Otzarot-Article

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (כו-ג) פָּרָשַׁת בְּהַר מִסְתַּיֶּמֶת בַּמִּלִּים: "אֲנִי ה'". וּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ". בֵּאֵר הָרַב מְנַחֵם עֲזַרְיָה מִפָּאנוֹ זַצַ"ל: אֵימָתַי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹקִים? כַּאֲשֶׁר בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם!

אִם אוֹמְרִים לְאָדָם בָּרִיא שֶׁיּוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת הֵיטֵב: "אִם תֶּחֱצֶה אֶת הַכִּנֶּרֶת בִּשְׂחִיָּה לְרָחְבָּהּ, תְּקַבֵּל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים" - אָמְנָם זֶה לֹא בַּשָּׁמַיִם, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים כְּבָר עָשׂוּ זֹאת. זֶה לוֹקֵחַ כְּשָׁעָה וָחֵצִי, אֲבָל מִסְתַּבֵּר שֶׁהוּא יָשִׁיב: "אֲנִי מְפַחֵד, אוּלַי לֹא יִהְיֶה לִי כֹּחַ בָּאֶמְצַע לְהַמְשִׁיךְ? מִי יַעֲזֹר לִי?!"

אַךְ אִם יֹאמְרוּ לוֹ, שֶׁתְּלַוֶּה אוֹתוֹ סִירַת דַּיָּגִים לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן - הוּא יַסְכִּים, כִּי הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל מַה לִּסְמֹךְ, אִם כֹּחוֹתָיו לֹא יַעַמְדוּ לוֹ. כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרים אֲמוּרִים?

ה' יִתְבָּרַךְ נִמְצָא עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תְּהִלִּים קכא-ה). כְּשֵׁם שֶׁהַצֵּל שֶׁל הָאָדָם אֵינוֹ עוֹזֵב אֶת הָאָדָם לְעוֹלָם - כָּךְ ה' אֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתנו בְּשׁוּם מַצָּב. כָּל הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ - עוֹבְרִים גַּם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַחַד אִתָּנוּ! כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מִצְטַעֵר - ה' מִצְטַעֵר יַחַד אִתּוֹ, כַּכָּתוּב: "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" (תהלים צא-טו). וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רַע לְאַף אֶחָד מִבָּנָיו הָאֲהוּבִים. עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁהַכֹּל רַק לְטוֹבָתֵנוּ!

בְּחֻפְשַׁת הַקַּיִץ, מִשְׁפַּחַת לֵוִי הָיוּ נוֹהֲגִים לִנְסֹעַ מִבֵּיתָם שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לְהִתְעַנֵּג בְּיָם הַמֶּלַח יַחַד עִם מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן. בְּאַחַת הַפְּעָמִים, הַבֵּן שִׁמְעוֹן נֶעֱלַם. חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ בַּחוֹף וּבַיָּם, אַךְ לֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ.

כְּכָל שֶׁהַזְּמַן עָבַר, הַדְּאָגָה הָלְכָה וְגָבְרָה. כֹּחוֹת הַהַצָּלָה הִגִּיעוּ לְסַיֵּעַ בַּחִפּוּשִׂים, אַךְ הֶעֱלוּ חֶרֶס בְּיָדָם. עָבְרוּ כְּבָר שֶׁבַע שָׁעוֹת מֵאָז שֶׁנֶּעֱלַם, וְהָעֶרֶב יָרַד... אֵין לְתָאֵר בְּמִלִּים אֶת גֹּדֶל הַחֲרָדָה וְהַדְּאָגָה שֶׁעָבְרוּ עַל הוֹרָיו וְעַל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

כְּשֶׁהֵחֵל לְהַחֲשִׁיךְ, הִגִּיעַ מַסּוֹק שֶׁל חֵיל הָאֲוִיר כְּדֵי לְחַפְּשׂוֹ בְּעֶזְרַת פִּצְצוֹת תְּאוּרָה שֶׁהֵאִירוּ אֶת פְּנֵי הַמַּיִם. לְפֶתַע בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִבְחִינוּ שֶׁהַמַּסּוֹק מוֹרִיד גֹּבַהּ וּמִתְקָרֵב אֶל מֵי הַיָּם. כַּעֲבֹר דַּקָּה, הִבְחִינוּ שֶׁמָּשׁוּ אֶת שִׁמְעוֹן מֵהַמַּיִם בְּעֶזְרַת חֶבֶל מְיֻחָד. שִׂפְתוֹתֵיהֶם רָחֲשׁוּ תְּפִלָּה שֶׁאָכֵן הוּא נִמְצָא בָּרִיא וְשָׁלֵם. צֶוֶת הַחִלּוּץ הוֹדִיע בַּקֶּשֶׁר: "הַבֵּן נִמְצָא בְּמַצָּב סָבִיר. הוּא מוּטָס אֶל בֵּית הַחוֹלִים 'סוֹרוֹקָה' בִּבְאֵר שֶׁבַע". בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִתְחִילוּ לְהִתְיַפֵּחַ בִּבְכִיּוֹת אֹשֶׁר, וּמִיָּד פָּתְחוּ בַּאֲמִירַת מִזְמוֹרֵי תּוֹדָה לְבוֹרֵא עוֹלָם.

