Otzarot-Article

יְדוּעִים דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זַצַ"ל, שֶׁפַּרְעֹה מְסַמֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרַע וּמִצְרַיִם אֶת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת. וְאִלּוּ משֶׁה רַבֵּנוּ מְסַמֵּל אֶת הַנְּשָׁמָה, לְפִי שֶׁחִלֵּץ אוֹתָנוּ מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם וּמִתַּחַת יַד פַּרְעֹה. נִצְטַוִּינוּ, "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם", וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה - הֲכֵיצַד? וַהֲרֵי בְּמִצְרַיִם לֹא הָיִינוּ וְאֶת פַּרְעֹה לֹא הִכַּרְנוּ... אֶלָּא לְאוֹר דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם, שֶׁפַּרְעֹה וּמִצְרַיִם הֵם סֵמֶל לַיֵּצֶר הָרַע וְלַמִּדּוֹת הָרָעוֹת - הֲרֵי אָנוּ מַכִּירִים אֶת פַּרְעֹה הֵיטֵב...

אִם כֵּן, שְׁאֵלָה אַחֶרֶת עוֹלָה וְעוֹמֶדֶת: אֵיךְ אֶפְשָׁר לְצַיֵּן אֶת הַיְּצִיאָה מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה, הוּא הַיֵּצֶר הָרַע, וְכִי מִי מֵאִתָּנוּ יָצָא מִתַּחַת יַד הַיֵּצֶר הָרַע? אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְיַמֵּר לוֹמַר כָּךְ וּמִי יוּכַל לְהָעִיד בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּצָא מֵהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת?!

וְהַתְּשׁוּבָה הִיא: כֻּלָּנוּ! שֶׁהֲרֵי הַיֵּצֶר הָרַע מְבַקֵּשׁ לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בְּכָל שַׁסַ"ה הָעֲבֵרוֹת, וּלְמָנְעוֹ מִכָּל רַמַ"ח הַמִּצְווֹת. וְאָנוּ, נָכוֹן שֶׁאֵינֶנּוּ מֻשְׁלָמִים, אֲבָל יֵשׁ מִצְווֹת רַבּוֹת אוֹתָן אָנוּ מְקַיְּמִים, וַעֲבֵרוֹת רַבּוֹת שֶׁאֵין אָנוּ עוֹבְרִים. וּבְכֵן, בְּאוֹתָם מִגְזָרִים וּבְאוֹתָם תְּחוּמִים, כְּבָר יָצָאנוּ מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה! אָמְנָם עוֹד לְפָנֵינוּ עֲבוֹדָה רַבָּה, וּבִרְצוֹת ה' נַעֲלֶה דַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה, אֲבָל אַל לָנוּ לְהִתְעַלֵּם מִן "הַיֵּשׁ", מִמַּה שֶׁכְּבָר הִשַּׂגְנוּ. וְכֵן הַדָּבָר גַּם בְּשֶׁטַח הַמִּדּוֹת. "הָאָדָם נִפְעָל כְּפִי פְּעֻלּוֹתָיו", וּבְכָל מַעֲשֵׂה חֶסֶד, בְּכָל בְּלִימַת כַּעַס, בְּכָל הִתְגַּבְּרוּת עַל עַצְלוּת וְהַרְחָקַת רֹעַ וַחֲסִימַת הַפֶּה מִדִּבּוּרִים אֲסוּרִים, נֶחְלָצִים אָנוּ בְּמִדַּת מָה מֵאוֹתָן מִדּוֹת רָעוֹת - וְיוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם!

אוּלַם, יַחַד עִם זֹאת, אָסוּר לָנוּ לְהִתָּפֵס לְשַׁאֲנַנּוּת. בַּל נַחְשֹׁב שֶׁמַּה שֶּׁכְּבָר הִשַּׂגְנוּ מֻבְטָח וְכִבְיָכוֹל אָנוּ חֲסִינִים מִפְּנֵי מִתְקֶפֶת נֶגֶד. הֲלֹא גַּם זֹאת רָאִינוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם: אַף שֶׁקִּבְּלוּ עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, אַף שֶׁפַּרְעֹה בְּעַצְמוֹ שִׁלַּח אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם, בְּכָל זֹאת, נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ, גִּיֵּס אֶת כָּל חֵילוֹ וְיָצָא לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁפַּרְעֹה אֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ. הַלְוַאי וְהָיִינוּ לוֹמְדִים דְּבֵקוּת בַּמְּשִׂימָה מֵהַיֵּצֶר הָרַע...

