Otzarot-Article

"קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי" (לג-יא) רַבּוֹת הִתְלַבַּטְנוּ אִם לְהַשְׁמִיעַ אֶת הָרַעְיוֹן אִם לָאו. הוּא נוֹקֵב מִדַּי. אֲבָל דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ אוּלַי יַצְלִיחַ לְעוֹרֵר לְבָבוֹת. אוּלַי בְּאֶמְצָעוּתוֹ יִפָּקְחוּ עֵינַיִם. בְּפָרָשָׁתֵנוּ שׁוֹלֵחַ יַעֲקֹב דּוֹרוֹן לְעֵשָׂו, מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וּמַצִּיג אֶת יְלָדָיו לְפָנָיו. אַךְ אֵין זוֹ הַשְׁלָמָה שֶׁל אַחְוָה, אֶלָּא שָׁלוֹם קַר שֶׁל פֵּרוּד: אֲנִי לְדַרְכִּי וְאַתָּה לְדַרְכְּךָ. מַצִּיג הוּא אֶת אַחַד עָשָׂר בָּנָיו. "וְדִינָה הֵיכָן הָיְתָה? נְתָנָהּ בְּתֵבָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, שֶׁלֹּא יִתֵּן בָּהּ עֵשָׂו אֶת עֵינָיו. וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב, שֶׁמְּנָעָהּ מֵאָחִיו, שֶׁמָּא תַּחֲזִירֶנוּ לְמוּטָב, וְנָפְלָה בְּיַד שְׁכֶם".

מִי מֵאִתָּנוּ מוּכָן הָיָה שֶׁבִּתּוֹ הַיְּחִידָה תִּנָּשֵׂא לְעֵשָׂו, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, הָאִישׁ שֶׁ"כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה צָד נָשִׁים וּמְעַנֶּה אוֹתָן", הָאַרְכִי-רוֹצֵחַ. כֵּיצַד קַיֶּמֶת תְּבִיעָה עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ? אֶלָּא, עֵשָׂו הוּא אָח וְאֵין לַחֲסֹך כָּל מַאֲמָץ לְהַחְזִירוֹ לְמוּטָב. גַּם אִם הַהַקְרָבָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, וְסִכּוּיֶיהָ מוּעָטִים כָּל כָּךְ.

וְאָנוּ, אַחֵינוּ הַיְּקָרִים אֵינָם כְּעֵשָׂו, חָלִילָה. יְהוּדִים יְקָרִים וְנִפְלָאִים הֵם, תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ וְנֶעֶקְרוּ מִמּוֹרַשְׁתָּם. וּמוּכָנִים הֵם לִשְׁמֹעַ, חֲפֵצִים לְהִתְוַדֵּעַ לַתּוֹרָה וְלָאֱמוּנָה. הַהַקְרָבָה מְעַטָּה וְהַהַצְלָחָה מֻבְטַחַת. כַּמָּה גְּדוֹלָה הַהַקְפָּדָה שֶׁעֲלוּלִים אָנוּ לִמְשֹׁךְ עָלֵינוּ אִם לֹא נֵצֵא לְקָרְבָם. אִם נִנְעַל אֶת עַצְמֵנוּ.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה - אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה חִירָארִי מִבָּבֶל זַצַ"ל - לְמֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא וְלוֹ מָחוֹז נִדָּח בִּקְצֵה הַמַּמְלָכָה. מָחוֹז פּוֹרֶה וְדָשֵׁן, גָּדוּשׁ בְּכָל טוֹבָה, אֲבָל הַיְּלִידִים שָׁם נִבְעָרִים מִדַּעַת, פְּרָאִים וְחַסְרֵי תַּרְבּוּת. אֵין שָׁם מוֹסְדוֹת שִׁלְטוֹן, אֵין סְדָרִים וְאֵין קִדְמָה. מְאוּמָה.

קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאֶחָד מִשָּׂרָיו הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ: "לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ לְאוֹתוֹ מָחוֹז, תִּסְלֹל דְּרָכִים וְתָקִים מוֹסְדוֹת שִׁלְטוֹן, תְּלַמְּדֵם חָכְמָה וְדַעַת וְתַּהַפְכֶם לִבְנֵי תַּרְבּוּת".

