Otzarot-Article

"וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ... כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה" (כח-ח) אֵפוֹד הוּא לְשׁוֹן קִשּׁוּט וְתִקּוּן, כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י. וּפֵרֵשׁ הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זַצַ"ל: "וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ", הַמַּחְשָׁבָה שֶׁל הָאָדָם חֲשׁוּבָה מַמָּשׁ "כְּמַעֲשֵׂהוּ". לֹא יֹאמַר הָאָדָם, 'מַה יֵּשׁ אִם תַּעֲלֶה בְּמֹחִי מַחֲשָׁבָה רָעָה, הִרְהוּר מְגֻנֶּה'... אֶלָּא יֵדַע, כִּי הַמְּטַמֵּא אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ מְטַמֵּא אֶת כָּל גּוּפוֹ וְ"הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה, קָשִׁים מֵעֲבֵרָה!"

וְכֵן לְעִנְיַן מִצְוָה, לֹא יִסְתַּפֵּק בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים גְּרֵידָא, אֶלָּא יַסְמִיךְ אֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבָה וְכַוָּנָה. לִלְמֹד - לִשְׁמָהּ, לְהִתְפַּלֵּל - בְּכַוָּנָה. וְאָז: "מִמֶּנּוּ יִהְיֶה", הַמַּחְשָׁבָה הַטּוֹבָה תִּבְנֶה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ.

בְּעִנְיַן זֶה, פִּרְסֵם הָרַב אַרְיֵה גֶפֶן סִפּוּר מַרְעִישׁ. אֶחָד מִמְּקוֹרָבֵי הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל בָּא לְפָנָיו לְקַבֵּל בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי הַפְלָגָתוֹ בִּשְׁלִיחוּת שֶׁל מִצְוָה לְאַרְצוֹת הַבְּרִית. אָמַר לוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים: "לָאַחֲרוֹנָה רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב וְיִתָּכֵן שֶׁתִּזְכֶּה אַתָּה לִהְיוֹת שָׁלִיחַ לִדְבַר מִצְוָה וְתִתְגַּלְגֵּל זְכוּת עַל יָדְךָ לְהוֹצִיא מַחֲשָׁבְתִּי זוֹ אֶל הַפֹּעַל. כַּיָּדוּעַ, נִמְסְרוּ לָנוּ תַּרְיַ"ג מִצְווֹת. אַךְ הֲמוֹן הָעָם חוֹשְׁבִים שֶׁהַתּוֹרָה 'אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם', וּמִתְיָאֲשִׁים מֵרֹאשׁ מִלִּמּוּדָהּ וּמִידִיעַת מִצְווֹתֶיהָ. וְאֵינָם זוֹכְרִים שֶׁרַבּוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁאֵינָן נוֹהֲגוֹת כַּיּוֹם, כְּכָל מִצְווֹת הַקָּרְבָּנוֹת, הַטֻּמְאוֹת וְהַטָּהֳרוֹת, הַנְּגָעִים וְהַכְּהֻנָּה. לְפִיכָךְ עָלָה בְּרַעְיוֹנִי לְחַבֵּר 'סֵפֶר מִצְווֹת קָצָר' הַמּוֹנֶה אֶת הַמִּצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּיָמֵינוּ עִם הֶסְבֵּרָן בִּקְצָרָה. עָרַכְתִּי אֶת הַחֶשְׁבּוֹן, וַעֲלוּת הַהַדְפָּסָה לֹא תַּעֲלֶה עַל אֶלֶף דּוֹלָרִים. אֲבָל חָשַׁבְתִּי שֶׁמִּן הָרָאוּי שֶׁסֵּפֶר כָּזֶה יִהְיֶה כֻּלּוֹ 'לִשְׁמָהּ', לְמַעַן הַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם בִּלְבַד, בְּלֹא כָּל חִשּׁוּבֵי כָּבוֹד וּתְהִלָּה. לְפִיכָךְ מְחַפֵּשׂ אֲנִי נָדִיב שֶׁיַּבִּיעַ מֵרְצוֹנוֹ נְכוֹנוּת לִתְרֹם סְכוּם זֶה מִבְּלִי שֶׁיְּפֻרְסַם שְׁמוֹ, שֶׁתְּהֵא כַּוָּנָתוֹ 'בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ'. נוֹסֵעַ אַתָּה לְאַמֶרִיקָה, יִתָּכֵן שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדְךָ לִמְצֹא נָדִיב כָּזֶה וְיִתְרַבֶּה כְּבוֹד שָׁמַיִם!"