בְּרֵאשִׁית יְמֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל, צַדִּיק וְקָדוֹשׁ, שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק שְׁמוֹ. בְּיָמָיו נַעֲשׂוּ נִסִּים כַּבִּירִים. עִם פְּטִירָתוֹ, בִּקֵּשׁ שֶׁבְּנוֹ הַצָּעִיר חוֹנְיוֹ יְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ. הָיְתָה זוֹ חֲוָיָה עִילָאִית וְהִזְדַּכְּכוּת רוּחָנִית לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, מִלְּבַד הַכָּבוֹד וְהַפַּרְנָסָה. רוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת גַּם יַחַד הֻגְּשׁוּ לְחוֹנְיוֹ עַל מַגָּשׁ שֶׁל כֶּסֶף.

וְהוּא - דָּחָה אֶת הַהַצָּעָה, מֵאֵן לְקַיֵּם אֶת צַוָּאַת אָבִיו. מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ אָח הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בִּשְׁנָתַיִם וָחֵצִי... אֵלּוּ מִדּוֹת נַעֲלוֹת! אֵיזוֹ עֲנָוָה, אֵיזוֹ הַקְרָבָה, אֵיזֶה כָּבוֹד לָאָח הַמְּבֻגָּר!

אָמַר חוֹנְיוֹ לְאָחִיו: "בּוֹא וַאֲלַמֵּד אוֹתְךָ אֵיךְ עוֹבְדִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ".

אָמַר לוֹ אָחִיו: "כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר, אֶעֱשֶׂה. אַתָּה הַמְּלֻמָּד מִבֵּינֵינוּ!"

לְקָחוֹ חוֹנְיוֹ, וְהִלְבִּישׁוֹ בִּגְדֵי אִשָּׁה... חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ. בִּקְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים לַהֲרֹג אֶת אֲחִי חוֹנְיוֹ, אַךְ אָמַר לָהֶם: "חוֹנְיוֹ הִלְבִּישַׁנִי כָּךְ". נִכָּרִים הָיוּ דִּבְרֵי אֱמֶת, וּבִקְשׁוּ לַהֲרֹג אֶת חוֹנְיוֹ. בָּרַח לְמִצְרַיִם, בָּנָה שָׁם מִקְדָּשׁ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעָבְדוּ בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה (מְנָחוֹת קט:).

וְיֵשׁ לְהָבִין מַה קָּרָה כָּאן? הֲרֵי הִצִּיעוּ אֶת הַמִּשְׂרָה לְחוֹנְיוֹ וְהוּא מְסָרָהּ לְאָחִיו מֵרְצוֹנוֹ. מַדּוּעַ הִתְקַלֵּס בּוֹ לְבַסּוֹף וְכִמְעַט הֵבִיא לַהֲרִיגָתוֹ? וְיוֹתֵר מִכָּךְ, הֵמִיט חֶרְפַּת עוֹלָם וְדֵרָאוֹן עַל רֹאשׁוֹ שֶׁלּוֹ. מַה קּוֹרֶה כָּאן??!

