Otzarot-Article

"מִשְׁפַּט צֶדֶק" (טז-יח) מוּבָא בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין ז.) מַאֲמָר, מִמֶּנּוּ אֶפְשָׁר לִלְמֹד אֵיךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְיַחֵס לְדִין תּוֹרָה.

הַגְּמָרָא מַצִּיעָה לְאָדָם שֶׁהִפְסִיד בְּדִינוֹ, שֶׁאַף אִם נָטְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת בְּגָדָיו, כְּדֵי לְמָסְרָם לְבַעַל דִּינוֹ, יֵלֵךְ בְּרִנָּה וִיזַמֵּר זֶמֶר... וּמַסְבִּיר רַשִּׁ"י: 'הוֹאִיל וְדָנוּ אוֹתוֹ דִּין אֱמֶת, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, אֶלָּא גְּזֵלָה הוֹצִיאוּ מִיָּדוֹ'.

הַגְּמָרָא מַמְשִׁיכָה וְאוֹמֶרֶת, שֶׁשְּׁמוּאֵל הֵבִיא לְכָךְ מָקוֹר מֵהַפָּסוּק 'וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם', שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה. דְּהַיְנוּ, שֶׁבְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מַצָּב שֶׁבְּכָל דִּין תּוֹרָה יֵצֵא אֶחָד מְרֻצֶּה, וְהַשֵּׁנִי הַהֶפֶךְ, וְאֵיךְ נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה שֶׁ'כָּל הָעָם הַזֶּה יָבוֹא בְּשָׁלוֹם'?

אֶלָּא רוֹאִים מִכָּאן שֶׁגַּם מִי שֶׁלֹא יָצָא זַכַּאי בְּדִינוֹ, בָּא בְּשָׁלוֹם, וְשָׂמֵחַ עַל תּוֹצָאַת הַדִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר בְּאִסּוּר גְּזֵלָה.

וְאִם כֵּן גַּם כַּאֲשֶׁר הִפְסִיד הָאָדָם בְּדִינוֹ, אֵין זֶה נִקְרָא הֶפְסֵד, אֶלָּא צָרִיךְ הוּא לְזַמֵּר זֶמֶר, וְלִרְקֹד.

מַעֲשֶׂה בִּרְאוּבֵן שֶׁנִּגַּשׁ אֶל רֹאשׁ יְשִׁיבָה מְסֻיָּם, וּבִקֵּשׁ לִתְרֹם סְכוּם נִכְבָּד לַיְשִׁיבָה עַל מְנָת שֶׁהָרַב וְתַלְמִידָיו יִתְפַּלְּלוּ לְהַצְלָחָה בְּמִשְׁפָּטוֹ נֶגֶד שִׁמְעוֹן, הַנָּסוֹב אוֹדוֹת נֶכֶס שֶׁשָּׁוְיוֹ הוֹן רַב, וְכָל אֶחָד מִן הַצְּדָדִים טָעַן שֶׁהַנֶּכֶס הַיָּקָר שַׁיָּךְ לוֹ.

הָרַב קִבֵּל אֶת הַתְּרוּמָה, וְאָמַר לָאִישׁ שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְפַּלְּלוּ עָלָיו עַד לְיוֹם הַמִּשְׁפָּט, וְלַה' הַיְשׁוּעָה.

וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַיּוֹם הַגּוֹרָלִי שֶׁל הַמִּשְׁפָּט, וּלְאַחַר דִּיּוּן מְמֻשָּׁךְ נִקְבַּע שֶׁשִּׁמְעוֹן הוּא הַזּוֹכֶה בַּדִּין, וְלֹא רְאוּבֵן. כְּשֶׁיָּצְאוּ בַּעֲלֵי הַדִּין מֵהָאוּלָם, רוֹאֶה רְאוּבֵן אֶת שִׁמְעוֹן, וְהִנֵּה הוּא מְמַהֵר לְהִתְקַשֵּׁר אֶל... רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הַהוּא, וּמוֹדָה לוֹ מִקֶּרֶב לֵב עַל כָּךְ שֶׁבִּזְכוּת תְּפִלּוֹתָיו זָכָה בַּמִּשְׁפָּט...

רְאוּבֵן נִדְהַם לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים, שֶׁכֵּן עַתָּה הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁגַּם שִׁמְעוֹן פָּנָה אֶל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, שֶׁאָכֵן הֶעֱתִיר גַּם עֲבוּרוֹ לְהַצְלָחָה בַּמִּשְׁפָּט.

