Otzarot-Article

"לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ... סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם" (לב-ז) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: מִתְבּוֹנְנִים וְרוֹאִים, שֶׁהַתְּבִיעָה הַגְּדוֹלָה הָיְתָה: "סָרוּ מַהֵר"! הַנִּסָּיוֹן הָיָה עָצוּם וָרָב. לְחֶשְׁבּוֹנָם הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמוּר לָרֶדֶת וְלֹא יָרַד, הַשָּׂטָן הֶרְאָה לָהֶם כִּדְמוּת מִטָּתוֹ בָּאֲוִיר, עִרְבֵּב אֶת הָעוֹלָם וְהֶרְאָה דְּמוּת חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה (לב-א). נְבוֹכִים וַחֲרֵדִים, אִבְּדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹת -

אָז מָה. אִלּוּ הָיוּ מַשְׂכִּילִים לִדְחוֹת הַמַּעֲשֶׂה בְּשָׁבוּעַ, בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים, בְּיוֹמַיִם -

וּמֹשֶׁה הָיָה יוֹרֵד, וְהַכֹּל הָיָה בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. וְאִלְמָלֵא נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת הָיְתָה חֵרוּת מִיֵּצֶר הָרָע וּמִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. כַּמָּה הִפְסַדְנוּ, עֵקֶב הַחִפָּזוֹן!

וְאָנוּ נִזְכָּרִים בַּחֵטְא הַקַּדְמוֹן. הַנָּחָשׁ הֵסִית וְהָאִשָּׁה הִתְפַּתְּתָה, וְהָאָדָם אָכַל, וְאִבְּדוּ עוֹלָמָם. וּבַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (תִּקּוּנֵי זֹהַר חָדָשׁ) אָמְרוּ, שֶׁאִלּוּ הָיוּ מַמְתִּינִים עַד הָעֶרֶב הָיָה פְּרִי עֵץ הַדַּעַת מֻתָּר בַּאֲכִילָה!

וּכְמוֹ מִכָּל פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה, אַף מִכָּךְ יֵשׁ לְהָפִיק לֶקַח. וַאֲסַפֵּר -

אָדָם בִּקֵּר בְּפָרִיז, בְּצָרְפַת. רָעֵב הָיָה, מָצָא בַּפְּלֶצְל מִסְעָדָה כְּשֵׁרָה. הַשֶּׁלֶט הֶרְאָה שֶׁהַמְּחִירִים גְּבוֹהִים, אֲבָל בְּתַחְתִּיתוֹ הָיְתָה הוֹדָעָה: 'הַיּוֹם תְּשַׁלֵּם, מָחָר בְּחִנָּם'. חֶשְׁבּוֹן מָהִיר הֶרְאָה שֶׁזֶּה כְּדַאי. יָשַׁב וְאָכַל לָשֹׂבַע, וְשִׁלֵּם בַּמֵּיטָב. לְמָחֳרָת הִגִּיעַ, וְהִזְמִין אוֹתוֹ תַּפְרִיט. הִבְהִיר הַמֶּלְצַר: "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַמְּחִיר!"

תָּמַהּ. אֶתְמוֹל לֹא הִזְכִּיר זֹאת, וּמַה פִּתְאוֹם הַיּוֹם. הִבְהִיר: "כֵּן, אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה גַּם אֶת הַכָּתוּב מִתַּחַת: "הַיּוֹם תְּשַׁלֵּם, מָחָר בְּחִנָּם". אֶתְמוֹל סָעַדְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי. הַיּוֹם אֵפוֹא בְּחִנָּם".

חִיֵּךְ הַמֶּלְצַר: "לָכֵן שָׁאַלְתִּי, כִּי הַשֶּׁלֶט קָבוּעַ כָּאן. כָּל יוֹם אָנוּ אוֹמְרִים: הַיּוֹם תְּשַׁלֵּם..."

כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִנְהֹג עִם הַיֵּצֶר הָרָע. אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ כָּלִיל, יִדְחֵהוּ. רְצוֹנְךָ שֶׁאֶתְבַּטֵּל, נִיחָא. אֲבָל כָּעֵת הַנַּח לִי לִלְמֹד. וּמִדְּחִיָּה לִדְחִיָּה, יִנָּצֵל מִיָּדוֹ.

בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ "אוֹר עֵינַיִם" כָּתַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר צְבִי מִקּוֹמַרְנָה זָצָ"ל כְּלָלִים נְחוּצִים לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וְזוֹ לְשׁוֹן הַכְּלָל הָאַחֲרוֹן: "כְּשֶׁבָּא אֶצְלוֹ הַיֵּצֶר הָרָע לְפַתּוֹתוֹ לְאֵיזֶה עֲבֵרָה אוֹ מִדָּה רָעָה, אֲזַי מֵשִׁיב לוֹ שֶׁצָּרִיךְ בָּזֶה יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְאָז תֵּכֶף וּמִיָּד בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ. כִּי טִבְעוֹ וְדַרְכּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע, לַחְטֹף לָאָדָם בְּרֶגַע זֶה שֶׁמְּפַתֶּה אוֹתוֹ, אֲבָל יִשּׁוּב הַדַּעַת אֵינוֹ יָכֹל לִסְבֹּל. כַּנּוֹדָע דֶּרֶךְ שֶׁל כָּל רְשָׁעִים, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם חוֹטֵף אוֹתָם בְּרֶגַע הַפִּתּוּי, בְּלִי שׁוּם יִשּׁוּב הַדַּעַת כְּלָל. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (קֹהֶלֶת ב-יד): הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ". לֵאמֹר, הֶחָכָם פּוֹעֵל בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל נִמְהָר, בְּלֹא יִשּׁוּב הַדַּעַת!

וְיָדוּעַ -

כְּשֶׁנִּתְפַּס הַסְּטַיְפְּלֶר זָצָ"ל לַצָּבָא הָרוּסִי, עָלָה בְּגוֹרָלוֹ לִשְׁמֹר עַל הַמַּחֲנֶה בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְעַד אוֹר הַבֹּקֶר. הָיָה זֶה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף הַקַּר וְהַמֻּשְׁלָג, וּבַעֲמִידָה עַל הַמִּשְׁמָר עֲלוּלִים הָיוּ לִקְפֹּא לַמָּוֶת. לְפִיכָךְ הִתְעַטֵּף הַזָּקִיף בִּמְעִיל צֶמֶר עָבֶה וּמְחַמֵּם. הַשּׁוֹמֵר הַגּוֹי שֶׁלְּפָנָיו סִיֵּם אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ, פָּשַׁט אֶת הַמְּעִיל וּתְלָאוֹ עַל עָנָף סָמוּךְ, עֲבוּר הַשּׁוֹמֵר שֶׁיָּבוֹא אַחֲרָיו. הִגִּיעַ הַסְּטַיְפְּלֶר, וְנִרְתַּע: אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאִילָן בְּשַׁבָּת (אֹרַח חַיִּים שלו-א)!

אֲבָל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ הוּא, וּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת. וַדַּאי דּוֹחֶה אִסּוּר דְּרַבָּנָן!

אֱמֶת. אֲבָל חָמֵשׁ דַּקּוֹת, אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין.

הִמְתִּין חָמֵשׁ דַּקּוֹת, וְהֶחְלִיט לְהַמְתִּין עוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת.

וְעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת, עַד אוֹר הַבֹּקֶר וְסִיּוּם הַמִּשְׁמֶרֶת!

בְּ"דֶגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם" הֵבִיא אֶת הַמָּשָׁל הַיָּדוּעַ מִזְּקֵנוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל, בְּמֶלֶךְ שֶׁיָּצַר מְחִצּוֹת דֶּמֶה הַנִּרְאוֹת כְּחוֹמוֹת, זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ. וּנְהָרוֹת בֵּינֵיהֶן, רְדוּדִים וַעֲבִירִים. וְחַיּוֹת, מְאֻלָּפוֹת. וְחַיָּלִים, נוֹצְרֵי נִשְׁקָם. וְהַכָּרוֹז מוֹדִיעַ שֶׁהַבָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יַעֲשִׁירוֹ עֹשֶׁר רַב וִימַנֵּהוּ שַׂר לְפָנָיו.

