Otzarot-Article

"בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי" (כה-יא) בְּאַחַת מִדְּרָשׁוֹתָיו סָח רַבִּי שָׁלוֹם הַכֹּהֵן שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל: פְּעָמִים קוֹרֶה שֶׁאָדָם מַחְלִיט לְהָעִיר לַחֲבֵרוֹ עַל מַעֲשָׂיו רַק בִּגְלַל שֶׁפַּעַם הָיְתָה לוֹ עִמּוֹ מְרִיבָה וְנִשְׁמְרָה בְּלִבּוֹ טִינָה עָלָיו. אוֹ מִקִּנְאָה כִּי הַהוּא 'רֹאשׁ יְשִׁיבָה' וַאֲנִי לֹא... וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, עִנְיָנִים הַגְּלוּיִים וִידוּעִים רַק לִפְנֵי הַקַּבָּ"ה. אֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה, וּלְצֹרֶךְ הָעִנְיָן נִקְרָא לְבַעַל הַמַּעֲשֶׂה 'שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן'.

בְּאֶחָד מִמַּסָּעַי בַּיִּשׁוּבִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁהִיתִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּשַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. הַמְאַרְגְּנִים בִּקְּשׁוּ כִּי אֶדְרֹשׁ בְּמִסְפַּר בָּתֵּי כְּנֶסֶת שֶׁבַּיִּשּׁוּב וְאָכֵן סִדְּרוּ לִי כַּמָּה דְּרָשׁוֹת. אֶת תְּפִלַּת מַעֲרִיב שֶׁל לֵיל שַׁבָּת הִתְפַּלַּלְתִּי לְיַד הָאַכְסַנְיָה וְאַף מָסַרְתִּי שָׁם דְּרָשָׁה גְּדוֹלָה. וּלְשַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת בַּבֹּקֶר הָלַכְתִּי לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הַיִּשּׁוּב. הֵחֵלּוּ שַׁחֲרִית, אַחַר כָּךְ הַלֵּל, הוֹצָאַת סֵפֶר תּוֹרָה, 'גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּיו'.

וַאֲנִי שׁוֹאֵל אֶתְכֶם, לְמָשָׁל, לְמִי אֲמוּרִים לָתֵת עֲלִיַּת 'כֹּהֵן' בְּשַׁבָּת כָּזוֹ?

"לְר' שָׁלוֹם הַכֹּהֵן!" אַתֶּם עוֹנִים.

אַךְ הִנֵּה אֲנִי מַפְתִּיעַ אֶתְכֶם, לֹא כַּדָּבָר הַזֶּה קָרָה. "יַעֲמֹד ר' רְאוּבֵן ב"ר יַעֲקֹב הַכֹּהֵן"... קָרָא הַגַּבַּאי.

'שֶׁמָּא הַגַּבַּאי לֹא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי כֹּהֵן' - הִרְהַרְתִּי. 'מָה?! וְכִי לֹא רָאָה אוֹתִי עוֹלֶה לַדּוּכָן בְּשַׁחֲרִית, הֲרֵי יָשַׁב כָּאן לְיָדִי... מַה גַּם שֶׁהוּא מַכִּיר אוֹתִי מִקַּדְמַת דְּנָא'.

'מִסְּתָמָא הוּא רוֹצֶה לָתֵת לִי מַפְטִיר', חָשַׁבְתִּי, 'וְאוּלַי גַּם רוֹצֶה שֶׁאֶתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ מוּסָף לִפְנֵי הָעַמּוּד', נִחַמְתִּי אֶת עַצְמִי...

טוֹב. מַמְשִׁיכִים בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה. שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, חֲמִישִׁי. 'אִם הַגַּבַּאי לֹא קָרָא לִי שְׁלִישִׁי וְגַם לֹא שִׁשִּׁי בְּוַדַּאי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי כֹּהֵן... וְאִם כֵּן, בְּוַדַּאי יִקְרְאוּ לִי לְמַפְטִיר'.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְמַפְטִיר כְּבָר הֵבַנְתִּי אֵיזֶה 'מַפְטִיר' קָנִיתִי לִי הַשַּׁבָּת... קָרְאוּ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר. וּמִי הָיָה אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ? הַגַּבַּאי בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. כִּבֵּד אֶת עַצְמוֹ בְּמַפְטִיר וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

כַּאֲשֶׁר הִסְתַּיְּמוּ בִּרְכוֹת הַהַפְטָרָה הִבִּיט הַגַּבַּאי לַצְּדָדִים כְּאִלּוּ תָּר אַחַר בַּעַל תְּפִלָּה. הִבִּיט אָנָה וְאָנָה, וַאֲנִי הֵבַנְתִּי כִּי תֵּכֶף יְבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לָגֶשֶׁת לָעַמּוּד, אֲבָל סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִתְחִיל הוּא עַצְמוֹ "יְקוּם פֻּרְקָן"...

