Otzarot-Article

"וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד" (יט-ג) הֵן בְּרוֹמַנְיָה וְהֵן בְּהוּנְגָרְיָה, הָיָה שִׁלְטוֹן פְּרוֹ נָאצִי. הוּטְלוּ הַגְבָּלוֹת עַל הַיְהוּדִים, וְהָיְתָה אֲוִירַת שִׁסּוּי וַהֲסָתָה. אֲבָל בְּשִׁלְהֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הִשְׁתַּלְּטוּ הַגֶּרְמָנִים עַל הוּנְגָרְיָה, כָּלְאוּ אֶת הַיְהוּדִים בְּגֶטָאוֹת וּשְׁלָחוּם לְהַשְׁמָדָה. בְּתוֹךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים עָלָה הַכּוֹרֵת עַל מִלְיוֹן יְהוּדִים, ה' יִנְקֹם דָּמָם. מוּבָן, שֶׁמִּי שֶׁרַק יָכוֹל, נִמְלַט לְרוֹמַנְיָה הַסְּמוּכָה. מָצָא שָׁם מִקְלָט בְּבָתֵּי אֶחָיו. הַשִּׁלְטוֹנוֹת עָרְכוּ מָצוֹד אַחַר הַפְּלִיטִים וְהִסְגִּירוּם לַמָּוֶת, וּפִרְסְמוּ צַו שֶׁהַמַּסְתִּיר בְּבֵיתוֹ פָּלִיט וּמַעֲנִיק לוֹ מִקְלָט, צָפוּי לְעֹנֶשׁ מָוֶת.

מַה יַּעֲשֶׂה יְהוּדִי. מַה הֱיִיתֶם עוֹשִׂים אִלּוּ הָיוּ מִתְדַּפְּקִים עַל דַלְתְּכֶם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה. מִשְׁפָּחָה מְבֹהֶלֶת וְנִרְדֶּפֶת מְבַקֶּשֶׁת מִסְתּוֹר בְּבֵיתְכֶם. וְאִם לֹא תֵּעָנוּ לַבַּקָּשָׁה, לַתְּחִינָה, יַמְשִׁיכוּ לְשׁוֹטֵט עַד שֶׁיִּתָּפְסוּ וְיֻסְגְּרוּ לִידֵי הַגֶּסְטַאפּוֹ?!

אֵין סָפֵק, בְּלֵב חָרֵד הֱיִיתֶם נַעֲנִים. מִצְטוֹפְפִים, מַסְתִּירִים, מְקַוִּים לְטוֹב.

וְהַשְּׁאֵלָה הַבָּאָה: מַה הֱיִיתֶם עוֹשִׂים אִלּוּ לֹא הָיוּ פּוֹנִים אֲלֵיכֶם, לֹא הָיוּ מִתְדַּפְּקִים עַל דַלְתְּכֶם. אֶלָּא הוֹלְכִים הֱיִיתֶם בָּרְחוֹב, וּמַבְחִינִים בְּמִשְׁפָּחָה כָּזוֹ מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ. נְבוֹכָה, חֲרֵדָה. הַאִם הֱיִיתֶם חוֹצִים אֶת הַכְּבִישׁ, מַצִּיגִים עַצְמְכֶם כְּאָח, כִּיהוּדִי, וּמַזְמִינִים אוֹתָם לְבֵיתְכֶם?!

זוֹ כְּבָר שְׁאֵלָה קָשָׁה יוֹתֵר. אֲבָל, כֵּן. וְכִי מָה, הַאִם תְּנִיחוּם לְשׁוֹטֵט עַד שֶׁיִּתָּפְסוּ בַּכַּף? אָמְנָם עֲלוּלִים תִּהְיוּ, חָלִילָה, לִתֵּן אֶת הַדִּין. לְהִשָּׁפֵט, לְהֵאָסֵר, וְעַד לִגְזַר דִּין מָוֶת. וּמִשְׁפַּחְתְּכֶם תִּסְבֹּל. אֲבָל "אֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי" וְאִי אֶפְשָׁר לְהַפְקִיר אָח.

וְלַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה: מַה הֱיִיתֶם עוֹשִׂים אִלּוּ עוֹבְרִים הֱיִיתֶם בָּרְחוֹב, וְרוֹאִים כָּזוֹ מִשְׁפָּחָה. הֱיִיתֶם מִתְלַבְּטִים לְרֶגַע קָט, וּמַחְלִיטִים הַחְלָטָה אַמִּיצָה. פּוֹנִים אֲלֵיהֶם, וּמַצִּיעִים לָהֶם מִקְלָט בְּבֵיתְכֶם. וְהֵם הָיוּ שׁוֹמְעִים וְאוֹמְרִים: "לֹא, תּוֹדָה. אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁתְּסַכֵּן אֶת עַצְמְךָ וְאֶת מִשְׁפַּחְתְּךָ בִּגְלָלֵנוּ. אָנוּ כְּבָר נִסְתַּדֵּר".

מַה נֹּאמַר, יָרְדָה לָנוּ אֶבֶן מֵהַלֵּב. גַּם הָיִינוּ טוֹבִים, גַּם גָּבַרְנוּ עַל יִצְרֵנוּ, וְגַם סֹרַבְנוּ בְּנִימוּס וְאֵינֶנּוּ צְרִיכִים לְסַכֵּן אֶת עַצְמֵנוּ וְאֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ. הֲלֹא כֵן?!

וְאִם כֵּן הוּא, רְחוֹקִים אָנוּ מְאֹד מִמַּדְרֵגָתוֹ שֶׁל לוֹט... שֶׁהֲרֵי בִּסְדוֹם חַי, תַּחַת שִׁלְטוֹן הָרֶשַׁע וְהָאֵימָה, וְקָם לִקְרַאת הָאוֹרְחִים וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהֶם אַפַּיִם אַרְצָה, וְהִזְמִינָם לְבֵיתוֹ חֵרֶף הָאִסּוּר וְהָעֹנֶשׁ הַצָּפוּי, וְהִסְתַּכֵּן בְּהַדָּחָה מִמִּשְׂרָתוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הִתְמַנָּה כְּשׁוֹפֵט (בראשית רבה נ.). וְהֵם סֵרְבוּ. "וַיֹּאמְרוּ לֹא, כִּי בָּרְחוֹב נָלִין". אָמוּר הָיָה לְהֵאָנֵחַ לִרְוָחָה, לוֹמַר לְנַפְשׁוֹ: אֲנִי אֶת שֶׁלִּי עָשִׂיתִי. גַּם הָיִיתִי טוֹב וְגַם נִצַּלְתִּי.

וְאִם כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה הָיָה נֶהְפַּךְ עִם כָּל אַנְשֵׁי סְדוֹם...

"וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד", הִתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם שֶׁיֵּאוֹתוּ לְסַכְּנוּ. "וַיָּסוּרוּ אֵלָיו, וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה", שָׂמַח בַּזְּכוּת שֶׁנִּקְלְעָה לְיָדוֹ, וּבִזְכוּת זוֹ נִצַּל.

כַּמָּה לֶקַח יֵשׁ כָּאן, אֵיזֶה פֶּתַח לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ נוֹקֵב. יֵשׁ לוֹ לְאָדָם שִׁעוּר תּוֹרָה, אַשְׁרָיו. וְהִנֵּה צָץ מִכְשׁוֹל, אֵיזֶה עִכּוּב. וְכָאן הַמִּבְחָן הַגָּדוֹל. יֵשׁ הַשְּׂמֵחִים בּוֹ, אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת בְּלִי יִסּוּרֵי מַצְפּוּן, יֵשׁ תֵּרוּץ. וְיֵשׁ הַמְנַסִּים, אוּלַי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר, לִדְחוֹת אֶת הַדְּחִיָּה, לְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָל זֹאת בְּשִׁעוּר הַתּוֹרָה.

כָּזוֹ הָיְתָה דַּרְגָּתוֹ שֶׁל לוֹט, כֹּה נִשְׂגָּבָה. וְאָנוּ עוֹמְדִים וְתוֹהִים: לוֹט אֵינוֹ מִצְטַיֵּר כְּצַדִּיק נִשְׂגָּב כָּל כָּךְ. אָמְנָם, בִּסְדוֹם הִצְטַיֵּן יַחֲסִית. אֲבָל לְעֵיל כֻּנָּה בְּשֵׁם "רָשָׁע" (רַשִׁ"י יג-יד) וְנִצְטַוָּה: "אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ", אַתָּה הִרְשַׁעְתָּ עִמָּהֶם, אֵינְךָ רָאוּי לִרְאוֹת בְּפֻרְעָנוּתָם (רַשִׁ"י יט-יז).