רַבִּים נִרְתְּעוּ מֵהַחוֹמוֹת, נָסוֹגוּ מֵהַנְּהָרוֹת, פָּחֲדוּ מֵהַחַיּוֹת וּבָרְחוּ מֵהַחַיָּלִים. אֵלּוּ שֶׁהֵעֵזוּ יוֹתֵר, מָצְאוּ אוֹצָרוֹת סְבִיב הַחוֹמוֹת וְשָׁבוּ עִמָּם. רַק בֶּן הַמֶּלֶךְ לֹא נִרְתַּע מֵהַקְּשָׁיִים וְלֹא סֻנְוַר מֵהָאוֹצָרוֹת. דִּלֵּג עַל הַמִּכְשׁוֹלִים וְרָץ אֶל אָבִיו וְזָעַק בְּנַהֲמַת לִבּוֹ: "אַבָּא, אַבָּא, לְמָה יָצַרְתָּ מְחִצּוֹת כֹּה רַבּוֹת וְהֶעֱרַמְתָּ קְשָׁיִים עֲצוּמִים!" וּכְהַגִּיעוֹ, אֵיךְ הִתְקַבֵּל, אֵיךְ חִבְּקוֹ אָבִיו. וְאָמַר לוֹ: "רְאֵה, בְּנִי, שֶׁהַכֹּל אֲחִיזַת עֵינַיִם".

לֹא נִרְגַּע: "אֲבָל לָמָּה, אַבָּא?"

וְעָנָה: "כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לְכֻלָּם שֶׁאַתָּה בְּנִי אוֹהֲבִי וַאֲהוּבִי, וְלִסְכֹּר פִּי הַמְקַטְרְגִים עַל קֵרוּבְךָ". (וְהִגַּדְתָּ)

