Otzarot-Article

חַג הַפֶּסַח עוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם, מַאֲפִיּוֹת הַמַּצּוֹת עָבְדוּ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח בִּמְלֹא הַתְּפוּקָה וּבְהִלְכוֹת אֲפִיַּת הַמַּצּוֹת שָׁנִינוּ, שֶׁאֵין לָלוּשׁ אֶת הָעִסָּה אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ לִינַת לַיְלָה, מַיִם שֶׁשָּׁאֲבוּ אוֹתָם בְּיוֹם הָאֶתְמוֹל וְשָׁהוּ בָּאֲוִיר הַלַּיְלָה. שֶׁאִם לֹא כֵן, יֵשׁ לַחְשׁשׁ שֶׁחֲמִימִים הֵם וְיַחְמִיצוּ אֶת הַבָּצֵק.

וּמְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא: רַב מַתָּנָא הִגִּיעַ לְמָקוֹם וּשְׁמוֹ פַּפּוּנְיָה. דָּרַשׁ לָהֶם בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח, וְהוֹדִיעָם שֶׁאֵין לָלוּשׁ אֶת הַבָּצֵק אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ. הִשְׁתָּאוּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַהֲלָכָה שֶׁלֹּא יְדָעוּהָ. שָׁב רַב מַתָּנָא לְאַכְסַנְיָתוֹ, וְהִנֵּה לַמָּחֳרָת הַיּוֹם נִשְׁמְעוּ נְקִישׁוֹת בְּפֶתַח הָאַכְסַנְיָה. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת הֻפְתַּע לְמַרְאֶה הַהִתְגּוֹדְדוּת. כָּל בְּנֵי הַמָּקוֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת, וְעִם הִפָּתַח הַדֶּלֶת הִשְׂתָּרְרָה דוּמִיָּה, חֶרְדַת קֹדֶשׁ וְיִרְאַת כָּבוֹד.

"מָה רְצוֹנְכֶם?" שָׁאַל רַב מַתָּנָא, מֻפְתָּע.

הַקָּרוֹב לַפֶּתַח הוֹשִׁיט לָרַב כַּד. כָּעֵת הִבְחִין שֶׁכֻּלָּם נוֹשְׂאִים כַּדֵּי חֶרֶס בִּידֵיהֶם.

"מַה זֹּאת, לְשֵׁם מַה הַכַּד?" שָׁאַל רַב מַתָּנָא.

"אָנוּ רוֹצִים לֶאֱפוֹת מַצּוֹת", עָנָה הָאִישׁ, "וְהָרַב אָמַר אֶתְמוֹל שֶׁאֵין לָלוּשׁ מַצּוֹת אֶלָּא בַּמַּיִם שֶׁלּוֹ, בָּאנוּ אֵפוֹא לְמַלֵּא כַּדֵינוּ בְּמֵימָיו"...

הֵם הֵבִינוּ אֶת אֲמִירַת הָרַב "מַיִם שֶׁלָּנוּ" כְּאִלּוּ הִתְכַּוֵּן לַמַּיִם שֶׁלּוֹ, שֶׁל הָרַב... הֶעֱמִידָם רַב מַתָּנָא עַל טָעוּתָם וְהוֹדִיעָם שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לְמַיִם שֶׁעָבְרָה עֲלֵיהֶם לִינַת לַיְלָה.

וְיֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ סֻפַּר סִפּוּר זֶה בַּגְּמָרָא. הֲרֵי הַגְּמָרָא סֵפֶר לִמּוּד הוּא, הוֹרָאָה וְהַדְרָכָה, וּמַה לָּנוּ וּלְטָעוּת בְּנֵי הַכְּפָר, וְיוֹתֵר מִכָּךְ - מַדּוּעַ נִלְעַג לְבוּרוּתָם?!

