Otzarot-Article

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם" (כד-ט) בִּדְרָשַׁת הִתְעוֹרְרוּת לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים: הִנֵּה מָצִינוּ, שֶׁבְּנוֹסָף לָאַזְהָרָה הַכְּלָלִית לִזְכֹּר אֶת כָּל מִצְווֹת ה' וְלַעֲשׂוֹתָם שֶׁבְּפָרָשַׁת צִיצִית, הִזְהִיר הַכָּתוּב בִּפְרָט עַל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, לִזְכֹּר אֲשֶׁר אֵרַע לְמִרְיָם.

וּמַדּוּעַ, כִּי עָלוּל הָאָדָם לַחְשֹׁב: אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה אַזְהָרוֹת עַל עִנְיַן הַדִּבּוּר, אַזְהָרָה עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים וְעַל הַלְבָּנַת פָּנִים, עַל רְכִילוּת וְעַל לָשׁוֹן הָרַע. אֲבָל הֲלֹא כְּנֶגְדָּן יֵשׁ לִי זְכֻיּוֹת רַבּוֹת שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹתֶיהָ, וְיָגֵנּוּ עָלַי שֶׁלֹּא תִּפְגַּע בִּי מִדַּת הַדִּין כִּי אִם לְעֵת מוֹעֵד לְכָל חַי.

לְפִיכָךְ הִזְהִיר הַכָּתוּב: "זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם", שֶׁהָיְתָה נְבִיאָה וַחֲשׁוּבָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ, שֶׁלְּכָל יִשְׂרָאֵל הָיָה מַיִם בִּזְכוּתָהּ כָּל אַרְבָּעִים הַשָּׁנָה (תַּעֲנִית ט.), וְלֹא הוֹעִילוּהָ כָּל זְכֻיּוֹתֶיהָ, וְנִתְפַּרְסְמָה לְבִזָּיוֹן וּכְלִמָּה בִּפְנֵי כֹּל. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אָדָם אַחֵר, שֶׁזְּכֻיּוֹתָיו כְּאַיִן מוּל מִרְיָם, שֶׁיּוּכַל לְהֵעָנֵשׁ מִיַּד וּבְכָל חֹמֶר הַדִּין.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים. הָאֶחָד נוֹדַע בְּכִנּוּיוֹ "הָעִלּוּי", כִּי הָיָה בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת וּמְפֻרְסָם לִתְהִלָּה בָּעִיר וּבִסְבִיבוֹתֶיהָ, וְהַשֵּׁנִי - לֹא נִכַּר בְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו וְהָיָה נַעַר כְּכָל הַנְּעָרִים. גָּבַהּ לִבּוֹ שֶׁל הָעִלּוּי בְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו וְזִלְזֵל בַּאֲנָשִׁים וְהֶעֱלָה אֶת חֲמָתָם. וּכְדֵי לְחַנְּכוֹ וּלְהַשְׁקִיט אֶת הַמְּרִיבָה סְטָרוֹ אָבִיו עַל לֶחְיוֹ לְעֵין כֹּל, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁמִּסְתַּיֵּג הוּא מִדַּרְכּוֹ, וְהִנִּיחַ בְּכָךְ אֶת דַּעְתָּם וְהַמְּרִיבָה שָׁכְכָה. לְמָחֳרָת הַיּוֹם רָאָה הָאָב שֶׁבְּנוֹ הַשֵּׁנִי מִתְקוֹטֵט אַף הוּא. נַעֲנָה וְאָמַר לוֹ: "הֲלֹא רָאִיתָ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי אֶמֶשׁ לְאָחִיךָ. וְלֹא נָשָׂאתִי פָּנָיו לַמְרוֹת שֶׁהוּא בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת וּמַנְחִיל לִי כָּבוֹד רַב. עִם זֹאת סָטַרְתִּי לוֹ בָּרַבִּים וּבִיַּשְׁתִּיו כְּדֵי לְהַשְׁקִיט אֶת הַמְּרִיבָה. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא אֲהַסֵס לְהַכּוֹתְךָ מַכָּה נִמְרֶצֶת אִם תְּלַבֶּה אֶת אֵשׁ הַמְּרִיבָה!..." (פְּתִיחַת זָכוֹר לְמִרְיָם)

