Otzarot-Article

הֲלָכָה הִיא, שֶׁגַּם הַנּוֹהֲגִים לְהִתְפַּלֵּל בְּלֵיל שַׁבָּת לִפְנֵי צֵאת הַכּוֹכָבִים, יַמְתִּינוּ בְּקִדּוּשׁ לֵיל הַסֵּדֶר עַד שֶׁיֶּחְשַׁךְ, מִשּׁוּם שֶׁכּוֹס יֵין הַקִּדּוּשׁ הִיא אַחַת מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁזְּמַן שְׁתִיָּתָן בַּלַּיְלָה דַּוְקָא.

וּמְסֻפָּר שֶׁהַגָּאוֹן בַּעַל "מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ", רַבֵּנוּ יְהוּדָה רוֹזַאנִיס זָצָ"ל, הִתְאָרֵחַ לְלֵיל הַסֵּדֶר בִּימֵי עֲלוּמָיו בְּבֵית אֶחָד מִידִידֵי חוֹתְנוֹ בְּאַדְרִיָּנוֹפּוֹל. הִתְפַּלְּלוּ עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם, שָׁבוּ הַבַּיְתָה וְהִמְתִּינוּ עַד לַחֲשֵׁכָה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן וְלָגֶשֶׁת לַעֲרִיכַת הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ.

רָאָה רַבִּי יְהוּדָה שֶׁהִגִּיעָה הָעֵת וְעוֹדָם מִתְמַהְמְהִים. וַהֲלֹא כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְהַמְתִּין עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ, כָּךְ מִצְוָה לְהִזְדָּרֵז בְּהַגִּיעַ הַזְּמַן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ הַתִּינוֹקוֹת. קָם וְהִכְרִיז: "רַבּוֹתַי, עֵת לְקַדֵּשׁ, כְּבָר חָשַׁךְ הַיּוֹם!"

כֵּיוָן שֶׁהָיָה אוֹרֵחַ, וְצָעִיר, מָחָה נֶגְדּוֹ אַחֵר: "יֵשׁ לְהַמְתִּין, עֲדַיִן אוֹר!"

חִיֵּךְ רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר: "לִכְאוֹרָה, חוֹלְקִים אָנוּ בַּמְּצִיאוּת. הַאִם כְּבָר חֹשֶׁךְ, אוֹ עֲדַיִן אוֹר. אַךְ לְמַעֲשֶׂה, חוֹשְׁשָׁנִי שֶׁהַצֶּדֶק עִמְּךָ. וּמִמֶּנִּי אֵין לְהָבִיא רְאָיָה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים (בֵּיצָה לב.), שֶׁכָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן אֲחֵרִים, עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדוֹ"...

רַבִּים הֵם הַנִּצְרָכִים וְהַנִּזְקָקִים, רַבִּים הַסּוֹבְלִים בְּדוּמִיָּה וְעַסְקָנֵי הַצְּדָקָה בִּלְבַד יוֹדְעִים אֶת סוֹדָם, שֶׁבֵּיתָם רֵיקָן וְלִבָּם דָּוַי. כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְסֻבִּין בִּרְוָחָה וּבְהַרְחָבָה, בְּרֹב אוֹרָה וְשִׂמְחָה, עָלֵינוּ לֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת אֵלּוּ שֶׁעוֹלָמָם חָשַׁךְ בַּעֲדָם וּלְהַזְרִיחַ אוֹר בְּבֵיתָם וּבְלִבָּם, לְגָרֵשׁ אֶת הַחֲשֵׁכָה וּלְהָבִיא לִרְנָנָה.

הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה עָבּוּד זָצָ"ל מֵחָלֶבּ שֶׁבְּסוּרְיָה הָיָה מְלַמֵּד דַּרְדַּקִּי לְפַרְנָסָתוֹ. לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח הָלַךְ לַשּׁוּק לִקְנוֹת אֶת מִצְרְכֵי הֶחָג. בְּדַרְכּוֹ רוֹקֵן אַחַד הַכַּיָּסִים אֶת כִּיסוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה עֵת לְשַׁלֵּם, הָיָה הַכִּיס רֵיק. בְּדַאֲבוֹן לֵב הֶחְזִיר אֶת הַמּוּצָרִים וְשָׁב לְבֵיתוֹ.

