Otzarot-Article

"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ" (ל-ב) רֹאשׁ הַשָּׁנָה קָרוֹב כָּל כָּךְ וְעוֹמְדִים אָנוּ חֲרֵדִים וּנְבוֹכִים: מָה אֶפְשָׁר לְהַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת בַּיָּמִים הַמְּעַטִּים, כֵּיצַד נִתָּן לְתַקֵּן בָּהֶם שָׁנָה שְׁלֵמָה, פְּגוּמָה וַחֲבוּטָה. מְשׁוּלִים אָנוּ לְאָדָם הַמְּקַבֵּל טֶלֶפוֹן מִמְּנַהֵל סְנִיף הַבַּנְק: "אַתָּה נִמְצָא בְּיִתְרַת חוֹבָה שֶׁל מֵאָה אֶלֶף שְׁקָלִים, כְּבָר הֶחְזִירוּ לְךָ תֵּשַׁע הַמְחָאוֹת. אִם לֹא תַּסְדִּיר אֶת הַחֶשְׁבּוֹן בְּתוֹךְ שָׁבוּעַ יָמִים יֻחְזַר הַצֵּ'ק הָעֲשִׂירִי וְתִכָּנֵס לְחֶשְׁבּוֹן מֻגְבָּל לְשָׁנָה תְּמִימָה". חֶשְׁבּוֹן מֻגְבָּל - אֵילוּ בִּזְיוֹנוֹת...כָּל הַצֵּ'קִים יַחְזְרוּ, כֻּלָּם יֵדְעוּ מִכָּךְ וִיהַסְּסוּ לִסְחֹר עִמּוֹ. אַךְ מַה יַּעֲשֶׂה, הֲלֹא גַּם אִם יַעֲבֹד בְּפָרֶךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ, בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים, לֹא יַצְלִיחַ לְהַרְוִיחַ אֶת הַסְּכוּם. וְאִם יָבִיא אַלְפַּיִם שְׁקָלִים - וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים - הֲרֵי לֹא יוֹעִיל בְּכָךְ. לִבּוֹ נוֹקְפוֹ עַל שֶׁחַי בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, פִּזֵּר צֵ'קִים לְלֹא כִּסּוּי. הַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל אֶת הֶעָבָר אֵין לְהָשִׁיב וּמַה יּוֹעִיל צַעֲרוֹ?!

לְאָשְׁרֵנוּ, הַחֶשְׁבּוֹן בַּמָּרוֹם מִתְנַהֵל אַחֶרֶת... הַמְּנַהֵל הוּא אָבִינוּ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב, וְאִם בָּא לְפָנָיו בַּעַל הַחֶשְׁבּוֹן וּמוֹדֶה בְּטָעוּתוֹ, וְאוֹמֵר: "צַר לִי שֶׁהִכְנַסְתִּי אֶת עַצְמִי לְחֶשְׁבּוֹן חוֹבָה, צַר לִי שֶׁחָיִיתִי בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן וְלֹא הִרְבֵּיתִי בְּמִצְווֹת כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת צַד הַזְּכוּת. מֵעַתָּה וְהָלְאָה אֲשַׁפֵּר אֶת הַמַּאֲזָן, אֶשְׁתַּדֵּל לִחְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, אֶמָּנַע מֵעֲבֵרוֹת וְאֶצְבֹּר עוֹד וְעוֹד זְכֻיּוֹת". יָאִיר לוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ פָּנָיו וְיִשְׁמֹט אֶת חוֹבוֹ. יִפְתַּח לוֹ דַּף חָדָשׁ.

זֶה כֹּחָהּ שֶׁל בַּקָּשַׁת סְלִיחָה וְזֶה כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה. וּמִסִּבָּה זוֹ מַשְׁכִּימִים אָנוּ קוּם לִסְלִיחוֹת - כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת לִבֵּנוּ לְבַקֵּשׁ שְׁמִטַּת חוֹבוֹת. וּבַמָּרוֹם הֲרֵי יוֹדְעִים אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים מוּכָנִים אָנוּ לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ. הָבָה נוֹכִיחַ זֹאת כְּבָר מֵהַיּוֹם!