עַכְשָׁו הוּא הִגִּיעַ לִשְׁאֹל הַאִם לְאוֹר הָעֻבְדָּה שֶׁרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הִתְפַּלֵּל גַּם עַל יְרִיבוֹ שִׁמְעוֹן, יֵשׁ לוֹ אֶת הַזְּכוּת לִתְבֹּעַ בַּחֲזָרָה אֶת הַסְּכוּם שֶׁתָּרַם לַיְשִׁיבָה, שֶׁכֵּן לִכְאוֹרָה הָיָה כָּאן 'מִקַּח טָעוּת', שֶׁהֵיאַךְ נִתָּן לְהִתְפַּלֵּל בַּד בְּבַד לְהַצְלָחָתָם שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים, הֲרֵי זוֹ סְתִירָה מִינֵיהּ וּבֵיהּ; אוֹ שֶׁאֲנִי מַצְלִיחַ וִירִיבִי מַפְסִיד, אוֹ שֶׁהוּא מַצְלִיחַ וַאֲנִי מַפְסִיד...

עָנָה עַל כָּךְ הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין, שֶׁמֵּהַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין לָמַדְנוּ שֶׁטַּעֲנָתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן שֶׁלֹּא נִתָּן לְהִתְפַּלֵּל לְהַצְלָחָתָם שֶׁל שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין, אֵינָהּ נְכוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁתְּפִלָּה לְהַצְלָחָה בַּמִּשְׁפָּט אֵין פֵּרוּשָׁהּ תְּפִלָּה לִזְכִיָּה דַּוְקָא, אֶלָּא שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא לָאוֹר, וְאַף לְהַפְסִיד וְלֹא לְהִכָּשֵׁל בַּעֲווֹן גֶּזֶל – גַּם זוֹ זְכִיָּה! וְגַם עַל כָּךְ יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל!

נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁנִּתָּן לְהִתְפַּלֵּל שֶׁשְּׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין יַצְלִיחוּ, הָאֶחָד יִזְכֶּה בְּמָמוֹן הַשַּׁיָּךְ לוֹ, וְהַשֵּׁנִי יִזְכֶּה בְּכָךְ שֶׁלֹא יִכָּשֵׁל בָּאִסּוּר הֶחָמוּר שֶׁל גֶּזֶל.

הַדְּבָרִים יֻמְתְּקוּ יוֹתֵר עַל יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא. כַּאֲשֶׁר הַשִּׁלְטוֹנוֹת בְּרוּסְיָה בִּקְּשׁוּ לְהָטִיל גְּזֵרָה חֲמוּרָה עַל הַיְּהוּדִים, הִתְאַמְּצוּ רָאשֵׁי הַקָּהָל לְהַשִּׂיג רִשָּׁיוֹן לְבִקּוּר אֵצֶל הַצָּאר הָרוּסִי עֲבוּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק מִוּוֹלוֹזִ'ין זָצָ"ל, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָיו לְהַסְבִּיר בִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט אֶת הַשְׁקָפַת הַיַּהֲדוּת.

הָרִשָּׁיוֹן הֻשַּׂג, וְרַבִּי יִצְחָק בָּא לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַצָּאר, שֶׁהִצִּיג לְפָנָיו, בֵּין הַיֶּתֶר, שְׁאֵלָה זוֹ: הַאִם אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים עָלַי לִפְנֵי אֱלֹקֵיכֶם שֶׁאַצְלִיחַ בְּמַעֲשֵׂי יָדַי?

עֲנָהוּ הַגָּאוֹן: בְּוַדַּאי, יֵשׁ לָנוּ תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת עַל כָּךְ, "הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים".

הִמְשִׁיךְ הַצָּאר: וִיהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה, גַּם הֵם מִתְפַּלְּלִים לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל מַלְכָּם? בְּוַדַּאי, בָּאָה תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל ר' אִיצְ'ל.