אָמַר רַבֵּנוּ יְרוּחָם מִמִּיר זַצַ"ל: לְכַתְּחִלָּה, הָיָה חוֹנְיוֹ אָדָם בַּעַל שִׁעוּר קוֹמָה, עֻבְדָּה הִיא שֶׁאָבִיו הַצַּדִּיק בָּחַר בּוֹ לַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה. וְהוּא כֹּה רָצָה לִהְיוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל! הֵן זוֹ הַפִּסְגָּה הָרוּחָנִית אֵלֶיהָ יָכוֹל הַכֹּהֵן לְהַגִּיעַ. בְּהִתְפָּרְצוּת שֶׁל רֶגֶשׁ טָהוֹר וְזַךְ, וִתֵּר עַל הַתַּפְקִיד לְאָחִיו הַבְּכוֹר, אַךְ הִתְעַלֵּם מִנְּקֻדָּה אַחַת, מִגּוֹרֵם אֶחָד: הוּא שָׁכַח מִקִּיּוּמוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע הֶחָבוּי בָּאָדָם, שֶׁאִם דָּחֲקוּ אוֹתוֹ, הֲרֵי הוּא כִּקְפִיץ דָּרוּךְ, הַמְצַפֶּה לְהִזְדַּמְּנוּת לְהִתְפָּרֵץ וּלְהַשְׁחִית. כֵּיוָן שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת הַטְּמוּנוֹת בְּחֻבּוֹ, הֲרֵי גַּם אִם דִּכְּאָן כְּלַפֵּי חוּץ, עוֹדָן קַיָּמוֹת וְאוֹרְבוֹת וְתוֹסְסוֹת בִּפְנִים.

רָצָה חוֹנְיוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְדָחַק אֶת רְצוֹנוֹ, לְפִיכָךְ הִתְפָּרֵץ הָרָצוֹן הַזֶּה, וּבַצּוּרָה הַמְכֹעֶרֶת בְּיוֹתֵר.

אִלּוּ הָיָה חוֹנְיוֹ מוּדָע לְכָךְ וְעוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר, יִתָּכֵן שֶׁהַכֹּל הָיָה מִתְפַּתֵּחַ בְּאֹפֶן אַחֵר. וְאִם בָּאֲרָזִים עֲלוּלָה לִפּוֹל שַׁלְהֶבֶת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁחַיָּבִים אָנוּ לִהְיוֹת מוּדָעִים לִתְכוּנָה זֹאת וְלֹא לִהְיוֹת שַׁאֲנָנִים.

נִהְיֶה מוּדָעִים לְכָךְ שֶׁגַּם אִם "יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם" בִּתְחוּמִים מְסֻיָּמִים; גַּם אִם יָצָאנוּ מִתַּחַת יַד יִצְרֵנוּ - הוּא 'פַּרְעֹה' - עָלוּל הוּא לְגַיֵּס אֶת עַמּוֹ וְלִרְדֹּף אַחֲרֵינוּ... וְכַאֲשֶׁר הַיֵּצֶר מְגַיֵּס אֶת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת, זֶה כְּבָר שִׁלּוּב קַטְלָנִי!

מִשּׁוּם כָּךְ, בְּחַג זֶה, הַמְסַמֵּל אֶת הַיְּצִיאָה לְחֵרוּת רוּחָנִית מִתַּחַת יַד "מִצְרַיִם", אָנוּ אוֹכְלִים מַצָּה. חֲזַ"ל אוֹמְרִים שֶׁהֶחָמֵץ מְסַמֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרַע (בְּרָכוֹת יז.), וְהַמַּצָּה הִיא עִסָּה שֶׁעָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר שֶׁלֹּא תַּחֲמִיץ: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת" (שְׁמוֹת יב-יז), לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר. לֹא רַק כְּדֵי לְהַבְטִיחַ נִצְחוֹנוֹת נוֹסָפִים אֶלָּא גַּם כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַקַּיָּם, וּכְדֵי לִמְנֹעַ מִתְקֶפֶת-נֶגֶד מִצַּד הַשּׂוֹנֵא. וְאָנוּ מַמְשִׁיכִים לָחֹג בְּרֶצֶף עַד לְיוֹם קְרִיעַת יַם סוּף, שָׁם טָבַע הַשּׂוֹנֵא בְּאֹפֶן סוֹפִי.

וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מב.) שֶׁפַּרְעֹה נֶחֱלַץ מִבֵּין הַמֵּתִים וְעָלָה מִן הַיָּם. חָבוּל, מֻכֵּה, חֲסַר גְּיָסוֹת - אַךְ חַי... (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	פנחס תש"ע
	'אתה יצרת' את פרשת פנחס
	רַבִּים שָׁאֲלוּ, מַה תְּשׁוּבָה הִיא זוֹ עַל שְׁאֵלַת הַבֵּן הֶחָכָם יְדוּעִים דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זַצַ"ל, שֶׁפַּרְעֹה מְסַמֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרַע וּמִצְרַיִם אֶת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת. וְאִלּוּ משֶׁה רַבֵּנוּ מְסַמֵּל אֶת הַנְּשָׁמָה, לְפִי שֶׁחִלֵּץ אוֹתָנוּ מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם וּמִתַּחַת יַד פַּרְעֹה. נִצְטַוִּינוּ, "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם", וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה - הֲכֵיצַד? וַהֲרֵי בְּמִצְרַיִם לֹא הָיִינוּ וְאֶת פַּרְעֹה לֹא הִכַּרְנוּ... אֶלָּא לְאוֹר דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם, שֶׁפַּרְעֹה וּמִצְרַיִם הֵם סֵמֶל לַיֵּצֶר הָרַע וְלַמִּדּוֹת הָרָעוֹת - הֲרֵי אָנוּ מַכִּירִים אֶת פַּרְעֹה הֵיטֵב... אִם כֵּן, שְׁאֵלָה אַחֶרֶת עוֹלָה וְעוֹמֶדֶת: אֵיךְ אֶפְשָׁר לְצַיֵּן אֶת הַיְּצִיאָה מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה, הוּא הַיֵּצֶר הָרַע, וְכִי מִי מֵאִתָּנוּ יָצָא מִתַּחַת יַד הַיֵּצֶר הָרַע? אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְיַמֵּר לוֹמַר כָּךְ וּמִי יוּכַל לְהָעִיד בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּצָא מֵהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת?! וְהַתְּשׁוּבָה הִיא: כֻּלָּנוּ! שֶׁהֲרֵי הַיֵּצֶר הָרַע מְבַקֵּשׁ לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בְּכָל שַׁסַ"ה הָעֲבֵרוֹת, וּלְמָנְעוֹ מִכָּל רַמַ"ח הַמִּצְווֹת. וְאָנוּ, נָכוֹן שֶׁאֵינֶנּוּ מֻשְׁלָמִים, אֲבָל יֵשׁ מִצְווֹת רַבּוֹת אוֹתָן אָנוּ מְקַיְּמִים, וַעֲבֵרוֹת רַבּוֹת שֶׁאֵין אָנוּ עוֹבְרִים. וּבְכֵן, בְּאוֹתָם מִגְזָרִים וּבְאוֹתָם תְּחוּמִים, כְּבָר יָצָאנוּ מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה! אָמְנָם עוֹד לְפָנֵינוּ עֲבוֹדָה רַבָּה, וּבִרְצוֹת ה' נַעֲלֶה דַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה, אֲבָל אַל לָנוּ לְהִתְעַלֵּם מִן "הַיֵּשׁ", מִמַּה שֶׁכְּבָר הִשַּׂגְנוּ. וְכֵן הַדָּבָר גַּם בְּשֶׁטַח הַמִּדּוֹת. "הָאָדָם נִפְעָל כְּפִי פְּעֻלּוֹתָיו", וּבְכָל מַעֲשֵׂה חֶסֶד, בְּכָל בְּלִימַת כַּעַס, בְּכָל הִתְגַּבְּרוּת עַל עַצְלוּת וְהַרְחָקַת רֹעַ וַחֲסִימַת הַפֶּה מִדִּבּוּרִים אֲסוּרִים, נֶחְלָצִים אָנוּ בְּמִדַּת מָה מֵאוֹתָן מִדּוֹת רָעוֹת - וְיוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם! אוּלַם, יַחַד עִם זֹאת, אָסוּר לָנוּ לְהִתָּפֵס לְשַׁאֲנַנּוּת. בַּל נַחְשֹׁב