שָׁמַע הַשָּׁלִיחַ וְהִסְכִּים. קִבֵּל בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ.

כַּעֲבֹר מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת יָרַד מֵהָאֳנִיָּה בִּנְמַל נְיוּ יוֹרְק, אַךְ לְהַוָּתוֹ חָלָה בְּמַסָּעוֹ בְּמַחֲלַת רֵאוֹת וְיָרַד כְּשֶׁהוּא גּוֹנֵחַ וּמֵקִיא דָּם. יָעֲצוּ לוֹ לִנְסֹעַ לִפְלוֹרִידָה הַחַמָּה, בָּהּ יַבְרִיא מִמַּחֲלָתוֹ. נָסַע לִפְלוֹרִידָה, וְהִגִּיעַ בְּיוֹם חֲמִישִׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם. זָר הָיָה בָּעִיר, וּפָנָה אָנָה וָאָנָה. לְפֶתַע קָרַב אֵלָיו אַבְרֵךְ וְקִדְּמוֹ בְּבִרְכַּת 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' לְבָבִית. בְּחִלּוּפֵי הַדְּבָרִים הַקְּצָרִים הִתְבַּהֵר, כִּי אוֹתוֹ אַבְרֵךְ שׁוֹהֶה אַף הוּא בַּמָּקוֹם מִסִּבּוֹת בְּרִיאוּתִיּוֹת, אַךְ מִשֶּׁנּוֹכַח לָדַעַת שֶׁרֹב בָּתֵּי הַהַאֲרָחָה הַמִּתְהַדְּרִים בְּכַשְׁרוּתָם מַכְשִׁילִים אֶת הָרַבִּים בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, הֶחְלִיט לַעֲמֹד בְּבֵית הַנְּתִיבוֹת, לְאַתֵּר אֶת הַיְהוּדִים הַמַּגִּיעִים לִמְקוֹם הַמַּרְפֵּא וּלְהַזְהִירָם שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בַּאֲכִילָה בְּאַכְסַנְיוֹת שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרוֹת. הוּא לְמָשָׁל שׁוֹהֶה בְּאַכְסַנְיָה נָכְרִית, וְאִשְׁתּוֹ מְבַשֶּׁלֶת בְּעַצְמָהּ בְּכֵלִים כְּשֵׁרִים לִמְהַדְּרִין. אִם הָאוֹרֵחַ חָפֵץ בְּכָךְ, יוּכַל לִשְׂכֹּר חֶדֶר בָּאַכְסַנְיָה וְלִסְעֹד עִמָּם.

קִבֵּל הַשָּׁלִיחַ אֶת הַהַצָּעָה. שָׁהָה בְּחֶבְרָתָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבְשַׁבָּת, וְנֶהֱנָה לִמְאֹד. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְאַחַר הַהַבְדָּלָה נִזְכַּר בִּדְבָרָיו שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים. שָׁאַל אֶת מְאָרְחוֹ: "אוּלַי מַכִּיר אַתָּה יְהוּדִי יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁיְּהֵא מוּכָן לְהָרִים תְּרוּמָה בְּסַךְ אֶלֶף דּוֹלָרִים, שֶׁעַל יָדָהּ יוּכַל הֶחָפֵץ חַיִּים לְהוֹצִיא לָאוֹר אֶת 'סֵפֶר הַמִּצְווֹת הַקָּצָר' שֶׁעָרַךְ?"

שָׁקַע הַמְּאָרֵחַ בְּהִרְהוּרִים, וְאָמַר: "אֲנִי מוּכָן לִתְרֹם אֶת כָּל הַסְּכוּם, אַךְ בִּתְנַאי אֶחָד, שֶׁשְּׁמִי יִשָּׁאֵר חָסוּי וְלֹא יִוָּדַע שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁתָּרַמְתִּי לְהוֹצָאַת הַסֵּפֶר!"

