעֶה.

אָדָם חוֹלֶה מְשַׁלֵּם כֶּסֶף רַב לִפְרוֹפֶסוֹר מֻמְחֶה כְּדֵי שֶׁיְּנַתֵּחַ אוֹתוֹ, עַל אַף שֶׁהוּא חוֹתֵךְ לוֹ בַּבָּשָׂר הַחַי, וְעַל אַף שֶׁמְּצַפֶּה לוֹ תַּהֲלִיךְ שִׁקּוּם אָרֹךְ לְאַחַר הַנִּתּוּחַ. הַמְטֻפָּל מוֹדֶה לָרוֹפֵא וְאוּלַי אֲפִלּוּ שׁוֹלֵחַ לוֹ דּוֹרוֹן אוֹ תְּעוּדַת הוֹקָרָה מְמֻסְגֶּרֶת כְּדֵי שֶׁיִּתְלֶה בְּמִשְׂרָדוֹ. כָּךְ אָנוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה אֶת הַ"נִּתּוּחַ", אֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עָלֵינוּ, כְּדֵי לְרַפֵּא אוֹתָנוּ מִזֻּהֲמַת הָעֲבֵרוֹת שֶׁנִּדְבְּקוּ בָּנוּ, וְכָךְ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ בְּאַחֲרִיתֵנוּ.

כָּתַב הָרַמַ"ע מִפָּאנוֹ זַצַ"ל, שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹרֶדֶת לָעוֹלָם, מַצִּיגִים לָהּ גּוּפִים רַבִּים. עַל כָּל גּוּף כָּתוּב אֵילוּ יִסּוּרִים וּתְלָאוֹת יַעַבְרוּ עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַנְּשָׁמָה בּוֹחֶרֶת לָהּ אֶת הַגּוּף עִם הַיִּסּוּרִים הַמֻּתְאָמִים לְמַה שֶּׁבָּאָה לְתַקֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה. עַל כֵּן, אֵין לְאָדָם מָקוֹם לָבוֹא וּלְהִתְלוֹנֵן עַל מַצָּבוֹ, מֵאַחַר שֶׁהַנִּסְיוֹנוֹת הַלָּלוּ הֵם הַ"בְּגָדִים" שֶׁמַּתְאִימִים לוֹ בְּיוֹתֵר לְפִי מִדּוֹתָיו וּלְפִי הַתִּקּוּן הַשַּׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ.

בַּצָּבָא יֵשׁ יְחִידָה קְרָבִית, שֶׁנִּקְרֵאת יְחִידַת הַ"כַּלְבָּנִים". תַּפְקִיד הַחַיָּלִים הַמְשָׁרְתִים בִּיחִידָה זוֹ, הוּא לָלֶכֶת חֲלוּצִים בִּשְׂדֵה הַקְּרָב יַחַד עִם כְּלָבִים מְאֻלָּפִים, עַל מְנָת לְזַהוֹת מוֹקְשִׁים וּמִטְעֲנֵי חַבָּלָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְנַטְרֵל אוֹתָם בְּטֶרֶם כְּנִיסַת כֹּחוֹת הַיַּבָּשָׁה. מַה יִּקְרֶה אִם יָבוֹא חַיָּל הַמְשָׁרֵת בַּיְחִידָה הַזּוֹ וְיִטְעַן: "מַדּוּעַ עָלַי לְהִתְבַּזּוֹת וְלָלֶכֶת עִם כֶּלֶב בִּשְׂדֵה הַקְּרָב?! אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לְשֶׁטַח הָאוֹיֵב בְּמָטוֹס אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת בְּטַנְק, וּלְהִלָּחֵם נֶגֶד הַמְחַבְּלִים!" - וַדַּאי שֶׁהַחַיָּל טוֹעֶה טָעוּת גְּדוֹלָה, כִּי אֵין זֶה הַתַּפְקִיד שֶׁהֻטַּל עָלָיו. אַדְּרַבָּה, אִם יְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ כָּרָאוּי, הוּא יוּכַל לְהַצִּיל חַיֵּי אָדָם רַבִּים, וְכָךְ לִתְרֹם לְהַצְלָחַת הַמַּעֲרָכָה בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִטִּיל עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ תַּפְקִיד בָּעוֹלָם, כּוֹלֵל נִסְיוֹנוֹת וְיִסּוּרִים מִשֶּׁלּוֹ. גַּם אִם הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ נִרְאֶה לָנוּ נוֹצֵץ וְחָשׁוּב פָּחוֹת - זֶהוּ תַּפְקִידֵנוּ וְעָלֵינוּ לְמַלֵּא אוֹתוֹ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר! הֲרֵי סֵפֶר תּוֹרָה פָּסוּל גַּם אִם חֲסֵרָה בּוֹ הַמִּלָּה "כֶּלֶב", שֶׁכֵּן לְכָל מִלָּה יֵשׁ הַחֲשִׁיבוּת שֶׁלָּהּ.

