Otzarot-Article

"וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (יט-ד) מַהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע? לִכְאוֹרָה, הֲרֵי זוֹ שְׁאֵלָה מוּזָרָה. הַכֹּל יוֹדְעִים, כִּי הַצַּדִּיק מְקַיֵּם מִצְווֹת וְאִלּוּ הָרָשָׁע עוֹבֵר עֲבֵרוֹת. וְאָכֵן כָּךְ הוּא. אֲבָל זוֹהִי הַתּוֹצָאָה. הַשְּׁאֵלָה הִיא, מַדּוּעַ מְקַיֵּם הַצַּדִּיק מִצְווֹת וְהָרָשָׁע אֵינוֹ מְקַיְּמָן?! מַדּוּעַ עוֹבֵר הָרָשָׁע עֲבֵרוֹת וְהַצַּדִּיק נִמְנַע מֵהֵן?!

הַתְּשׁוּבָה, כִּי קַיָּם בֵּינֵיהֶם הֶבְדֵּל בָּאֹפִי, בַּגִּישָׁה, בִּתְפִיסַת הָעוֹלָם, וְהוּא הַגּוֹרֵם לָזֶה לְהִדַּרְדֵּר וְאִלּוּ לַשֵּׁנִי לְהִתְעַלּוֹת. וּמַהוּ הֶבְדֵּל זֶה?

לִכְאוֹרָה, גַּם זוֹ אֵינָהּ קֻשְׁיָה. חֲזַ"ל גִּלּוּ לָנוּ, שֶׁהַצַּדִּיק – יֵצֶר הַטּוֹב שׁוֹלֵט בּוֹ, וְהָרָשָׁע נִגְרָר אַחַר יִצְרוֹ הָרַע. אֲבָל נִתְבּוֹנֵן וְנִשְׁאַל: מַדּוּעַ? מַדּוּעַ זֶה שׁוֹמֵעַ לְיִצְרוֹ הַטּוֹב וְהָאַחֵר לְיִצְרוֹ הָרַע? וַהֲרֵי בִּשְׁנֵיהֶם פּוֹעֲלִים וּפוֹעֲמִים שְׁנֵי הַיְּצָרִים בְּשָׁוֵה?!

הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה וְעִם זֹאת נוֹקֶבֶת: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהָעֲבֵרָה קוֹרֶצֶת, מוֹשֶׁכֶת, מְפַתָּה וּמַבְטִיחָה סִפּוּק מִיָּדִי. וְהַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁלְּאַחַר הַסִּפּוּק הָרִגְעִי יַגִּיעוּ הַחֲרָטָה וְהַתְּהִיָּה, וּמְצַפֶּה הָעֹנֶשׁ וְהַגְּמוּל. הָרָשָׁע נוֹהֶה אַחַר הַמַּעֲטֶה הַמַּבְרִיק, הַצִּפּוּי הַשִּׁטְחִי, וְאִלּוּ הַצַּדִּיק מִתְבּוֹנֵן פְּנִימָה בְּמַבָּט מַעֲמִיק, שָׂם אֶת הַדָּגֵשׁ עַל הַהַשְׁחָתָה וְעַל הַתּוֹצָאָה, וְנִרְתָּע.

הוּא הַדִּין בַּמִּצְווֹת. בְּמַבָּט שִׁטְחִי, בְּמַבָּט שֶׁל רֶגַע, קָשֶׁה לִשְׁלֹט עַל הַלָּשׁוֹן וּלְהִמָּנַע מֵרְכִילוּת עֲסִיסִית; קָשֶׁה לְהִתְנַתֵּק מֵהַבַּיִת וְלָלֶכֶת לִשְׁמֹעַ שִׁעוּר תּוֹרָה; קָשֶׁה לְהוֹצִיא כֶּסֶף מִן הַכִּיס לְמַטְּרַת צְדָקָה. אַךְ בְּהִתְבּוֹנְנוּת מַעֲמִיקָה, הֲרֵי זֶהוּ הָאוֹר וְהַזֹּהַר, כָּאן הַקְּדֻשָּׁה וְהַזּוֹךְ, וְזוֹהִי מַטְּרַת הָאָדָם וְיִעוּדוֹ בָּעוֹלָם.

אִם כֵּן, הָרָשָׁע שָׂם אֶת הַדָּגֵשׁ עַל הַקֹּשִׁי הַחִיצוֹנִי, נִרְתָּע מֵהָעֲשִׂיָּה וְנָסוֹג מֵהַמִּצְוָה. וְהַצַּדִּיק חוֹשֵׂף אֶת הַפְּנִימִיּוּת, דָּבֵק בָּהּ וּמִתְעַלֶּה.

זֶהוּ שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה: "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם". וּפֵרֵשׁ הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל: מַסֵּכָה הִיא מַעֲטֶה חִיצוֹנִי, תַּחְפֹּשֶׂת, הַמַּסְתִּירָה מְצִיאוּת שׁוֹנָה, פְּנִימִיּוּת אַחֶרֶת. אָמְרָה הַתּוֹרָה: אַל תֵּלְכוּ שׁוֹלָל אַחֲרֵי הַחִיצוֹנִיּוּת, אַל תִּפְתּוּ אַחַר הַתַּחְפֹּשֶׂת, כִּי אִם חִדְרוּ בַּעֲדָהּ וּתְגַלּוּ מַה מִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֶיהָ; אִם תִּקְרְעוּ אֶת מַעֲטֵה הַכָּזָב שֶׁל הָעֲבֵרָה, הֲרֵי תְּגַלּוּ אֶת הָרִקָּבוֹן שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ; אִם תַּחְדְּרוּ מִבַּעַד לִקְשָׁיֵי הַמִּצְוָה, הֲרֵי תַּגִּיעוּ אֶל הָאוֹר וְאֶל הַקְּדֻשָּׁה הַמְקַנְּנִים בָּהּ.

כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִרְאֶה, שֶׁאֵין זֶה רַק הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, אֶלָּא בֵּין אָדָם חוֹשֵׁב לְאָדָם רָדוּד, בֵּין אָדָם אִינְטֶלִיגֶנְטִי, בּוֹגֵר וּמַשְׂכִּיל לְבֵין בַּעַר וָבּוּר. יֶלֶד רוֹצֶה סִפּוּק מִיָּדִי, נוֹהֶה אַחַר הַנּוֹצֵץ, אוֹהֵב דְּבָרִים מְתוּקִים. וְהַפִּתְגָּם אוֹמֵר, שֶׁבְּכָל אָדָם מְבֻגָּר מְקַנֵּן יֶלֶד קָטָן...

הַפִּרְסֹמֶת הַשּׁוֹטֶפֶת אֶת חוּצוֹתֵינוּ, הַמְּנַקֶּרֶת עַיִן בְּשִׁלְטֵי דְּרָכִים וְעַמּוּדֵי עִתּוֹנִים, פּוֹרֶטֶת עַל נִימֵי אוֹתוֹ יֶלֶד חָבוּי. פִּרְסֹמֶת רַעֲשָׁנִית, צִבְעוֹנִית, מוֹשֶׁכֶת. זוֹעֶקֶת. פִּרְסֹמֶת הַמְכֻוֶּנֶת אֶל הַפְּרִימִיטִיבִיוּת שֶׁבָּאָדָם: אַתָּה "חַיָּב" מַעֲדָן פְּלוֹנִי. חַיָּב – לְמִי? "כָּל הָעִיר" אוֹכֶלֶת מַעֲדָן פְּלוֹנִי. שֶׁקֶר גַּס. וְגַם אִם זֶה נָכוֹן, אָז מָה?! אֲבָל כָּל זֶה מְכֻוָּן לְמַטָּרָה אַחַת: לֹא לַחְשֹׁב, לֹא לִשְׁקֹל, לֹא לְהַרְהֵר: הַאִם הַמִּצְרָךְ נָחוּץ לִי, הַאִם הוּא טוֹב, הַאִם אֵינוֹ יָקָר, מְיֻתָּר?! הַאִם הוּא בָּרִיא, מוֹעִיל, שָׁוֶה?! אֲבָל לֹא! אַל תַּחְשֹׁב, תִּפְעַל לְפִי דַּחַף, הוֹשֵׁט יָדְךָ וּקְטֹף!