שֶׁמַּה שֶּׁכְּבָר הִשַּׂגְנוּ מֻבְטָח וְכִבְיָכוֹל אָנוּ חֲסִינִים מִפְּנֵי מִתְקֶפֶת נֶגֶד. הֲלֹא גַּם זֹאת רָאִינוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם: אַף שֶׁקִּבְּלוּ עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, אַף שֶׁפַּרְעֹה בְּעַצְמוֹ שִׁלַּח אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם, בְּכָל זֹאת, נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ, גִּיֵּס אֶת כָּל חֵילוֹ וְיָצָא לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁפַּרְעֹה אֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ. הַלְוַאי וְהָיִינוּ לוֹמְדִים דְּבֵקוּת בַּמְּשִׂימָה מֵהַיֵּצֶר הָרַע... בְּרֵאשִׁית יְמֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל, צַדִּיק וְקָדוֹשׁ, שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק שְׁמוֹ. בְּיָמָיו נַעֲשׂוּ נִסִּים כַּבִּירִים. עִם פְּטִירָתוֹ, בִּקֵּשׁ שֶׁבְּנוֹ הַצָּעִיר חוֹנְיוֹ יְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ. הָיְתָה זוֹ חֲוָיָה עִילָאִית וְהִזְדַּכְּכוּת רוּחָנִית לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, מִלְּבַד הַכָּבוֹד וְהַפַּרְנָסָה. רוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת גַּם יַחַד הֻגְּשׁוּ לְחוֹנְיוֹ עַל מַגָּשׁ שֶׁל כֶּסֶף. וְהוּא - דָּחָה אֶת הַהַצָּעָה, מֵאֵן לְקַיֵּם אֶת צַוָּאַת אָבִיו. מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ אָח הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בִּשְׁנָתַיִם וָחֵצִי... אֵלּוּ מִדּוֹת נַעֲלוֹת! אֵיזוֹ עֲנָוָה, אֵיזוֹ הַקְרָבָה, אֵיזֶה כָּבוֹד לָאָח הַמְּבֻגָּר! אָמַר חוֹנְיוֹ לְאָחִיו: "בּוֹא וַאֲלַמֵּד אוֹתְךָ אֵיךְ עוֹבְדִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ". אָמַר לוֹ אָחִיו: "כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר, אֶעֱשֶׂה. אַתָּה הַמְּלֻמָּד מִבֵּינֵינוּ!" לְקָחוֹ חוֹנְיוֹ, וְהִלְבִּישׁוֹ בִּגְדֵי אִשָּׁה... חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ. בִּקְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים לַהֲרֹג אֶת אֲחִי חוֹנְיוֹ, אַךְ אָמַר לָהֶם: "חוֹנְיוֹ הִלְבִּישַׁנִי כָּךְ". נִכָּרִים הָיוּ דִּבְרֵי אֱמֶת, וּבִקְשׁוּ לַהֲרֹג אֶת חוֹנְיוֹ. בָּרַח לְמִצְרַיִם, בָּנָה שָׁם מִקְדָּשׁ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעָבְדוּ בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה (מְנָחוֹת קט:). וְיֵשׁ לְהָבִין מַה קָּרָה כָּאן? הֲרֵי הִצִּיעוּ אֶת הַמִּשְׂרָה לְחוֹנְיוֹ וְהוּא מְסָרָהּ לְאָחִיו מֵרְצוֹנוֹ. מַדּוּעַ הִתְקַלֵּס בּוֹ לְבַסּוֹף וְכִמְעַט הֵבִיא לַהֲרִיגָתוֹ? וְיוֹתֵר מִכָּךְ, הֵמִיט חֶרְפַּת עוֹלָם וְדֵרָאוֹן עַל רֹאשׁוֹ שֶׁלּוֹ. מַה קּוֹרֶה כָּאן??! אָמַר רַבֵּנוּ יְרוּחָם מִמִּיר זַצַ"ל: לְכַתְּחִלָּה, הָיָה חוֹנְיוֹ אָדָם בַּעַל שִׁעוּר קוֹמָה, עֻבְדָּה הִיא שֶׁאָבִיו הַצַּדִּיק בָּחַר בּוֹ לַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה. וְהוּא כֹּה רָצָה לִהְיוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל! הֵן זוֹ הַפִּסְגָּה הָרוּחָנִית אֵלֶיהָ יָכוֹל הַכֹּהֵן לְהַגִּיעַ. בְּהִתְפָּרְצוּת שֶׁל רֶגֶשׁ טָהוֹר וְזַךְ, וִתֵּר עַל הַתַּפְקִיד לְאָחִיו הַבְּכוֹר, אַךְ הִתְעַלֵּם מִנְּקֻדָּה אַחַת, מִגּוֹרֵם אֶחָד: הוּא שָׁכַח מִקִּיּוּמוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע הֶחָבוּי בָּאָדָם, שֶׁאִם דָּחֲקוּ אוֹתוֹ, הֲרֵי הוּא כִּקְפִיץ דָּרוּךְ, הַמְצַפֶּה לְהִזְדַּמְּנוּת לְהִתְפָּרֵץ וּלְהַשְׁחִית. כֵּיוָן שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת הַטְּמוּנוֹת בְּחֻבּוֹ, הֲרֵי גַּם אִם דִּכְּאָן כְּלַפֵּי חוּץ, עוֹדָן קַיָּמוֹת וְאוֹרְבוֹת וְתוֹסְסוֹת בִּפְנִים. רָצָה חוֹנְיוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְדָחַק אֶת רְצוֹנוֹ, לְפִיכָךְ הִתְפָּרֵץ הָרָצוֹן הַזֶּה, וּבַצּוּרָה הַמְכֹעֶרֶת בְּיוֹתֵר. אִלּוּ הָיָה חוֹנְיוֹ מוּדָע לְכָךְ וְעוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר, יִתָּכֵן שֶׁהַכֹּל הָיָה מִתְפַּתֵּחַ בְּאֹפֶן אַחֵר. וְאִם בָּאֲרָזִים עֲלוּלָה לִפּוֹל שַׁלְהֶבֶת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁחַיָּבִים אָנוּ לִהְיוֹת מוּדָעִים לִתְכוּנָה זֹאת וְלֹא לִהְיוֹת שַׁאֲנָנִים. נִהְיֶה מוּדָעִים לְכָךְ שֶׁגַּם אִם "יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם" בִּתְחוּמִים מְסֻיָּמִים; גַּם אִם יָצָאנוּ מִתַּחַת יַד יִצְרֵנוּ - הוּא 'פַּרְעֹה' - עָלוּל הוּא לְגַיֵּס אֶת עַמּוֹ וְלִרְדֹּף אַחֲרֵינוּ... וְכַאֲשֶׁר הַיֵּצֶר מְגַיֵּס אֶת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת, זֶה כְּבָר שִׁלּוּב קַטְלָנִי! מִשּׁוּם כָּךְ, בְּחַג זֶה, הַמְסַמֵּל אֶת הַיְּצִיאָה לְחֵרוּת רוּחָנִית מִתַּחַת יַד "מִצְרַיִם", אָנוּ אוֹכְלִים מַצָּה. חֲזַ"ל אוֹמְרִים שֶׁהֶחָמֵץ מְסַמֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרַע (בְּרָכוֹת יז.), וְהַמַּצָּה הִיא עִסָּה שֶׁעָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר שֶׁלֹּא תַּחֲמִיץ: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת" (שְׁמוֹת יב-יז), לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר. לֹא רַק כְּדֵי לְהַבְטִיחַ נִצְחוֹנוֹת נוֹסָפִים אֶלָּא גַּם כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַקַּיָּם, וּכְדֵי לִמְנֹעַ מִתְקֶפֶת-נֶגֶד מִצַּד הַשּׂוֹנֵא. וְאָנוּ מַמְשִׁיכִים לָחֹג בְּרֶצֶף עַד לְיוֹם קְרִיעַת יַם סוּף, שָׁם טָבַע הַשּׂוֹנֵא בְּאֹפֶן סוֹפִי. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מב.) שֶׁפַּרְעֹה נֶחֱלַץ מִבֵּין הַמֵּתִים וְעָלָה מִן הַיָּם. חָבוּל, מֻכֵּה, חֲסַר גְּיָסוֹת - אַךְ חַי... (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)