לֹא אַכְחִישׁ כִּי הִתְיַשְּׁבָה עַל לִבִּי מְעַט תַּרְעֹמֶת. אָמְנָם נָכוֹן הוּא, כִּי לֹא חַיָּבִים לִי מְאוּמָה. אֲבָל בְּכָל זֹאת... יְהוּדִי מַגִּיעַ מִירוּשָׁלַיִם, פַּעַם בְּכַמָּה שָׁנִים, וְהַגַּבַּאי נוֹטֵל לְעַצְמוֹ מַפְטִיר וּמוּסָף וְכוּ'... 'נוּ, שֶׁיִּהְיֶה בָּרִיא, מִסְּתָמָא יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה חֶשְׁבּוֹן וְכַוָּנָה טוֹבָה'. נִסִּיתִי לְהִתְנַחֵם.

מָה אַתָּה מִתְעַסֵּק בַּהֲבָלִים? - הִתְחַלְתִּי סוֹף סוֹף לְהִתְרַעֵם עַל עַצְמִי - כֵּן נָתְנוּ לְךָ כֹּהֵן לֹא נָתְנוּ. אוֹי, כַּמָּה קָטָן הָאָדָם! מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי. גֵּרַשְׁתִּי אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת בְּכֹחַ, וְהִתְחַלְתִּי בְּבַקָּשַׁת יְקוּם פֻּרְקָן מִן שְׁמַיָּא חִנָּא חִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וְכוּ' בְּכַוָּנָה שֶׁל מִצְוָה.

חֲזָרַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הֵחֵלָּה וְהִגִּיעוּ לִקְדֻשָּׁה, וַאֲנִי - בָּרוּךְ הַשֵּׁם - כְּבָר הִסְפַּקְתִּי לִשְׁכֹּחַ מִכָּל הָעִנְיָן. מַה לִּי וּלְהִרְהוּרֵי הֶבֶל אֵלּוּ?! וְהִנֵּה, בִּמְקוֹם לְהַתְחִיל "אַתָּה יָצַרְתָּ" כְּמוֹ בְּשַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הֵחֵל הַחַזָּן לוֹמַר "תִּכַּנְתָּ שַׁבָּת" כְּמוֹ בְּשַׁבָּת רְגִילָה.

וּמִי לְדַעְתְּכֶם הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִבְחִין בַּטָּעוּת, מִי הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵרִים קוֹל לְעֻמָּתוֹ - "אַתָּה יָצַרְתָּ! נוּ, אַתָּה יָצַרְתָּ"? הָיָה זֶה שָׁלוֹם הַכֹּהֵן שְׁבַדְרוֹן...

הֲבַנְתֶּם? נוֹרָא וְאָיוֹם. אֵי שָׁם בְּמַעֲמַקֵּי הַלֵּב נוֹתְרָה לָהּ טִינָה אֲשֶׁר הִמְתִּינָה לַזְּמַן שֶׁתּוּכַל לָצֵאת הַחוּצָה בְּצוּרָה שֶׁל אֵיזוֹ נְקָמָה...

מִי הֵבִין, מִי יָדַע, מִי חָשַׁב - הַכֹּל הִתְנַהֵל כָּרָגִיל, אֲבָל ר' שְׁבַדְרוֹן גִּלָּה אֶת עַצְמוֹ מְעַט.

"תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹקָיו". הַתּוֹרָה מְכַבֶּדֶת אֶת פִּנְחָס וּמְעִידָה עָלָיו כִּי "קִנֵּא לֵאלֹקָיו". בַּמְּחָאָה שֶׁל פִּנְחָס, בְּצַעֲקָתוֹ, לֹא הָיְתָה שׁוּם תַּעֲרֹבֶת זָרָה. כֻּלָּהּ הָיְתָה טְהוֹרָה וּמְזֻכֶּכֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם. קָרְבָּן נִיחוֹחַ לַה'. הוּא קִנֵּא רַק לַה' אֱלֹקָיו לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל פְּנִיָּה אַחֶרֶת. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

