Otzarot-Article

הָאָדָם רוֹצֶה לִהְיוֹת רָאוּי לְמַה שֶּׁשִּׁבְּחוּהוּ

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" (א-א) "וַיְדַבֵּר" הוּא לָשׁוֹן קָשָׁה – לְשׁוֹן תּוֹכָחָה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "לֵאמֹר - צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים - בִּשְׁבִילְכֶם הוּא נִדְבָּר עִמִּי". וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, הֵיכָן יֵשׁ כָּאן תּוֹכָחָה לְעַם יִשְׂרָאֵל? 'בִּשְׁבִילְכֶם הוּא נִדְבָּר עִמִּי' – אֵלּוּ דִּבְרֵי שֶׁבַח לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא תּוֹכָחָה...?!

תְּשׁוּבָה לְקֻשְׁיָה זוֹ, נוּכַל לְהַסִּיק מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ נָדַד הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְצֹרֶךְ הֲפָצַת סְפָרָיו, כַּאֲשֶׁר הָיָה מִזְדַּמֵּן לְוִילְנָא, הָיָה נוֹהֵג לָלוּן בְּאַכְסַנְיָתוֹ שֶׁל ר' שִׂמְחָה, יְהוּדִי יְרֵא שָׁמַיִם אֲשֶׁר הִקְפִּיד עַל קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה.

פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר שָׁהָה בָּאַכְסַנְיָה הַזּוֹ, נִכְנַס לַחֲדַר הָאֹכֶל יְהוּדִי חָסֹן וּמְגֻשָּׁם, וְהִתְיַשֵּׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן בְּפִסּוּק רַגְלַיִם וּבְחֹסֶר דֶּרֶךְ אֶרֶץ מֻבְהָק. עַד מְהֵרָה הִרְעִים בְּקוֹלוֹ לְעֵבֶר הַמְשָׁרֶתֶת: "הָבִיאִי לִי אַוָּז צָלוּי! מִיָּד! וְאַל תִּשְׁכְּחִי גַּם בַּקְבּוּק יַי"שׁ לְצִדּוֹ..."

חָלְפוּ רְגָעִים אֲחָדִים, שֶׁנִּדְמוּ כְּנֶצַח בְּעֵינֵי הָאוֹרֵחַ, וְהַמָּנֶה הַמְבֻקֶּשֶׁת טֶרֶם הִגִּיעָה. קוֹלוֹ נִשְׁמַע בָּרָמָה: "נוּ... אֵיפֹה הָאַוָּז שֶׁלִּי? אֲנִי רָעֵב!" כְּכָל הַנִּרְאֶה, קְרִיאוֹתָיו הָרָמוֹת עָשׂוּ אֶת פְּעֻלָּתָן. כַּעֲבֹר רֶגַע הוֹפִיעָה הַמְשָׁרֶתֶת, מְבֹהֶלֶת וְנֶחְפֶּזֶת, וּבְיָדָהּ הַמַּגָּשׁ. עוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיקָה לְהַנִּיחַ אֶת הַצַּלַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן, חָטַף הָאִישׁ אֶת נֵתַח הָאַוָּז וְתָקַע אוֹתוֹ בְּפִיו. מַהֵר מְאוֹד נֶעֶלְמוּ הָאַוָּז וְהַיַּי"שׁ מִן הַשֻּׁלְחָן כְּלֹא הָיוּ...

הֶ"חָפֵץ חַיִּים" נִדְהַם מֵהַמַּחֲזֶה: 'הֲיִתָּכֵן שֶׁכָּךְ, בְּכָזוֹ גַּסּוּת וְחֹסֶר דֶּרֶךְ אֶרֶץ, יִנְהַג יְהוּדִי?!' תָּהָה לְעַצְמוֹ, וּכְבָר רָצָה לָגֶשֶׁת אֶל הַזּוֹלֵל, כְּדֵי לְהָעִיר לוֹ עַל קַלּוּת דַּעְתּוֹ. אֲבָל בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִגַּשׁ בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אֶל אוֹרְחוֹ הֶחָשׁוּב וּבִקֵּשׁ לְמָנְעוֹ מִצַּעַד זֶה. "אָנָּא רַבִּי, הַנַּח לוֹ. אֵין אֶל מִי לְדַבֵּר!" אָמַר חֶרֶשׁ, "הוּא בּוּר וְגַס וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ אֶרֶץ. הוּא עָלוּל חָלִילָה לְהָרִים יָד עַל כְּבוֹדוֹ...

כַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבֶן שֶׁבַע שָׁנִים, נֶחְטַף יַחַד עִם יְלָדִים יְהוּדִים אֲחֵרִים בִּגְזֵרַת הַקַּנְטוֹנִיסְטִים הַנּוֹדַעַת לְשִׁמְצָה, וְנִשְׁלַח לְסִיבִּיר. שָׁם גָּדַל בֵּין אִכָּרֵי הַמָּקוֹם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אַחַר כָּךְ הוּא שֵׁרֵת בַּצָּבָא הָרוּסִי בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. כְּלוּם יָכוֹל הָיָה לִלְמֹד בַּ'חֲדָרִים' הַלָּלוּ לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת?! הַאִם פֶּלֶא שֶׁגָּדַל וְהָפַךְ לְפֶרֶא אָדָם?! הֲלֹא בְּמֶשֶׁךְ קָרוֹב לְאַרְבָּעִים שָׁנָה הָאִישׁ לֹא רָאָה נֶפֶשׁ יְהוּדִית אַחַת, וְלֹא לָמַד אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה!" סִפֵּר ר' שִׂמְחָה בְּצַעַר.

עֵינָיו שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הִתְמַלְּאוּ דִּמְעוֹת חֶמְלָה, וְהוּא הִבְטִיחַ נֶאֱמָנָה לְבַעַל הָאַכְסַנְיָה שֶׁיֵּדַע כֵּיצַד לְדַבֵּר אֶל הַיְּהוּדִי, בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא תִּגְרֹם לוֹ לְאַבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו.

ר' שִׂמְחָה עָקַב בַּחֲשָׁשׁ אַחַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים", שֶׁנִּגַּשׁ אֶל הַיְּהוּדִי הַמְגֻשָּׁם הָרוֹבֵץ לוֹ בְּפִנַּת הַחֶדֶר. "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, ר' יְהוּדִי", פָּנָה אֵלָיו בַּחֲמִימוּת. "הַאִם נְכוֹנָה הַשְּׁמוּעָה עַל אוֹדוֹתֶיךָ? בִּהְיוֹתְךָ יֶלֶד קָטָן נֶחְטַפְתָּ וְהָעָבַרְתָּ לְסִיבִּיר הָרְחוֹקָה, גָּדַלְתָּ בֵּין הַגּוֹיִים, לֹא זָכִיתָ לִלְמֹד אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאַרְתָּ בְּיַהֲדוּתְךָ?!"

הַקַּנְטוֹנִיסְט הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ בִּמְבוּכָה. הַאִם אָזְנָיו שׁוֹמְעוֹת הֵיטֵב?! עוֹשֶׂה רֹשֶׁם כִּי הָרַב שֶׁנִּצָּב מוּלוֹ כְּלָל אֵינוֹ כּוֹעֵס עָלָיו. בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ! הוּא אֲפִלּוּ מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ. אָזְנָיו וְלִבּוֹ נִפְתְּחוּ, וְהוּא הִקְשִׁיב בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְהֶמְשֵׁךְ דְּבָרָיו שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים".

"עָבַרְתָּ גֵּיהִנֹּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, רְדִיפוֹת וְעִנּוּיִים נוֹרָאִים. לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם אַף חָפְצוּ לְהַעֲבִירְךָ עַל דָּתְךָ, אַךְ אַתָּה עָמַדְתָּ בְּעֹז וְלֹא הִנַּחְתָּ לָהֶם. הֵם אִלְּצוּ אוֹתְךָ לֶאֱכֹל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאַרְתָּ בְּיַהֲדוּתְךָ וְלֹא נִכְנַעְתָּ לִשְׁמָד. הַלְוַאי שֶׁהָיוּ לִי זְכֻיּוֹת כְּשֶׁלְּךָ, וְהָיִיתִי, כָּמוֹךָ, בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא!" הִרְעִים בְּקוֹלוֹ. "מְקוֹמְךָ בְּעוֹלַם הָאֱמֶת יִהְיֶה בֵּין צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים!"