	פנחס תש"ע
	'אתה יצרת' את פרשת פנחס
	"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם" (כד-ט) בִּדְרָשַׁת הִתְעוֹרְרוּת לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים: הִנֵּה מָצִינוּ, שֶׁבְּנוֹסָף לָאַזְהָרָה הַכְּלָלִית לִזְכֹּר אֶת כָּל מִצְווֹת ה' וְלַעֲשׂוֹתָם שֶׁבְּפָרָשַׁת צִיצִית, הִזְהִיר הַכָּתוּב בִּפְרָט עַל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, לִזְכֹּר אֲשֶׁר אֵרַע לְמִרְיָם. וּמַדּוּעַ, כִּי עָלוּל הָאָדָם לַחְשֹׁב: אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה אַזְהָרוֹת עַל עִנְיַן הַדִּבּוּר, אַזְהָרָה עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים וְעַל הַלְבָּנַת פָּנִים, עַל רְכִילוּת וְעַל לָשׁוֹן הָרַע. אֲבָל הֲלֹא כְּנֶגְדָּן יֵשׁ לִי זְכֻיּוֹת רַבּוֹת שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹתֶיהָ, וְיָגֵנּוּ עָלַי שֶׁלֹּא תִּפְגַּע בִּי מִדַּת הַדִּין כִּי אִם לְעֵת מוֹעֵד לְכָל חַי. לְפִיכָךְ הִזְהִיר הַכָּתוּב: "זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם", שֶׁהָיְתָה נְבִיאָה וַחֲשׁוּבָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ, שֶׁלְּכָל יִשְׂרָאֵל הָיָה מַיִם בִּזְכוּתָהּ כָּל אַרְבָּעִים הַשָּׁנָה (תַּעֲנִית ט.), וְלֹא הוֹעִילוּהָ כָּל זְכֻיּוֹתֶיהָ, וְנִתְפַּרְסְמָה לְבִזָּיוֹן וּכְלִמָּה בִּפְנֵי כֹּל. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אָדָם אַחֵר, שֶׁזְּכֻיּוֹתָיו כְּאַיִן מוּל מִרְיָם, שֶׁיּוּכַל לְהֵעָנֵשׁ מִיַּד וּבְכָל חֹמֶר הַדִּין. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים. הָאֶחָד נוֹדַע בְּכִנּוּיוֹ "הָעִלּוּי", כִּי הָיָה בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת וּמְפֻרְסָם לִתְהִלָּה בָּעִיר וּבִסְבִיבוֹתֶיהָ, וְהַשֵּׁנִי - לֹא נִכַּר בְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו וְהָיָה נַעַר כְּכָל הַנְּעָרִים. גָּבַהּ לִבּוֹ שֶׁל הָעִלּוּי בְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו וְזִלְזֵל בַּאֲנָשִׁים וְהֶעֱלָה אֶת חֲמָתָם. וּכְדֵי לְחַנְּכוֹ וּלְהַשְׁקִיט אֶת הַמְּרִיבָה סְטָרוֹ אָבִיו עַל לֶחְיוֹ לְעֵין כֹּל, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁמִּסְתַּיֵּג הוּא מִדַּרְכּוֹ, וְהִנִּיחַ בְּכָךְ אֶת דַּעְתָּם וְהַמְּרִיבָה שָׁכְכָה. לְמָחֳרָת הַיּוֹם רָאָה הָאָב שֶׁבְּנוֹ הַשֵּׁנִי מִתְקוֹטֵט אַף הוּא. נַעֲנָה וְאָמַר לוֹ: "הֲלֹא רָאִיתָ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי אֶמֶשׁ לְאָחִיךָ. וְלֹא נָשָׂאתִי פָּנָיו לַמְרוֹת שֶׁהוּא בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת וּמַנְחִיל לִי כָּבוֹד רַב. עִם זֹאת סָטַרְתִּי לוֹ בָּרַבִּים וּבִיַּשְׁתִּיו כְּדֵי לְהַשְׁקִיט אֶת הַמְּרִיבָה. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא אֲהַסֵס לְהַכּוֹתְךָ מַכָּה נִמְרֶצֶת אִם תְּלַבֶּה אֶת אֵשׁ הַמְּרִיבָה!..." (פְּתִיחַת זָכוֹר לְמִרְיָם)