הִשְׁתָּאָה הַשָּׁלִיחַ. תָּמַהּ עַל עַצְמוֹ כֵּיצַד שָׁכַח אֶת תְּנָאוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, וְשָׂמַח שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה רְצוֹן יְרֵאָיו וְזִמֵּן לוֹ אֶת הַתּוֹרֵם הֶחָפֵץ בְּעִלּוּם שְׁמוֹ! בְּלֹא סָפֵק, חָשַׁב, סוֹבֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַחֲלָתוֹ וֶהֱבִיאוֹ לִפְלוֹרִידָה כְּדֵי לְהַפְגִּישׁוֹ עִם תּוֹרֵם זֶה, לְגַלְגֵּל זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וּלְהַשְׂבִּיעַ רְצוֹנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, זְקַן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. קִבֵּל אֶת הַתְּרוּמָה וּמְסָרָהּ לְיַעֲדָהּ, וְכָךְ יָצָא לָאוֹר הַחִבּוּר "סֵפֶר הַמִּצְווֹת הַקָּצָר". אַחֲרוֹן הַחִבּוּרִים שֶׁפִּרְסֵם הֶחָפֵץ חַיִּים בְּחַיָּיו.

עַשְׂרוֹת שָׁנִים חָלְפוּ. הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ, וְאוֹתוֹ נָדִיב הִשִּׂיא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו אֲשֶׁר בָּנוּ בָּתִּים שֶׁל תּוֹרָה לְתִפְאֶרֶת. הוּא עַצְמוֹ יָצָא לְגִימְלָאוֹת וְעָלָה לִירוּשָׁלַיִם, לִרְווֹת נַחַת מִבָּנָיו וּנְכָדָיו. הַשָּׁלִיחַ גַּם הוּא עָלָה לָאָרֶץ וְהִתְיַשֵּׁב בִּבְנֵי בְּרַק, וְיָדָיו רַב לוֹ לְהַרְבּוֹת פְּעָלִים לַתּוֹרָה.

יוֹם אֶחָד יָשַׁב הַשָּׁלִיחַ בְּמִרְפֶּסֶת בֵּיתוֹ וְהִבְחִין בְּאַחַד מֵאֲבוֹת בָּתֵּי הַדִּין בָּאָרֶץ שֶׁעוֹבֵר בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. הִכִּירוֹ וְקָרָא לוֹ שֶׁיַּעֲלֶה לְרֶגַע לְדִירָתוֹ. תָּמַהּ אַב בֵּית הַדִּין וְעָלָה. אָמַר לוֹ הַשָּׁלִיחַ: "אִם אֵינִי טוֹעֶה, חֲתָנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי אַתָּה" - אוֹתוֹ נָדִיב שֶׁפָּגַשׁ בִּפְלוֹרִידָה. "בּוֹא וַאֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֵׂה פֶּלֶא שֶׁאֵרַע עִם חוֹתֶנְךָ". וְסִפֵּר לוֹ כָּל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אֵיךְ גִּלְגְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי, וְכַמָּה שָׂמַח הֶחָפֵץ חַיִּים עַל כָּךְ.

הִתְפַּעֵל הֶחָתָן, וּכְשֶׁבִּקֵּר אֶת חוֹתְנוֹ שָׁאַל: "מַדּוּעַ לֹא סִפַּרְתָּ לָנוּ מֵעוֹלָם שֶׁעַל יָדְךָ נִדְפַּס סֵפֶר הַמִּצְווֹת הַקָּצָר?!"

חָוְרוּ פְּנֵי הַחוֹתֵן וְשָׁאַל: "זֹאת, מִנַּיִן לְךָ?"

אָמַר: "מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן, מִפִּי מְקַבֵּל הַתְּרוּמָה", וְסָח דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם.

חֶוְרוֹנוֹ שֶׁל הַחוֹתֵן הֶעְמִיק, וּלְפֶתַע פָּרַץ בִּבְכִי חֲסַר מַעֲצוֹרִים. נִבְהַל הֶחָתָן וְקָרָא: "אַבָּא, מַה לְּךָ, מַה קָּרָה?"

