Otzarot-Article

"לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד... חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" (כז-כ) הַאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ תָּמַהּ: אֵיךְ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲלוֹת אֶת נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה בַּצִּוּוּי שֶׁל "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם"? הֲרֵי וַדַּאי גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ שֶׁעָתִיד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְהֵחָרֵב? וּכְבָר כָּתַב בְּתוֹרָתוֹ "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" (וַיִּקְרָא כו-לא)?

מְבָאֵר הַאַלְשֵׁיךְ, שֶׁכָּל פְּעֻלָּה רוּחָנִית אֵינָהּ בְּטֵלָה וְרִשּׁוּמָהּ קַיָּם לָנֶצַח. רִשּׁוּמָהּ שֶׁל הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה – מַבְטִיחַ הַפָּסוּק – יִשָּׁאֵר "לְדֹרֹתָם"...

בִּתְקוּפַת קוּם הַמְּדִינָה כִּהֵן כְּשַׂר הַחִנּוּךְ מַר זַלְמָן אָרָן, שֶׁהָיָה מִמְּקֹרָבָיו וּמַעֲרִיצָיו שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה דְּאָז.

בְּיוֹם שֵׁנִי א' בְּחֶשְׁוָן תשי"ג הִתְקַיְּמָה פְּגִישָׁתוֹ הַיְדוּעָה שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה עִם הַחֲזוֹן אִישׁ בְּעִנְיַן גִּיּוּס בָּנוֹת. הַמִּפְגָּשׁ הוֹתִיר רֹשֶׁם כַּבִּיר עַל בֶּן גּוּרְיוֹן, שֶׁהִתְפַּעֵל עֲמֻקּוֹת מֵאִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ. כְּשֶׁשָּׁב מֵהַפְּגִישָׁה שָׂח לַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב זַלְמָן אָרָן אֶת הִתְפַּעֲמוּתוֹ מִגַּדְלוּתוֹ שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ, וְצִיֵּן בְּכֵנוּת כִּי רָאָה בּוֹ דְּמוּת בַּעֲלַת שִׁעוּר קוֹמָה וְהַנְהָגָה מְיֻחֶדֶת.

שָׁמַע זֹאת שַׂר הַחִנּוּךְ, וּכְשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ, שִׁתֵּף אֶת אִשְׁתּוֹ בַּדְּבָרִים. אֵשֶׁת הַשַּׂר, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת מִצְווֹת, שָׁמְרָה עַל כַּמָּה סַמְמָנִים שֶׁל מָסֹרֶת יְהוּדִית וְהִקְפִּידָה עַל הַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת. בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת הָיְתָה מִתְפַּלֶּלֶת עַל בָּנֶיהָ שֶׁיִּהְיוּ מֻצְלָחִים כְּמוֹ... בֶּן גּוּרְיוֹן, הָאִישׁ שֶׁהָיָה מָעֳרָךְ עַל יְדֵי בַּעְלָהּ.

עַתָּה, מִשֶּׁשָּׁמְעָה כִּי בֶּן גּוּרְיוֹן מִתְפַּעֵל כָּל כָּךְ מֵהַחֲזוֹן אִישׁ, חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ: "אִם כָּךְ, הֲרֵי שֶׁהַחֲזוֹן אִישׁ יוֹתֵר מֻצְלָח מִבֶּן גּוּרְיוֹן. אֶתְפַּלֵּל אֵפוֹא שֶׁיִּהְיוּ בָּנַי כְּמוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ!" אָמְרָה וְכָךְ עָשְׂתָה, וּמֵאוֹתָהּ שַׁבָּת הִתְפַּלְּלָה מֵעֹמֶק לִבָּה שֶׁיִּהְיוּ בָּנֶיהָ כְּמוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ.

תְּפִלּוֹתֶיהָ פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָן, וּלְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת נֶכְדָּהּ, שֶׁשְּׁמוֹ ר' בָּרוּךְ הַיְמַן, שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהִנּוֹ כַּיּוֹם אַבְרֵךְ מִן הַמִּנְיָן אֲשֶׁר מֵשִׁיב רַבִּים מֵעָווֹן.

לְמֵדִים אָנוּ מִכָּאן עַד כַּמָּה גָּדוֹל כּוֹחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה. לֹא מְשַׁנֶּה בִּגְלַל אֵיזוֹ סִבָּה אָנוּ מִתְפַּלְּלִים, גַּם אִם הַתְּפִלָּה מֵחֲמַת צָרָה וְצוּקָה, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא הֲבָנָה וִידִיעָה פּוֹעֶלֶת הִיא אֶת פְּעֻלָּתָהּ, וּבִתְנַאי שֶׁנִּרְצֶה לְהִתְפַּלֵּל. וְלִפְעָמִים מִן הַשָּׁמַיִם גּוֹרְמִים לָנוּ שֶׁנִּתְפַּלֵּל, וּכְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בַּסַּבָּא וְנֶכְדּוֹ.

מְסַפְּרִים עַל סַבָּא שֶׁהָיָה כּוֹתֵב מִכְתָּבִים כָּל שָׁבוּעַ לְנֶכְדּוֹ שֶׁגָּר בְּחוּ"ל. חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים וּמִסְפָּר רַב שֶׁל מִכְתָּבִים, וְהַנֶּכֶד אֲפִלּוּ לֹא מֵגִיב וְלֹא מִתְיַחֵס, כְּלוּם. הֶחְלִיט הַסַּבָּא לִכְתֹּב עוֹד מִכְתָּב רָגִיל, אֲבָל בְּשׁוּלֵי הַמִּכְתָּב הוּא הוֹסִיף "צֵרַפְתִּי לְךָ 100 דּוֹלָר כְּמַתָּנָה". וְהוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הַמִּכְתָּב, כַּמּוּבָן בְּלִי הַכֶּסֶף...

הַנֶּכֶד קִבֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וְלֹא מָצָא אֶת הַכֶּסֶף...

כַּצָּפוּי, תּוֹךְ כַּמָּה יָמִים הַסַּבָּא קִבֵּל מִכְתָּב חוֹזֵר בְּדֹאַר מָהִיר: "מַמָּשׁ טוֹב לִי כָּאן. הַחֲבֵרִים טוֹבִים וְנֶחְמָדִים, גַּם הָעֲבוֹדָה שֶׁהִתְחַלְתִּי מְצֻיֶּנֶת. בְּקִצּוּר, הַכֹּל טוֹב... דֶּרֶךְ אַגַּב, שָׁכַחְתָּ לְצָרֵף אֶת הַכֶּסֶף לַמִּכְתָּב. אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאוֹד, נֶכְדְּךָ הַיָּקָר"...

גַּם אֲנַחְנוּ מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ אוֹתוֹ נֶכֶד. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹכְחִים מִבּוֹרֵא עוֹלָם - הוּא שׁוֹלֵחַ לָנוּ תִּזְכּוֹרוֹת כְּדֵי שֶׁנָּגִיב לוֹ, כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת תְּשׂוּמַת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ. הַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ הָאִישִׁית. לִפְעָמִים בּוֹרֵא עוֹלָם לוֹקֵחַ לָנוּ מַשֶּׁהוּ, גּוֹרֵם לָנוּ לְחֶסֶר וּמַכְנִיס אוֹתָנוּ לִמְצוּקָה, אַךְ וְרַק כְּדֵי שֶׁנָּרִים עֵינַיִם לַשָּׁמַיִם וְנִשָּׂא תְּפִלָּה מֵעֹמֶק הַלֵּב. אוֹ אָז, כַּאֲשֶׁר נִתְפַּלֵּל, יִשְׁלַח לָנוּ עֶזְרָתוֹ מִשָּׁמַיִם וִימַלֵּא חֶסְרוֹנֵנוּ.

בִּפְרָט כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה שֶׁהָאָדָם קְצָת הִתְרַחֵק וְשָׁכַח מִמֶּנּוּ, הוּא שׁוֹלֵחַ לוֹ כַּמָּה בְּעָיוֹת כְּדֵי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְפַּלֵּל. כָּךְ יִזָּכֵר מִמֶּנּוּ, וְיַחֲזֹר לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְחַבֵּר אֵלָיו. כִּי רְצוֹן הַבּוֹרֵא הוּא שֶׁבָּנָיו הָאֲהוּבִים יִתְקָרְבוּ אֵלָיו, לָכֵן נָתַן לָנוּ מִצְוָה מְיֻחֶדֶת – הַתְּפִלָּה. כַּאֲשֶׁר אָנוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו וְלִזְכּוֹת לְשֶׁפַע רַב. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	שבועות תש"ע
	שיכות ספר תהילים לחז השבועות
	"לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד... חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" (כז-כ) הַאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ תָּמַהּ: אֵיךְ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲלוֹת אֶת נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה בַּצִּוּוּי שֶׁל "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם"? הֲרֵי וַדַּאי גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ שֶׁעָתִיד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְהֵחָרֵב? וּכְבָר כָּתַב בְּתוֹרָתוֹ "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" (וַיִּקְרָא כו-לא)? מְבָאֵר הַאַלְשֵׁיךְ, שֶׁכָּל פְּעֻלָּה רוּחָנִית אֵינָהּ בְּטֵלָה וְרִשּׁוּמָהּ קַיָּם לָנֶצַח. רִשּׁוּמָהּ שֶׁל הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה – מַבְטִיחַ הַפָּסוּק – יִשָּׁאֵר "לְדֹרֹתָם"... בִּתְקוּפַת קוּם הַמְּדִינָה כִּהֵן כְּשַׂר הַחִנּוּךְ מַר זַלְמָן אָרָן, שֶׁהָיָה מִמְּקֹרָבָיו וּמַעֲרִיצָיו שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה דְּאָז. בְּיוֹם שֵׁנִי א' בְּחֶשְׁוָן תשי"ג הִתְקַיְּמָה פְּגִישָׁתוֹ הַיְדוּעָה שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה עִם הַחֲזוֹן אִישׁ בְּעִנְיַן גִּיּוּס בָּנוֹת. הַמִּפְגָּשׁ הוֹתִיר רֹשֶׁם כַּבִּיר עַל בֶּן גּוּרְיוֹן, שֶׁהִתְפַּעֵל עֲמֻקּוֹת מֵאִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ. כְּשֶׁשָּׁב מֵהַפְּגִישָׁה שָׂח לַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב זַלְמָן אָרָן אֶת הִתְפַּעֲמוּתוֹ מִגַּדְלוּתוֹ שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ, וְצִיֵּן בְּכֵנוּת כִּי רָאָה בּוֹ דְּמוּת בַּעֲלַת שִׁעוּר קוֹמָה וְהַנְהָגָה מְיֻחֶדֶת. שָׁמַע זֹאת שַׂר הַחִנּוּךְ, וּכְשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ, שִׁתֵּף אֶת אִשְׁתּוֹ בַּדְּבָרִים. אֵשֶׁת הַשַּׂר, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת מִצְווֹת, שָׁמְרָה עַל כַּמָּה סַמְמָנִים שֶׁל מָסֹרֶת יְהוּדִית וְהִקְפִּידָה עַל הַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת. בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת הָיְתָה מִתְפַּלֶּלֶת עַל בָּנֶיהָ שֶׁיִּהְיוּ מֻצְלָחִים כְּמוֹ... בֶּן גּוּרְיוֹן, הָאִישׁ שֶׁהָיָה מָעֳרָךְ עַל יְדֵי בַּעְלָהּ. עַתָּה, מִשֶּׁשָּׁמְעָה כִּי בֶּן גּוּרְיוֹן מִתְפַּעֵל כָּל כָּךְ מֵהַחֲזוֹן אִישׁ, חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ: "אִם כָּךְ, הֲרֵי שֶׁהַחֲזוֹן אִישׁ יוֹתֵר מֻצְלָח מִבֶּן גּוּרְיוֹן. אֶתְפַּלֵּל אֵפוֹא שֶׁיִּהְיוּ בָּנַי כְּמוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ!" אָמְרָה וְכָךְ עָשְׂתָה, וּמֵאוֹתָהּ שַׁבָּת הִתְפַּלְּלָה מֵעֹמֶק לִבָּה שֶׁיִּהְיוּ בָּנֶיהָ כְּמוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ. תְּפִלּוֹתֶיהָ פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָן, וּלְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת נֶכְדָּהּ, שֶׁשְּׁמוֹ ר' בָּרוּךְ הַיְמַן, שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהִנּוֹ כַּיּוֹם אַבְרֵךְ מִן הַמִּנְיָן אֲשֶׁר מֵשִׁיב רַבִּים מֵעָווֹן. לְמֵדִים אָנוּ מִכָּאן עַד כַּמָּה גָּדוֹל כּוֹחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה. לֹא מְשַׁנֶּה בִּגְלַל אֵיזוֹ סִבָּה אָנוּ מִתְפַּלְּלִים, גַּם אִם הַתְּפִלָּה מֵחֲמַת צָרָה וְצוּקָה, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא הֲבָנָה וִידִיעָה פּוֹעֶלֶת הִיא אֶת פְּעֻלָּתָהּ, וּבִתְנַאי שֶׁנִּרְצֶה לְהִתְפַּלֵּל. וְלִפְעָמִים מִן הַשָּׁמַיִם גּוֹרְמִים לָנוּ שֶׁנִּתְפַּלֵּל, וּכְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בַּסַּבָּא וְנֶכְדּוֹ. מְסַפְּרִים עַל סַבָּא שֶׁהָיָה כּוֹתֵב מִכְתָּבִים כָּל שָׁבוּעַ לְנֶכְדּוֹ שֶׁגָּר בְּחוּ"ל. חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים וּמִסְפָּר רַב שֶׁל מִכְתָּבִים, וְהַנֶּכֶד אֲפִלּוּ לֹא מֵגִיב וְלֹא מִתְיַחֵס, כְּלוּם. הֶחְלִיט הַסַּבָּא לִכְתֹּב עוֹד מִכְתָּב רָגִיל, אֲבָל בְּשׁוּלֵי הַמִּכְתָּב הוּא הוֹסִיף "צֵרַפְתִּי לְךָ 100 דּוֹלָר כְּמַתָּנָה". וְהוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הַמִּכְתָּב, כַּמּוּבָן בְּלִי הַכֶּסֶף... הַנֶּכֶד קִבֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וְלֹא מָצָא אֶת הַכֶּסֶף... כַּצָּפוּי, תּוֹךְ כַּמָּה יָמִים הַסַּבָּא קִבֵּל מִכְתָּב חוֹזֵר בְּדֹאַר מָהִיר: "מַמָּשׁ טוֹב לִי כָּאן. הַחֲבֵרִים טוֹבִים וְנֶחְמָדִים, גַּם הָעֲבוֹדָה שֶׁהִתְחַלְתִּי מְצֻיֶּנֶת. בְּקִצּוּר, הַכֹּל טוֹב... דֶּרֶךְ אַגַּב, שָׁכַחְתָּ לְצָרֵף אֶת הַכֶּסֶף לַמִּכְתָּב. אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאוֹד, נֶכְדְּךָ הַיָּקָר"... גַּם אֲנַחְנוּ מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ אוֹתוֹ נֶכֶד. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹכְחִים מִבּוֹרֵא עוֹלָם - הוּא שׁוֹלֵחַ לָנוּ תִּזְכּוֹרוֹת כְּדֵי שֶׁנָּגִיב לוֹ, כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת תְּשׂוּמַת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ. הַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ הָאִישִׁית. לִפְעָמִים בּוֹרֵא עוֹלָם לוֹקֵחַ לָנוּ מַשֶּׁהוּ, גּוֹרֵם לָנוּ לְחֶסֶר וּמַכְנִיס אוֹתָנוּ לִמְצוּקָה, אַךְ וְרַק כְּדֵי שֶׁנָּרִים עֵינַיִם לַשָּׁמַיִם וְנִשָּׂא תְּפִלָּה מֵעֹמֶק הַלֵּב. אוֹ אָז, כַּאֲשֶׁר נִתְפַּלֵּל, יִשְׁלַח לָנוּ עֶזְרָתוֹ מִשָּׁמַיִם וִימַלֵּא חֶסְרוֹנֵנוּ. בִּפְרָט כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה שֶׁהָאָדָם קְצָת הִתְרַחֵק וְשָׁכַח מִמֶּנּוּ, הוּא שׁוֹלֵחַ לוֹ כַּמָּה בְּעָיוֹת כְּדֵי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְפַּלֵּל. כָּךְ יִזָּכֵר מִמֶּנּוּ, וְיַחֲזֹר לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְחַבֵּר אֵלָיו. כִּי רְצוֹן הַבּוֹרֵא הוּא שֶׁבָּנָיו הָאֲהוּבִים יִתְקָרְבוּ אֵלָיו, לָכֵן נָתַן לָנוּ מִצְוָה מְיֻחֶדֶת – הַתְּפִלָּה. כַּאֲשֶׁר אָנוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו וְלִזְכּוֹת לְשֶׁפַע רַב. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)