נִשְׁמֹר שַׁבָּת בְּיֶתֶר הַקְפָּדָה, עַל כָּל דִּינֶיהָ. וּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, סְגוּלָה הִיא לִמְחִילַת עֲווֹנוֹת (שַׁבָּת קיח:). נִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה, בִּמְיֻחָד בְּשַׁבָּת. וְרַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל כָּתַב בְּסִפְרוֹ הַ"בֶּן אִישׁ חַי", בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת, בְּשֵׁם הַמְּקֻבָּלִים, שֶׁשְּׁעַת לִמּוּד בְּשַׁבָּת רַב שְׂכָרָהּ כְּאֶלֶף שְׁעוֹת לִמּוּד בְּיוֹם חוֹל. שֵׁשׁ דַּקּוֹת שֶׁל לִמּוּד בְּשַׁבָּת - הֲרֵי הֵן כְּמֵאָה שְׁעוֹת לִמּוּד בְּיוֹם חוֹל!

הָחֵל מֵהַיּוֹם - נִתְפַּלֵּל בְּיֶתֶר כַּוָּנָה, לֹא נְשׂוֹחֵחַ בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, וּבִכְלָל יֵשׁ לִזְכֹּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶת "מוֹרָא מִקְדָּשׁ".

הָחֵל מֵהַיּוֹם - נִשְׁמֹר אֶת הַדִּבּוּר מִשֶּׁקֶר וְזִלּוּת, נִנְצֹר אֶת הַלָּשׁוֹן מֵרְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרַע. נִזְכֹּר לְהִשָּׁמֵר מִקִּנְאָה וְשִׂנְאָה, מִמַּחְלֹקֶת וּקְטָטָה.

הָחֵל מֵהַיּוֹם - נָאִיר פָּנֵינוּ לַזּוּלַת, בִּמְיֻחָד בַּבַּיִת, בְּקֶרֶב בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.

