שביעי של פסח
תש"ע
 
  היצר הרע אינו מתיאש

 
  "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל)"לה-א( הִקְהִילָם כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לָהֶם אֶת דִּינֵי הַשַּׁבָּת

"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (לה-א) הִקְהִילָם כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לָהֶם אֶת דִּינֵי הַשַּׁבָּת. "כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" - מְפָרֵשׁ הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זצ"ל, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ: לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כִּנֵּס גַּם אֶת הַנָּשִׁים כְּדֵי לְלַמֵּד אוֹתָן אֶת דִּינֵי הַשַּׁבָּת, שֶׁהֲרֵי דִּינִים רַבִּים שַׁיָּכִים אֲלֵיהֶן בְּאֹפֶן מְיֻחָד: דִּינֵי בִּשּׁוּל, בְּאֵיזֶה אֹפֶן מֻתָּר לְהַחְזִיר סִיר לַפְּלָטָה שֶׁל שַׁבָּת; דִּינֵי "בּוֹרֵר" בַּהֲכָנַת הַמַּאֲכָלִים; דִּינֵי "טוֹחֵן" וּ"מְעַבֵּד" וְכוּ'. אֵין זֶה מְסֻבָּךְ, אֵלּוּ דִּינִים בְּסִיסִיִּים וּפְשׁוּטִים, אֲבָל יֵשׁ לְלָמְדָם.

וְלֹא רַק הִלְכוֹת שַׁבָּת. הַכֹּל סוֹמְכִים עַל מְהֵימָנוּת הַנָּשִׁים בְּעִנְיְנֵי כַּשְׁרוּת, בְּדִיקָה יְסוֹדִית מִתּוֹלָעִים וּכְנִימוֹת; דִּינֵי טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה יְסוֹדִיִּים כָּל כָּךְ, וְכָל קְדֻשַּׁת הַבַּיִת הַיְּהוּדִי תְּלוּיָה בָּהֶם. אֶת כָּל אֵלּוּ יֵשׁ לִלְמֹד - וּבִיסוֹדִיּוּת.

דִּינֵי הַדִּבּוּר, הַמֻּתָּר וְהָאָסוּר - הֲלֹא חָלִים הֵם עַל הַנָּשִׁים כִּגְבָרִים. מֻתָּר לְדַבֵּר כַּמָּה שֶׁרוֹצִים, אֲבָל לֹא כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים! יֵשׁ גְדָרִים וּסְיָגִים. אָסוּר לִפְגֹּעַ בַּזּוּלַת וּלְהַלְבִּין אֶת פָּנָיו, אָסוּר לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת. לְכָל אֵלּוּ יֵשׁ דִּינִים מְפֹרָטִים, אֵיךְ מֻתָּר וּמָתַי מֻתָּר. וְאֶת הַדִּינִים יֵשׁ לִלְמֹד. יֵשׁ שִׁעוּרִים לְנָשִׁים וְחוּגֵי נָשִׁים, וְחוֹבָה לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהֶם.

וְלֹא רַק דִּינִים, גַּם הַשְׁקָפוֹת וְדֵעוֹת מוּצָקוֹת וּנְכוֹנוֹת, חוֹבָה לִרְכֹּשׁ וְלָדַעַת, וְאַף בְּכָךְ יֵשׁ מִשּׁוּם קִיּוּם מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הָאֱמוּנָה - מִצְוָה הִיא. רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל הָרַמְבַּ"ם זצ"ל כָּתַב, שֶׁחָשׁוּב בְּעֵינָיו לְלַמֵּד יְסוֹד בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר מִכָּל הַסּוּגְיוֹת שֶׁבַּשַּׁ"ס. וּבְחוּגֵי הַנָּשִׁים מֻשְׁמָעוֹת הַרְצָאוֹת בְּעִנְיְנֵי אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת וְהַשְׁקָפוֹת נְכוֹנוֹת. חוֹבָה לְהִקָּהֵל וּלְהִשְׁתַּתֵּף.

אַךְ אֵין זֶה הַכֹּל.

הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" מוֹסִיף וּמַזְכִּיר, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הִקְהִיל לֹא רַק אֶת הָאֲנָשִׁים וְאֶת הַנָּשִׁים, אֶלָּא גַּם אֶת הַיְּלָדִים, גַּם אֶת הַטַּף. לְשֵׁם מָה? מָה הֵם מְבִינִים?

וְזוֹהִי תְּשׁוּבָתוֹ: אֱמֶת, אֵין הֵם מְבִינִים. אֲבָל יֵשׁ לְהָבִיאָם כְּדֵי "לְלַמְּדָם מִקַּטְנוּתָם לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת". לְאָן שֶׁשּׁוֹלְחִים אֶת הַיֶּלֶד כְּשֶׁהוּא קָטָן, לְשָׁם הוּא הוֹלֵךְ כַּאֲשֶׁר הוּא גָּדֵל!

אִם הַהוֹרִים שׁוֹלְחִים אֶת הַיֶּלֶד לְשַׂחֵק בָּרְחוֹב, הָרְחוֹב הוֹפֵךְ לְבֵיתוֹ, וְאָז גָּדֵל לָנוּ "נֹעַר בַּרְזִלִּים"; גְּדֵלִים נַעֲרֵי "חֲבוּרוֹת רְחוֹב", יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, רח"ל.

וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹמֵר: אַל תִּשְׁלְחוּ אֶת הַיֶּלֶד לָרְחוֹב - שִׁלְחוּ אוֹתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לִפְעִילוּת תּוֹרָנִית. הַרְחִיקוּ אוֹתוֹ מֵהָרְחוֹב הַסּוֹאֵן, הָרֵיקָנִי, מִיְּשִׁיבַת הַקְּרָנוֹת. לָכֵן קַיָּם בַּחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי יוֹם לִמּוּדִים אָרֹךְ, בְּפִקּוּחַ מוֹרִים מְסוּרִים וְחִנּוּךְ מְעֻלֶּה, כְּדֵי שֶׁהַיְּלָדִים לֹא יִסְתּוֹבְבוּ בָּרְחוֹבוֹת.

סָח הַמְּחַנֵּךְ הַוָּתִיק וְהַמָּעֳרָךְ, הָרַב מֹשֶׁה טוּרְק: בִּשְׁעָתוֹ, בִּימֵי הַבְּרֵאשִׁית שֶׁל "הַחִנּוּךְ הָעַצְמָאִי", כְּשֶׁהֵקִימָה הָרֶשֶׁת בָּתֵּי סֵפֶר רַבִּים בְּלֹא אֶמְצְעֵי מִמּוּן, הוּלַן שְׂכָרָם שֶׁל הַמְּחַנְּכִים. חֹדֶשׁ, חָדְשַׁיִם, שְׁלֹשָׁה. וַהֲרֵי בַּעֲלֵי מִשְׁפָּחוֹת הָיוּ, וְיַלְדֵיהֶם שָׁאֲלוּ אֹכֶל... בַּמַּכֹּלֶת הִפְסִיקוּ לְהַקִּיף, הַמַּחְסוֹר נָתַן אוֹתוֹתָיו, וְהַמַּצָּב הָיָה קָשֶׁה מִנְּשׂוֹא. אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה... הִתְכַּנְּסוּ הַמְּחַנְּכִים לַאֲסֵפַת חֵרוּם. אַךְ מַה בְּכֹחָם לַעֲשׂוֹת?

לִשְׁבֹּת? הֵן לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לְהַשְׁבִּית תַּלְמִידִים מִלִּמּוּדָם! הֲרֵי אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּזְכוּת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן! הֲרֵי אֵין מְבַטְּלִים אוֹתָם מִתַּלְמוּדָם אֲפִלּוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּבְכֵן - מָה?! הַאִם יִשְׁתְּקוּ וְיִסְבְּלוּ וְיַמְשִׁיכוּ לְהָלִין אֶת שְׂכָרָם?

הֶחְלִיטוּ הַמְּלַמְּדִים: לֹא נַשְׁבִּית חָלִילָה אֶת לִמּוּדֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל אַחַר הַצָּהֳרַיִם לוֹמְדִים לִמּוּדֵי חֹל: חֶשְׁבּוֹן, אַנְגְּלִית, הִיסְטוֹרְיָה, גֵּאוֹגְרַפְיָה - לִמּוּדִים אֵלּוּ, אֵין אִסּוּר לְהַשְׁבִּית. אוּלַי זֶה יְזַעְזֵעַ אֶת הַהַנְהָלָה וְיִמָּצֵא סוֹף-סוֹף הַפִּתְרוֹן.

הַהַצָּעָה הִתְקַבְּלָה בְּהַסְכָּמָה גּוֹרֶפֶת. אֲבָל הֲרֵי חֲרֵדִים אֲנַחְנוּ, וַאֲמוּנִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר מִבְּלִי לִשְׁאֹל דַּעַת תּוֹרָה. בָּחַרְנוּ בְּמִשְׁלַחַת, וַאֲנִי נִמְנֵיתִי עִם חֲבֵרֶיהָ. עָלִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַסְכָּמַת הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זצ"ל.

אֵין לְתָאֵר בְּאֵיזוֹ חֲבִיבוּת הִתְקַבַּלְנוּ, בְּאֵיזֶה כָּבוֹד וִיקָר: מִשְׁלַחַת מְחַנְּכִים הִגִּיעָה! סִפַּרְנוּ עַל הֲלָנַת הַשָּׂכָר, גּוֹלַלְנוּ אֶת מַסֶּכֶת סִבְלֵנוּ, וְלֹא יֵאָמֵן: הָרַב בָּכָה. דְּמָעוֹת זָלְגוּ בְּמוֹרַד לְחָיָיו... סִיַּמְנוּ אֶת דְּבָרֵינוּ בַּהַצָּעָה לְהַשְׁבִּית, לֹא אֶת לִמּוּדֵי הַקֹּדֶשׁ, חָלִילָה, אֶלָּא אֶת לִמּוּדֵי הַחֹל בִּלְבַד, אַחַר הַצָּהֳרַיִם.

שָׁמַע הָרַב וְהִזְדַּקֵּף. קָם מִמְּקוֹמוֹ, תָּמַךְ יָדָיו בַּשֻּׁלְחָן וְגָהַר אֵלֵינוּ, אֶל חַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת: "וְהַיְּלָדִים, יִסְתּוֹבְבוּ בָּרְחוֹבוֹת?!"...

הַהַצָּעָה נָפְלָה.

הִמְשַׁכְנוּ לְלַמֵּד כָּרָגִיל, יוֹם שָׁלֵם)...מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ(

 

 
Main Page Main Page Download This Article