אַךְ כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּסִּפּוּר נַבְחִין, כִּי טָמוּן בּוֹ לֶקַח גָּדוֹל, עָצוּם וְרַב. לֹא לַעַג יֵשׁ כָּאן כִּי אִם הוֹקָרָה וְהַעֲרָכָה. אָמְנָם לֹא יָדְעוּ בְּנֵי פַּפּוּנְיָא אֶת הַדִּין, חָדָשׁ הָיָה עֲבוּרָם. אָמְנָם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדִּין לַאֲשׁוּרוֹ וְטָעוּ בִּלְשׁוֹנוֹ. אֲבָל, לְפִי טָעוּתָם, כְּשֶׁהֵבִינוּ שֶׁהָרַב מוֹרֶה לָהֶם 'הֲלָכָה מוּזָרָה' שֶׁאֵין לָלוּשׁ מַצּוֹת אֶלָּא בַּמַּיִם שֶׁלּוֹ - לֹא הֵרִימוּ גַּבָּה, לֹא רָטְנוּ עַל הַגְּזֵרָה הַתְּמוּהָה, לֹא הִתְקוֹמְמוּ בְּסִגְנוֹן 'אֵיזוֹ הוֹרָאָה זוֹ, מַה יִּחוּסָם שֶׁל מֵי הָרַב וּבְמַה טּוֹבִים הֵם יוֹתֵר מִמֵּימֵי בְּאֵרוֹתֵינוּ?!' אַף לֹא פָּנוּ אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה. אֶלָּא כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד הִתְכַּנְּסוּ וּבָאוּ, אִישׁ כַּדּוֹ בְּיָדוֹ, מְצַיְּתִים לַהוֹרָאָה.

אָמְנָם, אֶת הַהֲלָכָה לֹא הֵבִינוּ כָּרָאוּי, אֲבָל לִמְּדוּנוּ הֲלָכָה לְדוֹרוֹת! לִמְּדוּנוּ מַהוּ צִיּוּת לְדַעַת תּוֹרָה, מַה הִיא הִשָּׁמְעוּת לְמוֹרֵי הוֹרָאָה. בְּלִי הִרְהוּר וְעִרְעוּר, בִּכְפִיפוּת וְצִיּוּת. בְּכָךְ הָיוּ בְּנֵי פַּפּוּנְיָה עַצְמָם לְמוֹרֵי הוֹרָאָה לְדוֹרוֹת!

וּנְסַפֵּר סִפּוּר נוֹסָף מֵהַגְּמָרָא. רַב כַּהֲנָא, מֵחֲרִיפֵי תַּלְמִידֵי רַב וּמִגְּדוֹלֵי אֲמוֹרָאֵי בָּבֶל, עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד מִפִּי רַבִּי יוֹחָנָן. הוֹאִיל וְשִׁיטוֹת הַלִּמּוּד שׁוֹנוֹת הָיוּ, בִּקְּשׁוֹ רַב שֶׁיַּבְטִיחוֹ, כִּי לֹא יִשְׁאַל שְׁאֵלוֹת בְּמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים עַד שֶׁיִּסְתַּגֵּל לְשִׁיטַת הַלִּמּוּד הַחֲדָשָׁה. וְהִבְטִיחַ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לִטְבֶרְיָה, מָצָא אֶת בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה מְכִינִים עַצְמָם לְשִׁעוּרוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן. מִיַּד הִתְעָרֵב, וַחֲרִיפוּתוֹ הִרְעִישָׁה אֶת הַתַּלְמִידִים. שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְחַיֵּב אֶלָּא שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל אֶת רַבִּי יוֹחָנָן, רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, גִּיסוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן, נִכְנַס אֶל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וְאָמַר לוֹ, כִּי "אֲרִי עָלָה מִבָּבֶל". עַל מְנַת שֶׁיִּתְכּוֹנֵן לְוִכּוּחַ סוֹעֵר. כִּי לֹא יָדַע עַל הַהַבְטָחָה שֶׁנִּתְּנָה.

נִכְנַס רַבִּי יוֹחָנָן לוֹמַר אֶת שִׁעוּרוֹ. שְׂבַע-יָמִים הָיָה, וְגַבּוֹתָיו כִּסּוּ אֶת עֵינָיו. הוֹלִיכוּהוּ בְּהַדְרַת כָּבוֹד לְמוֹשָׁבוֹ, עַל שִׁבְעָה כָּרִים יָשַׁב. וְתַלְמִידָיו יוֹשְׁבִים לְפָנָיו עַל הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שׁוּרוֹת. בְּחִיר הַיְּשִׁיבָה בְּרֹאשׁ הַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, הַשֵּׁנִי לוֹ לְצִדּוֹ, וְכֵן הָלְאָה. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם זָזוּ כֻּלָּם מָקוֹם אֶחָד לְאָחוֹר, לְפִי הוֹרָאַת רַבִּי יוֹחָנָן, וְהוֹשִׁיבוּ אֶת הָאֲרִי שֶׁעָלָה מִבָּבֶל בָּרֹאשׁ.

שִׁעוּרוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן נִבְנָה פְּרָקִים פְּרָקִים. הִשְׁמִיעַ אֶת הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן וְעָצַר. הִמְתִּין לִשְׁאֵלוֹת 'הָאֲרִי מִבָּבֶל', אֲבָל רַב כַּהֲנָא נֶאֱמָן הָיָה לְהַבְטָחָתוֹ - וְשָׁתַק.

הוֹרָה רַבִּי יוֹחָנָן וּבִקְּשׁוֹ לָרֶדֶת לַשּׁוּרָה הַשְּׁנִיָּה. קָם לְעֵינֵי כֻּלָּם וְיָרַד שׁוּרָה.

הִשְׁמִיעַ רַבִּי יוֹחָנָן אֶת הַקֶּטַע הַשֵּׁנִי וְהִמְתִּין לִשְׁאֵלוֹת. מִשֶּׁלֹּא בָּאוּ, הוֹרָה וְהוֹרִידוּ אֶת רַב כַּהֲנָא לַשּׁוּרָה הַשְּׁלִישִׁית. וְכֻלָּם רוֹאִים, וְלֹא נָעִים...

שִׁבְעָה קְטָעִים, וְרַב כַּהֲנָא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ בַּשּׁוּרָה הַשְּׁבִיעִית... לָחַשׁ רַבִּי יוֹחָנָן לְגִיסוֹ: "אֲרִי שֶׁאָמַרְתָּ נַעֲשָׂה שׁוּעָל"... אֲמִירָה זוֹ הִגְדִּישָׁה אֶת הַסְּאָה. אָמַר רַב כַּהֲנָא לְנַפְשׁוֹ, 'יִהְיוּ שֶׁבַע הַשּׁוּרוֹת תְּמוּרַת שֶׁבַע הַשָּׁנִים שֶׁהִבְטַחְתִּי'.

קָם וּבִקֵּשׁ: "יוֹאִיל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה לַחְזֹר עַל הַשִּׁעוּר מִתְּחִלָּתוֹ".

וְרַבִּי יוֹחָנָן חָזַר.

סִיֵּם אֶת הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן, וְרַב כַּהֲנָא הִקְשָׁה קֻשְׁיוֹת קָשׁוֹת כַּבַּרְזֶל. הֶעֱלוּהוּ שׁוּרָה.

סִיֵּם אֶת הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי, וְשׁוּב הִמְטִיר קֻשְׁיוֹת, הֶעֱלוּהוּ שׁוּרָה נוֹסֶפֶת.

שִׁבְעָה פְּרָקִים, וְהוּא שׁוּב בְּרֹאשׁ הַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, זוֹכֶה לְהַעֲרָצַת כֻּלָּם.

רַבִּי יוֹחָנָן הִמְשִׁיךְ לַפֶּרֶק הַשְּׁמִינִי וְרַב כַּהֲנָא מוֹסִיף לְהַקְשׁוֹת. בְּמַה יּוֹכִיחַ לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן אֶת הוֹקָרָתוֹ? בְּדֶרֶךְ מַרְעִישָׁה כָּל כָּךְ: הוֹרָה שֶׁיַּשְׁמִיטוּ כָּר אֶחָד מִתַּחְתָּיו!

פֶּרֶק נוֹסָף, וְקֻשְׁיוֹת נוֹסָפוֹת, וְעוֹד כָּר הֻשְׁמַט. שִׁבְעָה פְּרָקִים נוֹסָפִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן, רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, גְּדוֹל הַדּוֹר בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ!