וְאָנוּ תְּמֵהִים: אֵיךְ יְכוֹלִים אוֹר וְחֹשֶׁךְ לָדוּר בִּכְפִיפָה אַחַת. רָשָׁע, וְכָזוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ לְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, סִכּוּן עַצְמִי וְסִכּוּן בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עֲבוּר מַעֲשֵׂה חֶסֶד לַאֲנָשִׁים זָרִים.

הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה זַצַ"ל עָמַד עַל כָּךְ, וְהֵשִׁיב: אַבְרָהָם אָבִינוּ עַמּוּד הַחֶסֶד הָיָה. וְלוֹט נִלְוָה אֵלָיו וְהִתְחַנֵּךְ בִּמְחִצָּתוֹ. וּמַעֲשֵׂי הַחֶסֶד חִלְחְלוּ בּוֹ וְהִשְׁתָּרְשׁוּ בְּנַפְשׁוֹ, הָפְכוּ לוֹ לְטֶבַע. אַךְ בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, צָלְעוּ הָעִנְיָנִים...

וְאָנוּ שׁוֹמְעִים, וְנִזְכָּרִים בָּנוּ עַצְמֵנוּ. כַּמָּה מְסִירוּת נֶפֶשׁ יֵשׁ בָּנוּ לְשַׁבָּת, כַּשְׁרוּת וְטָהֳרָה, תְּפִלָּה וּתְפִילִין, בָּהֶם הֻרְגַּלְנוּ וְהָיוּ לָנוּ לְטֶבַע. אָכֵן, בִּזְכוּתָם נִנָּצֵל, אַךְ לֹא בָּהֶם תִּקָּבַע מָהוּתֵנוּ. אֶלָּא בְּמַה שֶׁאֲמוּרִים אָנוּ לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמֵנוּ: מַה עִם כַּוָּנַת הַבְּרָכוֹת. מַה עִם שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פנחס תש"ע
	לכולם שמות יקרא
	"וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד" (יט-ג) הֵן בְּרוֹמַנְיָה וְהֵן בְּהוּנְגָרְיָה, הָיָה שִׁלְטוֹן פְּרוֹ נָאצִי. הוּטְלוּ הַגְבָּלוֹת עַל הַיְהוּדִים, וְהָיְתָה אֲוִירַת שִׁסּוּי וַהֲסָתָה. אֲבָל בְּשִׁלְהֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הִשְׁתַּלְּטוּ הַגֶּרְמָנִים עַל הוּנְגָרְיָה, כָּלְאוּ אֶת הַיְהוּדִים בְּגֶטָאוֹת וּשְׁלָחוּם לְהַשְׁמָדָה. בְּתוֹךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים עָלָה הַכּוֹרֵת עַל מִלְיוֹן יְהוּדִים, ה' יִנְקֹם דָּמָם. מוּבָן, שֶׁמִּי שֶׁרַק יָכוֹל, נִמְלַט לְרוֹמַנְיָה הַסְּמוּכָה. מָצָא שָׁם מִקְלָט בְּבָתֵּי אֶחָיו. הַשִּׁלְטוֹנוֹת עָרְכוּ מָצוֹד אַחַר הַפְּלִיטִים וְהִסְגִּירוּם לַמָּוֶת, וּפִרְסְמוּ צַו שֶׁהַמַּסְתִּיר בְּבֵיתוֹ פָּלִיט וּמַעֲנִיק לוֹ מִקְלָט, צָפוּי לְעֹנֶשׁ מָוֶת. מַה יַּעֲשֶׂה יְהוּדִי. מַה הֱיִיתֶם עוֹשִׂים אִלּוּ הָיוּ מִתְדַּפְּקִים עַל דַלְתְּכֶם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה. מִשְׁפָּחָה מְבֹהֶלֶת וְנִרְדֶּפֶת מְבַקֶּשֶׁת מִסְתּוֹר בְּבֵיתְכֶם. וְאִם לֹא תֵּעָנוּ לַבַּקָּשָׁה, לַתְּחִינָה, יַמְשִׁיכוּ לְשׁוֹטֵט עַד שֶׁיִּתָּפְסוּ וְיֻסְגְּרוּ לִידֵי הַגֶּסְטַאפּוֹ?! אֵין