	שביעי של פסח תש"ע
	היצר הרע אינו מתיאש
	"לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ... סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם" (לב-ז) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: מִתְבּוֹנְנִים וְרוֹאִים, שֶׁהַתְּבִיעָה הַגְּדוֹלָה הָיְתָה: "סָרוּ מַהֵר"! הַנִּסָּיוֹן הָיָה עָצוּם וָרָב. לְחֶשְׁבּוֹנָם הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמוּר לָרֶדֶת וְלֹא יָרַד, הַשָּׂטָן הֶרְאָה לָהֶם כִּדְמוּת מִטָּתוֹ בָּאֲוִיר, עִרְבֵּב אֶת הָעוֹלָם וְהֶרְאָה דְּמוּת חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה (לב-א). נְבוֹכִים וַחֲרֵדִים, אִבְּדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹת - אָז מָה. אִלּוּ הָיוּ מַשְׂכִּילִים לִדְחוֹת הַמַּעֲשֶׂה בְּשָׁבוּעַ, בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים, בְּיוֹמַיִם - וּמֹשֶׁה הָיָה יוֹרֵד, וְהַכֹּל הָיָה בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. וְאִלְמָלֵא נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת הָיְתָה חֵרוּת מִיֵּצֶר הָרָע וּמִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. כַּמָּה הִפְסַדְנוּ, עֵקֶב הַחִפָּזוֹן! וְאָנוּ נִזְכָּרִים בַּחֵטְא הַקַּדְמוֹן. הַנָּחָשׁ הֵסִית וְהָאִשָּׁה הִתְפַּתְּתָה, וְהָאָדָם אָכַל, וְאִבְּדוּ עוֹלָמָם. וּבַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (תִּקּוּנֵי זֹהַר חָדָשׁ) אָמְרוּ, שֶׁאִלּוּ הָיוּ מַמְתִּינִים עַד הָעֶרֶב הָיָה פְּרִי עֵץ הַדַּעַת מֻתָּר בַּאֲכִילָה! וּכְמוֹ מִכָּל פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה, אַף מִכָּךְ יֵשׁ לְהָפִיק לֶקַח. וַאֲסַפֵּר - אָדָם בִּקֵּר בְּפָרִיז, בְּצָרְפַת. רָעֵב הָיָה, מָצָא בַּפְּלֶצְל מִסְעָדָה כְּשֵׁרָה. הַשֶּׁלֶט הֶרְאָה שֶׁהַמְּחִירִים גְּבוֹהִים, אֲבָל בְּתַחְתִּיתוֹ הָיְתָה הוֹדָעָה: 'הַיּוֹם תְּשַׁלֵּם, מָחָר בְּחִנָּם'. חֶשְׁבּוֹן מָהִיר הֶרְאָה שֶׁזֶּה כְּדַאי. יָשַׁב וְאָכַל לָשֹׂבַע, וְשִׁלֵּם בַּמֵּיטָב. לְמָחֳרָת הִגִּיעַ, וְהִזְמִין אוֹתוֹ תַּפְרִיט. הִבְהִיר הַמֶּלְצַר: "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַמְּחִיר!" תָּמַהּ. אֶתְמוֹל לֹא הִזְכִּיר זֹאת, וּמַה פִּתְאוֹם הַיּוֹם. הִבְהִיר: "כֵּן, אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה גַּם אֶת הַכָּתוּב מִתַּחַת: "הַיּוֹם תְּשַׁלֵּם, מָחָר בְּחִנָּם". אֶתְמוֹל סָעַדְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי. הַיּוֹם אֵפוֹא בְּחִנָּם". חִיֵּךְ הַמֶּלְצַר: "לָכֵן שָׁאַלְתִּי, כִּי הַשֶּׁלֶט קָבוּעַ כָּאן. כָּל יוֹם אָנוּ אוֹמְרִים: הַיּוֹם תְּשַׁלֵּם..." כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִנְהֹג עִם הַיֵּצֶר הָרָע. אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ כָּלִיל, יִדְחֵהוּ. רְצוֹנְךָ שֶׁאֶתְבַּטֵּל, נִיחָא. אֲבָל כָּעֵת הַנַּח לִי לִלְמֹד. וּמִדְּחִיָּה לִדְחִיָּה, יִנָּצֵל מִיָּדוֹ. בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ "אוֹר עֵינַיִם" כָּתַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר צְבִי מִקּוֹמַרְנָה זָצָ"ל כְּלָלִים נְחוּצִים לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וְזוֹ לְשׁוֹן הַכְּלָל הָאַחֲרוֹן: "כְּשֶׁבָּא אֶצְלוֹ הַיֵּצֶר הָרָע לְפַתּוֹתוֹ לְאֵיזֶה עֲבֵרָה אוֹ מִדָּה רָעָה, אֲזַי מֵשִׁיב לוֹ שֶׁצָּרִיךְ בָּזֶה יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְאָז תֵּכֶף וּמִיָּד בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ. כִּי טִבְעוֹ וְדַרְכּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע, לַחְטֹף לָאָדָם בְּרֶגַע זֶה שֶׁמְּפַתֶּה אוֹתוֹ, אֲבָל יִשּׁוּב הַדַּעַת אֵינוֹ יָכֹל לִסְבֹּל. כַּנּוֹדָע דֶּרֶךְ שֶׁל כָּל רְשָׁעִים, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם חוֹטֵף אוֹתָם בְּרֶגַע הַפִּתּוּי, בְּלִי שׁוּם יִשּׁוּב הַדַּעַת כְּלָל. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (קֹהֶלֶת ב-יד): הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ". לֵאמֹר, הֶחָכָם פּוֹעֵל בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל נִמְהָר, בְּלֹא יִשּׁוּב הַדַּעַת! וְיָדוּעַ - כְּשֶׁנִּתְפַּס הַסְּטַיְפְּלֶר זָצָ"ל לַצָּבָא הָרוּסִי, עָלָה בְּגוֹרָלוֹ לִשְׁמֹר עַל הַמַּחֲנֶה בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְעַד אוֹר הַבֹּקֶר. הָיָה זֶה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף הַקַּר וְהַמֻּשְׁלָג, וּבַעֲמִידָה עַל הַמִּשְׁמָר עֲלוּלִים הָיוּ לִקְפֹּא לַמָּוֶת. לְפִיכָךְ הִתְעַטֵּף הַזָּקִיף בִּמְעִיל צֶמֶר עָבֶה וּמְחַמֵּם. הַשּׁוֹמֵר הַגּוֹי שֶׁלְּפָנָיו סִיֵּם אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ, פָּשַׁט אֶת הַמְּעִיל וּתְלָאוֹ עַל עָנָף סָמוּךְ, עֲבוּר הַשּׁוֹמֵר שֶׁיָּבוֹא אַחֲרָיו. הִגִּיעַ הַסְּטַיְפְּלֶר, וְנִרְתַּע: אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאִילָן בְּשַׁבָּת (אֹרַח חַיִּים שלו-א)! אֲבָל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ הוּא, וּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת. וַדַּאי דּוֹחֶה אִסּוּר דְּרַבָּנָן! אֱמֶת. אֲבָל חָמֵשׁ דַּקּוֹת, אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין. הִמְתִּין חָמֵשׁ דַּקּוֹת, וְהֶחְלִיט לְהַמְתִּין עוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת. וְעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת, עַד אוֹר הַבֹּקֶר וְסִיּוּם הַמִּשְׁמֶרֶת! בְּ"דֶגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם" הֵבִיא אֶת הַמָּשָׁל הַיָּדוּעַ מִזְּקֵנוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל, בְּמֶלֶךְ שֶׁיָּצַר מְחִצּוֹת דֶּמֶה הַנִּרְאוֹת כְּחוֹמוֹת, זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ. וּנְהָרוֹת בֵּינֵיהֶן, רְדוּדִים וַעֲבִירִים. וְחַיּוֹת, מְאֻלָּפוֹת. וְחַיָּלִים, נוֹצְרֵי נִשְׁקָם. וְהַכָּרוֹז מוֹדִיעַ שֶׁהַבָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יַעֲשִׁירוֹ עֹשֶׁר רַב וִימַנֵּהוּ שַׂר לְפָנָיו. רַבִּים נִרְתְּעוּ מֵהַחוֹמוֹת, נָסוֹגוּ מֵהַנְּהָרוֹת, פָּחֲדוּ מֵהַחַיּוֹת וּבָרְחוּ מֵהַחַיָּלִים. אֵלּוּ שֶׁהֵעֵזוּ יוֹתֵר, מָצְאוּ אוֹצָרוֹת סְבִיב הַחוֹמוֹת וְשָׁבוּ עִמָּם. רַק בֶּן הַמֶּלֶךְ לֹא נִרְתַּע מֵהַקְּשָׁיִים וְלֹא סֻנְוַר מֵהָאוֹצָרוֹת. דִּלֵּג עַל הַמִּכְשׁוֹלִים וְרָץ אֶל אָבִיו וְזָעַק בְּנַהֲמַת לִבּוֹ: "אַבָּא, אַבָּא, לְמָה יָצַרְתָּ מְחִצּוֹת כֹּה רַבּוֹת וְהֶעֱרַמְתָּ קְשָׁיִים עֲצוּמִים!" וּכְהַגִּיעוֹ, אֵיךְ הִתְקַבֵּל, אֵיךְ חִבְּקוֹ אָבִיו. וְאָמַר לוֹ: "רְאֵה, בְּנִי, שֶׁהַכֹּל אֲחִיזַת עֵינַיִם". לֹא נִרְגַּע: "אֲבָל לָמָּה, אַבָּא?" וְעָנָה: "כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לְכֻלָּם שֶׁאַתָּה בְּנִי אוֹהֲבִי וַאֲהוּבִי, וְלִסְכֹּר פִּי הַמְקַטְרְגִים עַל קֵרוּבְךָ". (וְהִגַּדְתָּ)