יָשַׁב לְשֻׁלְחָנוֹ, עָצוּב, וְהִנֵּה עָלָה בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן: מִי שֶׁגָּאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, מִי שֶׁסִּפֵּק צְרָכֵינוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, הוּא יְסַפֵּק גַּם אֶת צְרָכָיו! מִיָּד יָשַׁב וְנִסֵּחַ מִכְתָּב, וּבוֹ פֵּרֵט אֶת כָּל הַמִּצְרָכִים הַדְּרוּשִׁים לוֹ לֶחָג. אֶת הַמִּכְתָּב הִכְנִיס לְמַעֲטָפָה. עַל גַּבָּהּ כָּתַב: "לִכְבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא", וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אֶת שְׁמוֹ וּכְתָבְתּוֹ, רַק בּוּל לֹא הִדְבִּיק... יָצָא אֶל הֶחָצֵר, וְהֵעִיף אֶת הַמִּכְתָּב בָּאֲוִיר. בָּא מַשַּׁב רוּחַ, וְנָטַל עִמּוֹ אֶת הַמִּכְתָּב.

כַּעֲבֹר שָׁעוֹת מִסְפָּר, הִתְדַּפְּקוּ עַל דַּלְתּוֹ. פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְרָאָה חֲבוּרַת מְשָׁרְתִים נוֹשְׂאֵי מַשָּׂאוֹת: כָּל מִצְרְכֵי הֶחָג, בְּכַמּוּת כְּפוּלָה וּגְדוּשָׁה, מַמָּשׁ כָּל טוּב! בְּדוּמִיָּה נִכְנְסוּ הַמְשָׁרְתִים פְּנִימָה, הִנִּיחוּ אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם, וְיָצְאוּ מִן הַבַּיִת...

רַבִּי יְהוּדָה עִכֵּב אֶת אַחֲרוֹן הַמְשָׁרְתִים, וּשְׁאָלוֹ לְזֶהוּתוֹ. "אֲנִי מְשָׁרְתוֹ שֶׁל אָדוֹן עֶזְרָא", עָנָה הָאִישׁ. עֶזְרָא הָיָה אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי חָלֶבּ. מֵהֵיכָן יָדַע עֶזְרָא שֶׁבֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה רֵיקָם, וְשֶׁכַּסְפּוֹ נִגְנַב? הָרוּחַ נָשְׂאָה אֶת הַמִּכְתָּב לַחֲצֵרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עָשִׁיר. מִשֶּׁרָאָה אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁעַל גַּבָּיו, "לִכְבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא", הִתְמַלֵּא פְּלִיאָה. פְּתָחוֹ, וּמָצָא בּוֹ אֶת רְשִׁימַת הַמִּצְרָכִים. קָרָא לִמְשָׁרְתוֹ וְהוֹרָהוּ לִקְנוֹת כַּמּוּת כְּפוּלָה וּלְשֵׂאתָהּ לְבֵיתוֹ שֶׁל כּוֹתֵב הַמִּכְתָּב...

עָלָה רַבִּי יְהוּדָה לְבֵית הֶעָשִׁיר, הוֹדָה לוֹ עַל טוּבוֹ, וְהִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לְהָשִׁיב אֶת הַסְּכוּם בְּתַשְׁלוּמִים. אֲבָל עֶזְרָא סֵרֵב לְקַבֵּל פְּרוּטָה. "דַּי לִי בַּכָּבוֹד שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקִי" - אָמַר - "שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בִּי כִּשְׁלִיחוֹ, לַעֲנוֹת לַמִּכְתָּב שֶׁפָּנִיתָ אֵלָיו!" זֶהוּ הַסִּפּוּר הַשָּׁגוּר בְּפִי יְהוּדֵי חָלֶבּ.

וּבְמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, הַאִם אֵין כָּל תְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ בְּגֶדֶר שֶׁל "מִכְתָּב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא"? (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	פנחס תש"ע
	לכולם שמות יקרא
	הֲלָכָה הִיא, שֶׁגַּם הַנּוֹהֲגִים לְהִתְפַּלֵּל בְּלֵיל שַׁבָּת לִפְנֵי צֵאת הַכּוֹכָבִים, יַמְתִּינוּ בְּקִדּוּשׁ לֵיל הַסֵּדֶר עַד שֶׁיֶּחְשַׁךְ, מִשּׁוּם שֶׁכּוֹס יֵין הַקִּדּוּשׁ הִיא אַחַת מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁזְּמַן שְׁתִיָּתָן בַּלַּיְלָה דַּוְקָא. וּמְסֻפָּר שֶׁהַגָּאוֹן בַּעַל "מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ", רַבֵּנוּ יְהוּדָה רוֹזַאנִיס זָצָ"ל, הִתְאָרֵחַ לְלֵיל הַסֵּדֶר בִּימֵי עֲלוּמָיו בְּבֵית אֶחָד מִידִידֵי חוֹתְנוֹ בְּאַדְרִיָּנוֹפּוֹל. הִתְפַּלְּלוּ עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם, שָׁבוּ הַבַּיְתָה וְהִמְתִּינוּ עַד לַחֲשֵׁכָה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן וְלָגֶשֶׁת לַעֲרִיכַת הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ. רָאָה רַבִּי יְהוּדָה שֶׁהִגִּיעָה הָעֵת וְעוֹדָם מִתְמַהְמְהִים. וַהֲלֹא כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְהַמְתִּין עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ, כָּךְ מִצְוָה לְהִזְדָּרֵז בְּהַגִּיעַ הַזְּמַן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ הַתִּינוֹקוֹת. קָם וְהִכְרִיז: "רַבּוֹתַי, עֵת לְקַדֵּשׁ, כְּבָר חָשַׁךְ הַיּוֹם!" כֵּיוָן שֶׁהָיָה אוֹרֵחַ, וְצָעִיר, מָחָה נֶגְדּוֹ אַחֵר: "יֵשׁ לְהַמְתִּין, עֲדַיִן אוֹר!" חִיֵּךְ רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר: "לִכְאוֹרָה, חוֹלְקִים אָנוּ בַּמְּצִיאוּת. הַאִם כְּבָר חֹשֶׁךְ, אוֹ עֲדַיִן אוֹר. אַךְ לְמַעֲשֶׂה, חוֹשְׁשָׁנִי שֶׁהַצֶּדֶק עִמְּךָ. וּמִמֶּנִּי אֵין לְהָבִיא רְאָיָה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים (בֵּיצָה לב.), שֶׁכָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן אֲחֵרִים, עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדוֹ"... רַבִּים הֵם הַנִּצְרָכִים וְהַנִּזְקָקִים, רַבִּים הַסּוֹבְלִים בְּדוּמִיָּה וְעַסְקָנֵי הַצְּדָקָה בִּלְבַד יוֹדְעִים אֶת סוֹדָם, שֶׁבֵּיתָם רֵיקָן וְלִבָּם דָּוַי. כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְסֻבִּין בִּרְוָחָה וּבְהַרְחָבָה, בְּרֹב אוֹרָה וְשִׂמְחָה, עָלֵינוּ לֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת אֵלּוּ שֶׁעוֹלָמָם חָשַׁךְ בַּעֲדָם וּלְהַזְרִיחַ אוֹר בְּבֵיתָם וּבְלִבָּם, לְגָרֵשׁ אֶת הַחֲשֵׁכָה וּלְהָבִיא לִרְנָנָה. הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה עָבּוּד זָצָ"ל מֵחָלֶבּ שֶׁבְּסוּרְיָה הָיָה מְלַמֵּד דַּרְדַּקִּי לְפַרְנָסָתוֹ. לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח הָלַךְ לַשּׁוּק לִקְנוֹת אֶת מִצְרְכֵי הֶחָג. בְּדַרְכּוֹ רוֹקֵן אַחַד הַכַּיָּסִים אֶת כִּיסוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה עֵת לְשַׁלֵּם, הָיָה הַכִּיס רֵיק. בְּדַאֲבוֹן לֵב הֶחְזִיר אֶת הַמּוּצָרִים וְשָׁב לְבֵיתוֹ. יָשַׁב לְשֻׁלְחָנוֹ, עָצוּב, וְהִנֵּה עָלָה בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן: מִי שֶׁגָּאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, מִי שֶׁסִּפֵּק צְרָכֵינוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, הוּא יְסַפֵּק גַּם אֶת צְרָכָיו! מִיָּד יָשַׁב וְנִסֵּחַ מִכְתָּב, וּבוֹ פֵּרֵט אֶת כָּל הַמִּצְרָכִים הַדְּרוּשִׁים לוֹ לֶחָג. אֶת הַמִּכְתָּב הִכְנִיס לְמַעֲטָפָה. עַל גַּבָּהּ כָּתַב: "לִכְבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא", וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אֶת שְׁמוֹ וּכְתָבְתּוֹ, רַק בּוּל לֹא הִדְבִּיק... יָצָא אֶל הֶחָצֵר, וְהֵעִיף אֶת הַמִּכְתָּב בָּאֲוִיר. בָּא מַשַּׁב רוּחַ, וְנָטַל עִמּוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. כַּעֲבֹר שָׁעוֹת מִסְפָּר, הִתְדַּפְּקוּ עַל דַּלְתּוֹ. פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְרָאָה חֲבוּרַת מְשָׁרְתִים נוֹשְׂאֵי מַשָּׂאוֹת: כָּל מִצְרְכֵי הֶחָג, בְּכַמּוּת כְּפוּלָה וּגְדוּשָׁה, מַמָּשׁ כָּל טוּב! בְּדוּמִיָּה נִכְנְסוּ הַמְשָׁרְתִים פְּנִימָה, הִנִּיחוּ אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם, וְיָצְאוּ מִן הַבַּיִת... רַבִּי יְהוּדָה עִכֵּב אֶת אַחֲרוֹן הַמְשָׁרְתִים, וּשְׁאָלוֹ לְזֶהוּתוֹ. "אֲנִי מְשָׁרְתוֹ שֶׁל אָדוֹן עֶזְרָא", עָנָה הָאִישׁ. עֶזְרָא הָיָה אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי חָלֶבּ. מֵהֵיכָן יָדַע עֶזְרָא שֶׁבֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה רֵיקָם, וְשֶׁכַּסְפּוֹ נִגְנַב? הָרוּחַ נָשְׂאָה אֶת הַמִּכְתָּב לַחֲצֵרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עָשִׁיר. מִשֶּׁרָאָה אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁעַל גַּבָּיו, "לִכְבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא", הִתְמַלֵּא פְּלִיאָה. פְּתָחוֹ, וּמָצָא בּוֹ אֶת רְשִׁימַת הַמִּצְרָכִים. קָרָא לִמְשָׁרְתוֹ וְהוֹרָהוּ לִקְנוֹת כַּמּוּת כְּפוּלָה וּלְשֵׂאתָהּ לְבֵיתוֹ שֶׁל כּוֹתֵב הַמִּכְתָּב... עָלָה רַבִּי יְהוּדָה לְבֵית הֶעָשִׁיר, הוֹדָה לוֹ עַל טוּבוֹ, וְהִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לְהָשִׁיב אֶת הַסְּכוּם בְּתַשְׁלוּמִים. אֲבָל עֶזְרָא סֵרֵב לְקַבֵּל פְּרוּטָה. "דַּי לִי בַּכָּבוֹד שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקִי" - אָמַר - "שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בִּי כִּשְׁלִיחוֹ, לַעֲנוֹת לַמִּכְתָּב שֶׁפָּנִיתָ אֵלָיו!" זֶהוּ הַסִּפּוּר הַשָּׁגוּר בְּפִי יְהוּדֵי חָלֶבּ. וּבְמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, הַאִם אֵין כָּל תְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ בְּגֶדֶר שֶׁל "מִכְתָּב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא"? (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)