סָפֵק, בְּלֵב חָרֵד הֱיִיתֶם נַעֲנִים. מִצְטוֹפְפִים, מַסְתִּירִים, מְקַוִּים לְטוֹב. וְהַשְּׁאֵלָה הַבָּאָה: מַה הֱיִיתֶם עוֹשִׂים אִלּוּ לֹא הָיוּ פּוֹנִים אֲלֵיכֶם, לֹא הָיוּ מִתְדַּפְּקִים עַל דַלְתְּכֶם. אֶלָּא הוֹלְכִים הֱיִיתֶם בָּרְחוֹב, וּמַבְחִינִים בְּמִשְׁפָּחָה כָּזוֹ מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ. נְבוֹכָה, חֲרֵדָה. הַאִם הֱיִיתֶם חוֹצִים אֶת הַכְּבִישׁ, מַצִּיגִים עַצְמְכֶם כְּאָח, כִּיהוּדִי, וּמַזְמִינִים אוֹתָם לְבֵיתְכֶם?! זוֹ כְּבָר שְׁאֵלָה קָשָׁה יוֹתֵר. אֲבָל, כֵּן. וְכִי מָה, הַאִם תְּנִיחוּם לְשׁוֹטֵט עַד שֶׁיִּתָּפְסוּ בַּכַּף? אָמְנָם עֲלוּלִים תִּהְיוּ, חָלִילָה, לִתֵּן אֶת הַדִּין. לְהִשָּׁפֵט, לְהֵאָסֵר, וְעַד לִגְזַר דִּין מָוֶת. וּמִשְׁפַּחְתְּכֶם תִּסְבֹּל. אֲבָל "אֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי" וְאִי אֶפְשָׁר לְהַפְקִיר אָח. וְלַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה: מַה הֱיִיתֶם עוֹשִׂים אִלּוּ עוֹבְרִים הֱיִיתֶם בָּרְחוֹב, וְרוֹאִים כָּזוֹ מִשְׁפָּחָה. הֱיִיתֶם מִתְלַבְּטִים לְרֶגַע קָט, וּמַחְלִיטִים הַחְלָטָה אַמִּיצָה. פּוֹנִים אֲלֵיהֶם, וּמַצִּיעִים לָהֶם מִקְלָט בְּבֵיתְכֶם. וְהֵם הָיוּ שׁוֹמְעִים וְאוֹמְרִים: "לֹא, תּוֹדָה. אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁתְּסַכֵּן אֶת עַצְמְךָ וְאֶת מִשְׁפַּחְתְּךָ בִּגְלָלֵנוּ. אָנוּ כְּבָר נִסְתַּדֵּר". מַה נֹּאמַר, יָרְדָה לָנוּ אֶבֶן מֵהַלֵּב. גַּם הָיִינוּ טוֹבִים, גַּם גָּבַרְנוּ עַל יִצְרֵנוּ, וְגַם סֹרַבְנוּ בְּנִימוּס וְאֵינֶנּוּ צְרִיכִים לְסַכֵּן אֶת עַצְמֵנוּ וְאֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ. הֲלֹא כֵן?! וְאִם כֵּן הוּא, רְחוֹקִים אָנוּ מְאֹד מִמַּדְרֵגָתוֹ שֶׁל לוֹט... שֶׁהֲרֵי בִּסְדוֹם חַי, תַּחַת שִׁלְטוֹן הָרֶשַׁע וְהָאֵימָה, וְקָם לִקְרַאת הָאוֹרְחִים וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהֶם אַפַּיִם אַרְצָה, וְהִזְמִינָם לְבֵיתוֹ חֵרֶף הָאִסּוּר וְהָעֹנֶשׁ הַצָּפוּי, וְהִסְתַּכֵּן בְּהַדָּחָה מִמִּשְׂרָתוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הִתְמַנָּה כְּשׁוֹפֵט (בראשית רבה נ.). וְהֵם סֵרְבוּ. "וַיֹּאמְרוּ לֹא, כִּי בָּרְחוֹב נָלִין". אָמוּר הָיָה לְהֵאָנֵחַ לִרְוָחָה, לוֹמַר לְנַפְשׁוֹ: אֲנִי אֶת שֶׁלִּי עָשִׂיתִי. גַּם הָיִיתִי טוֹב וְגַם נִצַּלְתִּי. וְאִם כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה הָיָה נֶהְפַּךְ עִם כָּל אַנְשֵׁי