	שבועות תש"ע
	ההכנה היא העיקר
	"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה" (יט-ב) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: כְּשֶׁעָלָה הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל הוֹרוֹוִיץ זַצַ"ל עַל כֵּס רַבָּנוּתוֹ בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג, דָּרַשׁ דְּרָשָׁה עֲמֻקָּה בְּסוּגִיַּת "טַעַם כְּעִקָּר" (פְּסָחִים מד:), הַאִם טַעַם אִסּוּ "בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי" (כה-יא) בְּאַחַת מִדְּרָשׁוֹתָיו סָח רַבִּי שָׁלוֹם הַכֹּהֵן שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל: פְּעָמִים קוֹרֶה שֶׁאָדָם מַחְלִיט לְהָעִיר לַחֲבֵרוֹ עַל מַעֲשָׂיו רַק בִּגְלַל שֶׁפַּעַם הָיְתָה לוֹ עִמּוֹ מְרִיבָה וְנִשְׁמְרָה בְּלִבּוֹ טִינָה עָלָיו. אוֹ מִקִּנְאָה כִּי הַהוּא 'רֹאשׁ יְשִׁיבָה' וַאֲנִי לֹא... וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, עִנְיָנִים הַגְּלוּיִים וִידוּעִים רַק לִפְנֵי הַקַּבָּ"ה. אֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה, וּלְצֹרֶךְ הָעִנְיָן נִקְרָא לְבַעַל הַמַּעֲשֶׂה 'שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן'. בְּאֶחָד מִמַּסָּעַי בַּיִּשׁוּבִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁהִיתִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּשַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. הַמְאַרְגְּנִים בִּקְּשׁוּ כִּי אֶדְרֹשׁ בְּמִסְפַּר בָּתֵּי כְּנֶסֶת שֶׁבַּיִּשּׁוּב וְאָכֵן סִדְּרוּ לִי כַּמָּה דְּרָשׁוֹת. אֶת תְּפִלַּת מַעֲרִיב שֶׁל לֵיל שַׁבָּת הִתְפַּלַּלְתִּי לְיַד הָאַכְסַנְיָה וְאַף מָסַרְתִּי שָׁם דְּרָשָׁה גְּדוֹלָה. וּלְשַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת בַּבֹּקֶר הָלַכְתִּי לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הַיִּשּׁוּב. הֵחֵלּוּ שַׁחֲרִית, אַחַר כָּךְ הַלֵּל, הוֹצָאַת סֵפֶר תּוֹרָה, 'גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּיו'. וַאֲנִי שׁוֹאֵל אֶתְכֶם, לְמָשָׁל, לְמִי אֲמוּרִים לָתֵת עֲלִיַּת 'כֹּהֵן' בְּשַׁבָּת כָּזוֹ? "לְר' שָׁלוֹם הַכֹּהֵן!" אַתֶּם עוֹנִים. אַךְ הִנֵּה אֲנִי מַפְתִּיעַ אֶתְכֶם, לֹא כַּדָּבָר הַזֶּה קָרָה. "יַעֲמֹד ר' רְאוּבֵן ב"ר יַעֲקֹב הַכֹּהֵן"... קָרָא הַגַּבַּאי. 'שֶׁמָּא הַגַּבַּאי לֹא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי כֹּהֵן' - הִרְהַרְתִּי. 'מָה?! וְכִי לֹא רָאָה אוֹתִי עוֹלֶה לַדּוּכָן בְּשַׁחֲרִית, הֲרֵי יָשַׁב כָּאן לְיָדִי... מַה גַּם שֶׁהוּא מַכִּיר אוֹתִי מִקַּדְמַת דְּנָא'. 'מִסְּתָמָא הוּא רוֹצֶה לָתֵת לִי מַפְטִיר', חָשַׁבְתִּי, 'וְאוּלַי גַּם רוֹצֶה שֶׁאֶתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ מוּסָף לִפְנֵי הָעַמּוּד', נִחַמְתִּי אֶת עַצְמִי... טוֹב. מַמְשִׁיכִים בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה. שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, חֲמִישִׁי. 'אִם הַגַּבַּאי לֹא קָרָא לִי שְׁלִישִׁי וְגַם לֹא שִׁשִּׁי בְּוַדַּאי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי כֹּהֵן... וְאִם כֵּן, בְּוַדַּאי יִקְרְאוּ לִי לְמַפְטִיר'. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְמַפְטִיר כְּבָר הֵבַנְתִּי אֵיזֶה 'מַפְטִיר' קָנִיתִי לִי הַשַּׁבָּת... קָרְאוּ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר. וּמִי הָיָה אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ? הַגַּבַּאי בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. כִּבֵּד אֶת עַצְמוֹ בְּמַפְטִיר וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. כַּאֲשֶׁר הִסְתַּיְּמוּ בִּרְכוֹת הַהַפְטָרָה הִבִּיט הַגַּבַּאי לַצְּדָדִים כְּאִלּוּ תָּר אַחַר בַּעַל תְּפִלָּה. הִבִּיט אָנָה וְאָנָה, וַאֲנִי הֵבַנְתִּי כִּי תֵּכֶף יְבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לָגֶשֶׁת לָעַמּוּד, אֲבָל סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִתְחִיל הוּא עַצְמוֹ "יְקוּם פֻּרְקָן"... לֹא אַכְחִישׁ כִּי הִתְיַשְּׁבָה עַל לִבִּי מְעַט תַּרְעֹמֶת. אָמְנָם נָכוֹן הוּא, כִּי לֹא חַיָּבִים לִי מְאוּמָה. אֲבָל בְּכָל זֹאת... יְהוּדִי מַגִּיעַ מִירוּשָׁלַיִם, פַּעַם בְּכַמָּה שָׁנִים, וְהַגַּבַּאי נוֹטֵל לְעַצְמוֹ מַפְטִיר וּמוּסָף וְכוּ'... 'נוּ, שֶׁיִּהְיֶה בָּרִיא, מִסְּתָמָא יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה חֶשְׁבּוֹן וְכַוָּנָה טוֹבָה'. נִסִּיתִי לְהִתְנַחֵם. מָה אַתָּה מִתְעַסֵּק בַּהֲבָלִים? - הִתְחַלְתִּי סוֹף סוֹף לְהִתְרַעֵם עַל עַצְמִי - כֵּן נָתְנוּ לְךָ כֹּהֵן לֹא נָתְנוּ. אוֹי, כַּמָּה קָטָן הָאָדָם! מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי. גֵּרַשְׁתִּי אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת בְּכֹחַ, וְהִתְחַלְתִּי בְּבַקָּשַׁת יְקוּם פֻּרְקָן מִן שְׁמַיָּא חִנָּא חִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וְכוּ' בְּכַוָּנָה שֶׁל מִצְוָה. חֲזָרַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הֵחֵלָּה וְהִגִּיעוּ לִקְדֻשָּׁה, וַאֲנִי - בָּרוּךְ הַשֵּׁם - כְּבָר הִסְפַּקְתִּי לִשְׁכֹּחַ מִכָּל הָעִנְיָן. מַה לִּי וּלְהִרְהוּרֵי הֶבֶל אֵלּוּ?! וְהִנֵּה, בִּמְקוֹם לְהַתְחִיל "אַתָּה יָצַרְתָּ" כְּמוֹ בְּשַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הֵחֵל הַחַזָּן לוֹמַר "תִּכַּנְתָּ שַׁבָּת" כְּמוֹ בְּשַׁבָּת רְגִילָה. וּמִי לְדַעְתְּכֶם הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִבְחִין בַּטָּעוּת, מִי הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵרִים קוֹל לְעֻמָּתוֹ - "אַתָּה יָצַרְתָּ! נוּ, אַתָּה יָצַרְתָּ"? הָיָה זֶה שָׁלוֹם הַכֹּהֵן שְׁבַדְרוֹן... הֲבַנְתֶּם? נוֹרָא וְאָיוֹם. אֵי שָׁם בְּמַעֲמַקֵּי הַלֵּב נוֹתְרָה לָהּ טִינָה אֲשֶׁר הִמְתִּינָה לַזְּמַן שֶׁתּוּכַל לָצֵאת הַחוּצָה בְּצוּרָה שֶׁל אֵיזוֹ נְקָמָה... מִי הֵבִין, מִי יָדַע, מִי חָשַׁב - הַכֹּל הִתְנַהֵל כָּרָגִיל, אֲבָל ר' שְׁבַדְרוֹן גִּלָּה אֶת עַצְמוֹ מְעַט. "תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹקָיו". הַתּוֹרָה מְכַבֶּדֶת אֶת פִּנְחָס וּמְעִידָה עָלָיו כִּי "קִנֵּא לֵאלֹקָיו". בַּמְּחָאָה שֶׁל פִּנְחָס, בְּצַעֲקָתוֹ, לֹא הָיְתָה שׁוּם תַּעֲרֹבֶת זָרָה. כֻּלָּהּ הָיְתָה טְהוֹרָה וּמְזֻכֶּכֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם. קָרְבָּן נִיחוֹחַ לַה'. הוּא קִנֵּא רַק לַה' אֱלֹקָיו לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל פְּנִיָּה אַחֶרֶת. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)