בִּקֵּשׁ רַבִּי יוֹחָנָן לִרְאוֹת אֶת הָאֲרִי שֶׁעָלָה מִבָּבֶל. הֶעֱמִידוּהוּ לְפָנָיו. הֵרִים אֶת גַּבּוֹתָיו שֶׁכִּסּוּ אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט בּוֹ. וְהָיְתָה לְרַב כַּהֲנָא צַלֶּקֶת בְּזָוִית שְׂפָתָיו, וּמֵחֲמָתָהּ נִרְאָה תָּמִיד כִּמְחַיֵּךְ. חָשַׁב רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהוּא זְחוּחַ דַּעַת עַל נִצְחוֹנוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ זֶה – לֹא! נָתַן בּוֹ עֵינָיו, וְרַב כַּהֲנָא נִפְטַר.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר סִפְּרוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן עַל הַצַּלֶּקֶת, אָמְרוּ שֶׁלֹּא הָיָה זֶה חִיּוּךְ וְהֶחֱיָהוּ. אֲבָל הַמֶּסֶר חַד וְנוֹקֵב:

אִם עִלּוּי אַתָּה, חָרִיף וּמְחֻדָּד, אֲרִי בַּתּוֹרָה - תִּזְכֶּה לְשִׂיא הַכָּבוֹד. אַךְ בִּתְנַאי אֶחָד: שֶׁתֵּדַע שֶׁהָרַב הוּא רַב, וִיהֵא מוֹרָא הָרַב עָלֶיךָ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם. שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא תִּזְכֶּה לִהְיוֹת חֵלֶק מִשּׁוֹשֶׁלֶת מְסִירַת הַתּוֹרָה. כִּי לֹא פְּגִיעָה בָּרַב בִּלְבַד יֵשׁ כָּאן אֶלָּא פְּגִיעָה בַּתּוֹרָה וּבְתַהֲלִיךְ מְסִירָתָהּ מִדּוֹר לְדוֹר.