וְאִם אָנוּ נִפְתַּח דַּף חָדָשׁ - יִפְתַּח לָנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ דַּף חָדָשׁ וְנִכָּתֵב בּוֹ לְחַיִּים שֶׁל טוֹבָה וּבְרָכָה, בְּרִיאוּת, נַחַת וְשִׂמְחָה, פַּרְנָסָה טוֹבָה וְכַלְכָּלָה, אוֹרָה וְשֶׁפַע רַב, חַיִּים וְשׂבַע וְשָׁלוֹם, וְנִזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	שבועות תש"ע
	ההכנה היא העיקר
	"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (כב-א) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם"; "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ" (ל-ב) רֹאשׁ הַשָּׁנָה קָרוֹב כָּל כָּךְ וְעוֹמְדִים אָנוּ חֲרֵדִים וּנְבוֹכִים: מָה אֶפְשָׁר לְהַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת בַּיָּמִים הַמְּעַטִּים, כֵּיצַד נִתָּן לְתַקֵּן בָּהֶם שָׁנָה שְׁלֵמָה, פְּגוּמָה וַחֲבוּטָה. מְשׁוּלִים אָנוּ לְאָדָם הַמְּקַבֵּל טֶלֶפוֹן מִמְּנַהֵל סְנִיף הַבַּנְק: "אַתָּה נִמְצָא בְּיִתְרַת חוֹבָה שֶׁל מֵאָה אֶלֶף שְׁקָלִים, כְּבָר הֶחְזִירוּ לְךָ תֵּשַׁע הַמְחָאוֹת. אִם לֹא תַּסְדִּיר אֶת הַחֶשְׁבּוֹן בְּתוֹךְ שָׁבוּעַ יָמִים יֻחְזַר הַצֵּ'ק הָעֲשִׂירִי וְתִכָּנֵס לְחֶשְׁבּוֹן מֻגְבָּל לְשָׁנָה תְּמִימָה". חֶשְׁבּוֹן מֻגְבָּל - אֵילוּ בִּזְיוֹנוֹת...כָּל הַצֵּ'קִים יַחְזְרוּ, כֻּלָּם יֵדְעוּ מִכָּךְ וִיהַסְּסוּ לִסְחֹר עִמּוֹ. אַךְ מַה יַּעֲשֶׂה, הֲלֹא גַּם אִם יַעֲבֹד בְּפָרֶךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ, בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים, לֹא יַצְלִיחַ לְהַרְוִיחַ אֶת הַסְּכוּם. וְאִם יָבִיא אַלְפַּיִם שְׁקָלִים - וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים - הֲרֵי לֹא יוֹעִיל בְּכָךְ. לִבּוֹ נוֹקְפוֹ עַל שֶׁחַי בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, פִּזֵּר צֵ'קִים לְלֹא כִּסּוּי. הַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל אֶת הֶעָבָר אֵין לְהָשִׁיב וּמַה יּוֹעִיל צַעֲרוֹ?! לְאָשְׁרֵנוּ, הַחֶשְׁבּוֹן בַּמָּרוֹם מִתְנַהֵל אַחֶרֶת... הַמְּנַהֵל הוּא אָבִינוּ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב, וְאִם בָּא לְפָנָיו בַּעַל הַחֶשְׁבּוֹן וּמוֹדֶה בְּטָעוּתוֹ, וְאוֹמֵר: "צַר לִי שֶׁהִכְנַסְתִּי אֶת עַצְמִי לְחֶשְׁבּוֹן חוֹבָה, צַר לִי שֶׁחָיִיתִי בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן וְלֹא הִרְבֵּיתִי בְּמִצְווֹת כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת צַד הַזְּכוּת. מֵעַתָּה וְהָלְאָה אֲשַׁפֵּר אֶת הַמַּאֲזָן, אֶשְׁתַּדֵּל לִחְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, אֶמָּנַע מֵעֲבֵרוֹת וְאֶצְבֹּר עוֹד וְעוֹד זְכֻיּוֹת". יָאִיר לוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ פָּנָיו וְיִשְׁמֹט אֶת חוֹבוֹ. יִפְתַּח לוֹ דַּף חָדָשׁ. זֶה כֹּחָהּ שֶׁל בַּקָּשַׁת סְלִיחָה וְזֶה כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה. וּמִסִּבָּה זוֹ מַשְׁכִּימִים אָנוּ קוּם לִסְלִיחוֹת - כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת לִבֵּנוּ לְבַקֵּשׁ שְׁמִטַּת חוֹבוֹת. וּבַמָּרוֹם הֲרֵי יוֹדְעִים אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים מוּכָנִים אָנוּ לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ. הָבָה נוֹכִיחַ זֹאת כְּבָר מֵהַיּוֹם! נִשְׁמֹר שַׁבָּת בְּיֶתֶר הַקְפָּדָה, עַל כָּל דִּינֶיהָ. וּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, סְגוּלָה הִיא לִמְחִילַת עֲווֹנוֹת (שַׁבָּת קיח:). נִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה, בִּמְיֻחָד בְּשַׁבָּת. וְרַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל כָּתַב בְּסִפְרוֹ הַ"בֶּן אִישׁ חַי", בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת, בְּשֵׁם הַמְּקֻבָּלִים, שֶׁשְּׁעַת לִמּוּד בְּשַׁבָּת רַב שְׂכָרָהּ כְּאֶלֶף שְׁעוֹת לִמּוּד בְּיוֹם חוֹל. שֵׁשׁ דַּקּוֹת שֶׁל לִמּוּד בְּשַׁבָּת - הֲרֵי הֵן כְּמֵאָה שְׁעוֹת לִמּוּד בְּיוֹם חוֹל! הָחֵל מֵהַיּוֹם - נִתְפַּלֵּל בְּיֶתֶר כַּוָּנָה, לֹא נְשׂוֹחֵחַ בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, וּבִכְלָל יֵשׁ לִזְכֹּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶת "מוֹרָא מִקְדָּשׁ". הָחֵל מֵהַיּוֹם - נִשְׁמֹר אֶת הַדִּבּוּר מִשֶּׁקֶר וְזִלּוּת, נִנְצֹר אֶת הַלָּשׁוֹן מֵרְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרַע. נִזְכֹּר לְהִשָּׁמֵר מִקִּנְאָה וְשִׂנְאָה, מִמַּחְלֹקֶת וּקְטָטָה. הָחֵל מֵהַיּוֹם - נָאִיר פָּנֵינוּ לַזּוּלַת, בִּמְיֻחָד בַּבַּיִת, בְּקֶרֶב בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. וְאִם אָנוּ נִפְתַּח דַּף חָדָשׁ - יִפְתַּח לָנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ דַּף חָדָשׁ וְנִכָּתֵב בּוֹ לְחַיִּים שֶׁל טוֹבָה וּבְרָכָה, בְּרִיאוּת, נַחַת וְשִׂמְחָה, פַּרְנָסָה טוֹבָה וְכַלְכָּלָה, אוֹרָה וְשֶׁפַע רַב, חַיִּים וְשׂבַע וְשָׁלוֹם, וְנִזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)