Otzarot-Article

"וְהָיוּ הַדְּבָרִים... אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" (ו-ו) מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעָשִׁיר שֶׁבָּנָה מָעוֹן מְפֹאָר וְרִהֲטוֹ בְּרֹחַב יָד. צִיֵּד אֶת הַמִּטְבָּח בְּכוֹסוֹת וּבְצַלָּחוֹת, בְּסִירִים וּבִקְדֵרוֹת, רִהֵט אֶת חַדְרֵי הַשֵּׁנָה בְּטוּב טַעַם, אַךְ עִקַּר תְּשׂוּמַת הַלֵּב נִתְּנָה לַטְּרַקְלִין. הִצִּיב בּוֹ אֲרוֹנוֹת זְכוּכִית וּבָהֵן שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה, אֲגַרְטָלִים יְקָרִים הֻצְּבוּ עַל הַשִּׁידָה, וּמַפַּת קְטִיפָה נִפְרְשָׂה עַל הַשֻׁלְחָן. וְהָיָה אִם יָסֵבוּ לַסְּעוּדָה בַּטְּרַקְלִין הַמְפֹאָר, יָבִיאוּ לְשָׁם לְשָׁעָה אֶת כְּלֵי הַסְּעוּדָה, אַךְ מִיַּד בְּתֹם הַסְּעוּדָה יְפַנּוּם וְיָשִׁיבוּ אֶת הַסֵּדֶר עַל כַּנּוֹ.

בְּרַם, אִם יְאַכְסֵן בַּטְּרַקְלִין אֶת הַקְּדֵרוֹת, כְּלֵי הָאֲפִיָּה וְהַבִּשּׁוּל, וְאֶת מִצְרְכֵי הַמָּזוֹן, הֲלֹא לִמְשֻׁגָּע יֵחָשֵׁב בְּעֵינֵי כֹּל.

כָּךְ, הַלֵּב הוּא מֶלֶךְ הָאֵבָרִים וְעִקָּרָם. וְכַכָּתוּב: "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ... מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים" (מִשְׁלֵי ד-כג), וּבוֹ כֹּחוֹת הַמַּחְשָׁבָה וְהָרְגָשׁוֹת. וְהַכֶּרֶס הוּא מִטְבָּחוֹ שֶׁל הָאָדָם וּבוֹ הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה. מַה נִּפְלָא הוּא, כְּשֶׁכָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ. הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה בַּכֶּרֶס, וּשְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה - הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַתְּפִלָּה, מַחְשְׁבוֹת הַמִּצְווֹת וְהַחֶסֶד - מְמַלְּאִים אֶת הַלֵּב. אַךְ מַה נּוֹאָל אוֹתוֹ אָדָם הַגּוֹדֵשׁ אֶת לִבּוֹ בְּקַעֲרוֹת וּבְסִירִים וּבְמִצְרְכֵי מָזוֹן, וְכָל מַעְיָנָיו בְּסִפּוּק צָרְכֵי הַגּוּף וְתַאֲווֹתָיו.

עַל כֵּן נִצְטַוִּינוּ: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ", הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְלֹא הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים. וְאִם יַעֲלוּ עַל לִבּוֹ לִפְרָקִים, יְסַיֵּם סְעוּדָתוֹ וִיפַנֶּה אֶל הַטְּרַקְלִין. (חוֹמַת הַדָּת)

	שבועות תש"ע
	ההכנה היא העיקר
	"וְהָיוּ הַדְּבָרִים... אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" (ו-ו) מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעָשִׁיר שֶׁבָּנָה מָעוֹן מְפֹאָר וְרִהֲטוֹ בְּרֹחַב יָד. צִיֵּד אֶת הַמִּטְבָּח בְּכוֹסוֹת וּבְצַלָּחוֹת, בְּסִירִים וּבִקְדֵרוֹת, רִהֵט אֶת חַדְרֵי הַשֵּׁנָה בְּטוּב טַעַם, אַךְ עִקַּר תְּשׂוּמַת הַלֵּב נִתְּנָה לַטְּרַקְלִין. הִצִּיב בּוֹ אֲרוֹנוֹת זְכוּכִית וּבָהֵן שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה, אֲגַרְטָלִים יְקָרִים הֻצְּבוּ עַל הַשִּׁידָה, וּמַפַּת קְטִיפָה נִפְרְשָׂה עַל הַשֻׁלְחָן. וְהָיָה אִם יָסֵבוּ לַסְּעוּדָה בַּטְּרַקְלִין הַמְפֹאָר, יָבִיאוּ לְשָׁם לְשָׁעָה אֶת כְּלֵי הַסְּעוּדָה, אַךְ מִיַּד בְּתֹם הַסְּעוּדָה יְפַנּוּם וְיָשִׁיבוּ אֶת הַסֵּדֶר עַל כַּנּוֹ. בְּרַם, אִם יְאַכְסֵן בַּטְּרַקְלִין אֶת הַקְּדֵרוֹת, כְּלֵי הָאֲפִיָּה וְהַבִּשּׁוּל, וְאֶת מִצְרְכֵי הַמָּזוֹן, הֲלֹא לִמְשֻׁגָּע יֵחָשֵׁב בְּעֵינֵי כֹּל. כָּךְ, הַלֵּב הוּא מֶלֶךְ הָאֵבָרִים וְעִקָּרָם. וְכַכָּתוּב: "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ... מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים" (מִשְׁלֵי ד-כג), וּבוֹ כֹּחוֹת הַמַּחְשָׁבָה וְהָרְגָשׁוֹת. וְהַכֶּרֶס הוּא מִטְבָּחוֹ שֶׁל הָאָדָם וּבוֹ הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה. מַה נִּפְלָא הוּא, כְּשֶׁכָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ. הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה בַּכֶּרֶס, וּשְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה - הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַתְּפִלָּה, מַחְשְׁבוֹת הַמִּצְווֹת וְהַחֶסֶד - מְמַלְּאִים אֶת הַלֵּב. אַךְ מַה נּוֹאָל אוֹתוֹ אָדָם הַגּוֹדֵשׁ אֶת לִבּוֹ בְּקַעֲרוֹת וּבְסִירִים וּבְמִצְרְכֵי מָזוֹן, וְכָל מַעְיָנָיו בְּסִפּוּק צָרְכֵי הַגּוּף וְתַאֲווֹתָיו. עַל כֵּן נִצְטַוִּינוּ: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ", הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְלֹא הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים. וְאִם יַעֲלוּ עַל לִבּוֹ לִפְרָקִים, יְסַיֵּם סְעוּדָתוֹ וִיפַנֶּה אֶל הַטְּרַקְלִין. (חוֹמַת הַדָּת)