חַכְמֵי הַמּוּסָר עָמְדוּ עַל גְּבוּרַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל צִפּוֹרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. שֶׁכֵּן, כַּיָּדוּעַ, הָאִשָּׁה נוֹטָה יוֹתֵר לְצַד הָרֶגֶשׁ, וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ דָּבָר שֶׁמַּפְחִיד אוֹתָהּ, הִיא בּוֹרַחַת מֵהַמָּקוֹם וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת עֶזְרַת בַּעְלָהּ - תַּחְשְׁבוּ מַה קּוֹרֶה כַּאֲשֶׁר עוֹבֵר לְצִדָּהּ גּ'וּק... – וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה צִפּוֹרָה שֶׁהַנָּחָשׁ בּוֹלֵעַ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּעְלָהּ וְאֵינוֹ מַרְפֶּה מִמֶּנּוּ, מִיָּד עָשְׂתָה חֶשְׁבּוֹן: מַדּוּעַ אֵרַע הַדָּבָר? מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה מֵהֶם? וּמִיָּד הִגִּיעָה לַמַּסְקָנָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת - שֶׁהָאָסוֹן הִגִּיעַ כְּתוֹצָאָה מֵעִכּוּב בְּרִית הַמִּילָה. בְּתַעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ, לָקְחָה חֲתִיכַת סֶלַע חַד וּמָלָה אֶת בְּנָהּ בְּאֹמֶץ לֵב, וְכָךְ הִצִּילָה אֶת גְּדוֹל הַדּוֹר, מוֹשִׁיעָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

כָּתַב הָאַדְמוֹ"ר הַ"יִּיטַב לֵב" זַצַ"ל, שֶׁהַהִתְגַּלּוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הָיְתָה דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, מֵאַחַר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהַדְגִּישׁ שֶׁהוּא נִמְצָא בְּתוֹךְ כָּל "קוֹץ". אִם בֶּן אָדָם נִדְקַר מִקּוֹץ, עָלָיו לָדַעַת שֶׁלֹּא הַקּוֹץ דָּקַר אוֹתוֹ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ.

לְעִתִּים, אָנוּ נוֹכְחִים לָדַעַת שֶׁגַּם הַדָּבָר הַגָּרוּעַ מִכֹּל, יָכוֹל לַהֲפֹךְ לַדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.

הוּא הָיָה הָעִלּוּי שֶׁל הַיְשִׁיבָה. לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, חָבֵר שֶׁלּוֹ הֶרְאָה לוֹ דְּבָרִים לֹא צְנוּעִים בַּפֶּלֶאפוֹן הַלֹּא כָּשֵׁר שֶׁלּוֹ, וְהוּא יָרַד בָּרוּחָנִיּוּת עַד שֶׁהֶחְלִיט לַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה וּלְהִשְׁתַּלֵּם בְּמִקְצוֹעַ מְבֻקָּשׁ.

תּוֹךְ תְּקוּפָה קְצָרָה כְּבָר מָצָא עֲבוֹדָה וְהִרְוִיחַ מַשְׂכֹּרֶת מְכֻבֶּדֶת, אַךְ כְּכָל שֶׁעָבַר הַזְּמַן מֵאָז שֶׁעָזַב אֶת הַיְשִׁיבָה - הוּא הָלַךְ וְהִתְרַחֵק מֵחַיֵּי הָרוּחַ. יוֹם אֶחָד, בְּדַרְכּוֹ לָעֲבוֹדָה, פָּגְעָה בּוֹ מְכוֹנִית חוֹלֶפֶת וּפָצְעָה אוֹתוֹ קָשׁוֹת. הָרֶגֶל שֶׁלּוֹ הִתְרַסְּקָה וּבְבֵית הַחוֹלִים נֶאֶלְצוּ לִכְרֹת אֶת רַגְלוֹ.

חַיָּיו נֶעֶצְרוּ מִלֶּכֶת. בִּמְקוֹם הָרֶגֶל הַחֲסֵרָה, חִבְּרוּ לוֹ רֶגֶל תּוֹתֶבֶת. לְאַחַר תְּקוּפַת שִׁקּוּם אֲרֻכָּה, הִשְׁתַּחְרֵר אֶל בֵּיתוֹ.

יוֹם אֶחָד, פָּגַשׁ אֶת הַמַּשְׁגִּיחַ שֶׁל הַיְשִׁיבָה שֶׁבָּהּ לָמַד. הַמַּשְׁגִּיחַ נִסָּה לְעוֹדְדוֹ וּלְהַעֲלוֹת אֶת מַצַּב רוּחוֹ, אַךְ לַשָּׁוְא. "חַיַּי נֶהֶרְסוּ, אֵין לִי עָתִיד", הִתְמַרְמֵר.

"נַסֵּה לְנַצֵּל אֶת מַה שֶּׁכֵּן יֵשׁ לְךָ. גַּם אִם אַתָּה נָכֶה - בָּרוּךְ ה', הָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ נִשְׁאַר שָׁלֵם. אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָיִיתָ תַּלְמִיד מְצֻיָּן בַּעַל כִּשְׁרוֹן גָּדוֹל, תַּחֲזֹר אֶל הֵיכַל הַיְשִׁיבָה וְתַעֲשֶׂה חַיִל, וְתִרְאֶה אֵיךְ ה' יַעֲזֹר לְךָ בַּחַיִּים!" הִצִּיעַ לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ.

דְּבָרָיו הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנְסוּ אֶל לִבּוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד, וְהוּא חָזַר לִלְמֹד בַּיְשִׁיבָה וְנַעֲשָׂה תַּלְמִיד מִן הַמִּנְיָן.

כַּעֲבוֹר שְׁנָתַיִם, הוּא זָכָה לְהִתְחַתֵּן עִם בַּחוּרָה צַדִּיקָה וִירֵאַת שָׁמַיִם, שֶׁהִסְכִּימָה לְהִתְחַתֵּן אִתּוֹ לַמְרוֹת נָכוּתוֹ.

בְּאַחַת מִסְּעוּדוֹת הַשַּׁבָּת, שָׁאַל אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ: "אַתֶּם יוֹדְעִים מַהִי הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?"

בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ נִסּוּ לְנַחֵשׁ, וּכְשֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ, גִּלָּה לָהֶם: "הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּחַיַּי, הִיא שֶׁקָּטְעוּ לִי אֶת הָרֶגֶל!!! שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּת זֶה זָכִיתִי לְהִתְחַזֵּק וְלָשׁוּב אֶל סַפְסְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלִקְנוֹת אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֶת הָעוֹלָם הַבָּא. תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם אֵיפֹה הָיִיתִי נִמְצָא הַיּוֹם, אִם הָיוּ לִי שְׁתֵּי רַגְלַיִם בְּרִיאוֹת"... (מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ)

	נח תשע"א
	אנחנו ודור הפלגה
	הַנִּסְיוֹנוֹת – תַּמְצִית חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים" (א-יד) זֵכֶר לַחַיִּים הַמָּרִים שֶׁהָיוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, אָנוּ אוֹכְלִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר מָרוֹר. כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְבִינִים שֶׁכָּל הַ"מָּרוֹר", הַקְּשָׁיִים, הַיִּסּוּרִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת, הֵם מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, וּמְקַבְּלִים אוֹתָם בֶּאֱמוּנָה - אֶפְשָׁר לְהָסֵב. כִּי הָאֱמוּנָה הַתְּמִימָה בְּבוֹרֵא עוֹלָם מְאַפְשֶׁרֶת לָאָדָם לְהַמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ, עַל אַף כָּל הַתְּלָאוֹת הָעוֹבְרוֹת עָלָיו. דַּוְקָא עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים, אָדָם יָכוֹל לְהַעְפִּיל לִדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת. דַּוְקָא בַּשָּׁעוֹת הַקָּשׁוֹת אֶפְשָׁר לְהִתְעַלּוֹת יוֹתֵר, וְאַף הַשָּׂכָר גָּדוֹל יוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, טוֹבָה אַחַת בְּצַעַר יוֹתֵר מִמֵּאָה שֶׁלֹּא בְצַעַר (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן) וּלְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא (אָבוֹת ה-כג). הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, שָׁאַל פַּעַם בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל אֶחָד מִמַּכָּרָיו. עָנָה הַמַּכָּר: "יָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר". נָזַף בּוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", וְאָמַר: "יָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר?! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הוּא מְקוֹר הַטּוֹב. אִם הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת שֶׁל 'טוֹב יוֹתֵר' - הִיא הָיְתָה מִתְרַחֶשֶׁת, אֶלָּא שֶׁלְּפִי מַצָּבְךָ, זֶה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרְךָ!" לָכֵן הַבִּטּוּי "יָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר" הוּא בִּטּוּי מֻטְעֶה. אָדָם חוֹלֶה מְשַׁלֵּם כֶּסֶף רַב לִפְרוֹפֶסוֹר מֻמְחֶה כְּדֵי שֶׁיְּנַתֵּחַ אוֹתוֹ, עַל אַף שֶׁהוּא חוֹתֵךְ לוֹ בַּבָּשָׂר הַחַי, וְעַל אַף שֶׁמְּצַפֶּה לוֹ תַּהֲלִיךְ שִׁקּוּם אָרֹךְ לְאַחַר הַנִּתּוּחַ. הַמְטֻפָּל מוֹדֶה לָרוֹפֵא וְאוּלַי אֲפִלּוּ שׁוֹלֵחַ לוֹ דּוֹרוֹן אוֹ תְּעוּדַת הוֹקָרָה מְמֻסְגֶּרֶת כְּדֵי שֶׁיִּתְלֶה בְּמִשְׂרָדוֹ. כָּךְ אָנוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה אֶת הַ"נִּתּוּחַ", אֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עָלֵינוּ, כְּדֵי לְרַפֵּא אוֹתָנוּ מִזֻּהֲמַת הָעֲבֵרוֹת שֶׁנִּדְבְּקוּ בָּנוּ, וְכָךְ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ בְּאַחֲרִיתֵנוּ. כָּתַב הָרַמַ"ע מִפָּאנוֹ זַצַ"ל, שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹרֶדֶת לָעוֹלָם, מַצִּיגִים לָהּ גּוּפִים רַבִּים. עַל כָּל גּוּף כָּתוּב אֵילוּ יִסּוּרִים וּתְלָאוֹת יַעַבְרוּ עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַנְּשָׁמָה בּוֹחֶרֶת לָהּ אֶת הַגּוּף עִם הַיִּסּוּרִים הַמֻּתְאָמִים לְמַה שֶּׁבָּאָה לְתַקֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה. עַל כֵּן, אֵין לְאָדָם מָקוֹם לָבוֹא