סְדוֹם... "וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד", הִתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם שֶׁיֵּאוֹתוּ לְסַכְּנוּ. "וַיָּסוּרוּ אֵלָיו, וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה", שָׂמַח בַּזְּכוּת שֶׁנִּקְלְעָה לְיָדוֹ, וּבִזְכוּת זוֹ נִצַּל. כַּמָּה לֶקַח יֵשׁ כָּאן, אֵיזֶה פֶּתַח לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ נוֹקֵב. יֵשׁ לוֹ לְאָדָם שִׁעוּר תּוֹרָה, אַשְׁרָיו. וְהִנֵּה צָץ מִכְשׁוֹל, אֵיזֶה עִכּוּב. וְכָאן הַמִּבְחָן הַגָּדוֹל. יֵשׁ הַשְּׂמֵחִים בּוֹ, אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת בְּלִי יִסּוּרֵי מַצְפּוּן, יֵשׁ תֵּרוּץ. וְיֵשׁ הַמְנַסִּים, אוּלַי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר, לִדְחוֹת אֶת הַדְּחִיָּה, לְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָל זֹאת בְּשִׁעוּר הַתּוֹרָה. כָּזוֹ הָיְתָה דַּרְגָּתוֹ שֶׁל לוֹט, כֹּה נִשְׂגָּבָה. וְאָנוּ עוֹמְדִים וְתוֹהִים: לוֹט אֵינוֹ מִצְטַיֵּר כְּצַדִּיק נִשְׂגָּב כָּל כָּךְ. אָמְנָם, בִּסְדוֹם הִצְטַיֵּן יַחֲסִית. אֲבָל לְעֵיל כֻּנָּה בְּשֵׁם "רָשָׁע" (רַשִׁ"י יג-יד) וְנִצְטַוָּה: "אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ", אַתָּה הִרְשַׁעְתָּ עִמָּהֶם, אֵינְךָ רָאוּי לִרְאוֹת בְּפֻרְעָנוּתָם (רַשִׁ"י יט-יז). וְאָנוּ תְּמֵהִים: אֵיךְ יְכוֹלִים אוֹר וְחֹשֶׁךְ לָדוּר בִּכְפִיפָה אַחַת. רָשָׁע, וְכָזוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ לְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, סִכּוּן עַצְמִי וְסִכּוּן בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עֲבוּר מַעֲשֵׂה חֶסֶד לַאֲנָשִׁים זָרִים. הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה זַצַ"ל עָמַד עַל כָּךְ, וְהֵשִׁיב: אַבְרָהָם אָבִינוּ עַמּוּד הַחֶסֶד הָיָה. וְלוֹט נִלְוָה אֵלָיו וְהִתְחַנֵּךְ בִּמְחִצָּתוֹ. וּמַעֲשֵׂי הַחֶסֶד חִלְחְלוּ בּוֹ וְהִשְׁתָּרְשׁוּ בְּנַפְשׁוֹ, הָפְכוּ לוֹ לְטֶבַע. אַךְ בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, צָלְעוּ הָעִנְיָנִים... וְאָנוּ שׁוֹמְעִים, וְנִזְכָּרִים בָּנוּ עַצְמֵנוּ. כַּמָּה מְסִירוּת נֶפֶשׁ יֵשׁ בָּנוּ לְשַׁבָּת, כַּשְׁרוּת וְטָהֳרָה, תְּפִלָּה וּתְפִילִין, בָּהֶם הֻרְגַּלְנוּ וְהָיוּ לָנוּ לְטֶבַע. אָכֵן, בִּזְכוּתָם נִנָּצֵל, אַךְ לֹא בָּהֶם תִּקָּבַע מָהוּתֵנוּ. אֶלָּא בְּמַה שֶׁאֲמוּרִים אָנוּ לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמֵנוּ: מַה עִם כַּוָּנַת הַבְּרָכוֹת. מַה עִם שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)