Otzarot-Article

"שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר" (כג-ה) בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (זֹהַר ח"ג קמה:) מְבֹאָר, שֶׁמִּלַּת "כֹּה" הִיא כִּנּוּי לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה. הַנְּבִיאִים שֶׁהַשְּׁכִינָה דִּבְּרָה מִתּוֹךְ גְּרוֹנָם, הָיוּ אוֹמְרִים: "כֹּה אָמַר ה'". וּבְבִרְכַּת כֹּהֲנִים נֶאֱמַר: "כֹּה תְבָרְכוּ", הַשְּׁכִינָה מְבָרֶכֶת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. גַּם בְּפָרָשָׁתֵנוּ אָמַר ה' לְבִלְעָם: "שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר". אַל תַּחְשֹׁב שֶׁתּוּכַל לוֹמַר מַה שֶּׁתִּרְצֶה. לֹא! הַשְּׁכִינָה הִיא שֶׁתְּדַבֵּר!

עַל הַפָּסוּק "וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם" כָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זָצָ"ל יְסוֹד נִפְלָא: בַּנְּבִיאִים הָאֲמִתִּיִּים, לֹא נֶאֱמַר מֵעוֹלָם כִּי ה' גִּלָּה אֶת עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת נְבוּאָה. וּמַדּוּעַ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם הָיוּ קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וְנַעֲלִים בְּעַצְמוּתָם, וְהַשָּׂגַת הַנְּבוּאָה הָיְתָה לָהֶם כְּטֶבַע, זוֹ הָיְתָה דַּרְגָּתָם.

רַק בְּמִי שֶׁבְּעַצְמוּתוֹ הָיָה גַּשְׁמִי וְחָמְרִי, וּבְדֶרֶךְ פֶּלֶא זָכָה לְהִתְעַלּוֹת מֵעַל לְדַרְגָּתוֹ וְלַחְזוֹת מַחֲזֵה נְבוּאָה - בּוֹ כָּתוּב שֶׁה' גִּלָּה אֶת עֵינָיו, כְּהָגָר הַמִּצְרִית וּכְנַעַר אֱלִישָׁע (מְלָכִים ב' ו-יז).

וְאִם הַכָּתוּב מְצַיֵּן כָּךְ בְּבִלְעָם, אוֹת הוּא, שֶׁבְּעַצְמוּתוֹ הָיָה שְׁפַל אֲנָשִׁים, בַּהֲמִי וְחָמְרִי, קוֹסֵם וּמְכַשֵּׁף, וּנְבוּאָתוֹ הָיְתָה בְּגֶדֶר קְפִיצָה וְהִתְעַלּוּת לְמַעְלָה מִדַּרְגָּתוֹ.

בַּסֵּפֶר "בְּנָיָהוּ" כָּתַב רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זָצָ"ל סִפּוּר, שֶׁנִּשְׁתַּמֵּר בְּיָדוֹ מֵאֲבוֹתָיו:

כַּאֲשֶׁר רַבֵּנוּ שָׁלוֹם שַׁרְעַבִּי זָצָ"ל - הרש"ש - רֹאשׁ מְקֻבְּלֵי יְרוּשָׁלַיִם, עָלָה מִתֵּימָן לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, נָסַע דֶּרֶךְ הֹדוּ וְהִגִּיעַ לְבַגְדָד. הוּא הָיָה נַעַר צָעִיר, וְאִישׁ לֹא הִכִּירוֹ. הִמְתִּין עַד שֶׁתִּתְאַרְגֵּן שַׁיָּרָה שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְדַמֶּשֶׂק, וּבֵינְתַיִם הָיָה הוֹלֵךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ לִישִׁיבַת הַמְקֻבָּלִים שֶׁהוּקְמָה עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַב יִצְחָק גָּאוֹן זָצָ"ל, וְהָיָה מְשַׁנֵּן אִתָּם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.

הַמְקֻבָּלִים לֹא הִבְחִינוּ בְּגַדְלוּתוֹ, כִּי הִצְטַנֵּעַ כְּדַרְכּוֹ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּפָרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת בָּלָק, קָרָא בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַמִּלִּים: "שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר" אָמַר אוֹתָן בִּשְׁאָגָה רָמָה.

תָּמְהוּ הַמְּקֻבָּלִים הַזְּקֵנִים וְשָׁאֲלוּ אֶת הַנַּעַר הַזָּר: "מַה לְּךָ כִּי נִזְעַקְתָּ?"

עָנָה בִּתְמִימוּת בְּעַרְבִית תֵּימָנִית: "הָאדִי אֶל כֹּה חָרַקְתָּ קָלִבִּי".

כְּלוֹמַר: הַמִּלָּה "כֹּה" שׂוֹרֶפֶת אֶת לִבִּי!