בְּקֹשִׁי הִשְׁתַּלֵּט הַחוֹתֵן עַל דִּמְעוֹתָיו וּבְשִׁבְרוֹן לֵב אָמַר: "דַּע לְךָ, בְּנִי, שֶׁכָּל יָמַי הָיְתָה יָדִי פְּתוּחָה לְמַעֲשֵׂי צְדָקָה וָחֶסֶד וּלְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל דָּבָר אֶחָד הֵעִיב עַל שִׂמְחָתִי בַּמִּצְוָה. הַמְּקַבְּלִים הוֹדוּ לִי וְחָלְקוּ לִי כָּבוֹד, וְקִבַּלְתִּי עוֹלָמִי בְּחַיַּי. חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: מָה אָבִיא אִתִּי לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אֵיזוֹ זְכוּת אַצִּיג בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, הֲלֹא עַל הַכֹּל קִבַּלְתִּי שְׂכָרִי בְּהַאי עָלְמָא, בְּיוֹתֶרֶת הַכָּבוֹד וּבִשְׁבָחִים מְרֻבִּים! וְהִנֵּה, מַעֲשֶׂה אֶחָד עָשִׂיתִי בְּצִנְעָה וְעָלָיו סָמַכְתִּי וּבוֹ הִתְנַחַמְתִּי; אוֹתָהּ תְּרוּמָה שֶׁהֲרִימוֹתִי לְהַדְפָּסַת סֵפֶר הַמִּצְווֹת הַקָּצָר, הַתְּרוּמָה שֶׁהָיְתָה בְּעִלּוּם שֵׁם וְעָלֶיהָ אִישׁ לֹא יָדַע. לֹא חָלְקוּ עָלֶיהָ שְׁבָחִים וְלֹא הִרְעִיפוּ כָּבוֹד, בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ! וְעַתָּה, רְאֵה מָה קָרָה... אַף מַעֲשֶׂה זֶה שִׁכַּלְתִּי, אִבַּדְתִּי אֶת עוֹלָמִי וְאָנָה אֲנִי בָּא. אִם תִּפְגֹּשׁ בְּאוֹתוֹ שָׁלִיחַ אֱמֹר לוֹ, שֶׁאֵינִי מוֹחֵל לוֹ עוֹלָמִית - לֹא לָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא"...

וּלְהַפְצָרוֹת מְרֻבּוֹת הֻצְרַךְ אוֹתוֹ שָׁלִיחַ כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּמְחִילָה. (הַגָּדַת הח"ח, מֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל)