שָׁמַע הַשָּׂר וְחָשְׁכוּ עֵינָיו. כָּאן סָמוּךְ הוּא עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ, בֶּן-בַּיִת בְּאַרְמוֹנוֹ. סְבִיבוֹ אַךְ נִמּוּסִים מְעֻדָּנִים וַהֲלִיכוֹת-מַלְכוּת. וְאִלּוּ שָׁם, שְׁמָמָה תַּרְבּוּתִית, שְׂפַת אִכָּרִים תַּחְתִּית וּבַהֲמִית. וְחַיָּב יִהְיֶה לְהַתְחִיל מִן הַשִּׁתִּין, לְיַסֵּד מִבְּרֵאשִׁית. כַּמָּה עָמָל וִיגִיעָה, כַּמָּה טֹרַח וְסֵבֶל. וְהַהַצְלָחָה - אֵינָהּ מֻבְטַחַת. וְאִם לֹא יַצְלִיחַ, יִזָּקֵף הַכִּשָּׁלוֹן לְחוֹבָתוֹ. כָּל זֶה, לָמָּה לוֹ. הִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּפְטֹר אוֹתוֹ מֵחוֹבָה זוֹ, שֶׁיַשְׁאִירֶנוּ בִּמְחִצָּתוֹ.

אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "אָנֹכִיּוּת הִיא מִצִּדְּךָ לַחְשֹׁב עַל תּוֹעַלְתְּך בִּלְבַד. לְהוֹתִיר אֶת תּוֹשָׁבֵי הַמָּחוֹז בְּבוֹרוּתָם וּבְבַּעֲרוּתָם, וּלְמַעֲשֶׂה אֲבוּדִים הֵם גַּם לַכֶּתֶר, אֵינָם אֶזְרָחִים מְקַבְּלֵי מָרוּת, אֵינָם מְשַׁלְּמֵי מִסִּים, אֵינָם נֶחְשָׁבִים כְּלָל כִּנְתִינִים! אֲבָל אִם תֵּלֵךְ וּתְמַלֵּא אֶת יִעוּדְךָ, תּוֹעִיל לָהֶם וְתוֹעִיל לַמַּמְלָכָה. גַּם אִם לֹא יְקַבְּלוּ מָרוּתִי בִּמְלֹאָהּ, וְגַם אִם לֹא יִהְיוּ בְּנֵי תַּרְבּוּת לַחֲלוּטִין, כְּיוֹשְׁבֵי הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין, כְּבָר לֹא יְהֵא זֶה מָחוֹז אָבוּד וְנִדָּח, וּכְבָר יִמָּנֶה עַל מְחוֹזוֹת הַמַּמְלָכָה. וְאָז, בְּשׁוּבְךָ, תִּזְכֶּה לְהוֹקָרָה וּלְהַעֲרָכָה, וְתִהְיֶה מֵהַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת!".

וְהַנִּמְשָׁל: הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, כְּמֶטְרוֹפּוֹלִין שֶׁל מֶלֶךְ. אַךְ מָחוֹז מְרֻחָק וְנִדָּח יֵשׁ, הוּא הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבוֹ כָּל טוּב. אַךְ רַבִּים כָּל כָּךְ נִבְעָרִים, אֵינָם מַכִּירִים אֶת מַלְכָּם וְאֵינָם מְקַבְּלִים אֶת עֻלּוֹ. מְשַׁגֵּר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה, כְּדֵי שֶׁהַגּוּף יְקַבֵּל אֶת מָרוּת הַמֶּלֶךְ וִיקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת; יָקִים מִשְׁפָּחָה שֶׁתְּקַבֵּל אֶת עֹל הַמֶּלֶךְ, וִיחַנֵּךְ צֶאֱצָאָיו לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת; יִקְרָא בְּשֵׁם ה', יְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּכָל הֲלִיכוֹתָיו, וְיָפִיץ אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּכָל סְבִיבוֹתָיו.

וְהַנְּשָׁמָה, הַנֶּהֱנֵית מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, פּוֹחֶדֶת לָרֶדֶת לְאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה, לְמִדְבַּר שְׁמָמָה רוּחָנִי הָרָחוֹק כָּל כָּךְ מִנֹּעַם ה' וְאוֹרוֹ בַּמְּרוֹמִים. אֲבָל נֶעְתֶּרֶת לְכָךְ לְבַסּוֹף כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אֱמוּנָה וּלְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, כְּדֵי לִזְכּוֹת וּלְקָרֵב לַבּוֹרֵא. וְאָז תָּשׁוּב וְתַעֲלֶה, וְתִזְכֶּה לְאוֹר פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂכָר עָצוּם וְרַב, שִׁבְעָתַיִם מִמַּעֲמָדָהּ הַקּוֹדֵם, וּלְעוֹלְמֵי עַד. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, וַיִּבְחַר מֹשֶׁה)

	פנחס תש"ע
	לכולם שמות יקרא
	"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹ "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי" (לג-יא) רַבּוֹת הִתְלַבַּטְנוּ אִם לְהַשְׁמִיעַ אֶת הָרַעְיוֹן אִם לָאו. הוּא נוֹקֵב מִדַּי. אֲבָל דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ אוּלַי יַצְלִיחַ לְעוֹרֵר לְבָבוֹת. אוּלַי בְּאֶמְצָעוּתוֹ יִפָּקְחוּ עֵינַיִם. בְּפָרָשָׁתֵנוּ שׁוֹלֵחַ יַעֲקֹב דּוֹרוֹן לְעֵשָׂו, מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וּמַצִּיג אֶת יְלָדָיו לְפָנָיו. אַךְ אֵין זוֹ הַשְׁלָמָה שֶׁל אַחְוָה, אֶלָּא שָׁלוֹם קַר שֶׁל פֵּרוּד: אֲנִי לְדַרְכִּי וְאַתָּה לְדַרְכְּךָ. מַצִּיג הוּא אֶת אַחַד עָשָׂר בָּנָיו. "וְדִינָה הֵיכָן הָיְתָה? נְתָנָהּ בְּתֵבָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, שֶׁלֹּא יִתֵּן בָּהּ עֵשָׂו אֶת עֵינָיו. וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב, שֶׁמְּנָעָהּ מֵאָחִיו, שֶׁמָּא תַּחֲזִירֶנוּ לְמוּטָב, וְנָפְלָה בְּיַד שְׁכֶם". מִי מֵאִתָּנוּ מוּכָן הָיָה שֶׁבִּתּוֹ הַיְּחִידָה תִּנָּשֵׂא לְעֵשָׂו, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, הָאִישׁ שֶׁ"כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה צָד נָשִׁים וּמְעַנֶּה אוֹתָן", הָאַרְכִי-רוֹצֵחַ. כֵּיצַד קַיֶּמֶת תְּבִיעָה עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ? אֶלָּא, עֵשָׂו הוּא אָח וְאֵין לַחֲסֹך כָּל מַאֲמָץ לְהַחְזִירוֹ לְמוּטָב. גַּם אִם הַהַקְרָבָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, וְסִכּוּיֶיהָ מוּעָטִים כָּל כָּךְ. וְאָנוּ, אַחֵינוּ הַיְּקָרִים אֵינָם כְּעֵשָׂו, חָלִילָה. יְהוּדִים יְקָרִים וְנִפְלָאִים הֵם, תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ וְנֶעֶקְרוּ מִמּוֹרַשְׁתָּם. וּמוּכָנִים הֵם לִשְׁמֹעַ, חֲפֵצִים לְהִתְוַדֵּעַ לַתּוֹרָה וְלָאֱמוּנָה. הַהַקְרָבָה מְעַטָּה וְהַהַצְלָחָה מֻבְטַחַת. כַּמָּה גְּדוֹלָה הַהַקְפָּדָה שֶׁעֲלוּלִים אָנוּ לִמְשֹׁךְ עָלֵינוּ אִם לֹא נֵצֵא לְקָרְבָם. אִם נִנְעַל אֶת עַצְמֵנוּ. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה - אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה חִירָארִי מִבָּבֶל זַצַ"ל - לְמֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא וְלוֹ מָחוֹז נִדָּח בִּקְצֵה הַמַּמְלָכָה. מָחוֹז פּוֹרֶה וְדָשֵׁן, גָּדוּשׁ בְּכָל טוֹבָה, אֲבָל הַיְּלִידִים שָׁם נִבְעָרִים מִדַּעַת, פְּרָאִים וְחַסְרֵי תַּרְבּוּת. אֵין שָׁם מוֹסְדוֹת שִׁלְטוֹן, אֵין סְדָרִים וְאֵין קִדְמָה. מְאוּמָה. קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאֶחָד מִשָּׂרָיו הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ: "לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ לְאוֹתוֹ מָחוֹז, תִּסְלֹל דְּרָכִים וְתָקִים מוֹסְדוֹת שִׁלְטוֹן, תְּלַמְּדֵם חָכְמָה וְדַעַת וְתַּהַפְכֶם לִבְנֵי תַּרְבּוּת". שָׁמַע הַשָּׂר וְחָשְׁכוּ עֵינָיו. כָּאן סָמוּךְ הוּא עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ, בֶּן-בַּיִת בְּאַרְמוֹנוֹ. סְבִיבוֹ אַךְ נִמּוּסִים מְעֻדָּנִים וַהֲלִיכוֹת-מַלְכוּת. וְאִלּוּ שָׁם, שְׁמָמָה תַּרְבּוּתִית, שְׂפַת אִכָּרִים תַּחְתִּית וּבַהֲמִית. וְחַיָּב יִהְיֶה לְהַתְחִיל מִן הַשִּׁתִּין, לְיַסֵּד מִבְּרֵאשִׁית. כַּמָּה עָמָל וִיגִיעָה, כַּמָּה טֹרַח וְסֵבֶל. וְהַהַצְלָחָה - אֵינָהּ מֻבְטַחַת. וְאִם לֹא יַצְלִיחַ, יִזָּקֵף הַכִּשָּׁלוֹן לְחוֹבָתוֹ. כָּל זֶה, לָמָּה לוֹ. הִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּפְטֹר אוֹתוֹ מֵחוֹבָה זוֹ, שֶׁיַשְׁאִירֶנוּ בִּמְחִצָּתוֹ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "אָנֹכִיּוּת הִיא מִצִּדְּךָ לַחְשֹׁב עַל תּוֹעַלְתְּך בִּלְבַד. לְהוֹתִיר אֶת תּוֹשָׁבֵי הַמָּחוֹז בְּבוֹרוּתָם וּבְבַּעֲרוּתָם, וּלְמַעֲשֶׂה אֲבוּדִים הֵם גַּם לַכֶּתֶר, אֵינָם אֶזְרָחִים מְקַבְּלֵי מָרוּת, אֵינָם מְשַׁלְּמֵי מִסִּים, אֵינָם נֶחְשָׁבִים כְּלָל כִּנְתִינִים! אֲבָל אִם תֵּלֵךְ וּתְמַלֵּא אֶת יִעוּדְךָ, תּוֹעִיל לָהֶם וְתוֹעִיל לַמַּמְלָכָה. גַּם אִם לֹא יְקַבְּלוּ מָרוּתִי בִּמְלֹאָהּ, וְגַם אִם לֹא יִהְיוּ בְּנֵי תַּרְבּוּת לַחֲלוּטִין, כְּיוֹשְׁבֵי הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין, כְּבָר לֹא יְהֵא זֶה מָחוֹז אָבוּד וְנִדָּח, וּכְבָר יִמָּנֶה עַל מְחוֹזוֹת הַמַּמְלָכָה. וְאָז, בְּשׁוּבְךָ, תִּזְכֶּה לְהוֹקָרָה וּלְהַעֲרָכָה, וְתִהְיֶה מֵהַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת!". וְהַנִּמְשָׁל: הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, כְּמֶטְרוֹפּוֹלִין שֶׁל מֶלֶךְ. אַךְ מָחוֹז מְרֻחָק וְנִדָּח יֵשׁ, הוּא הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבוֹ כָּל טוּב. אַךְ רַבִּים כָּל כָּךְ נִבְעָרִים, אֵינָם מַכִּירִים אֶת מַלְכָּם וְאֵינָם מְקַבְּלִים אֶת עֻלּוֹ. מְשַׁגֵּר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה, כְּדֵי שֶׁהַגּוּף יְקַבֵּל אֶת מָרוּת הַמֶּלֶךְ וִיקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת; יָקִים מִשְׁפָּחָה שֶׁתְּקַבֵּל אֶת עֹל הַמֶּלֶךְ, וִיחַנֵּךְ צֶאֱצָאָיו לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת; יִקְרָא בְּשֵׁם ה', יְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּכָל הֲלִיכוֹתָיו, וְיָפִיץ אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּכָל סְבִיבוֹתָיו. וְהַנְּשָׁמָה, הַנֶּהֱנֵית מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, פּוֹחֶדֶת לָרֶדֶת לְאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה, לְמִדְבַּר שְׁמָמָה רוּחָנִי הָרָחוֹק כָּל כָּךְ מִנֹּעַם ה' וְאוֹרוֹ בַּמְּרוֹמִים. אֲבָל נֶעְתֶּרֶת לְכָךְ לְבַסּוֹף כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אֱמוּנָה וּלְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, כְּדֵי לִזְכּוֹת וּלְקָרֵב לַבּוֹרֵא. וְאָז תָּשׁוּב וְתַעֲלֶה, וְתִזְכֶּה לְאוֹר פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂכָר עָצוּם וְרַב, שִׁבְעָתַיִם מִמַּעֲמָדָהּ הַקּוֹדֵם, וּלְעוֹלְמֵי עַד. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, וַיִּבְחַר מֹשֶׁה)