דְּמָעוֹת נִקְשְׁרוּ בְּעֵינָיו שֶׁל הַחַיָּל לְשֶׁעָבַר. הַמִּלִּים הַחַמּוֹת שֶׁזָּרְמוּ מִלֵּב טָהוֹר, לִטְּפוּ אֶת נִשְׁמָתוֹ הַיְגֵעָה וְהֶחֱיוּ אוֹתָהּ. הוּא לֹא יָדַע אֵיךְ לְהָגִיב. סַעֲרַת רְגָשׁוֹת מִלְּאָה אֶת יֵשׁוּתוֹ. "מִי הוּא הָרַב הַזֶּה?" שָׁאַל אֶת ר' שִׂמְחָה, בַּעַל הַפֻּנְדָּק. "רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר הַכֹּהֵן מֵרָאדִין, הֶ'חָפֵץ חַיִּים'", הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.

שִׁמְעוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הִגִּיעַ אֲפִלּוּ אֵלָיו, וְהוּא פָּרַץ בִּבְכִי וְהֵחֵל לְנַשֵּׁק אֶת הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

"הֲרֵי זָכִיתָ לְהֵחָשֵׁב בֵּין הַקְּדוֹשִׁים הַמּוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם", הִמְשִׁיךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְהַכּוֹת עַל הַבַּרְזֶל בְּעוֹדוֹ חַם, "אָז אִם אָדָם כָּמוֹךָ יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִחְיוֹת כִּיהוּדִי כָּשֵׁר, לֹא יִהְיֶה מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ בְּכָל הָאָרֶץ"...

מֵאָז, לֹא עָזַב הַיְּהוּדִי אֶת הֶ"חָפֵץ חַיִּים". הַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁהֻרְעֲפוּ עָלָיו לֹא הִנִּיחוּהוּ לְהִשָּׁאֵר שְׁוֵה נֶפֶשׁ. עַז הָיָה חֶפְצוֹ לְהַרְאוֹת לְעַצְמוֹ וּלְסוֹבְבָיו כִּי אָכֵן הוּא רָאוּי לְאוֹתָן מִלִּים טוֹבוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ עָלָיו, עַד שֶׁהָפַךְ לְבַעַל תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי וְצַדִּיק גָּמוּר.

אָנוּ לוֹמְדִים, כִּי לְעִתִּים, עַל מְנָת לְהָשִׁיב אָדָם אֶל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵין צֹרֶךְ לְיַסְּרוֹ וּלְהוֹכִיחוֹ עַל מַעֲשָׂיו הַנְּלוֹזִים, אֶלָּא בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ – לִמְצֹא אֶת הַמַּעֲלוֹת הַטְּמוּנוֹת בּוֹ, וּלְרוֹמֵם אוֹתוֹ בִּזְכוּתָן, עַד שֶׁיָּחוּשׁ רָצוֹן אֲמִתִּי לִהְיוֹת רָאוּי לְאוֹתָן תִּשְׁבָּחוֹת, וְכָךְ יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל סַרְנֵא, רֹאשׁ יְשִׁיבַת חֶבְרוֹן:

כַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹמֵר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל "בִּשְׁבִילְכֶם הוּא נִדְבָּר עִמִּי" – אֵין לְךָ דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים יוֹתֵר מֵאֵלּוּ! שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר מַשְׁמִיעִים בְּאָזְנֵי הָאָדָם דְּבָרִים בְּשִׁבְחוֹ וּמְסַפְּרִים בְּמַעֲלוֹתָיו, הוּא יַעֲשֶׂה כָּל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לִהְיוֹת רָאוּי לְכָךְ. נִמְצָא אִם כֵּן, שֶׁדַּוְקָא הַסִּפּוּר בִּגְדֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַשְׁמָעַת מַעֲלוֹתֵיהֶם – מְסֻגָּלִים יוֹתֵר מִכֹּל לְרוֹמֵם אוֹתָם וְלַהֲבִיאָם לִדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנִשָּׂאוֹת. (לְלַמֶּדְךָ)

	פנחס תש"ע
	לכולם שמות יקרא
	הָאָדָם רוֹצֶה לִהְיוֹת רָאוּי לְמַה שֶּׁשִּׁבְּחוּהוּ "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" (א-א) "וַיְדַבֵּר" הוּא לָשׁוֹן קָשָׁה – לְשׁוֹן תּוֹכָחָה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "לֵאמֹר - צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים - בִּשְׁבִילְכֶם הוּא נִדְבָּר עִמִּי". וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, הֵיכָן יֵשׁ כָּאן תּוֹכָחָה לְעַם יִשְׂרָאֵל? 'בִּשְׁבִילְכֶם הוּא נִדְבָּר עִמִּי' – אֵלּוּ דִּבְרֵי שֶׁבַח לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא תּוֹכָחָה...?! תְּשׁוּבָה לְקֻשְׁיָה זוֹ, נוּכַל לְהַסִּיק מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ נָדַד הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְצֹרֶךְ הֲפָצַת סְפָרָיו, כַּאֲשֶׁר הָיָה מִזְדַּמֵּן לְוִילְנָא, הָיָה נוֹהֵג לָלוּן בְּאַכְסַנְיָתוֹ שֶׁל ר' שִׂמְחָה, יְהוּדִי יְרֵא שָׁמַיִם אֲשֶׁר הִקְפִּיד עַל קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה. פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר שָׁהָה בָּאַכְסַנְיָה הַזּוֹ, נִכְנַס לַחֲדַר הָאֹכֶל יְהוּדִי חָסֹן וּמְגֻשָּׁם, וְהִתְיַשֵּׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן בְּפִסּוּק רַגְלַיִם וּבְחֹסֶר דֶּרֶךְ אֶרֶץ מֻבְהָק. עַד מְהֵרָה הִרְעִים בְּקוֹלוֹ לְעֵבֶר הַמְשָׁרֶתֶת: "הָבִיאִי לִי אַוָּז צָלוּי! מִיָּד! וְאַל תִּשְׁכְּחִי גַּם בַּקְבּוּק יַי"שׁ לְצִדּוֹ..." חָלְפוּ רְגָעִים אֲחָדִים, שֶׁנִּדְמוּ כְּנֶצַח בְּעֵינֵי הָאוֹרֵחַ, וְהַמָּנֶה הַמְבֻקֶּשֶׁת טֶרֶם הִגִּיעָה. קוֹלוֹ נִשְׁמַע בָּרָמָה: "נוּ... אֵיפֹה הָאַוָּז שֶׁלִּי? אֲנִי רָעֵב!" כְּכָל הַנִּרְאֶה, קְרִיאוֹתָיו הָרָמוֹת עָשׂוּ אֶת פְּעֻלָּתָן. כַּעֲבֹר רֶגַע הוֹפִיעָה הַמְשָׁרֶתֶת, מְבֹהֶלֶת וְנֶחְפֶּזֶת, וּבְיָדָהּ הַמַּגָּשׁ. עוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיקָה לְהַנִּיחַ אֶת הַצַּלַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן, חָטַף הָאִישׁ אֶת נֵתַח הָאַוָּז וְתָקַע אוֹתוֹ בְּפִיו. מַהֵר מְאוֹד נֶעֶלְמוּ הָאַוָּז וְהַיַּי"שׁ מִן הַשֻּׁלְחָן כְּלֹא הָיוּ... הֶ"חָפֵץ חַיִּים" נִדְהַם מֵהַמַּחֲזֶה: 'הֲיִתָּכֵן שֶׁכָּךְ, בְּכָזוֹ גַּסּוּת וְחֹסֶר דֶּרֶךְ אֶרֶץ, יִנְהַג יְהוּדִי?!' תָּהָה לְעַצְמוֹ, וּכְבָר רָצָה לָגֶשֶׁת אֶל הַזּוֹלֵל, כְּדֵי לְהָעִיר לוֹ עַל קַלּוּת דַּעְתּוֹ. אֲבָל בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִגַּשׁ בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אֶל אוֹרְחוֹ הֶחָשׁוּב וּבִקֵּשׁ לְמָנְעוֹ מִצַּעַד זֶה. "אָנָּא רַבִּי, הַנַּח לוֹ. אֵין אֶל מִי לְדַבֵּר!" אָמַר חֶרֶשׁ, "הוּא בּוּר וְגַס וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ אֶרֶץ. הוּא עָלוּל חָלִילָה לְהָרִים יָד עַל כְּבוֹדוֹ... כַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבֶן שֶׁבַע שָׁנִים, נֶחְטַף יַחַד עִם יְלָדִים יְהוּדִים אֲחֵרִים בִּגְזֵרַת הַקַּנְטוֹנִיסְטִים הַנּוֹדַעַת לְשִׁמְצָה, וְנִשְׁלַח לְסִיבִּיר. שָׁם גָּדַל בֵּין אִכָּרֵי הַמָּקוֹם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אַחַר כָּךְ הוּא שֵׁרֵת בַּצָּבָא הָרוּסִי בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. כְּלוּם יָכוֹל הָיָה לִלְמֹד בַּ'חֲדָרִים' הַלָּלוּ לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת?! הַאִם פֶּלֶא שֶׁגָּדַל וְהָפַךְ לְפֶרֶא אָדָם?! הֲלֹא בְּמֶשֶׁךְ קָרוֹב לְאַרְבָּעִים שָׁנָה הָאִישׁ לֹא רָאָה נֶפֶשׁ יְהוּדִית אַחַת, וְלֹא לָמַד אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה!" סִפֵּר ר' שִׂמְחָה בְּצַעַר. עֵינָיו שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הִתְמַלְּאוּ דִּמְעוֹת חֶמְלָה, וְהוּא הִבְטִיחַ נֶאֱמָנָה לְבַעַל הָאַכְסַנְיָה שֶׁיֵּדַע כֵּיצַד לְדַבֵּר אֶל הַיְּהוּדִי, בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא תִּגְרֹם לוֹ לְאַבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו. ר' שִׂמְחָה עָקַב בַּחֲשָׁשׁ אַחַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים", שֶׁנִּגַּשׁ אֶל הַיְּהוּדִי הַמְגֻשָּׁם הָרוֹבֵץ לוֹ בְּפִנַּת הַחֶדֶר. "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, ר' יְהוּדִי", פָּנָה אֵלָיו בַּחֲמִימוּת. "הַאִם נְכוֹנָה הַשְּׁמוּעָה עַל אוֹדוֹתֶיךָ? בִּהְיוֹתְךָ יֶלֶד קָטָן נֶחְטַפְתָּ וְהָעָבַרְתָּ לְסִיבִּיר הָרְחוֹקָה, גָּדַלְתָּ בֵּין הַגּוֹיִים, לֹא זָכִיתָ לִלְמֹד אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאַרְתָּ בְּיַהֲדוּתְךָ?!" הַקַּנְטוֹנִיסְט הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ בִּמְבוּכָה. הַאִם אָזְנָיו שׁוֹמְעוֹת הֵיטֵב?! עוֹשֶׂה רֹשֶׁם כִּי הָרַב שֶׁנִּצָּב מוּלוֹ כְּלָל אֵינוֹ כּוֹעֵס עָלָיו. בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ! הוּא אֲפִלּוּ מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ. אָזְנָיו וְלִבּוֹ נִפְתְּחוּ, וְהוּא הִקְשִׁיב בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְהֶמְשֵׁךְ דְּבָרָיו שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים". "עָבַרְתָּ גֵּיהִנֹּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, רְדִיפוֹת וְעִנּוּיִים נוֹרָאִים. לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם אַף חָפְצוּ לְהַעֲבִירְךָ עַל דָּתְךָ, אַךְ אַתָּה עָמַדְתָּ בְּעֹז וְלֹא הִנַּחְתָּ לָהֶם. הֵם אִלְּצוּ אוֹתְךָ לֶאֱכֹל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאַרְתָּ בְּיַהֲדוּתְךָ וְלֹא נִכְנַעְתָּ לִשְׁמָד. הַלְוַאי שֶׁהָיוּ לִי זְכֻיּוֹת כְּשֶׁלְּךָ, וְהָיִיתִי, כָּמוֹךָ, בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא!" הִרְעִים בְּקוֹלוֹ. "מְקוֹמְךָ בְּעוֹלַם הָאֱמֶת יִהְיֶה בֵּין צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים!" דְּמָעוֹת נִקְשְׁרוּ בְּעֵינָיו