"וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (טו-לט) נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֲרֵי בַּמְּצִיאוּת בְּפֹעַל, סֵדֶר הַדְּבָרִים הוּא הָפוּךְ: בַּתְּחִלָּה הָעַיִן רוֹאָה, וְרַק אַחַר כָּךְ הַלֵּב חוֹמֵד, וְהָיָה לַתּוֹרָה לְהַקְדִּים אֶת הָעֵינַיִם לַלֵּב, וְלִכְתֹּב: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי עֵינֵיכֶם וְאַחֲרֵי לְבַבְכֶם?"

מַסְבִּיר הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁעַל הָרְאִיָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא בְּאַקְרַאי, לֹא שַׁיָּךְ לְהַזְהִיר וְלָדוּן, כִּי הִיא בִּבְחִינַת "אֹנֶס רַחְמָנָא פַּטְרֵיהּ" (נְדָרִים כז:), אַךְ הָאָדָם נִבְחָן הַאִם הוּא מְסַלֵּק אֶת הָרְאִיָּה הַזּוֹ מִמַּחְשַׁבְתּוֹ וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה אוֹ מַמְשִׁיךְ לְהַרְהֵר עָלֶיהָ בְּלִבּוֹ וְשׁוּב פַּעַם מִסְתַּכֵּל. אַזְהָרַת הַתּוֹרָה בָּאָה עַל מִי שֶׁאַחֲרֵי הָרְאִיָּה הָרִאשׁוֹנָה מַשְׁהֶה הִרְהוּרָיו - "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" - וְשָׁב לִרְאוֹת פַּעַם נוֹסֶפֶת - "וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם". הַתְּבִיעָה הִיא עַל רְאִיַּת הָעַיִן הַבָּאָה אַחַר חִמּוּד הַלֵּב, הַנַּעֲשֵׂית בְּזָדוֹן וּבְדֵעָה צְלוּלָה.

מְסַפֵּר אַחַד הָרַבָּנִים מִשְּׁכוּנַת רָמַת אֶלְחָנָן בִּבְנֵי בְּרַק: בִּהְיוֹתִי בָּחוּר, נָסַעְתִּי לִישִׁיבַת עַזָּתָה, כַּיּוֹם יְשִׁיבַת 'הַנֶּגֶב', שֶׁבָּעֲיָרָה נְתִיבוֹת בְּקַו 351. בַּסַּפְסָל לְפָנַי - רָאִיתִי דְּבָרִים שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַיָּפָה סוֹלֶדֶת מֵהֶם, וּמִהַרְתִּי לִבְרֹחַ לַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל חָלִילָה בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת.

 שָׁם, נִמְנַמְתִּי מְעַט, וְהִנֵּה חָלַמְתִּי כִּי מִישֶׁהוּ אוֹמֵר לִי שֶׁמִּתַּחַת לַכִּסֵּא שֶׁלִּי - מֻנַּחַת פְּצָצָה!

הִתְנַעַרְתִּי כְּמֻכֵּה הֶלֶם, וְהִתְכּוֹפַפְתִּי אֶל מִתַּחַת לַכִּסֵּא. הָיְתָה שָׁם שַׂקִּית עִם עֲנָבִים רְקוּבִים... הֵצַצְתִּי אֶל תּוֹךְ הַשַּׂקִּית פְּנִימָה, וְזִהִיתִי בְּתוֹכָהּ בְּאֹפֶן בָּרוּר חוּטִים וְחֹמֶר נֶפֶץ. הוֹדַעְתִּי מִיָּד לַנֶּהָג, הַנּוֹסְעִים יָרְדוּ בִּמְהִירוּת, וּבְחַסְדֵי ה' כֻּלָּם נִצְּלוּ.

חַבְּלַן הַמִּשְׁטָרָה שֶׁנִּטְרֵל אֶת הַפְּצָצָה אָמַר שֶׁכַּמּוּת חֹמֶר הַנֶּפֶץ שֶׁהֻטְמְנָה שָׁם, עֲלוּלָה הָיְתָה לְהָעִיף אֶת כָּל הָאוֹטוֹבּוּס עַל נוֹסְעָיו לְמֶרְחָק רַב!

בָּעִתּוֹנוּת פֻּרְסַם שֶׁבַּחוּר יְשִׁיבָה גִּלָּה אֶת הַפְּצָצָה הַכְּבֵדָה מִתַּחַת לְמוֹשָׁבוֹ, אוּלָם כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא סִפְּרוּ אֶת הַסִּפּוּר בִּמְלוֹאוֹ, בִּזְכוּת מַה גִּלִּיתִי זֹאת...

כְּשָׁעָה קַלָּה לְאַחַר מִכֵּן, הִגַּעְתִּי מְרֻגָּשׁ וְנִסְעָר לִנְתִיבוֹת, וְלִפְנֵי שֶׁעָלִיתִי לַיְשִׁיבָה פָּנִיתִי הַיְשֵׁר אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הַבַּבָּא סָאלִי זָצָ"ל. וְהִנֵּה, רַק בֵּרַכְתִּיו לְשָׁלוֹם, וְהוּא אוֹמֵר לִי בְּשִׂמְחָה: "אַתָּה נִצַּלְתָּ מֵאָסוֹן, וַה' שָׁמַר עָלֶיךָ. הָעַרְבִי שֶׁהִנִּיחַ אֶת הַפְּצָצָה נִמְצָא כְּבָר בְּבֵית הַסֹּהַר". נִדְהַמְתִּי לִשְׁמֹעַ זֹאת, וְשָׁמַרְתִּי אֶת הַדָּבָר בְּלִבִּי, שֶׁכֵּן לֹא פֻּרְסַם שֶׁהַמְחַבֵּל נִתְפַּס, וְעוֹד בְּכָזוֹ מְהִירוּת...

לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים הִגִּיעַ אֶל הַבַּבָּא סָאלִי מְפַקֵּד מִשְׁטֶרֶת אֳפָקִים, כְּדֵי לְהִתְיַעֵץ אִתּוֹ עַל חֲקִירָה אַחַת שֶׁעָמְדָה עַל הַפֶּרֶק. הָיִיתִי שָׁם וְנִצַּלְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְסַפֵּר לוֹ עַל דִּבְרֵי הָרַב. הוּא גַּם כֵּן הֻפְתַּע, וְהֶחְלִיט לִבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן. לְמָחֳרָת בָּא לַיְשִׁיבָה וְסִפֵּר לִי אֶת הַסּוֹף הַמֻּפְלָא: "כְּשָׁעָה אַחֲרֵי שֶׁהִנִּיחַ אֶת חֹמֶר הַנֶּפֶץ, נִתְפַּס הַמְחַבֵּל בְּמִקְרֶה עַל עֲבֵרָה קַלָּה כָּלְשֶׁהִי, וּבַחֲקִירָה הִתְגַּלָּה שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִנִּיחַ אֶת הַמִּטְעָן".

הַבַּבָּא סָאלִי בִּרְאִיָּתוֹ הַטְּהוֹרָה, יָדַע עוֹד לִפְנֵי הַמִּשְׁטָרָה שֶׁהָעֲרָבִי שֶׁהֵם תָּפְסוּ הוּא זֶה שֶׁהִנִּיחַ אֶת הַמִּטְעָן... (אוֹצְרוֹתֵינוּ