הַבִּטּוּי הַבּוֹלֵט לְ"תַּרְבּוּת הָרַאֲוָה" הַזּוֹ - הַשָּׂמָה דָּגֵשׁ עַל הָעֲטִיפָה וְלֹא עַל הַמּוּצָר עַצְמוֹ, עַל הַחִיצוֹנִיּוּת בִּמְקוֹם עַל הַתֹּכֶן - הִיא מַעֲרֶכֶת הַבְּחִירוֹת. נִתְבּוֹנֵן וְנִרְאֶה שֶׁמְּשַׁוְּקִים כָּאן מִפְלָגוֹת כְּפִי שֶׁמְּשַׁוְּקִים אַבְקַת כְּבִיסָה אוֹ בֹּשֶׂם. בְּהַרְבֵּה צֶבַע, בְּסִסְמָאוֹת, בְּגִ'ינְגֵלִים וּקְלִישָׁאוֹת. הַאִם זֶה רְצִינִי?

בִּזְמַנּוֹ, אָמַר מָרָן הָרַב שָׁךְ זַצַ"ל: יֵשׁ שְׁתֵּי מִפְלָגוֹת גְּדוֹלוֹת בַּמְּדִינָה, וְהֵן מִתְמוֹדְדוֹת עַל פֶּלַח שֶׁל כִּשְׁלֹשָׁה רְבָעִים מִן הַמַּצְבִּיעִים. הָרֶבַע הָאַחֵר מְקֻבָּע בְּמִפְלָגוֹת אֲחֵרוֹת.

לְכָל אַחַת מֵהֵן גַּרְעִין קָשִׁיחַ שֶׁל מַצְבִּיעִים, וְעִקַּר הַמַּעֲרָכָה הוּא עַל "הַקּוֹלוֹת הַצָּפִים", הָאֲדִישִׁים וְהַמִּתְלַבְּטִים.

לְכָל אַחַת מֵהֵן מַצָּע גָּלוּי הַמַּגְדִּיר אֶת עֶמְדוֹתֶיהָ בְּכָל הַשְּׁטָחִים. וְהֵן שׁוֹנוֹת זוֹ מִזּוֹ לַחֲלוּטִין. וּלְכָל אַחַת מֵהָעֲמָדוֹת עֲלוּלָה לִהְיוֹת הַשְׁלָכָה יְשִׁירָה עַל חַיֵּי כָּל מִשְׁפָּחָה, לְחִיּוּב אוֹ לִשְׁלִילָה. וְהָאֶזְרָחִים נִקְרָאִים לְהַבִּיעַ דַּעְתָּם, לִבְחֹר בַּמֶּמְשָׁלָה שֶׁתַּנְהִיגֵם בְּאַרְבַּע הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת לְפִי מַצָּעָהּ.