וּלְהִתְלוֹנֵן עַל מַצָּבוֹ, מֵאַחַר שֶׁהַנִּסְיוֹנוֹת הַלָּלוּ הֵם הַ"בְּגָדִים" שֶׁמַּתְאִימִים לוֹ בְּיוֹתֵר לְפִי מִדּוֹתָיו וּלְפִי הַתִּקּוּן הַשַּׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. בַּצָּבָא יֵשׁ יְחִידָה קְרָבִית, שֶׁנִּקְרֵאת יְחִידַת הַ"כַּלְבָּנִים". תַּפְקִיד הַחַיָּלִים הַמְשָׁרְתִים בִּיחִידָה זוֹ, הוּא לָלֶכֶת חֲלוּצִים בִּשְׂדֵה הַקְּרָב יַחַד עִם כְּלָבִים מְאֻלָּפִים, עַל מְנָת לְזַהוֹת מוֹקְשִׁים וּמִטְעֲנֵי חַבָּלָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְנַטְרֵל אוֹתָם בְּטֶרֶם כְּנִיסַת כֹּחוֹת הַיַּבָּשָׁה. מַה יִּקְרֶה אִם יָבוֹא חַיָּל הַמְשָׁרֵת בַּיְחִידָה הַזּוֹ וְיִטְעַן: "מַדּוּעַ עָלַי לְהִתְבַּזּוֹת וְלָלֶכֶת עִם כֶּלֶב בִּשְׂדֵה הַקְּרָב?! אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לְשֶׁטַח הָאוֹיֵב בְּמָטוֹס אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת בְּטַנְק, וּלְהִלָּחֵם נֶגֶד הַמְחַבְּלִים!" - וַדַּאי שֶׁהַחַיָּל טוֹעֶה טָעוּת גְּדוֹלָה, כִּי אֵין זֶה הַתַּפְקִיד שֶׁהֻטַּל עָלָיו. אַדְּרַבָּה, אִם יְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ כָּרָאוּי, הוּא יוּכַל לְהַצִּיל חַיֵּי אָדָם רַבִּים, וְכָךְ לִתְרֹם לְהַצְלָחַת הַמַּעֲרָכָה בִּשְׂדֵה הַקְּרָב. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִטִּיל עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ תַּפְקִיד בָּעוֹלָם, כּוֹלֵל נִסְיוֹנוֹת וְיִסּוּרִים מִשֶּׁלּוֹ. גַּם אִם הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ נִרְאֶה לָנוּ נוֹצֵץ וְחָשׁוּב פָּחוֹת - זֶהוּ תַּפְקִידֵנוּ וְעָלֵינוּ לְמַלֵּא אוֹתוֹ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר! הֲרֵי סֵפֶר תּוֹרָה פָּסוּל גַּם אִם חֲסֵרָה בּוֹ הַמִּלָּה "כֶּלֶב", שֶׁכֵּן לְכָל מִלָּה יֵשׁ הַחֲשִׁיבוּת שֶׁלָּהּ. חַכְמֵי הַמּוּסָר עָמְדוּ עַל גְּבוּרַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל צִפּוֹרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. שֶׁכֵּן, כַּיָּדוּעַ, הָאִשָּׁה נוֹטָה יוֹתֵר לְצַד הָרֶגֶשׁ, וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ דָּבָר שֶׁמַּפְחִיד אוֹתָהּ, הִיא בּוֹרַחַת מֵהַמָּקוֹם וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת עֶזְרַת בַּעְלָהּ - תַּחְשְׁבוּ מַה קּוֹרֶה כַּאֲשֶׁר עוֹבֵר לְצִדָּהּ גּ'וּק... – וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה צִפּוֹרָה שֶׁהַנָּחָשׁ בּוֹלֵעַ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּעְלָהּ וְאֵינוֹ מַרְפֶּה מִמֶּנּוּ, מִיָּד עָשְׂתָה חֶשְׁבּוֹן: מַדּוּעַ אֵרַע הַדָּבָר? מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה מֵהֶם? וּמִיָּד הִגִּיעָה לַמַּסְקָנָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת - שֶׁהָאָסוֹן הִגִּיעַ כְּתוֹצָאָה מֵעִכּוּב בְּרִית הַמִּילָה. בְּתַעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ, לָקְחָה חֲתִיכַת סֶלַע חַד וּמָלָה אֶת בְּנָהּ בְּאֹמֶץ לֵב, וְכָךְ הִצִּילָה אֶת גְּדוֹל הַדּוֹר, מוֹשִׁיעָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כָּתַב הָאַדְמוֹ"ר הַ"יִּיטַב לֵב" זַצַ"ל, שֶׁהַהִתְגַּלּוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הָיְתָה דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, מֵאַחַר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהַדְגִּישׁ שֶׁהוּא נִמְצָא בְּתוֹךְ כָּל "קוֹץ". אִם בֶּן אָדָם נִדְקַר מִקּוֹץ, עָלָיו לָדַעַת שֶׁלֹּא הַקּוֹץ דָּקַר אוֹתוֹ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ. לְעִתִּים, אָנוּ נוֹכְחִים לָדַעַת שֶׁגַּם הַדָּבָר הַגָּרוּעַ מִכֹּל, יָכוֹל לַהֲפֹךְ לַדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. הוּא הָיָה הָעִלּוּי שֶׁל הַיְשִׁיבָה. לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, חָבֵר שֶׁלּוֹ הֶרְאָה לוֹ דְּבָרִים לֹא צְנוּעִים בַּפֶּלֶאפוֹן הַלֹּא כָּשֵׁר שֶׁלּוֹ, וְהוּא יָרַד בָּרוּחָנִיּוּת עַד שֶׁהֶחְלִיט לַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה וּלְהִשְׁתַּלֵּם בְּמִקְצוֹעַ מְבֻקָּשׁ. תּוֹךְ תְּקוּפָה קְצָרָה כְּבָר מָצָא עֲבוֹדָה וְהִרְוִיחַ מַשְׂכֹּרֶת מְכֻבֶּדֶת, אַךְ כְּכָל שֶׁעָבַר הַזְּמַן מֵאָז שֶׁעָזַב אֶת הַיְשִׁיבָה - הוּא הָלַךְ וְהִתְרַחֵק מֵחַיֵּי הָרוּחַ. יוֹם אֶחָד, בְּדַרְכּוֹ לָעֲבוֹדָה, פָּגְעָה בּוֹ מְכוֹנִית חוֹלֶפֶת וּפָצְעָה אוֹתוֹ קָשׁוֹת. הָרֶגֶל שֶׁלּוֹ הִתְרַסְּקָה וּבְבֵית הַחוֹלִים נֶאֶלְצוּ לִכְרֹת אֶת רַגְלוֹ. חַיָּיו נֶעֶצְרוּ מִלֶּכֶת. בִּמְקוֹם הָרֶגֶל הַחֲסֵרָה, חִבְּרוּ לוֹ רֶגֶל תּוֹתֶבֶת. לְאַחַר תְּקוּפַת שִׁקּוּם אֲרֻכָּה, הִשְׁתַּחְרֵר אֶל בֵּיתוֹ. יוֹם אֶחָד, פָּגַשׁ אֶת הַמַּשְׁגִּיחַ שֶׁל הַיְשִׁיבָה שֶׁבָּהּ לָמַד. הַמַּשְׁגִּיחַ נִסָּה לְעוֹדְדוֹ וּלְהַעֲלוֹת אֶת מַצַּב רוּחוֹ, אַךְ לַשָּׁוְא. "חַיַּי נֶהֶרְסוּ, אֵין לִי עָתִיד", הִתְמַרְמֵר. "נַסֵּה לְנַצֵּל אֶת מַה שֶּׁכֵּן יֵשׁ לְךָ. גַּם אִם אַתָּה נָכֶה - בָּרוּךְ ה', הָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ נִשְׁאַר שָׁלֵם. אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָיִיתָ תַּלְמִיד מְצֻיָּן בַּעַל כִּשְׁרוֹן גָּדוֹל, תַּחֲזֹר אֶל הֵיכַל הַיְשִׁיבָה וְתַעֲשֶׂה חַיִל, וְתִרְאֶה אֵיךְ ה' יַעֲזֹר לְךָ בַּחַיִּים!" הִצִּיעַ לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ. דְּבָרָיו הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנְסוּ אֶל לִבּוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד, וְהוּא חָזַר לִלְמֹד בַּיְשִׁיבָה וְנַעֲשָׂה תַּלְמִיד מִן הַמִּנְיָן. כַּעֲבוֹר שְׁנָתַיִם, הוּא זָכָה לְהִתְחַתֵּן עִם בַּחוּרָה צַדִּיקָה וִירֵאַת שָׁמַיִם, שֶׁהִסְכִּימָה לְהִתְחַתֵּן אִתּוֹ לַמְרוֹת נָכוּתוֹ. בְּאַחַת מִסְּעוּדוֹת הַשַּׁבָּת, שָׁאַל אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ: "אַתֶּם יוֹדְעִים מַהִי הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?" בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ נִסּוּ לְנַחֵשׁ, וּכְשֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ, גִּלָּה לָהֶם: "הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּחַיַּי, הִיא שֶׁקָּטְעוּ לִי אֶת הָרֶגֶל!!! שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּת זֶה זָכִיתִי לְהִתְחַזֵּק וְלָשׁוּב אֶל סַפְסְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלִקְנוֹת אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֶת הָעוֹלָם הַבָּא. תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם אֵיפֹה הָיִיתִי נִמְצָא הַיּוֹם, אִם הָיוּ לִי שְׁתֵּי רַגְלַיִם בְּרִיאוֹת"... (מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ)