Otzarot-Article

הַסּוֹד שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף מֵהַמַּכֹּלֶת

"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" (ח-י) כָּתוּב בְּסֵפֶר "חֲרֵדִים": "מִצְוַת עֲשֵׂה לְבָרֵךְ אַחַר אֲכִילַת מָזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ". וְצָרִיךְ שֶׁיְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּנַחַת וּבְקוֹל רָם וּבְשִׂמְחַת הַלֵּב, כַּכָּתוּב "וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ" (רות ג-ז): וּפֵרְשׁוּ: "וַיִּיטַב לִבּוֹ" - שֶׁבֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן".

וְכָתוּב בְּסֵפֶר "הַחִנּוּךְ" שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹתָיו, שֶׁכָּל הַזָּהִיר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, מְזוֹנוֹתָיו מְצוּיִין לוֹ בְּכָבוֹד כָּל יָמָיו.

ר' יוֹסֵף הָיָה בַּעַל מַכֹּלֶת בִּירוּשָׁלַיִם. כָּל הַקּוֹנִים הִכִּירוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְיָדְעוּ שֶׁהוּא הָיָה אָדָם יָשָׁר וִירֵא שָׁמַיִם, אַךְ הָיְתָה מַעֲלָה אַחַת שֶׁאִפְיְנָה אוֹתוֹ: הוּא הָיָה מַקְפִּיד מְאֹד עַל כְּבוֹד הַלֶּחֶם.

בְּכָל בֹּקֶר, כְּשֶׁהִגִּיעָה לַמַּכֹּלֶת אַסְפָּקָה שֶׁל לְחָמִים, הוּא הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתָם וְשָׂם בְּאָרוֹן סָגוּר. פְּעָמִים רַבּוֹת נוֹפְלִים פֵּרוּרִים מִלְּחָמִים, אֲבָל לֹא בַּמַּכֹּלֶת שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף. הוּא הָיָה מַקְפִּיד הַקְפָּדָה יְתֵרָה עַל הַלֶּחֶם, לֹא הָיָה פֵּרוּר שֶׁחָמַק מִמֶּנּוּ, הוּא הָיָה שׁוֹמֵר עַל הַלֶּחֶם מִכָּל מִשְׁמָר. אֶת הַלֶּחֶם שֶׁנִּשְׁאַר, הָיָה מְאַחְסֵן בְּשַׂקִּית וְנוֹתֵן לַתַּרְנְגוֹלִים לֶאֱכֹל. הוּא גַּם הָיָה מְבַקֵּשׁ מִצִּבּוּר הַקּוֹנִים - שֶׁמִּי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לוֹ שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל לֶחֶם, שֶׁיַּעֲבִיר אוֹתָן אֵלָיו וְהוּא יְטַפֵּל בָּהֶן.

אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לֹא יָדְעוּ מָה הַסִּבָּה שֶׁרַבִּי יוֹסֵף כֹּה חָרֵד לִכְבוֹד הַלֶּחֶם, וּמַדּוּעַ הוּא מְיַקֵּר כָּל פֵּרוּר. הוּא תָּמִיד הָיָה אוֹמֵר לָאַבְרֵכִים: "אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה בְּנֵי אָדָם עֲנִיִּים, לָמָּה קָשֶׁה לָהֶם לְהִתְפַּרְנֵס? כִּי הֵם מְזַלְזְלִים בְּלֶחֶם. תַּקְפִּידוּ עַל כְּבוֹד הַלֶּחֶם וְתִזְכּוּ לְפַרְנָסָה בְּרֶוַח. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁכָּל הַזָּהִיר בְּפַת זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת, וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בְּפַת נִהְיָה, חָלִילָה, עָנִי".

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ אַבְרֵךְ חָדָשׁ לַשְּׁכוּנָה, שְׁמוֹ רַבִּי נַחוּם לֵיבּוֹבִיץ. רַבִּי נַחוּם הֶחְלִיט לְבָרֵר מָה הַסּוֹד שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף מֵהַמַּכֹּלֶת, וּמַדּוּעַ הוּא מַקְפִּיד כָּל כָּךְ עַל כְּבוֹד הַלֶּחֶם.

הוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הוּא הָלַךְ לַמַּכֹּלֶת וְעָרַךְ קְנִיָּה שֶׁל בֵּיצִים, חָלָב וְגַם לֶחֶם. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַקֻּפָּה, הִנִּיחַ אֶת הַמּוּצָרִים, וְאֶת הַלֶּחֶם הִנִּיחַ בִּקְצֵה הַדֶּלְפֵּק. הוּא הֵרִים אֶת שַׂקִּית הֶחָלָב, וּבְכַוָּנָה דָּחַף אֶת הַלֶּחֶם, וְהוּא נָפַל עַל הָרִצְפָּה. רַבִּי יוֹסֵף מִיָּד נִזְעַק וְאָמַר: "אוֹי! מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?! הַלֶּחֶם נָפַל!"

אָמַר לוֹ הָאַבְרֵךְ: "רַבִּי יוֹסֵף, מַה קָּרָה?! זֶה בְּסַךְ הַכֹּל לֶחֶם..."

אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵף: "בְּסַךְ הַכֹּל לֶחֶם?! אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה זֶּה לֶחֶם? תָּרִים אוֹתוֹ מִיָּד!"

אָמַר לוֹ רַבִּי נַחוּם לֵיבּוֹבִיץ: "רַבִּי יוֹסֵף, תַּגִּיד לִי, בֵּינֵינוּ, מָה הַסִּבָּה שֶׁאַתָּה כָּל כָּךְ זָהִיר בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַלֶּחֶם?"

אָמַר רַבִּי יוֹסֵף: "אִם אַתָּה הָיִיתָ מַכִּיר אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי, הָיִיתָ הַיּוֹם זָהִיר יוֹתֵר מִמֶּנִּי בִּכְבוֹד הַפַּת".

שָׁאַל רַבִּי נַחוּם בְּצִפִּיָּה: "מָה הַסִּפּוּר?"

הֵשִׁיב לוֹ רַב יוֹסֵף: "עַכְשָׁו זוֹ שָׁעָה רְגוּעָה, אֵין קוֹנִים רַבִּים, בּוֹא וַאֲסַפֵּר לְךָ".

וְכָךְ סִפֵּר רַבִּי יוֹסֵף בַּעַל הַמַּכֹּלֶת לָאַבְרֵךְ רַבִּי נַחוּם לֵיבּוֹבִיץ:

בִּשְׁנַת תרע"ו הָיָה רָעָב גָּדוֹל בִּירוּשָׁלַיִם. הָיָה זֶה בְּסוֹף זְמַן הַשִּׁלְטוֹן הַטּוּרְקִי, הַטּוּרְקִים אִבְּדוּ אֶת הַשְּׁלִיטָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יְרוּשָׁלַיִם עֲדַיִן הָיְתָה תַּחַת שְׁלִיטָה שֶׁל הַטּוּרְקִים, אַךְ הָיָה רָעָב נוֹרָא. אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הָרָעָב שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, אֲנָשִׁים פָּשׁוּט מֵתוּ מֵרָעָב, כִּפְשׁוּטוֹ.

בִּירוּשָׁלַיִם גָּרָה אָז מִשְׁפַּחַת טֶמְפְּלֶר. הַהוֹרִים נִפְטְרוּ וְנִשְׁאֲרוּ שְׁלוֹשׁ בָּנוֹת יְתוֹמוֹת - שׁוֹשַׁנָּה, רִבְקָה וְשׁוּלַמִּית.

שׁוֹשַׁנָּה, הַגְּדוֹלָה, עָבְדָה בַּצָּבָא הַטּוּרְקִי בִּתְפִירָה. הִיא תָּפְרָה מַדִּים לַחַיָּלִים, וְהָיְתָה מְפַרְנֶסֶת אֶת אַחְיוֹתֶיהָ בַּמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁקִּבְּלָה, וְהֶאֱכִילָה אוֹתָן בָּאֹכֶל שֶׁהֵבִיאָה מֵהַצָּבָא.

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד אִבֵּד הַצָּבָא הָעוֹתוֹמָנִי אֶת שְׁלִיטָתוֹ. כְּבָר לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּעוֹבְדִים רַבִּים, וּפִטְּרוּ אֶת שׁוֹשַׁנָּה. הַמַּצָּב בַּבַּיִת הֵחֵל לְהַחְמִיר. לֹא הָיָה אֹכֶל. שׁוּלַמִּית, הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה, נִהְיְתָה חוֹלָה וּנְפוּחָה מֵהָרָעָב. שׁוֹשַׁנָּה הָלְכָה לְחַפֵּשׂ אֹכֶל, אַךְ לֹא הָיָה אֹכֶל בַּנִּמְצָא. בֵּינְתַיִם, רָאֲתָה רִבְקָה אֶת אֲחוֹתָהּ שׁוּלַמִּית שׁוֹכֶבֶת עַל הָרִצְפָּה בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאֹד, וְלֹא יָדְעָה מַה תּוּכַל לְהָבִיא לָהּ. הִיא לָקְחָה סְמַרְטוּט, הִרְטִיבָה אוֹתוֹ בְּמַיִם וְדָחֲפָה לְפִיהָ, אַךְ זֶה לֹא עָזַר. הַמַּיִם נִכְנְסוּ פְּנִימָה, אַךְ הַגּוּף הָיָה רָעֵב, הַמַּיִם לֹא הָיוּ תַּחֲלִיף לְאֹכֶל.

בֵּינְתַיִם, הִמְשִׁיכָה שׁוֹשַׁנָּה לְחַפֵּשׂ אֹכֶל, אַךְ לֹא מָצְאָה אֲפִלּוּ פֵּרוּר. לְפֶתַע הִיא נִזְכְּרָה שֶׁיֵּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם מַאֲפִיָּה שֶׁסָּגְרוּ אוֹתָהּ לִפְנֵי זְמַן רַב, וְחָשְׁבָה לְעַצְמָהּ – 'אֵלֵךְ לְשָׁם, אוּלַי אֶמְצָא חֲתִיכַת פַּת'.

הִיא נִגְּשָׁה לַמַּאֲפִיָּה. לֹא הָיְתָה שָׁם נֶפֶשׁ חַיָּה, בַּעַל הַמַּאֲפִיָּה עָזַב כְּבָר מִזְּמַן. הִיא גִּשְּׁשָׁה בַּחֹשֶׁךְ וְהִתְחִילָה לְחַפֵּשׂ, פָּתְחָה כַּמָּה אֲרוֹנוֹת, וּלְפֶתַע הִבְחִינָה בְּכִכַּר לֶחֶם יָבֵשׁ מְאֹד. הִיא רָצָה לְבֵיתָהּ כְּשֶׁכִּכַּר הַלֶּחֶם בְּיָדָהּ, וְהִבְחִינָה בַּאֲחוֹתָהּ שׁוּלַמִּית שְׂרוּעָה עַל הָרִצְפָּה. הִיא לָקְחָה אֶת כִּכַּר הַלֶּחֶם, טָבְלָה אוֹתוֹ בְּמַיִם, רִכְּכָה אוֹתוֹ, וְהִכְנִיסָה חֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל לֶחֶם לְפִיהָ שֶׁל שׁוּלַמִּית.

בָּרֶגַע שֶׁשּׁוּלַמִּית טֶמְפְּלֶר טָעֲמָה אֶת טַעַם הַלֶּחֶם, הִיא הֵחֵלָּה לִלְעֹס אוֹתוֹ בְּחֻלְשָׁה וְלִבְלֹעַ. רוּחָהּ שָׁבָה אֵלֶיהָ וְחַיֶּיהָ נִצְּלוּ בְּדֶרֶךְ נֵס. לְאַט לְאַט הִיא הִבְרִיאָה וְשָׂרְדָה אֶת תְּקוּפַת הָרָעָב. לְיָמִים, הִיא הֵקִימָה בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל וְנוֹלַד לָהּ בֵּן, וּמִי זֶה אוֹתוֹ הַבֵּן? אֲנִי הוּא", אָמַר יוֹסֵף בַּעַל הַמַּכֹּלֶת, "אֲנִי בְּנָהּ שֶׁל שׁוּלַמִּית טֶמְפְּלֶר, שֶׁכִּמְעַט מֵתָה מֵרָעָב, וּמַה שֶּׁהִצִּיל אוֹתָהּ - הָיָה כִּכַּר לֶחֶם יָבֵשׁ".

אָמַר רַבִּי יוֹסֵף לָאַבְרֵךְ: "עַכְשָׁו אַתָּה מֵבִין לָמָּה אֲנִי מַעֲרִיךְ כָּל חֲתִיכַת לֶחֶם וְלֹא זוֹרֵק כְּלוּם? עַכְשָׁו אַתָּה מֵבִין לָמָּה אֲנִי חָס עַל כָּל פֵּרוּר לֶחֶם?"

ר' נַחוּם לֵיבּוֹבִיץ הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד, וְאָמַר לוֹ: "יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה לִשְׁאֹל אוֹתְךָ, רַבִּי יוֹסֵף. הֲרֵי הַגְּמָרָא אָמְרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁזָּהִיר בְּפַת, זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת, אָז אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה עֲדַיִן בַּעַל מַכֹּלֶת? הָיִיתָ צָרִיךְ לִהְיוֹת עָשִׁיר גָּדוֹל בִּזְכוּת הַזְּהִירוּת שֶׁלְּךָ בִּכְבוֹד הַפַּת!"

"וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁעָשִׁיר זֶה רַק מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּסֶף?! כָּתוּב 'אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ!'" חִיֵּךְ רַבִּי יוֹסֵף, וְהֵם נִפְרְדוּ לְשָׁלוֹם.

הַתְּשׁוּבָה לֹא הָיְתָה מַסְפֶּקֶת כָּל כָּךְ, וְהַשְּׁאֵלָה נִשְׁאֲרָה תְּלוּיָה בָּאֲוִיר. אֲבָל ה' לֹא הִשְׁאִיר אוֹתָהּ פְּתוּחָה זְמַן רַב.

בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ קָנָה רַבִּי יוֹסֵף כַּרְטִיס לוֹטוֹ, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהַיְחִידָה בְּחַיָּיו. הוּא כָּתַב שִׁשָּׁה מִסְפָּרִים, וְזָכָה בַּפְּרָס הָרִאשׁוֹן! הַמִּסְפָּרִים שֶׁלּוֹ עָלוּ בַּגּוֹרָל וְהוּא זָכָה לַעֲשִׁירוּת גְּדוֹלָה. מַדּוּעַ? כַּנִּרְאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא רָצָה שֶׁשְּׁאֵלָה כָּזוֹ תִּשָּׁאֵר פְּתוּחָה, רָצָה שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר שֶׁכָּל הַזָּהִיר בְּפַת זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת... (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	פנחס תש"ע
	לא להרחיק את הרשעים
	הַסּוֹד שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף מֵהַמַּכֹּלֶת "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" (ח-י) כָּתוּב בְּסֵפֶר "חֲרֵדִים": "מִצְוַת עֲשֵׂה לְבָרֵךְ אַחַר אֲכִילַת מָזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ". וְצָרִיךְ שֶׁיְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּנַחַת וּבְקוֹל רָם וּבְשִׂמְחַת הַלֵּב, כַּכָּתוּב "וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ" (רות ג-ז): וּפֵרְשׁוּ: "וַיִּיטַב לִבּוֹ" - שֶׁבֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן". וְכָתוּב בְּסֵפֶר "הַחִנּוּךְ" שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹתָיו, שֶׁכָּל הַזָּהִיר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, מְזוֹנוֹתָיו מְצוּיִין לוֹ בְּכָבוֹד כָּל יָמָיו. ר' יוֹסֵף הָיָה בַּעַל מַכֹּלֶת בִּירוּשָׁלַיִם. כָּל הַקּוֹנִים הִכִּירוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְיָדְעוּ שֶׁהוּא הָיָה אָדָם יָשָׁר וִירֵא שָׁמַיִם, אַךְ הָיְתָה מַעֲלָה אַחַת שֶׁאִפְיְנָה אוֹתוֹ: הוּא הָיָה מַקְפִּיד מְאֹד עַל כְּבוֹד הַלֶּחֶם. בְּכָל בֹּקֶר, כְּשֶׁהִגִּיעָה לַמַּכֹּלֶת אַסְפָּקָה שֶׁל לְחָמִים, הוּא הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתָם וְשָׂם בְּאָרוֹן סָגוּר. פְּעָמִים רַבּוֹת נוֹפְלִים פֵּרוּרִים מִלְּחָמִים, אֲבָל לֹא בַּמַּכֹּלֶת שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף. הוּא הָיָה מַקְפִּיד הַקְפָּדָה יְתֵרָה עַל הַלֶּחֶם, לֹא הָיָה פֵּרוּר שֶׁחָמַק מִמֶּנּוּ, הוּא הָיָה שׁוֹמֵר עַל הַלֶּחֶם מִכָּל מִשְׁמָר. אֶת הַלֶּחֶם שֶׁנִּשְׁאַר, הָיָה מְאַחְסֵן בְּשַׂקִּית וְנוֹתֵן לַתַּרְנְגוֹלִים לֶאֱכֹל. הוּא גַּם הָיָה מְבַקֵּשׁ מִצִּבּוּר הַקּוֹנִים - שֶׁמִּי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לוֹ שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל לֶחֶם, שֶׁיַּעֲבִיר אוֹתָן אֵלָיו וְהוּא יְטַפֵּל בָּהֶן. אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לֹא יָדְעוּ מָה הַסִּבָּה שֶׁרַבִּי יוֹסֵף כֹּה חָרֵד לִכְבוֹד הַלֶּחֶם, וּמַדּוּעַ הוּא מְיַקֵּר כָּל פֵּרוּר. הוּא תָּמִיד הָיָה אוֹמֵר לָאַבְרֵכִים: "אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה בְּנֵי אָדָם עֲנִיִּים, לָמָּה קָשֶׁה לָהֶם לְהִתְפַּרְנֵס? כִּי הֵם מְזַלְזְלִים בְּלֶחֶם. תַּקְפִּידוּ עַל כְּבוֹד הַלֶּחֶם וְתִזְכּוּ לְפַרְנָסָה בְּרֶוַח. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁכָּל הַזָּהִיר בְּפַת זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת, וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בְּפַת נִהְיָה, חָלִילָה, עָנִי". יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ אַבְרֵךְ חָדָשׁ לַשְּׁכוּנָה, שְׁמוֹ רַבִּי נַחוּם לֵיבּוֹבִיץ. רַבִּי נַחוּם הֶחְלִיט לְבָרֵר מָה הַסּוֹד שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף מֵהַמַּכֹּלֶת, וּמַדּוּעַ הוּא מַקְפִּיד כָּל כָּךְ עַל כְּבוֹד הַלֶּחֶם. הוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הוּא הָלַךְ לַמַּכֹּלֶת וְעָרַךְ קְנִיָּה שֶׁל בֵּיצִים, חָלָב וְגַם לֶחֶם. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַקֻּפָּה, הִנִּיחַ אֶת הַמּוּצָרִים, וְאֶת הַלֶּחֶם הִנִּיחַ בִּקְצֵה הַדֶּלְפֵּק. הוּא הֵרִים אֶת שַׂקִּית הֶחָלָב, וּבְכַוָּנָה דָּחַף אֶת הַלֶּחֶם, וְהוּא נָפַל עַל הָרִצְפָּה. רַבִּי יוֹסֵף מִיָּד נִזְעַק וְאָמַר: "אוֹי! מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?! הַלֶּחֶם נָפַל!" אָמַר לוֹ הָאַבְרֵךְ: "רַבִּי יוֹסֵף, מַה קָּרָה?! זֶה בְּסַךְ הַכֹּל לֶחֶם..." אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵף: "בְּסַךְ הַכֹּל לֶחֶם?! אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה זֶּה לֶחֶם? תָּרִים אוֹתוֹ מִיָּד!" אָמַר לוֹ רַבִּי נַחוּם לֵיבּוֹבִיץ: "רַבִּי יוֹסֵף, תַּגִּיד לִי, בֵּינֵינוּ, מָה הַסִּבָּה שֶׁאַתָּה כָּל כָּךְ זָהִיר בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַלֶּחֶם?" אָמַר רַבִּי יוֹסֵף: "אִם אַתָּה הָיִיתָ מַכִּיר אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי, הָיִיתָ הַיּוֹם זָהִיר יוֹתֵר מִמֶּנִּי בִּכְבוֹד הַפַּת". שָׁאַל רַבִּי נַחוּם בְּצִפִּיָּה: "מָה הַסִּפּוּר?" הֵשִׁיב לוֹ רַב יוֹסֵף: "עַכְשָׁו זוֹ שָׁעָה רְגוּעָה, אֵין קוֹנִים רַבִּים, בּוֹא וַאֲסַפֵּר לְךָ". וְכָךְ סִפֵּר רַבִּי יוֹסֵף בַּעַל הַמַּכֹּלֶת לָאַבְרֵךְ רַבִּי נַחוּם לֵיבּוֹבִיץ: בִּשְׁנַת תרע"ו הָיָה רָעָב גָּדוֹל בִּירוּשָׁלַיִם. הָיָה זֶה בְּסוֹף זְמַן הַשִּׁלְטוֹן הַטּוּרְקִי, הַטּוּרְקִים אִבְּדוּ אֶת הַשְּׁלִיטָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יְרוּשָׁלַיִם עֲדַיִן הָיְתָה תַּחַת שְׁלִיטָה שֶׁל הַטּוּרְקִים, אַךְ הָיָה רָעָב נוֹרָא. אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הָרָעָב שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, אֲנָשִׁים פָּשׁוּט מֵתוּ מֵרָעָב, כִּפְשׁוּטוֹ. בִּירוּשָׁלַיִם גָּרָה אָז מִשְׁפַּחַת טֶמְפְּלֶר. הַהוֹרִים נִפְטְרוּ וְנִשְׁאֲרוּ שְׁלוֹשׁ בָּנוֹת יְתוֹמוֹת - שׁוֹשַׁנָּה, רִבְקָה וְשׁוּלַמִּית. שׁוֹשַׁנָּה, הַגְּדוֹלָה, עָבְדָה בַּצָּבָא הַטּוּרְקִי בִּתְפִירָה. הִיא תָּפְרָה מַדִּים לַחַיָּלִים, וְהָיְתָה מְפַרְנֶסֶת אֶת אַחְיוֹתֶיהָ בַּמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁקִּבְּלָה, וְהֶאֱכִילָה אוֹתָן בָּאֹכֶל שֶׁהֵבִיאָה מֵהַצָּבָא. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד אִבֵּד הַצָּבָא הָעוֹתוֹמָנִי אֶת שְׁלִיטָתוֹ. כְּבָר לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּעוֹבְדִים רַבִּים, וּפִטְּרוּ אֶת שׁוֹשַׁנָּה. הַמַּצָּב בַּבַּיִת הֵחֵל לְהַחְמִיר. לֹא הָיָה אֹכֶל. שׁוּלַמִּית, הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה, נִהְיְתָה חוֹלָה וּנְפוּחָה מֵהָרָעָב. שׁוֹשַׁנָּה הָלְכָה לְחַפֵּשׂ אֹכֶל, אַךְ לֹא הָיָה אֹכֶל בַּנִּמְצָא. בֵּינְתַיִם, רָאֲתָה רִבְקָה אֶת אֲחוֹתָהּ שׁוּלַמִּית שׁוֹכֶבֶת עַל הָרִצְפָּה בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאֹד, וְלֹא יָדְעָה מַה תּוּכַל לְהָבִיא לָהּ. הִיא לָקְחָה סְמַרְטוּט, הִרְטִיבָה אוֹתוֹ בְּמַיִם וְדָחֲפָה לְפִיהָ, אַךְ זֶה לֹא עָזַר. הַמַּיִם נִכְנְסוּ פְּנִימָה, אַךְ הַגּוּף הָיָה רָעֵב, הַמַּיִם לֹא הָיוּ תַּחֲלִיף לְאֹכֶל. בֵּינְתַיִם, הִמְשִׁיכָה שׁוֹשַׁנָּה לְחַפֵּשׂ אֹכֶל, אַךְ לֹא מָצְאָה אֲפִלּוּ פֵּרוּר. לְפֶתַע הִיא נִזְכְּרָה שֶׁיֵּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם מַאֲפִיָּה שֶׁסָּגְרוּ אוֹתָהּ לִפְנֵי זְמַן רַב, וְחָשְׁבָה לְעַצְמָהּ – 'אֵלֵךְ לְשָׁם, אוּלַי אֶמְצָא חֲתִיכַת פַּת'. הִיא נִגְּשָׁה לַמַּאֲפִיָּה. לֹא הָיְתָה שָׁם נֶפֶשׁ חַיָּה, בַּעַל הַמַּאֲפִיָּה עָזַב כְּבָר מִזְּמַן. הִיא גִּשְּׁשָׁה בַּחֹשֶׁךְ וְהִתְחִילָה לְחַפֵּשׂ, פָּתְחָה כַּמָּה אֲרוֹנוֹת, וּלְפֶתַע הִבְחִינָה בְּכִכַּר לֶחֶם יָבֵשׁ מְאֹד. הִיא רָצָה לְבֵיתָהּ כְּשֶׁכִּכַּר הַלֶּחֶם בְּיָדָהּ, וְהִבְחִינָה בַּאֲחוֹתָהּ שׁוּלַמִּית שְׂרוּעָה עַל הָרִצְפָּה. הִיא לָקְחָה אֶת כִּכַּר הַלֶּחֶם, טָבְלָה אוֹתוֹ בְּמַיִם, רִכְּכָה אוֹתוֹ, וְהִכְנִיסָה חֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל לֶחֶם לְפִיהָ שֶׁל שׁוּלַמִּית. בָּרֶגַע שֶׁשּׁוּלַמִּית טֶמְפְּלֶר טָעֲמָה אֶת טַעַם הַלֶּחֶם, הִיא הֵחֵלָּה לִלְעֹס אוֹתוֹ בְּחֻלְשָׁה וְלִבְלֹעַ. רוּחָהּ שָׁבָה אֵלֶיהָ וְחַיֶּיהָ נִצְּלוּ בְּדֶרֶךְ נֵס. לְאַט לְאַט הִיא הִבְרִיאָה וְשָׂרְדָה אֶת תְּקוּפַת הָרָעָב. לְיָמִים, הִיא הֵקִימָה בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל וְנוֹלַד לָהּ בֵּן, וּמִי זֶה אוֹתוֹ הַבֵּן? אֲנִי הוּא", אָמַר יוֹסֵף בַּעַל הַמַּכֹּלֶת, "אֲנִי בְּנָהּ שֶׁל שׁוּלַמִּית טֶמְפְּלֶר, שֶׁכִּמְעַט מֵתָה מֵרָעָב, וּמַה שֶּׁהִצִּיל אוֹתָהּ - הָיָה כִּכַּר לֶחֶם יָבֵשׁ". אָמַר רַבִּי יוֹסֵף לָאַבְרֵךְ: "עַכְשָׁו אַתָּה מֵבִין לָמָּה אֲנִי מַעֲרִיךְ כָּל חֲתִיכַת לֶחֶם וְלֹא זוֹרֵק כְּלוּם? עַכְשָׁו אַתָּה מֵבִין לָמָּה אֲנִי חָס עַל כָּל פֵּרוּר לֶחֶם?" ר' נַחוּם לֵיבּוֹבִיץ הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד, וְאָמַר לוֹ: "יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה לִשְׁאֹל אוֹתְךָ, רַבִּי יוֹסֵף. הֲרֵי הַגְּמָרָא אָמְרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁזָּהִיר בְּפַת, זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת, אָז אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה עֲדַיִן בַּעַל מַכֹּלֶת? הָיִיתָ צָרִיךְ לִהְיוֹת עָשִׁיר גָּדוֹל בִּזְכוּת הַזְּהִירוּת שֶׁלְּךָ בִּכְבוֹד הַפַּת!" "וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁעָשִׁיר זֶה רַק מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּסֶף?! כָּתוּב 'אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ!'" חִיֵּךְ רַבִּי יוֹסֵף, וְהֵם נִפְרְדוּ לְשָׁלוֹם. הַתְּשׁוּבָה לֹא הָיְתָה מַסְפֶּקֶת כָּל כָּךְ, וְהַשְּׁאֵלָה נִשְׁאֲרָה תְּלוּיָה בָּאֲוִיר. אֲבָל ה' לֹא הִשְׁאִיר אוֹתָהּ פְּתוּחָה זְמַן רַב. בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ קָנָה רַבִּי יוֹסֵף כַּרְטִיס לוֹטוֹ, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהַיְחִידָה בְּחַיָּיו. הוּא כָּתַב שִׁשָּׁה מִסְפָּרִים, וְזָכָה בַּפְּרָס הָרִאשׁוֹן! הַמִּסְפָּרִים שֶׁלּוֹ עָלוּ בַּגּוֹרָל וְהוּא זָכָה לַעֲשִׁירוּת גְּדוֹלָה. מַדּוּעַ? כַּנִּרְאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא רָצָה שֶׁשְּׁאֵלָה כָּזוֹ תִּשָּׁאֵר פְּתוּחָה, רָצָה שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר שֶׁכָּל הַזָּהִיר בְּפַת זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת... (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)