מְצַפֶּה הָיִיתִי, אָמַר רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, שֶׁכָּל מִפְלָגָה תִּשְׁלַח אֶת מַצָּעָהּ לָאֶזְרָחִים. מְצַפֶּה הָיִיתִי שֶׁיָּדוּנוּ בִּנְקֻדּוֹת מִתּוֹכוֹ בְּתַשְׁדִירֵי הַפִּרְסֹמֶת, וְיַבְהִירוּ אֶת הַהַשְׁלָכוֹת וְהַתִּקְווֹת. שֶׁבִּמְקוֹמוֹת הָעֲבוֹדָה וּבְכִנְסֵי מִשְׁפָּחָה יִשְׁטְחוּ אֶת הַמַּצָּע הָאֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי, וְיָדוּנוּ בִּסְעִיף אַחַר סְעִיף: מַה זֶּה אוֹמֵר לְגַבֵּינוּ אִם יַפְחִיתוּ מִסִּים וִיצַמְצְמוּ תְּמִיכוֹת מֶמְשַׁלְתִּיּוֹת. מַה זֶּה אוֹמֵר אִם הַמֶּמְשָׁלָה תַּגְבִּיר אֶת מְעֹרָבוּתָהּ, אִם הָאַבְטָלָה תִּגְדַּל אוֹ שֶׁהָאַשְׁרַאי יוּזַל. כָּל אֵלֶּה נְקֻדּוֹת חֲשׁוּבוֹת, הַמַּשְׁפִּיעוֹת עַל מִשְׁפָּחוֹת כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת. הַכְרָעוֹת כְּבֵדוֹת מִשְׁקָל וַהֲרוֹת גּוֹרָל.

וּמַה קּוֹרֶה לְמַעֲשֶׂה? - הִמְשִׁיךְ רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה: בְּפֹעַל, מְגַיֶּסֶת כָּל מִפְלָגָה לֵיצָנִים לְמִשְׁדָרֶיהָ, וַעֲמֵלָה עַל סִסְמָאוֹת נְבוּבוֹת שֶׁאֵינָן אוֹמְרוֹת מְאוּמָה. זֶה רְצִינִי זֶה?!

זֶה לֹא רְצִינִי. זֶה אֲנַחְנוּ. עַבְדֵי הַמַּסֵּכוֹת. הַחִיצוֹנִיּוּת הַשִּׁטְחִית.

וְהֻזְהַרְנוּ: "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם"...

וְזֶה קוֹרֶה בִּבְחִירָה בֵּין שְׁתֵּי מִפְלָגוֹת, שֶׁכִּכְלוֹת הַכֹּל לִשְׁתֵּיהֶן מַצָּע, מַטָּרוֹת וּשְׁאִיפוֹת. וְעַל פָּנָיו, שְׁתֵּיהֶן דּוֹרְשׁוֹת אֶת טוֹבַת הָאֶזְרָח וְהַמְּדִינָה וּמִתְיַמְּרוֹת לְהֵיטִיב וּלְשַׁפֵּר. וְאִם יִכָּשְׁלוּ, אֵין הַכִּשָּׁלוֹן מֻחְלָט כִּי בְּעוֹד אַרְבַּע שָׁנִים יַחֲלִיפוּן.

מַה נֹּאמַר לְגַבֵּי הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בֵּין הַיֵּצֶר הַטּוֹב לַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁהָאֶחָד מַצִּיג מַצָּע מְפֹרָט, שׁוֹאֵף לְהֵיטִיב עִם הָאָדָם, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. וְהָאַחֵר, בְּמֻצְהָר, חֲסַר מַצָּע: אַל תַּחְשֹׁב עַל הֶעָתִיד, עֲלֵה עַל מַסְלוּל הַהִתְרַסְּקוּת. אֲבָל אֶת הָאָסוֹן עוֹטֵף הוּא בְּצֶלוֹפָן מְרַשְׁרֵשׁ, בַּאֲרִיזַת מַתָּנָה...

וַאֲנָשִׁים בּוֹחֲרִים, שׁוֹלְחִים יָד וְלוֹקְחִים. וְלֹא פַּעַם בְּאַרְבַּע שָׁנִים. יוֹם יוֹם נִכְוִים וְחוֹזְרִים. כִּי זֶה נוֹצֵץ, וְנָבוּב, וּבֶחָלָל – תּוֹלָעִים וּנְחָשִׁים...

וְנִצְטַוֵּינוּ: "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מסעי תשס"ח
	לדון לכף זכות
	"וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (יט-ד) מַהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (יט-ד) מַהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע? לִכְאוֹרָה, הֲרֵי זוֹ שְׁאֵלָה מוּזָרָה. הַכֹּל יוֹדְעִים, כִּי הַצַּדִּיק מְקַיֵּם מִצְווֹת וְאִלּוּ הָרָשָׁע עוֹבֵר עֲבֵרוֹת. וְאָכֵן כָּךְ הוּא. אֲבָל זוֹהִי הַתּוֹצָאָה. הַשְּׁאֵלָה הִיא, מַדּוּעַ מְקַיֵּם הַצַּדִּיק מִצְווֹת וְהָרָשָׁע אֵינוֹ מְקַיְּמָן?! מַדּוּעַ עוֹבֵר הָרָשָׁע עֲבֵרוֹת וְהַצַּדִּיק נִמְנַע מֵהֵן?! הַתְּשׁוּבָה, כִּי קַיָּם בֵּינֵיהֶם הֶבְדֵּל בָּאֹפִי, בַּגִּישָׁה, בִּתְפִיסַת הָעוֹלָם, וְהוּא הַגּוֹרֵם לָזֶה לְהִדַּרְדֵּר וְאִלּוּ לַשֵּׁנִי לְהִתְעַלּוֹת. וּמַהוּ הֶבְדֵּל זֶה? לִכְאוֹרָה, גַּם זוֹ אֵינָהּ קֻשְׁיָה. חֲזַ"ל גִּלּוּ לָנוּ, שֶׁהַצַּדִּיק – יֵצֶר הַטּוֹב שׁוֹלֵט בּוֹ, וְהָרָשָׁע נִגְרָר אַחַר יִצְרוֹ הָרַע. אֲבָל נִתְבּוֹנֵן וְנִשְׁאַל: מַדּוּעַ? מַדּוּעַ זֶה שׁוֹמֵעַ לְיִצְרוֹ הַטּוֹב וְהָאַחֵר לְיִצְרוֹ הָרַע? וַהֲרֵי בִּשְׁנֵיהֶם פּוֹעֲלִים וּפוֹעֲמִים שְׁנֵי הַיְּצָרִים בְּשָׁוֵה?! הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה וְעִם זֹאת נוֹקֶבֶת: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהָעֲבֵרָה קוֹרֶצֶת, מוֹשֶׁכֶת, מְפַתָּה וּמַבְטִיחָה סִפּוּק מִיָּדִי. וְהַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁלְּאַחַר הַסִּפּוּק הָרִגְעִי יַגִּיעוּ הַחֲרָטָה וְהַתְּהִיָּה, וּמְצַפֶּה הָעֹנֶשׁ וְהַגְּמוּל. הָרָשָׁע נוֹהֶה אַחַר הַמַּעֲטֶה הַמַּבְרִיק, הַצִּפּוּי הַשִּׁטְחִי, וְאִלּוּ הַצַּדִּיק מִתְבּוֹנֵן פְּנִימָה בְּמַבָּט מַעֲמִיק, שָׂם אֶת הַדָּגֵשׁ עַל הַהַשְׁחָתָה וְעַל הַתּוֹצָאָה, וְנִרְתָּע. הוּא הַדִּין בַּמִּצְווֹת. בְּמַבָּט שִׁטְחִי, בְּמַבָּט שֶׁל רֶגַע, קָשֶׁה לִשְׁלֹט עַל הַלָּשׁוֹן וּלְהִמָּנַע מֵרְכִילוּת עֲסִיסִית; קָשֶׁה לְהִתְנַתֵּק מֵהַבַּיִת וְלָלֶכֶת לִשְׁמֹעַ שִׁעוּר תּוֹרָה; קָשֶׁה לְהוֹצִיא כֶּסֶף מִן הַכִּיס לְמַטְּרַת צְדָקָה. אַךְ בְּהִתְבּוֹנְנוּת מַעֲמִיקָה, הֲרֵי זֶהוּ הָאוֹר וְהַזֹּהַר, כָּאן הַקְּדֻשָּׁה וְהַזּוֹךְ, וְזוֹהִי מַטְּרַת הָאָדָם וְיִעוּדוֹ בָּעוֹלָם. אִם כֵּן, הָרָשָׁע שָׂם אֶת הַדָּגֵשׁ עַל הַקֹּשִׁי הַחִיצוֹנִי, נִרְתָּע מֵהָעֲשִׂיָּה וְנָסוֹג מֵהַמִּצְוָה. וְהַצַּדִּיק חוֹשֵׂף אֶת הַפְּנִימִיּוּת, דָּבֵק בָּהּ וּמִתְעַלֶּה. זֶהוּ שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה: "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם". וּפֵרֵשׁ הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל: מַסֵּכָה הִיא מַעֲטֶה חִיצוֹנִי, תַּחְפֹּשֶׂת, הַמַּסְתִּירָה מְצִיאוּת שׁוֹנָה, פְּנִימִיּוּת אַחֶרֶת. אָמְרָה הַתּוֹרָה: אַל תֵּלְכוּ שׁוֹלָל אַחֲרֵי הַחִיצוֹנִיּוּת, אַל תִּפְתּוּ אַחַר הַתַּחְפֹּשֶׂת, כִּי אִם חִדְרוּ בַּעֲדָהּ וּתְגַלּוּ מַה מִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֶיהָ; אִם תִּקְרְעוּ אֶת מַעֲטֵה הַכָּזָב שֶׁל הָעֲבֵרָה, הֲרֵי תְּגַלּוּ אֶת הָרִקָּבוֹן שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ; אִם תַּחְדְּרוּ מִבַּעַד לִקְשָׁיֵי הַמִּצְוָה, הֲרֵי תַּגִּיעוּ אֶל הָאוֹר וְאֶל הַקְּדֻשָּׁה הַמְקַנְּנִים בָּהּ. כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִרְאֶה, שֶׁאֵין זֶה רַק הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, אֶלָּא בֵּין אָדָם חוֹשֵׁב לְאָדָם רָדוּד, בֵּין אָדָם אִינְטֶלִיגֶנְטִי, בּוֹגֵר וּמַשְׂכִּיל לְבֵין בַּעַר וָבּוּר. יֶלֶד רוֹצֶה סִפּוּק מִיָּדִי, נוֹהֶה אַחַר הַנּוֹצֵץ, אוֹהֵב דְּבָרִים מְתוּקִים. וְהַפִּתְגָּם אוֹמֵר, שֶׁבְּכָל אָדָם מְבֻגָּר מְקַנֵּן יֶלֶד קָטָן... הַפִּרְסֹמֶת הַשּׁוֹטֶפֶת אֶת חוּצוֹתֵינוּ, הַמְּנַקֶּרֶת עַיִן בְּשִׁלְטֵי דְּרָכִים וְעַמּוּדֵי עִתּוֹנִים, פּוֹרֶטֶת עַל נִימֵי אוֹתוֹ יֶלֶד חָבוּי. פִּרְסֹמֶת רַעֲשָׁנִית, צִבְעוֹנִית, מוֹשֶׁכֶת. זוֹעֶקֶת. פִּרְסֹמֶת הַמְכֻוֶּנֶת אֶל הַפְּרִימִיטִיבִיוּת שֶׁבָּאָדָם: אַתָּה "חַיָּב" מַעֲדָן פְּלוֹנִי. חַיָּב – לְמִי? "כָּל הָעִיר" אוֹכֶלֶת מַעֲדָן פְּלוֹנִי. שֶׁקֶר גַּס. וְגַם אִם זֶה נָכוֹן, אָז מָה?! אֲבָל כָּל זֶה מְכֻוָּן לְמַטָּרָה אַחַת: לֹא לַחְשֹׁב, לֹא לִשְׁקֹל, לֹא לְהַרְהֵר: הַאִם הַמִּצְרָךְ נָחוּץ לִי, הַאִם הוּא טוֹב, הַאִם אֵינוֹ יָקָר, מְיֻתָּר?! הַאִם הוּא בָּרִיא, מוֹעִיל, שָׁוֶה?! אֲבָל לֹא! אַל תַּחְשֹׁב, תִּפְעַל לְפִי דַּחַף, הוֹשֵׁט יָדְךָ וּקְטֹף! הַבִּטּוּי הַבּוֹלֵט לְ"תַּרְבּוּת הָרַאֲוָה" הַזּוֹ - הַשָּׂמָה דָּגֵשׁ עַל הָעֲטִיפָה וְלֹא עַל הַמּוּצָר עַצְמוֹ, עַל הַחִיצוֹנִיּוּת בִּמְקוֹם עַל הַתֹּכֶן - הִיא מַעֲרֶכֶת הַבְּחִירוֹת. נִתְבּוֹנֵן וְנִרְאֶה שֶׁמְּשַׁוְּקִים כָּאן מִפְלָגוֹת כְּפִי שֶׁמְּשַׁוְּקִים אַבְקַת כְּבִיסָה אוֹ בֹּשֶׂם. בְּהַרְבֵּה צֶבַע, בְּסִסְמָאוֹת, בְּגִ'ינְגֵלִים וּקְלִישָׁאוֹת. הַאִם זֶה רְצִינִי? בִּזְמַנּוֹ, אָמַר מָרָן הָרַב שָׁךְ זַצַ"ל: יֵשׁ שְׁתֵּי מִפְלָגוֹת גְּדוֹלוֹת בַּמְּדִינָה, וְהֵן מִתְמוֹדְדוֹת עַל פֶּלַח שֶׁל כִּשְׁלֹשָׁה רְבָעִים מִן הַמַּצְבִּיעִים. הָרֶבַע הָאַחֵר מְקֻבָּע בְּמִפְלָגוֹת אֲחֵרוֹת. לְכָל אַחַת מֵהֵן גַּרְעִין קָשִׁיחַ שֶׁל מַצְבִּיעִים, וְעִקַּר הַמַּעֲרָכָה הוּא עַל "הַקּוֹלוֹת הַצָּפִים", הָאֲדִישִׁים וְהַמִּתְלַבְּטִים. לְכָל אַחַת מֵהֵן מַצָּע גָּלוּי הַמַּגְדִּיר אֶת עֶמְדוֹתֶיהָ בְּכָל הַשְּׁטָחִים. וְהֵן שׁוֹנוֹת זוֹ מִזּוֹ לַחֲלוּטִין. וּלְכָל אַחַת מֵהָעֲמָדוֹת עֲלוּלָה לִהְיוֹת הַשְׁלָכָה יְשִׁירָה עַל חַיֵּי כָּל מִשְׁפָּחָה, לְחִיּוּב אוֹ לִשְׁלִילָה. וְהָאֶזְרָחִים נִקְרָאִים לְהַבִּיעַ דַּעְתָּם, לִבְחֹר בַּמֶּמְשָׁלָה שֶׁתַּנְהִיגֵם בְּאַרְבַּע הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת לְפִי מַצָּעָהּ. מְצַפֶּה הָיִיתִי, אָמַר רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, שֶׁכָּל מִפְלָגָה תִּשְׁלַח אֶת מַצָּעָהּ לָאֶזְרָחִים. מְצַפֶּה הָיִיתִי שֶׁיָּדוּנוּ בִּנְקֻדּוֹת מִתּוֹכוֹ בְּתַשְׁדִירֵי הַפִּרְסֹמֶת, וְיַבְהִירוּ אֶת הַהַשְׁלָכוֹת וְהַתִּקְווֹת. שֶׁבִּמְקוֹמוֹת הָעֲבוֹדָה וּבְכִנְסֵי מִשְׁפָּחָה יִשְׁטְחוּ אֶת הַמַּצָּע הָאֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי, וְיָדוּנוּ בִּסְעִיף אַחַר סְעִיף: מַה זֶּה אוֹמֵר לְגַבֵּינוּ אִם יַפְחִיתוּ מִסִּים וִיצַמְצְמוּ תְּמִיכוֹת מֶמְשַׁלְתִּיּוֹת. מַה זֶּה אוֹמֵר אִם הַמֶּמְשָׁלָה תַּגְבִּיר אֶת מְעֹרָבוּתָהּ, אִם הָאַבְטָלָה תִּגְדַּל אוֹ שֶׁהָאַשְׁרַאי יוּזַל. כָּל אֵלֶּה נְקֻדּוֹת חֲשׁוּבוֹת, הַמַּשְׁפִּיעוֹת עַל מִשְׁפָּחוֹת כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת. הַכְרָעוֹת כְּבֵדוֹת מִשְׁקָל וַהֲרוֹת גּוֹרָל. וּמַה קּוֹרֶה לְמַעֲשֶׂה? - הִמְשִׁיךְ רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה: בְּפֹעַל, מְגַיֶּסֶת כָּל מִפְלָגָה לֵיצָנִים לְמִשְׁדָרֶיהָ, וַעֲמֵלָה עַל סִסְמָאוֹת נְבוּבוֹת שֶׁאֵינָן אוֹמְרוֹת מְאוּמָה. זֶה רְצִינִי זֶה?! זֶה לֹא רְצִינִי. זֶה אֲנַחְנוּ. עַבְדֵי הַמַּסֵּכוֹת. הַחִיצוֹנִיּוּת הַשִּׁטְחִית. וְהֻזְהַרְנוּ: "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם"... וְזֶה קוֹרֶה בִּבְחִירָה בֵּין שְׁתֵּי מִפְלָגוֹת, שֶׁכִּכְלוֹת הַכֹּל לִשְׁתֵּיהֶן מַצָּע, מַטָּרוֹת וּשְׁאִיפוֹת. וְעַל פָּנָיו, שְׁתֵּיהֶן דּוֹרְשׁוֹת אֶת טוֹבַת הָאֶזְרָח וְהַמְּדִינָה וּמִתְיַמְּרוֹת לְהֵיטִיב וּלְשַׁפֵּר. וְאִם יִכָּשְׁלוּ, אֵין הַכִּשָּׁלוֹן מֻחְלָט כִּי בְּעוֹד אַרְבַּע שָׁנִים יַחֲלִיפוּן. מַה נֹּאמַר לְגַבֵּי הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בֵּין הַיֵּצֶר הַטּוֹב לַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁהָאֶחָד מַצִּיג מַצָּע מְפֹרָט, שׁוֹאֵף לְהֵיטִיב עִם הָאָדָם, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. וְהָאַחֵר, בְּמֻצְהָר, חֲסַר מַצָּע: אַל תַּחְשֹׁב עַל הֶעָתִיד, עֲלֵה עַל מַסְלוּל הַהִתְרַסְּקוּת. אֲבָל אֶת הָאָסוֹן עוֹטֵף הוּא בְּצֶלוֹפָן מְרַשְׁרֵשׁ, בַּאֲרִיזַת מַתָּנָה... וַאֲנָשִׁים בּוֹחֲרִים, שׁוֹלְחִים יָד וְלוֹקְחִים. וְלֹא פַּעַם בְּאַרְבַּע שָׁנִים. יוֹם יוֹם נִכְוִים וְחוֹזְרִים. כִּי זֶה נוֹצֵץ, וְנָבוּב, וּבֶחָלָל – תּוֹלָעִים וּנְחָשִׁים... וְנִצְטַוֵּינוּ: "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)