בְּבֵית הַחוֹלִים אָמְרוּ הָרוֹפְאִים שֶׁהוּא נִצַּל בְּנֵס. הוּא קִבֵּל עֵרוּי נוֹזְלִים כִּי הָיָה עַל סַף הִתְיַבְּשׁוּת, וּלְאַחַר סִדְרַת בְּדִיקוֹת, שֻׁחְרַר לְבֵיתוֹ.

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת שִׁמְעוֹן כֵּיצַד הֶחֱזִיק מַעֲמָד בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁעוֹת, בְּמֶזֶג אֲוִיר שְׁרָבִי, לְבַד בְּתוֹךְ הַיָּם הֶחָשׁוּךְ, כְּשֶׁהַמַּיִם סוֹחֲפִים אוֹתוֹ הַרְחֵק מִקַּו הַחוֹף, הוּא עָנָה: "דַּוְקָא כְּשֶׁיָּרַד הַלַּיְלָה וְנִהְיָה חָשׁוּךְ - קִבַּלְתִּי כֹּחַ לֹא לְאַבֵּד תִּקְוָה. רָאִיתִי שֶׁאָבִי סוֹבֵב אֶת הַמְּכוֹנִית אֶל הַיָּם וְהֵאִיר בְּפָנָסָיו אֶת הַמַּיִם כְּדֵי לְחַפְּשֵׂנִי, אָז יָדַעְתִּי שֶׁהֵבִינוּ שֶׁאֲנִי זָקוּק לְעֶזְרָה. יָדַעְתִּי שֶׁדּוֹאֲגִים לִי וּמַתְחִילִים לְחַפֵּשׂ אוֹתִי".

יְהוּדִי יָקָר! בֵּן שֶׁל מֶלֶךְ! אִם אַתָּה נִמְצָא בִּתְקוּפָה קָשָׁה, מִתְמוֹדֵד עִם צָרָה, עִם מַחֲלָה אוֹ עִם כָּל מוּעָקָה, עָלֶיךָ לִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁדּוֹאֵג לְךָ, מְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ וְשׁוֹמֵר עָלֶיךָ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר עָלֶיךָ בַּ"פָּנָסִים" שֶׁלּוֹ! רַק תָּרִים אֶת הַיָּדַיִם בִּתְפִלָּה וְתִצְעַק לְעֶזְרָתוֹ. אַל תִּתְיָאֵשׁ!! זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַיְשׁוּעָה! (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)

	פנחס תש"ע
	לא להרחיק את הרשעים
	"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (כו-ג) פָּרָשַׁת בְּהַר מִסְתַּיֶּמֶת בַּמִּלִּים: "אֲנִי ה'". וּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ". בֵּאֵר הָרַב מְנַחֵם עֲזַרְיָה מִפָּאנוֹ זַצַ"ל: אֵימָתַי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹקִים? כַּאֲשֶׁר בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם! אִם אוֹמְרִים לְאָדָם בָּרִיא שֶׁיּוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת הֵיטֵב: "אִם תֶּחֱצֶה אֶת הַכִּנֶּרֶת בִּשְׂחִיָּה לְרָחְבָּהּ, תְּקַבֵּל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים" - אָמְנָם זֶה לֹא בַּשָּׁמַיִם, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים כְּבָר עָשׂוּ זֹאת. זֶה לוֹקֵחַ כְּשָׁעָה וָחֵצִי, אֲבָל מִסְתַּבֵּר שֶׁהוּא יָשִׁיב: "אֲנִי מְפַחֵד, אוּלַי לֹא יִהְיֶה לִי כֹּחַ בָּאֶמְצַע לְהַמְשִׁיךְ? מִי יַעֲזֹר לִי?!" אַךְ אִם יֹאמְרוּ לוֹ, שֶׁתְּלַוֶּה אוֹתוֹ סִירַת דַּיָּגִים לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן - הוּא יַסְכִּים, כִּי הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל מַה לִּסְמֹךְ, אִם כֹּחוֹתָיו לֹא יַעַמְדוּ לוֹ. כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרים אֲמוּרִים? ה' יִתְבָּרַךְ נִמְצָא עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תְּהִלִּים קכא-ה). כְּשֵׁם שֶׁהַצֵּל שֶׁל הָאָדָם אֵינוֹ עוֹזֵב אֶת הָאָדָם לְעוֹלָם - כָּךְ ה' אֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתנו בְּשׁוּם מַצָּב. כָּל הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ - עוֹבְרִים גַּם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַחַד אִתָּנוּ! כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מִצְטַעֵר - ה' מִצְטַעֵר יַחַד אִתּוֹ, כַּכָּתוּב: "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" (תהלים צא-טו). וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רַע לְאַף אֶחָד מִבָּנָיו הָאֲהוּבִים. עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁהַכֹּל רַק לְטוֹבָתֵנוּ! בְּחֻפְשַׁת הַקַּיִץ, מִשְׁפַּחַת לֵוִי הָיוּ נוֹהֲגִים לִנְסֹעַ מִבֵּיתָם שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לְהִתְעַנֵּג בְּיָם הַמֶּלַח יַחַד עִם מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן. בְּאַחַת הַפְּעָמִים, הַבֵּן שִׁמְעוֹן נֶעֱלַם. חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ בַּחוֹף וּבַיָּם, אַךְ לֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ. כְּכָל שֶׁהַזְּמַן עָבַר, הַדְּאָגָה הָלְכָה וְגָבְרָה. כֹּחוֹת הַהַצָּלָה הִגִּיעוּ לְסַיֵּעַ בַּחִפּוּשִׂים, אַךְ הֶעֱלוּ חֶרֶס בְּיָדָם. עָבְרוּ כְּבָר שֶׁבַע שָׁעוֹת מֵאָז שֶׁנֶּעֱלַם, וְהָעֶרֶב יָרַד... אֵין לְתָאֵר בְּמִלִּים אֶת גֹּדֶל הַחֲרָדָה וְהַדְּאָגָה שֶׁעָבְרוּ עַל הוֹרָיו וְעַל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. כְּשֶׁהֵחֵל לְהַחֲשִׁיךְ, הִגִּיעַ מַסּוֹק שֶׁל חֵיל הָאֲוִיר כְּדֵי לְחַפְּשׂוֹ בְּעֶזְרַת פִּצְצוֹת תְּאוּרָה שֶׁהֵאִירוּ אֶת פְּנֵי הַמַּיִם. לְפֶתַע בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִבְחִינוּ שֶׁהַמַּסּוֹק מוֹרִיד גֹּבַהּ וּמִתְקָרֵב אֶל מֵי הַיָּם. כַּעֲבֹר דַּקָּה, הִבְחִינוּ שֶׁמָּשׁוּ אֶת שִׁמְעוֹן מֵהַמַּיִם בְּעֶזְרַת חֶבֶל מְיֻחָד. שִׂפְתוֹתֵיהֶם רָחֲשׁוּ תְּפִלָּה שֶׁאָכֵן הוּא נִמְצָא בָּרִיא וְשָׁלֵם. צֶוֶת הַחִלּוּץ הוֹדִיע בַּקֶּשֶׁר: "הַבֵּן נִמְצָא בְּמַצָּב סָבִיר. הוּא מוּטָס אֶל בֵּית הַחוֹלִים 'סוֹרוֹקָה' בִּבְאֵר שֶׁבַע". בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִתְחִילוּ לְהִתְיַפֵּחַ בִּבְכִיּוֹת אֹשֶׁר, וּמִיָּד פָּתְחוּ בַּאֲמִירַת מִזְמוֹרֵי תּוֹדָה לְבוֹרֵא עוֹלָם. בְּבֵית הַחוֹלִים אָמְרוּ הָרוֹפְאִים שֶׁהוּא נִצַּל בְּנֵס. הוּא קִבֵּל עֵרוּי נוֹזְלִים כִּי הָיָה עַל סַף הִתְיַבְּשׁוּת, וּלְאַחַר סִדְרַת בְּדִיקוֹת, שֻׁחְרַר לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת שִׁמְעוֹן כֵּיצַד הֶחֱזִיק מַעֲמָד בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁעוֹת, בְּמֶזֶג אֲוִיר שְׁרָבִי, לְבַד בְּתוֹךְ הַיָּם הֶחָשׁוּךְ, כְּשֶׁהַמַּיִם סוֹחֲפִים אוֹתוֹ הַרְחֵק מִקַּו הַחוֹף, הוּא עָנָה: "דַּוְקָא כְּשֶׁיָּרַד הַלַּיְלָה וְנִהְיָה חָשׁוּךְ - קִבַּלְתִּי כֹּחַ לֹא לְאַבֵּד תִּקְוָה. רָאִיתִי שֶׁאָבִי סוֹבֵב אֶת הַמְּכוֹנִית אֶל הַיָּם וְהֵאִיר בְּפָנָסָיו אֶת הַמַּיִם כְּדֵי לְחַפְּשֵׂנִי, אָז יָדַעְתִּי שֶׁהֵבִינוּ שֶׁאֲנִי זָקוּק לְעֶזְרָה. יָדַעְתִּי שֶׁדּוֹאֲגִים לִי וּמַתְחִילִים לְחַפֵּשׂ אוֹתִי". יְהוּדִי יָקָר! בֵּן שֶׁל מֶלֶךְ! אִם אַתָּה נִמְצָא בִּתְקוּפָה קָשָׁה, מִתְמוֹדֵד עִם צָרָה, עִם מַחֲלָה אוֹ עִם כָּל מוּעָקָה, עָלֶיךָ לִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁדּוֹאֵג לְךָ, מְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ וְשׁוֹמֵר עָלֶיךָ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר עָלֶיךָ בַּ"פָּנָסִים" שֶׁלּוֹ! רַק תָּרִים אֶת הַיָּדַיִם בִּתְפִלָּה וְתִצְעַק לְעֶזְרָתוֹ. אַל תִּתְיָאֵשׁ!! זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַיְשׁוּעָה! (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)