בְּנִימַת נִצָּחוֹן הִמְשִׁיךְ הַצָּאר לִשְׁאֹל: תְּמִיהָה גְּדוֹלָה לִי אֵפוֹא עֲלֵיכֶם; הֲרֵי אִם יְהוּדֵי רוּסְיָה מִתְפַּלְּלִים לִשְׁלוֹמִי, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ לָהֶם, הֲרֵי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְסַיֵּעַ לִי, וּכְשֶׁיְּהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה זוֹעֲקִים בִּתְפִלָּה עֲבוּר מַלְכָּם, שֶׁהוּא הָאוֹיֵב שֶׁלִּי, אֱלֹקֵיכֶם שׁוֹמֵעַ לָהֶם, וַהֲרֵי יֵשׁ רַק אֱלוֹקַּ אֶחָד, וְאִם כֵּן יֵשׁ כָּאן סְתִירָה מִינֵיהּ וּבֵיהּ. אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ לִשְׁנֵי הַכִּוּוּנִים? אוֹ שֶׁמּוֹשִׁיעַ לְזֶה אוֹ שֶׁמּוֹשִׁיעַ לְזֶה?

כְּפִי שֶׁהִתְבַּטֵּא ר' אִיצְ'ל בְּצֵאתוֹ מִן הַפְּגִישָׁה, "לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת הִתְכּוֹנַנְתִּי, רַק לֹא לְזֹאת... לֹא הֶעֱלֵיתִי כָּזֹאת בְּדַעְתִּי". מָה עוֹשֶׂה יְהוּדִי בְּעֵת שֶׁכָּזֹאת? – מִתְפַּלֵּל לֵאלֹקָיו שֶׁיּוֹצִיאוֹ מִן הַסְּבַךְ. גַּם ר' אִיצְ'ל שָׁפַךְ נַפְשׁוֹ לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ שֶׁיָּשִׂים בְּפִיו מַעֲנֶה. הַצַּדִּיק מִתְפַּלֵּל וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשִׁיעַ.

הֵשִׁיב רַבִּי יִצְחָק מִוּוֹלוֹזִ'ין לַצָּאר: הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ מְצוּיָה בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה בָּהּ נֶאֱמַר הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, שָׁם מוּבָא גַּם הַפָּסוּק (יְשַׁעְיָה מג-טז) "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה".

וּלְפִי דְּבָרֶיךָ, הַצָּאר, יִקְשֶׁה, הֲרֵי יוֹרְדֵי הַיָּם שָׁטִים בָּאֳנִיּוֹת מִפְרָשׂ, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַנּוֹסְעִים מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, וּזְקוּקִים לְרוּחַ מַעֲרָבִית שֶׁתְּסַיְּעֵם, וְיֵשׁ מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח וּצְרִיכִים רוּחַ מִזְרָחִית, וְכֵן מִצָּפוֹן לְדָרוֹם וְדָרוֹם לְצָפוֹן, וְהַכֹּל מִתְפַּלְּלִים שֶׁיַּגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם, וְהַכֹּל בֶּאֱמֶת מַגִּיעִים, הַאֵיךְ? אוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ לְאֵלֶּה אוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ לְאֵלֶּה, וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁתְּפִלַּת כֻּלָּם נִשְׁמַעַת?

אֶלָּא מַאי, זֶה כְּבָר "מִסְתַּדֵּר"... יֵשׁ לוֹ כֹּחַ, לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "לְסַדֵּר" אֶת הַכֹּל. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאֵלָתְךָ. יֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לִשְׁמֹעַ גַּם לִיהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה וְגַם לִיהוּדֵי רוּסְיָה.

לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה מֵעֵין זוֹ בְּתוֹךְ רֶגַע קָצָר, זֶה בְּוַדַּאי לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע. אֵין כִּמְעַט בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ שֶׁל בַּר אֱנוֹשׁ לְהַשִּׂיג זֹאת. גַּם הַצָּאר רָאָה בְּכָךְ הַשְׁגָּחָה אֱלֹקִית עַל-טִבְעִית, וְהַפְּגִישָׁה נִסְתַּיְּמָה בְּתוֹצָאוֹת חִיּוּבִיּוֹת בְּיוֹתֵר.