וְסִיֵּם הַ"בֶּן אִישׁ חַי" בְּאָמְרוֹ: אִלּוּ הָיוּ זוֹכִים לַעֲמֹד עַל גַּדְלוּתוֹ, הָיוּ מְעַכְּבִים אוֹתוֹ בְּבַגְדָד וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בְּמַסָּעוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	נח תשע"א
	אנחנו ודור הפלגה
	"שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר" (כג-ה) בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (זֹהַר ח"ג קמה:) מְבֹאָר, שֶׁמִּלַּת "כֹּה" הִיא כִּנּוּי לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה. הַנְּבִיאִים שֶׁהַשְּׁכִינָה דִּבְּרָה מִתּוֹךְ גְּרוֹנָם, הָיוּ אוֹמְרִים: "כֹּה אָמַר ה'". וּבְבִרְכַּת כֹּהֲנִים נֶאֱמַר: "כֹּה תְבָרְכוּ", הַשְּׁכִינָה מְבָרֶכֶת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. גַּם בְּפָרָשָׁתֵנוּ אָמַר ה' לְבִלְעָם: "שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר". אַל תַּחְשֹׁב שֶׁתּוּכַל לוֹמַר מַה שֶּׁתִּרְצֶה. לֹא! הַשְּׁכִינָה הִיא שֶׁתְּדַבֵּר! עַל הַפָּסוּק "וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם" כָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זָצָ"ל יְסוֹד נִפְלָא: בַּנְּבִיאִים הָאֲמִתִּיִּים, לֹא נֶאֱמַר מֵעוֹלָם כִּי ה' גִּלָּה אֶת עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת נְבוּאָה. וּמַדּוּעַ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם הָיוּ קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וְנַעֲלִים בְּעַצְמוּתָם, וְהַשָּׂגַת הַנְּבוּאָה הָיְתָה לָהֶם כְּטֶבַע, זוֹ הָיְתָה דַּרְגָּתָם. רַק בְּמִי שֶׁבְּעַצְמוּתוֹ הָיָה גַּשְׁמִי וְחָמְרִי, וּבְדֶרֶךְ פֶּלֶא זָכָה לְהִתְעַלּוֹת מֵעַל לְדַרְגָּתוֹ וְלַחְזוֹת מַחֲזֵה נְבוּאָה - בּוֹ כָּתוּב שֶׁה' גִּלָּה אֶת עֵינָיו, כְּהָגָר הַמִּצְרִית וּכְנַעַר אֱלִישָׁע (מְלָכִים ב' ו-יז). וְאִם הַכָּתוּב מְצַיֵּן כָּךְ בְּבִלְעָם, אוֹת הוּא, שֶׁבְּעַצְמוּתוֹ הָיָה שְׁפַל אֲנָשִׁים, בַּהֲמִי וְחָמְרִי, קוֹסֵם וּמְכַשֵּׁף, וּנְבוּאָתוֹ הָיְתָה בְּגֶדֶר קְפִיצָה וְהִתְעַלּוּת לְמַעְלָה מִדַּרְגָּתוֹ. בַּסֵּפֶר "בְּנָיָהוּ" כָּתַב רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זָצָ"ל סִפּוּר, שֶׁנִּשְׁתַּמֵּר בְּיָדוֹ מֵאֲבוֹתָיו: כַּאֲשֶׁר רַבֵּנוּ שָׁלוֹם שַׁרְעַבִּי זָצָ"ל - הרש"ש - רֹאשׁ מְקֻבְּלֵי יְרוּשָׁלַיִם, עָלָה מִתֵּימָן לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, נָסַע דֶּרֶךְ הֹדוּ וְהִגִּיעַ לְבַגְדָד. הוּא הָיָה נַעַר צָעִיר, וְאִישׁ לֹא הִכִּירוֹ. הִמְתִּין עַד שֶׁתִּתְאַרְגֵּן שַׁיָּרָה שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְדַמֶּשֶׂק, וּבֵינְתַיִם הָיָה הוֹלֵךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ לִישִׁיבַת הַמְקֻבָּלִים שֶׁהוּקְמָה עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַב יִצְחָק גָּאוֹן זָצָ"ל, וְהָיָה מְשַׁנֵּן אִתָּם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. הַמְקֻבָּלִים לֹא הִבְחִינוּ בְּגַדְלוּתוֹ, כִּי הִצְטַנֵּעַ כְּדַרְכּוֹ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּפָרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת בָּלָק, קָרָא בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַמִּלִּים: "שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר" אָמַר אוֹתָן בִּשְׁאָגָה רָמָה. תָּמְהוּ הַמְּקֻבָּלִים הַזְּקֵנִים וְשָׁאֲלוּ אֶת הַנַּעַר הַזָּר: "מַה לְּךָ כִּי נִזְעַקְתָּ?" עָנָה בִּתְמִימוּת בְּעַרְבִית תֵּימָנִית: "הָאדִי אֶל כֹּה חָרַקְתָּ קָלִבִּי". כְּלוֹמַר: הַמִּלָּה "כֹּה" שׂוֹרֶפֶת אֶת לִבִּי! וְסִיֵּם הַ"בֶּן אִישׁ חַי" בְּאָמְרוֹ: אִלּוּ הָיוּ זוֹכִים לַעֲמֹד עַל גַּדְלוּתוֹ, הָיוּ מְעַכְּבִים אוֹתוֹ בְּבַגְדָד וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בְּמַסָּעוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)