נִלְמַד אֶת הַלֶּקַח, נְאַמֵּץ אֶת הַכְּלָל. נָכֹף רֹאשֵׁנוּ בִּפְנֵי מוֹרֵנוּ וּמְאוֹרֵינוּ, וּנְצַיֵּת בְּכָל אָרְחוֹתֵינוּ לְדַעַת תּוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שביעי של פסח תש"ע
	היצר הרע אינו מתיאש
	רַבִּים שָׁאֲלוּ, מַה תְּשׁוּבָה הִיא זוֹ עַל שְׁאֵלַת הַבֵּן הֶחָכָם חַג הַפֶּסַח עוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם, מַאֲפִיּוֹת הַמַּצּוֹת עָבְדוּ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח בִּמְלֹא הַתְּפוּקָה וּבְהִלְכוֹת אֲפִיַּת הַמַּצּוֹת שָׁנִינוּ, שֶׁאֵין לָלוּשׁ אֶת הָעִסָּה אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ לִינַת לַיְלָה, מַיִם שֶׁשָּׁאֲבוּ אוֹתָם בְּיוֹם הָאֶתְמוֹל וְשָׁהוּ בָּאֲוִיר הַלַּיְלָה. שֶׁאִם לֹא כֵן, יֵשׁ לַחְשׁשׁ שֶׁחֲמִימִים הֵם וְיַחְמִיצוּ אֶת הַבָּצֵק. וּמְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא: רַב מַתָּנָא הִגִּיעַ לְמָקוֹם וּשְׁמוֹ פַּפּוּנְיָה. דָּרַשׁ לָהֶם בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח, וְהוֹדִיעָם שֶׁאֵין לָלוּשׁ אֶת הַבָּצֵק אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ. הִשְׁתָּאוּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַהֲלָכָה שֶׁלֹּא יְדָעוּהָ. שָׁב רַב מַתָּנָא לְאַכְסַנְיָתוֹ, וְהִנֵּה לַמָּחֳרָת הַיּוֹם נִשְׁמְעוּ נְקִישׁוֹת בְּפֶתַח הָאַכְסַנְיָה. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת הֻפְתַּע לְמַרְאֶה הַהִתְגּוֹדְדוּת. כָּל בְּנֵי הַמָּקוֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת, וְעִם הִפָּתַח הַדֶּלֶת הִשְׂתָּרְרָה דוּמִיָּה, חֶרְדַת קֹדֶשׁ וְיִרְאַת כָּבוֹד. "מָה רְצוֹנְכֶם?" שָׁאַל רַב מַתָּנָא, מֻפְתָּע. הַקָּרוֹב לַפֶּתַח הוֹשִׁיט לָרַב כַּד. כָּעֵת הִבְחִין שֶׁכֻּלָּם נוֹשְׂאִים כַּדֵּי חֶרֶס בִּידֵיהֶם. "מַה זֹּאת, לְשֵׁם מַה הַכַּד?" שָׁאַל רַב מַתָּנָא. "אָנוּ רוֹצִים לֶאֱפוֹת מַצּוֹת", עָנָה הָאִישׁ, "וְהָרַב אָמַר אֶתְמוֹל שֶׁאֵין לָלוּשׁ מַצּוֹת אֶלָּא בַּמַּיִם שֶׁלּוֹ, בָּאנוּ אֵפוֹא לְמַלֵּא כַּדֵינוּ בְּמֵימָיו"... הֵם הֵבִינוּ אֶת אֲמִירַת הָרַב "מַיִם שֶׁלָּנוּ" כְּאִלּוּ הִתְכַּוֵּן לַמַּיִם שֶׁלּוֹ, שֶׁל הָרַב... הֶעֱמִידָם רַב מַתָּנָא עַל טָעוּתָם וְהוֹדִיעָם שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לְמַיִם שֶׁעָבְרָה עֲלֵיהֶם לִינַת לַיְלָה. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ סֻפַּר סִפּוּר זֶה בַּגְּמָרָא. הֲרֵי הַגְּמָרָא סֵפֶר לִמּוּד הוּא, הוֹרָאָה וְהַדְרָכָה, וּמַה לָּנוּ וּלְטָעוּת בְּנֵי הַכְּפָר, וְיוֹתֵר מִכָּךְ - מַדּוּעַ נִלְעַג לְבוּרוּתָם?! אַךְ כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּסִּפּוּר נַבְחִין, כִּי טָמוּן בּוֹ לֶקַח גָּדוֹל, עָצוּם וְרַב. לֹא לַעַג יֵשׁ כָּאן כִּי אִם הוֹקָרָה וְהַעֲרָכָה. אָמְנָם לֹא יָדְעוּ בְּנֵי פַּפּוּנְיָא אֶת הַדִּין, חָדָשׁ הָיָה עֲבוּרָם. אָמְנָם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדִּין לַאֲשׁוּרוֹ וְטָעוּ בִּלְשׁוֹנוֹ. אֲבָל, לְפִי טָעוּתָם, כְּשֶׁהֵבִינוּ שֶׁהָרַב מוֹרֶה לָהֶם 'הֲלָכָה מוּזָרָה' שֶׁאֵין לָלוּשׁ מַצּוֹת אֶלָּא בַּמַּיִם שֶׁלּוֹ - לֹא הֵרִימוּ גַּבָּה, לֹא רָטְנוּ עַל הַגְּזֵרָה הַתְּמוּהָה, לֹא הִתְקוֹמְמוּ בְּסִגְנוֹן 'אֵיזוֹ הוֹרָאָה זוֹ, מַה יִּחוּסָם שֶׁל מֵי הָרַב וּבְמַה טּוֹבִים הֵם יוֹתֵר מִמֵּימֵי בְּאֵרוֹתֵינוּ?!' אַף לֹא פָּנוּ אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה. אֶלָּא כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד הִתְכַּנְּסוּ וּבָאוּ, אִישׁ כַּדּוֹ בְּיָדוֹ, מְצַיְּתִים לַהוֹרָאָה. אָמְנָם, אֶת הַהֲלָכָה לֹא הֵבִינוּ כָּרָאוּי, אֲבָל לִמְּדוּנוּ הֲלָכָה לְדוֹרוֹת! לִמְּדוּנוּ מַהוּ צִיּוּת לְדַעַת תּוֹרָה, מַה הִיא הִשָּׁמְעוּת לְמוֹרֵי הוֹרָאָה. בְּלִי הִרְהוּר וְעִרְעוּר, בִּכְפִיפוּת וְצִיּוּת. בְּכָךְ הָיוּ בְּנֵי פַּפּוּנְיָה עַצְמָם לְמוֹרֵי הוֹרָאָה לְדוֹרוֹת! וּנְסַפֵּר סִפּוּר נוֹסָף מֵהַגְּמָרָא. רַב כַּהֲנָא, מֵחֲרִיפֵי תַּלְמִידֵי רַב וּמִגְּדוֹלֵי אֲמוֹרָאֵי בָּבֶל, עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד מִפִּי רַבִּי יוֹחָנָן. הוֹאִיל וְשִׁיטוֹת הַלִּמּוּד שׁוֹנוֹת הָיוּ, בִּקְּשׁוֹ רַב שֶׁיַּבְטִיחוֹ, כִּי לֹא יִשְׁאַל שְׁאֵלוֹת בְּמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים עַד שֶׁיִּסְתַּגֵּל לְשִׁיטַת הַלִּמּוּד הַחֲדָשָׁה. וְהִבְטִיחַ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִטְבֶרְיָה, מָצָא אֶת בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה מְכִינִים עַצְמָם לְשִׁעוּרוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן. מִיַּד הִתְעָרֵב, וַחֲרִיפוּתוֹ הִרְעִישָׁה אֶת הַתַּלְמִידִים. שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְחַיֵּב אֶלָּא שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל אֶת רַבִּי יוֹחָנָן, רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, גִּיסוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן, נִכְנַס אֶל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וְאָמַר לוֹ, כִּי "אֲרִי עָלָה מִבָּבֶל". עַל מְנַת שֶׁיִּתְכּוֹנֵן לְוִכּוּחַ סוֹעֵר. כִּי לֹא יָדַע עַל הַהַבְטָחָה שֶׁנִּתְּנָה. נִכְנַס רַבִּי יוֹחָנָן לוֹמַר אֶת שִׁעוּרוֹ. שְׂבַע-יָמִים הָיָה, וְגַבּוֹתָיו כִּסּוּ אֶת עֵינָיו. הוֹלִיכוּהוּ בְּהַדְרַת כָּבוֹד לְמוֹשָׁבוֹ, עַל שִׁבְעָה כָּרִים יָשַׁב. וְתַלְמִידָיו יוֹשְׁבִים לְפָנָיו עַל הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שׁוּרוֹת. בְּחִיר הַיְּשִׁיבָה בְּרֹאשׁ הַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, הַשֵּׁנִי לוֹ לְצִדּוֹ, וְכֵן הָלְאָה. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם זָזוּ כֻּלָּם מָקוֹם אֶחָד לְאָחוֹר, לְפִי הוֹרָאַת רַבִּי יוֹחָנָן, וְהוֹשִׁיבוּ אֶת הָאֲרִי שֶׁעָלָה מִבָּבֶל בָּרֹאשׁ. שִׁעוּרוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן נִבְנָה פְּרָקִים פְּרָקִים. הִשְׁמִיעַ אֶת הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן וְעָצַר. הִמְתִּין לִשְׁאֵלוֹת 'הָאֲרִי מִבָּבֶל', אֲבָל רַב כַּהֲנָא נֶאֱמָן הָיָה לְהַבְטָחָתוֹ - וְשָׁתַק. הוֹרָה רַבִּי יוֹחָנָן וּבִקְּשׁוֹ לָרֶדֶת לַשּׁוּרָה הַשְּׁנִיָּה. קָם לְעֵינֵי כֻּלָּם וְיָרַד שׁוּרָה. הִשְׁמִיעַ רַבִּי יוֹחָנָן אֶת הַקֶּטַע הַשֵּׁנִי וְהִמְתִּין לִשְׁאֵלוֹת. מִשֶּׁלֹּא בָּאוּ, הוֹרָה וְהוֹרִידוּ אֶת רַב כַּהֲנָא לַשּׁוּרָה הַשְּׁלִישִׁית. וְכֻלָּם רוֹאִים, וְלֹא נָעִים... שִׁבְעָה קְטָעִים, וְרַב כַּהֲנָא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ בַּשּׁוּרָה הַשְּׁבִיעִית... לָחַשׁ רַבִּי יוֹחָנָן לְגִיסוֹ: "אֲרִי שֶׁאָמַרְתָּ נַעֲשָׂה שׁוּעָל"... אֲמִירָה זוֹ הִגְדִּישָׁה אֶת הַסְּאָה. אָמַר רַב כַּהֲנָא לְנַפְשׁוֹ, 'יִהְיוּ שֶׁבַע הַשּׁוּרוֹת תְּמוּרַת שֶׁבַע הַשָּׁנִים שֶׁהִבְטַחְתִּי'. קָם וּבִקֵּשׁ: "יוֹאִיל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה לַחְזֹר עַל הַשִּׁעוּר מִתְּחִלָּתוֹ". וְרַבִּי יוֹחָנָן חָזַר. סִיֵּם אֶת הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן, וְרַב כַּהֲנָא הִקְשָׁה קֻשְׁיוֹת קָשׁוֹת כַּבַּרְזֶל. הֶעֱלוּהוּ שׁוּרָה. סִיֵּם אֶת הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי, וְשׁוּב הִמְטִיר קֻשְׁיוֹת, הֶעֱלוּהוּ שׁוּרָה נוֹסֶפֶת. שִׁבְעָה פְּרָקִים, וְהוּא שׁוּב בְּרֹאשׁ הַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, זוֹכֶה לְהַעֲרָצַת כֻּלָּם. רַבִּי יוֹחָנָן הִמְשִׁיךְ לַפֶּרֶק הַשְּׁמִינִי וְרַב כַּהֲנָא מוֹסִיף לְהַקְשׁוֹת. בְּמַה יּוֹכִיחַ לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן אֶת הוֹקָרָתוֹ? בְּדֶרֶךְ מַרְעִישָׁה כָּל כָּךְ: הוֹרָה שֶׁיַּשְׁמִיטוּ כָּר אֶחָד מִתַּחְתָּיו! פֶּרֶק נוֹסָף, וְקֻשְׁיוֹת נוֹסָפוֹת, וְעוֹד כָּר הֻשְׁמַט. שִׁבְעָה פְּרָקִים נוֹסָפִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן, רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, גְּדוֹל הַדּוֹר בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ! בִּקֵּשׁ רַבִּי יוֹחָנָן לִרְאוֹת אֶת הָאֲרִי שֶׁעָלָה מִבָּבֶל. הֶעֱמִידוּהוּ לְפָנָיו. הֵרִים אֶת גַּבּוֹתָיו שֶׁכִּסּוּ אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט בּוֹ. וְהָיְתָה לְרַב כַּהֲנָא צַלֶּקֶת בְּזָוִית שְׂפָתָיו, וּמֵחֲמָתָהּ נִרְאָה תָּמִיד כִּמְחַיֵּךְ. חָשַׁב רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהוּא זְחוּחַ דַּעַת עַל נִצְחוֹנוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ זֶה – לֹא! נָתַן בּוֹ עֵינָיו, וְרַב כַּהֲנָא נִפְטַר. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר סִפְּרוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן עַל הַצַּלֶּקֶת, אָמְרוּ שֶׁלֹּא הָיָה זֶה חִיּוּךְ וְהֶחֱיָהוּ. אֲבָל הַמֶּסֶר חַד וְנוֹקֵב: אִם עִלּוּי אַתָּה, חָרִיף וּמְחֻדָּד, אֲרִי בַּתּוֹרָה - תִּזְכֶּה לְשִׂיא הַכָּבוֹד. אַךְ בִּתְנַאי אֶחָד: שֶׁתֵּדַע שֶׁהָרַב הוּא רַב, וִיהֵא מוֹרָא הָרַב עָלֶיךָ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם. שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא תִּזְכֶּה לִהְיוֹת חֵלֶק מִשּׁוֹשֶׁלֶת מְסִירַת הַתּוֹרָה. כִּי לֹא פְּגִיעָה בָּרַב בִּלְבַד יֵשׁ כָּאן אֶלָּא פְּגִיעָה בַּתּוֹרָה וּבְתַהֲלִיךְ מְסִירָתָהּ מִדּוֹר לְדוֹר. נִלְמַד אֶת הַלֶּקַח, נְאַמֵּץ אֶת הַכְּלָל. נָכֹף רֹאשֵׁנוּ בִּפְנֵי מוֹרֵנוּ וּמְאוֹרֵינוּ, וּנְצַיֵּת בְּכָל אָרְחוֹתֵינוּ לְדַעַת תּוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)