וּכְעֵין זֶה נַעֲנֶה וְנֹאמַר גַּם בְּנִדּוֹן שְׁאֵלָתֵנוּ; נִתָּן לְהִתְפַּלֵּל גַּם לְהַצְלָחַת רְאוּבֵן וְגַם לְהַצְלָחָתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, כְּדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְסַדֵּר כָּךְ שֶׁהָאָדָם שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ לִזְכּוֹת, יִזְכֶּה, וְהַשֵּׁנִי יִמָּלֵט מִגְּזֵלָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	נח תשע"א
	השכר - עבור עצם היגיעה וההתמודדות
	"מִשְׁפַּט צֶדֶק" (טז-יח) מוּבָא בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין ז.) מַאֲמָר, מִמֶּנּוּ אֶפְשָׁר לִלְמֹד אֵיךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְיַחֵס לְדִין תּוֹרָה. הַגְּמָרָא מַצִּיעָה לְאָדָם שֶׁהִפְסִיד בְּדִינוֹ, שֶׁאַף אִם נָטְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת בְּגָדָיו, כְּדֵי לְמָסְרָם לְבַעַל דִּינוֹ, יֵלֵךְ בְּרִנָּה וִיזַמֵּר זֶמֶר... וּמַסְבִּיר רַשִּׁ"י: 'הוֹאִיל וְדָנוּ אוֹתוֹ דִּין אֱמֶת, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, אֶלָּא גְּזֵלָה הוֹצִיאוּ מִיָּדוֹ'. הַגְּמָרָא מַמְשִׁיכָה וְאוֹמֶרֶת, שֶׁשְּׁמוּאֵל הֵבִיא לְכָךְ מָקוֹר מֵהַפָּסוּק 'וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם', שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה. דְּהַיְנוּ, שֶׁבְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מַצָּב שֶׁבְּכָל דִּין תּוֹרָה יֵצֵא אֶחָד מְרֻצֶּה, וְהַשֵּׁנִי הַהֶפֶךְ, וְאֵיךְ נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה שֶׁ'כָּל הָעָם הַזֶּה יָבוֹא בְּשָׁלוֹם'? אֶלָּא רוֹאִים מִכָּאן שֶׁגַּם מִי שֶׁלֹא יָצָא זַכַּאי בְּדִינוֹ, בָּא בְּשָׁלוֹם, וְשָׂמֵחַ עַל תּוֹצָאַת הַדִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר בְּאִסּוּר גְּזֵלָה. וְאִם כֵּן גַּם כַּאֲשֶׁר הִפְסִיד הָאָדָם בְּדִינוֹ, אֵין זֶה נִקְרָא הֶפְסֵד, אֶלָּא צָרִיךְ הוּא לְזַמֵּר זֶמֶר, וְלִרְקֹד. מַעֲשֶׂה בִּרְאוּבֵן שֶׁנִּגַּשׁ אֶל רֹאשׁ יְשִׁיבָה מְסֻיָּם, וּבִקֵּשׁ לִתְרֹם סְכוּם נִכְבָּד לַיְשִׁיבָה עַל מְנָת שֶׁהָרַב וְתַלְמִידָיו יִתְפַּלְּלוּ לְהַצְלָחָה בְּמִשְׁפָּטוֹ נֶגֶד שִׁמְעוֹן, הַנָּסוֹב אוֹדוֹת נֶכֶס שֶׁשָּׁוְיוֹ הוֹן רַב, וְכָל אֶחָד מִן הַצְּדָדִים טָעַן שֶׁהַנֶּכֶס הַיָּקָר שַׁיָּךְ לוֹ. הָרַב קִבֵּל אֶת הַתְּרוּמָה, וְאָמַר לָאִישׁ שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְפַּלְּלוּ עָלָיו עַד לְיוֹם הַמִּשְׁפָּט, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַיּוֹם הַגּוֹרָלִי שֶׁל הַמִּשְׁפָּט, וּלְאַחַר דִּיּוּן מְמֻשָּׁךְ נִקְבַּע שֶׁשִּׁמְעוֹן הוּא הַזּוֹכֶה בַּדִּין, וְלֹא רְאוּבֵן. כְּשֶׁיָּצְאוּ בַּעֲלֵי הַדִּין מֵהָאוּלָם, רוֹאֶה רְאוּבֵן אֶת שִׁמְעוֹן, וְהִנֵּה הוּא מְמַהֵר לְהִתְקַשֵּׁר אֶל... רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הַהוּא, וּמוֹדָה לוֹ מִקֶּרֶב לֵב עַל כָּךְ שֶׁבִּזְכוּת תְּפִלּוֹתָיו זָכָה בַּמִּשְׁפָּט... רְאוּבֵן נִדְהַם לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים, שֶׁכֵּן עַתָּה הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁגַּם שִׁמְעוֹן פָּנָה אֶל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, שֶׁאָכֵן הֶעֱתִיר גַּם עֲבוּרוֹ לְהַצְלָחָה בַּמִּשְׁפָּט. עַכְשָׁו הוּא הִגִּיעַ לִשְׁאֹל הַאִם לְאוֹר הָעֻבְדָּה שֶׁרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הִתְפַּלֵּל גַּם עַל יְרִיבוֹ שִׁמְעוֹן, יֵשׁ לוֹ אֶת הַזְּכוּת לִתְבֹּעַ בַּחֲזָרָה אֶת הַסְּכוּם שֶׁתָּרַם לַיְשִׁיבָה, שֶׁכֵּן לִכְאוֹרָה הָיָה כָּאן 'מִקַּח טָעוּת', שֶׁהֵיאַךְ נִתָּן לְהִתְפַּלֵּל בַּד בְּבַד לְהַצְלָחָתָם שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים, הֲרֵי זוֹ סְתִירָה מִינֵיהּ וּבֵיהּ; אוֹ שֶׁאֲנִי מַצְלִיחַ וִירִיבִי מַפְסִיד, אוֹ שֶׁהוּא מַצְלִיחַ וַאֲנִי מַפְסִיד... עָנָה עַל כָּךְ הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין, שֶׁמֵּהַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין לָמַדְנוּ שֶׁטַּעֲנָתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן שֶׁלֹּא נִתָּן לְהִתְפַּלֵּל לְהַצְלָחָתָם שֶׁל שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין, אֵינָהּ נְכוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁתְּפִלָּה לְהַצְלָחָה בַּמִּשְׁפָּט אֵין פֵּרוּשָׁהּ תְּפִלָּה לִזְכִיָּה דַּוְקָא, אֶלָּא שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא לָאוֹר, וְאַף לְהַפְסִיד וְלֹא לְהִכָּשֵׁל בַּעֲווֹן גֶּזֶל – גַּם זוֹ זְכִיָּה! וְגַם עַל כָּךְ יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל! נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁנִּתָּן לְהִתְפַּלֵּל שֶׁשְּׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין יַצְלִיחוּ, הָאֶחָד יִזְכֶּה בְּמָמוֹן הַשַּׁיָּךְ לוֹ, וְהַשֵּׁנִי יִזְכֶּה בְּכָךְ שֶׁלֹא יִכָּשֵׁל בָּאִסּוּר הֶחָמוּר שֶׁל גֶּזֶל. הַדְּבָרִים יֻמְתְּקוּ יוֹתֵר עַל יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא. כַּאֲשֶׁר הַשִּׁלְטוֹנוֹת בְּרוּסְיָה בִּקְּשׁוּ לְהָטִיל גְּזֵרָה חֲמוּרָה עַל הַיְּהוּדִים, הִתְאַמְּצוּ רָאשֵׁי הַקָּהָל לְהַשִּׂיג רִשָּׁיוֹן לְבִקּוּר אֵצֶל הַצָּאר הָרוּסִי עֲבוּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק מִוּוֹלוֹזִ'ין זָצָ"ל, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדָיו לְהַסְבִּיר בִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט אֶת הַשְׁקָפַת הַיַּהֲדוּת. הָרִשָּׁיוֹן הֻשַּׂג, וְרַבִּי יִצְחָק בָּא לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַצָּאר, שֶׁהִצִּיג לְפָנָיו, בֵּין הַיֶּתֶר, שְׁאֵלָה זוֹ: הַאִם אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים עָלַי לִפְנֵי אֱלֹקֵיכֶם שֶׁאַצְלִיחַ בְּמַעֲשֵׂי יָדַי? עֲנָהוּ הַגָּאוֹן: בְּוַדַּאי, יֵשׁ לָנוּ תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת עַל כָּךְ, "הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים". הִמְשִׁיךְ הַצָּאר: וִיהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה, גַּם הֵם מִתְפַּלְּלִים לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל מַלְכָּם? בְּוַדַּאי, בָּאָה תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל ר' אִיצְ'ל. בְּנִימַת נִצָּחוֹן הִמְשִׁיךְ הַצָּאר לִשְׁאֹל: תְּמִיהָה גְּדוֹלָה לִי אֵפוֹא עֲלֵיכֶם; הֲרֵי אִם יְהוּדֵי רוּסְיָה מִתְפַּלְּלִים לִשְׁלוֹמִי, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ לָהֶם, הֲרֵי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְסַיֵּעַ לִי, וּכְשֶׁיְּהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה זוֹעֲקִים בִּתְפִלָּה עֲבוּר מַלְכָּם, שֶׁהוּא הָאוֹיֵב שֶׁלִּי, אֱלֹקֵיכֶם שׁוֹמֵעַ לָהֶם, וַהֲרֵי יֵשׁ רַק אֱלוֹקַּ אֶחָד, וְאִם כֵּן יֵשׁ כָּאן סְתִירָה מִינֵיהּ וּבֵיהּ. אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ לִשְׁנֵי הַכִּוּוּנִים? אוֹ שֶׁמּוֹשִׁיעַ לְזֶה אוֹ שֶׁמּוֹשִׁיעַ לְזֶה? כְּפִי שֶׁהִתְבַּטֵּא ר' אִיצְ'ל בְּצֵאתוֹ מִן הַפְּגִישָׁה, "לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת הִתְכּוֹנַנְתִּי, רַק לֹא לְזֹאת... לֹא הֶעֱלֵיתִי כָּזֹאת בְּדַעְתִּי". מָה עוֹשֶׂה יְהוּדִי בְּעֵת שֶׁכָּזֹאת? – מִתְפַּלֵּל לֵאלֹקָיו שֶׁיּוֹצִיאוֹ מִן הַסְּבַךְ. גַּם ר' אִיצְ'ל שָׁפַךְ נַפְשׁוֹ לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ שֶׁיָּשִׂים בְּפִיו מַעֲנֶה. הַצַּדִּיק מִתְפַּלֵּל וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשִׁיעַ. הֵשִׁיב רַבִּי יִצְחָק מִוּוֹלוֹזִ'ין לַצָּאר: הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ מְצוּיָה בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה בָּהּ נֶאֱמַר הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, שָׁם מוּבָא גַּם הַפָּסוּק (יְשַׁעְיָה מג-טז) "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה". וּלְפִי דְּבָרֶיךָ, הַצָּאר, יִקְשֶׁה, הֲרֵי יוֹרְדֵי הַיָּם שָׁטִים בָּאֳנִיּוֹת מִפְרָשׂ, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַנּוֹסְעִים מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, וּזְקוּקִים לְרוּחַ מַעֲרָבִית שֶׁתְּסַיְּעֵם, וְיֵשׁ מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח וּצְרִיכִים רוּחַ מִזְרָחִית, וְכֵן מִצָּפוֹן לְדָרוֹם וְדָרוֹם לְצָפוֹן, וְהַכֹּל מִתְפַּלְּלִים שֶׁיַּגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם, וְהַכֹּל בֶּאֱמֶת מַגִּיעִים, הַאֵיךְ? אוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ לְאֵלֶּה אוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ לְאֵלֶּה, וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁתְּפִלַּת כֻּלָּם נִשְׁמַעַת? אֶלָּא מַאי, זֶה כְּבָר "מִסְתַּדֵּר"... יֵשׁ לוֹ כֹּחַ, לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "לְסַדֵּר" אֶת הַכֹּל. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאֵלָתְךָ. יֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לִשְׁמֹעַ גַּם לִיהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה וְגַם לִיהוּדֵי רוּסְיָה. לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה מֵעֵין זוֹ בְּתוֹךְ רֶגַע קָצָר, זֶה בְּוַדַּאי לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע. אֵין כִּמְעַט בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ שֶׁל בַּר אֱנוֹשׁ לְהַשִּׂיג זֹאת. גַּם הַצָּאר רָאָה בְּכָךְ הַשְׁגָּחָה אֱלֹקִית עַל-טִבְעִית, וְהַפְּגִישָׁה נִסְתַּיְּמָה בְּתוֹצָאוֹת חִיּוּבִיּוֹת בְּיוֹתֵר. וּכְעֵין זֶה נַעֲנֶה וְנֹאמַר גַּם בְּנִדּוֹן שְׁאֵלָתֵנוּ; נִתָּן לְהִתְפַּלֵּל גַּם לְהַצְלָחַת רְאוּבֵן וְגַם לְהַצְלָחָתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, כְּדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְסַדֵּר כָּךְ שֶׁהָאָדָם שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ לִזְכּוֹת, יִזְכֶּה, וְהַשֵּׁנִי יִמָּלֵט מִגְּזֵלָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)