שֶׁל הַחַיָּל לְשֶׁעָבַר. הַמִּלִּים הַחַמּוֹת שֶׁזָּרְמוּ מִלֵּב טָהוֹר, לִטְּפוּ אֶת נִשְׁמָתוֹ הַיְגֵעָה וְהֶחֱיוּ אוֹתָהּ. הוּא לֹא יָדַע אֵיךְ לְהָגִיב. סַעֲרַת רְגָשׁוֹת מִלְּאָה אֶת יֵשׁוּתוֹ. "מִי הוּא הָרַב הַזֶּה?" שָׁאַל אֶת ר' שִׂמְחָה, בַּעַל הַפֻּנְדָּק. "רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר הַכֹּהֵן מֵרָאדִין, הֶ'חָפֵץ חַיִּים'", הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה. שִׁמְעוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הִגִּיעַ אֲפִלּוּ אֵלָיו, וְהוּא פָּרַץ בִּבְכִי וְהֵחֵל לְנַשֵּׁק אֶת הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "הֲרֵי זָכִיתָ לְהֵחָשֵׁב בֵּין הַקְּדוֹשִׁים הַמּוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם", הִמְשִׁיךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְהַכּוֹת עַל הַבַּרְזֶל בְּעוֹדוֹ חַם, "אָז אִם אָדָם כָּמוֹךָ יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִחְיוֹת כִּיהוּדִי כָּשֵׁר, לֹא יִהְיֶה מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ בְּכָל הָאָרֶץ"... מֵאָז, לֹא עָזַב הַיְּהוּדִי אֶת הֶ"חָפֵץ חַיִּים". הַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁהֻרְעֲפוּ עָלָיו לֹא הִנִּיחוּהוּ לְהִשָּׁאֵר שְׁוֵה נֶפֶשׁ. עַז הָיָה חֶפְצוֹ לְהַרְאוֹת לְעַצְמוֹ וּלְסוֹבְבָיו כִּי אָכֵן הוּא רָאוּי לְאוֹתָן מִלִּים טוֹבוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ עָלָיו, עַד שֶׁהָפַךְ לְבַעַל תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי וְצַדִּיק גָּמוּר. אָנוּ לוֹמְדִים, כִּי לְעִתִּים, עַל מְנָת לְהָשִׁיב אָדָם אֶל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵין צֹרֶךְ לְיַסְּרוֹ וּלְהוֹכִיחוֹ עַל מַעֲשָׂיו הַנְּלוֹזִים, אֶלָּא בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ – לִמְצֹא אֶת הַמַּעֲלוֹת הַטְּמוּנוֹת בּוֹ, וּלְרוֹמֵם אוֹתוֹ בִּזְכוּתָן, עַד שֶׁיָּחוּשׁ רָצוֹן אֲמִתִּי לִהְיוֹת רָאוּי לְאוֹתָן תִּשְׁבָּחוֹת, וְכָךְ יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל סַרְנֵא, רֹאשׁ יְשִׁיבַת חֶבְרוֹן: כַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹמֵר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל "בִּשְׁבִילְכֶם הוּא נִדְבָּר עִמִּי" – אֵין לְךָ דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים יוֹתֵר מֵאֵלּוּ! שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר מַשְׁמִיעִים בְּאָזְנֵי הָאָדָם דְּבָרִים בְּשִׁבְחוֹ וּמְסַפְּרִים בְּמַעֲלוֹתָיו, הוּא יַעֲשֶׂה כָּל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לִהְיוֹת רָאוּי לְכָךְ. נִמְצָא אִם כֵּן, שֶׁדַּוְקָא הַסִּפּוּר בִּגְדֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַשְׁמָעַת מַעֲלוֹתֵיהֶם – מְסֻגָּלִים יוֹתֵר מִכֹּל לְרוֹמֵם אוֹתָם וְלַהֲבִיאָם לִדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנִשָּׂאוֹת. (לְלַמֶּדְךָ)