	שבועות תש"ע
	ההכנה היא העיקר
	"וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ" (כא-כו) אִם עָשָׂה הָעֶבֶד דָּבָר אֲשֶׁר לֹא כְּדַעַת רַבּוֹ וּבְשֶׁל כָּךְ פָּרְצָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה, וּכְתוֹצָאָה מִן הַמְּרִיבָה הוֹצִיא הָאָדוֹן אֶת שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵינוֹ, הַאִם גַּם בְּמִקְרֶה זֶה חָל "וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ... כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה" (כח-ח) אֵפוֹד הוּא לְשׁוֹן קִשּׁוּט וְתִקּוּן, כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י. וּפֵרֵשׁ הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זַצַ"ל: "וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ", הַמַּחְשָׁבָה שֶׁל הָאָדָם חֲשׁוּבָה מַמָּשׁ "כְּמַעֲשֵׂהוּ". לֹא יֹאמַר הָאָדָם, 'מַה יֵּשׁ אִם תַּעֲלֶה בְּמֹחִי מַחֲשָׁבָה רָעָה, הִרְהוּר מְגֻנֶּה'... אֶלָּא יֵדַע, כִּי הַמְּטַמֵּא אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ מְטַמֵּא אֶת כָּל גּוּפוֹ וְ"הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה, קָשִׁים מֵעֲבֵרָה!" וְכֵן לְעִנְיַן מִצְוָה, לֹא יִסְתַּפֵּק בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים גְּרֵידָא, אֶלָּא יַסְמִיךְ אֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבָה וְכַוָּנָה. לִלְמֹד - לִשְׁמָהּ, לְהִתְפַּלֵּל - בְּכַוָּנָה. וְאָז: "מִמֶּנּוּ יִהְיֶה", הַמַּחְשָׁבָה הַטּוֹבָה תִּבְנֶה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ. בְּעִנְיַן זֶה, פִּרְסֵם הָרַב אַרְיֵה גֶפֶן סִפּוּר מַרְעִישׁ. אֶחָד מִמְּקוֹרָבֵי הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל בָּא לְפָנָיו לְקַבֵּל בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי הַפְלָגָתוֹ בִּשְׁלִיחוּת שֶׁל מִצְוָה לְאַרְצוֹת הַבְּרִית. אָמַר לוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים: "לָאַחֲרוֹנָה רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב וְיִתָּכֵן שֶׁתִּזְכֶּה אַתָּה לִהְיוֹת שָׁלִיחַ לִדְבַר מִצְוָה וְתִתְגַּלְגֵּל זְכוּת עַל יָדְךָ לְהוֹצִיא מַחֲשָׁבְתִּי זוֹ אֶל הַפֹּעַל. כַּיָּדוּעַ, נִמְסְרוּ לָנוּ תַּרְיַ"ג מִצְווֹת. אַךְ הֲמוֹן הָעָם חוֹשְׁבִים שֶׁהַתּוֹרָה 'אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם', וּמִתְיָאֲשִׁים מֵרֹאשׁ מִלִּמּוּדָהּ וּמִידִיעַת מִצְווֹתֶיהָ. וְאֵינָם זוֹכְרִים שֶׁרַבּוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁאֵינָן נוֹהֲגוֹת כַּיּוֹם, כְּכָל מִצְווֹת הַקָּרְבָּנוֹת, הַטֻּמְאוֹת וְהַטָּהֳרוֹת, הַנְּגָעִים וְהַכְּהֻנָּה. לְפִיכָךְ עָלָה בְּרַעְיוֹנִי לְחַבֵּר 'סֵפֶר מִצְווֹת קָצָר' הַמּוֹנֶה אֶת הַמִּצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּיָמֵינוּ עִם הֶסְבֵּרָן בִּקְצָרָה. עָרַכְתִּי אֶת הַחֶשְׁבּוֹן, וַעֲלוּת הַהַדְפָּסָה לֹא תַּעֲלֶה עַל אֶלֶף דּוֹלָרִים. אֲבָל חָשַׁבְתִּי שֶׁמִּן הָרָאוּי שֶׁסֵּפֶר כָּזֶה יִהְיֶה כֻּלּוֹ 'לִשְׁמָהּ', לְמַעַן הַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם בִּלְבַד, בְּלֹא כָּל חִשּׁוּבֵי כָּבוֹד וּתְהִלָּה. לְפִיכָךְ מְחַפֵּשׂ אֲנִי נָדִיב שֶׁיַּבִּיעַ מֵרְצוֹנוֹ נְכוֹנוּת לִתְרֹם סְכוּם זֶה מִבְּלִי שֶׁיְּפֻרְסַם שְׁמוֹ, שֶׁתְּהֵא כַּוָּנָתוֹ 'בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ'. נוֹסֵעַ אַתָּה לְאַמֶרִיקָה, יִתָּכֵן שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדְךָ לִמְצֹא נָדִיב כָּזֶה וְיִתְרַבֶּה כְּבוֹד שָׁמַיִם!" שָׁמַע הַשָּׁלִיחַ וְהִסְכִּים. קִבֵּל בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ. כַּעֲבֹר מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת יָרַד מֵהָאֳנִיָּה בִּנְמַל נְיוּ יוֹרְק, אַךְ לְהַוָּתוֹ חָלָה בְּמַסָּעוֹ בְּמַחֲלַת רֵאוֹת וְיָרַד כְּשֶׁהוּא גּוֹנֵחַ וּמֵקִיא דָּם. יָעֲצוּ לוֹ לִנְסֹעַ לִפְלוֹרִידָה הַחַמָּה, בָּהּ יַבְרִיא מִמַּחֲלָתוֹ. נָסַע לִפְלוֹרִידָה, וְהִגִּיעַ בְּיוֹם חֲמִישִׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם. זָר הָיָה בָּעִיר, וּפָנָה אָנָה וָאָנָה. לְפֶתַע קָרַב אֵלָיו אַבְרֵךְ וְקִדְּמוֹ בְּבִרְכַּת 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' לְבָבִית. בְּחִלּוּפֵי הַדְּבָרִים הַקְּצָרִים הִתְבַּהֵר, כִּי אוֹתוֹ אַבְרֵךְ שׁוֹהֶה אַף הוּא בַּמָּקוֹם מִסִּבּוֹת בְּרִיאוּתִיּוֹת, אַךְ מִשֶּׁנּוֹכַח לָדַעַת שֶׁרֹב בָּתֵּי הַהַאֲרָחָה הַמִּתְהַדְּרִים בְּכַשְׁרוּתָם מַכְשִׁילִים אֶת הָרַבִּים בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, הֶחְלִיט לַעֲמֹד בְּבֵית הַנְּתִיבוֹת, לְאַתֵּר אֶת הַיְהוּדִים הַמַּגִּיעִים לִמְקוֹם הַמַּרְפֵּא וּלְהַזְהִירָם שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בַּאֲכִילָה בְּאַכְסַנְיוֹת שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרוֹת. הוּא לְמָשָׁל שׁוֹהֶה בְּאַכְסַנְיָה נָכְרִית, וְאִשְׁתּוֹ מְבַשֶּׁלֶת בְּעַצְמָהּ בְּכֵלִים כְּשֵׁרִים לִמְהַדְּרִין. אִם הָאוֹרֵחַ חָפֵץ בְּכָךְ, יוּכַל לִשְׂכֹּר חֶדֶר בָּאַכְסַנְיָה וְלִסְעֹד עִמָּם. קִבֵּל הַשָּׁלִיחַ אֶת הַהַצָּעָה. שָׁהָה בְּחֶבְרָתָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבְשַׁבָּת, וְנֶהֱנָה לִמְאֹד. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְאַחַר הַהַבְדָּלָה נִזְכַּר בִּדְבָרָיו שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים. שָׁאַל אֶת מְאָרְחוֹ: "אוּלַי מַכִּיר אַתָּה יְהוּדִי יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁיְּהֵא מוּכָן לְהָרִים תְּרוּמָה בְּסַךְ אֶלֶף דּוֹלָרִים, שֶׁעַל יָדָהּ יוּכַל הֶחָפֵץ חַיִּים לְהוֹצִיא לָאוֹר אֶת 'סֵפֶר הַמִּצְווֹת הַקָּצָר' שֶׁעָרַךְ?" שָׁקַע הַמְּאָרֵחַ בְּהִרְהוּרִים, וְאָמַר: "אֲנִי מוּכָן לִתְרֹם אֶת כָּל הַסְּכוּם, אַךְ בִּתְנַאי אֶחָד, שֶׁשְּׁמִי יִשָּׁאֵר חָסוּי וְלֹא יִוָּדַע שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁתָּרַמְתִּי לְהוֹצָאַת הַסֵּפֶר!" הִשְׁתָּאָה הַשָּׁלִיחַ. תָּמַהּ עַל עַצְמוֹ כֵּיצַד שָׁכַח אֶת תְּנָאוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, וְשָׂמַח שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה רְצוֹן יְרֵאָיו וְזִמֵּן לוֹ אֶת הַתּוֹרֵם הֶחָפֵץ בְּעִלּוּם שְׁמוֹ! בְּלֹא סָפֵק, חָשַׁב, סוֹבֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַחֲלָתוֹ וֶהֱבִיאוֹ לִפְלוֹרִידָה כְּדֵי לְהַפְגִּישׁוֹ עִם תּוֹרֵם זֶה, לְגַלְגֵּל זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וּלְהַשְׂבִּיעַ רְצוֹנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, זְקַן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. קִבֵּל אֶת הַתְּרוּמָה וּמְסָרָהּ לְיַעֲדָהּ, וְכָךְ יָצָא לָאוֹר הַחִבּוּר "סֵפֶר הַמִּצְווֹת הַקָּצָר". אַחֲרוֹן הַחִבּוּרִים שֶׁפִּרְסֵם הֶחָפֵץ חַיִּים בְּחַיָּיו. עַשְׂרוֹת שָׁנִים חָלְפוּ. הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ, וְאוֹתוֹ נָדִיב הִשִּׂיא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו אֲשֶׁר בָּנוּ בָּתִּים שֶׁל תּוֹרָה לְתִפְאֶרֶת. הוּא עַצְמוֹ יָצָא לְגִימְלָאוֹת וְעָלָה לִירוּשָׁלַיִם, לִרְווֹת נַחַת מִבָּנָיו וּנְכָדָיו. הַשָּׁלִיחַ גַּם הוּא עָלָה לָאָרֶץ וְהִתְיַשֵּׁב בִּבְנֵי בְּרַק, וְיָדָיו רַב לוֹ לְהַרְבּוֹת פְּעָלִים לַתּוֹרָה. יוֹם אֶחָד יָשַׁב הַשָּׁלִיחַ בְּמִרְפֶּסֶת בֵּיתוֹ וְהִבְחִין בְּאַחַד מֵאֲבוֹת בָּתֵּי הַדִּין בָּאָרֶץ שֶׁעוֹבֵר בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. הִכִּירוֹ וְקָרָא לוֹ שֶׁיַּעֲלֶה לְרֶגַע לְדִירָתוֹ. תָּמַהּ אַב בֵּית הַדִּין וְעָלָה. אָמַר לוֹ הַשָּׁלִיחַ: "אִם אֵינִי טוֹעֶה, חֲתָנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי אַתָּה" - אוֹתוֹ נָדִיב שֶׁפָּגַשׁ בִּפְלוֹרִידָה. "בּוֹא וַאֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֵׂה פֶּלֶא שֶׁאֵרַע עִם חוֹתֶנְךָ". וְסִפֵּר לוֹ כָּל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אֵיךְ גִּלְגְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי, וְכַמָּה שָׂמַח הֶחָפֵץ חַיִּים עַל כָּךְ. הִתְפַּעֵל הֶחָתָן, וּכְשֶׁבִּקֵּר אֶת חוֹתְנוֹ שָׁאַל: "מַדּוּעַ לֹא סִפַּרְתָּ לָנוּ מֵעוֹלָם שֶׁעַל יָדְךָ נִדְפַּס סֵפֶר הַמִּצְווֹת הַקָּצָר?!" חָוְרוּ פְּנֵי הַחוֹתֵן וְשָׁאַל: "זֹאת, מִנַּיִן לְךָ?" אָמַר: "מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן, מִפִּי מְקַבֵּל הַתְּרוּמָה", וְסָח דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם. חֶוְרוֹנוֹ שֶׁל הַחוֹתֵן הֶעְמִיק, וּלְפֶתַע פָּרַץ בִּבְכִי חֲסַר מַעֲצוֹרִים. נִבְהַל הֶחָתָן וְקָרָא: "אַבָּא, מַה לְּךָ, מַה קָּרָה?" בְּקֹשִׁי הִשְׁתַּלֵּט הַחוֹתֵן עַל דִּמְעוֹתָיו וּבְשִׁבְרוֹן לֵב אָמַר: "דַּע לְךָ, בְּנִי, שֶׁכָּל יָמַי הָיְתָה יָדִי פְּתוּחָה לְמַעֲשֵׂי צְדָקָה וָחֶסֶד וּלְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל דָּבָר אֶחָד הֵעִיב עַל שִׂמְחָתִי בַּמִּצְוָה. הַמְּקַבְּלִים הוֹדוּ לִי וְחָלְקוּ לִי כָּבוֹד, וְקִבַּלְתִּי עוֹלָמִי בְּחַיַּי. חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: מָה אָבִיא אִתִּי לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אֵיזוֹ זְכוּת אַצִּיג בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, הֲלֹא עַל הַכֹּל קִבַּלְתִּי שְׂכָרִי בְּהַאי עָלְמָא, בְּיוֹתֶרֶת הַכָּבוֹד וּבִשְׁבָחִים מְרֻבִּים! וְהִנֵּה, מַעֲשֶׂה אֶחָד עָשִׂיתִי בְּצִנְעָה וְעָלָיו סָמַכְתִּי וּבוֹ הִתְנַחַמְתִּי; אוֹתָהּ תְּרוּמָה שֶׁהֲרִימוֹתִי לְהַדְפָּסַת סֵפֶר הַמִּצְווֹת הַקָּצָר, הַתְּרוּמָה שֶׁהָיְתָה בְּעִלּוּם שֵׁם וְעָלֶיהָ אִישׁ לֹא יָדַע. לֹא חָלְקוּ עָלֶיהָ שְׁבָחִים וְלֹא הִרְעִיפוּ כָּבוֹד, בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ! וְעַתָּה, רְאֵה מָה קָרָה... אַף מַעֲשֶׂה זֶה שִׁכַּלְתִּי, אִבַּדְתִּי אֶת עוֹלָמִי וְאָנָה אֲנִי בָּא. אִם תִּפְגֹּשׁ בְּאוֹתוֹ שָׁלִיחַ אֱמֹר לוֹ, שֶׁאֵינִי מוֹחֵל לוֹ עוֹלָמִית - לֹא לָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא"... וּלְהַפְצָרוֹת מְרֻבּוֹת הֻצְרַךְ אוֹתוֹ שָׁלִיחַ כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּמְחִילָה. (הַגָּדַת הח"ח, מֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל)