Otzarot-Article

"וְאֶת אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן" (לד-יג) לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל, נֶאֱמַר לָנוּ: "שְׁמָר לְךָ אֶת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. הִנֵּנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמוֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי... הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא... פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ. כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם - תִּתֹּצוּן, וְאֶת מַצֵּבֹתָם - תְּשַׁבֵּרוּן, וְאֶת אֲשֵׁרָיו - תִּכְרֹתוּן".

וּבֵאֵר רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל: לְאַחַר הַכִּשָּׁלוֹן וְהַשֶּׁבֶר שֶׁהָיוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל, נִרְעַשׁ הָעָם וְעָרַךְ אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ: אֵיךְ קָרָה הַדָּבָר, כֵּיצַד אֵרְעָה הַנְּפִילָה הַמְּרַסֶּקֶת? וְהַתְּשׁוּבָה: הָעֶרֶב רַב הִתְסִיס, הִתְמַהְמְהוּתוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ הִלְחִיצָה וְהַבְּהִילוּת עִוְּרָה. וְאָז, בְּרֶגַע שֶׁל בִּלְבּוּל וְאָבְדַן עֶשְׁתּוֹנוֹת, נֶעֶשְׂתָה הָעֲבֵרָה.

וּמָה הַתַּקָּנָה? לִשְׁמֹר מֶרְחָק וּלְהַצִּיב סְיָגִים וּגְדָרִים; לֹא לִהְיוֹת קְרוֹבִים כָּל כָּךְ אֶל הַגְּבוּל וְלִשְׁמֹר עַל מֶרְחַק בִּטָּחוֹן: לֹא לִכְרוֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, לִשְׁבֹּר אֶת הַבָּמוֹת וְלִכְרוֹת אֶת הָאֲשֵׁרוֹת. לֹא לָבוֹא "לִידֵי" עֲבֵרָה, לִרְשׁוּתָהּ וְלִשְׁלוּחוֹתֶיהָ...

כַּמַּעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁכִּתֵּת רַגְלָיו בַּדֶּרֶךְ. הִגִּיעַ לַכְּפָר וְסָר לְבֵיתוֹ שֶׁל יְהוּדִי, לָנוּחַ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ. אָמַר "כָּל הַיּוֹם לֹא לָמַדְתִּי, אוּלַי יֵשׁ כָּאן גְּמָרָא אוֹ מִשְׁנָה?"

אָמַר הַיְּהוּדִי: "אֵין, רַבִּי. יְהוּדִי פָּשׁוּט אֲנִי, עָמֵל לְפַרְנָסָתִי, וְאֵין חֶלְקִי עִם לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה".

אָמַר הַצַּדִּיק: "אוּלַי יֵשׁ כָּאן חֻמָּשׁ?"

אָמַר הָאִישׁ: "יֵשׁ כָּאן סֵפֶר אֶחָד, רַבִּי. סִדּוּר בִּלְבַד"

אָמַר הַצַּדִּיק: "הָבִיאוּהוּ, וְנֹאמַר פִּרְקֵי אָבוֹת".

הָלַךְ הָאִישׁ וְהֵבִיא כֶּרֶךְ עֲנָק, בָּלוּי מֵרֹב יָמִים. נְטָלוֹ הַצַּדִּיק וְאוֹרוּ עֵינָיו. הָיָה זֶה סִדּוּר עַתִּיק יוֹמִין וּבוֹ פֵּרוּשִׁים רַבִּים וְנִפְלָאִים. עִיֵּן בּוֹ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְלֹא שָׂבָע. בַּבֹּקֶר אָמַר לָאִישׁ: "לְשֵׁם מַה צָּרִיךְ אַתָּה לְסִדּוּר עָבֶה זֶה? רְאֵה, עַל כָּל מִשְׁפָּט חַיָּב אַתָּה לְהַעֲבִיר דַּף! יֵשׁ עִמָּדִי סִדּוּר קָטָן, הָבָה וְנַעֲשֶׂה חֲלִיפִין. תִּקַּח אַתָּה אֶת הַסִּדּוּר הַזָּעִיר וּתְפִלָּתְךָ תִּשְׁטֹף בּוֹ בִּמְרוּצָה, וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת הַסִּדּוּר הָעֲנָק וַאֲחַיֶּה בּוֹ אֶת נַפְשִׁי".

צָחַק הָאִישׁ: "מַה חֲלִיפִין הֵם אֵלּוּ, סִדּוּר כֹּה גָּדוֹל תְּמוּרַת סִדּוּר קָטָן וְזָעִיר?! לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת!"...

שָׁאַל הַצַּדִּיק: "אֲבָל לְשֵׁם מַה לְּךָ סִדּוּר עֲנָק זֶה?"

אָמַר הָאִישׁ: "הֲלֹא תָּבִין, רַבִּי, סִדּוּר זֶה יְרוּשָׁה הוּא עִמָּדִי מֵאָבִי. וּבְכָל פַּעַם שֶׁצָּרִיךְ אֲנִי לַעֲטֹף דָּג מָלוּחַ, תּוֹלֵשׁ אֲנִי מִמֶּנּוּ דַּף - וַעֲדַיִן לֹא עָבַרְתִּי אֶת תִּקּוּן חֲצוֹת... אֲבָל בַּסִּדּוּר הַקָּטָן שֶׁלְּךָ... כַּמָּה סַרְדִּינִים וַאֲנִי כְּבָר בִּתְפִלַּת שַׁבָּת"- - -

סִפּוּר זֶה מָשָׁל הוּא.

מָשָׁל לְגִדְרֵי הַהַרְחָקָה שֶׁל חֲזַ"ל אֲשֶׁר בְּעֶזְרָתָם נִצּוֹלִים אָנוּ מֵהִתְנַגְּשׁוּת עִם הָעֲבֵרָה. גִּדְרֵי הַרְחָקָה בֵּין בָּשָׂר וְחָלָב, גִּדְרֵי הַרְחָקָה בְּמַלְאֲכוֹת שַׁבָּת וְגִדְרֵי הַרְחָקָה בְּעִנְיְנֵי צְנִיעוּת וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה. וְכַמָּה אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ בְּגִדְרֵי הַהַרְחָקָה הִתְוַדּוּ שֶׁהַקִּרְבָה הֵבִיאָה אוֹתָם לְמִכְשׁוֹל וְגָרְמָה לְאָסוֹן.

נִתְחַזֵּק בִּשְׁמִירַת הַמֶּרְחָק הַמּוֹנַעַת תְּאוּנוֹת. נִתְחַזֵּק בִּשְׁמִירַת גִּדְרֵי חֲכָמִים הַמּוֹנְעִים מִכְשׁוֹל. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שביעי של פסח תש"ע
	היצר הרע אינו מתיאש
	"סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם" (לב-ח) מִלְּבַד הַתְּבִיעָה עַל הַחֵטְא הַנּוֹרָא שֶׁסָּרוּ מִן הַדֶּרֶךְ, הָיְתָה גַּם תְּבִיעָה מְיֻחֶדֶת עַל כָּךְ שֶׁסָּרוּ מַהֵר "וְאֶת אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן" (לד-יג) לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל, נֶאֱמַר לָנוּ: "שְׁמָר לְךָ אֶת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. הִנֵּנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמוֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי... הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא... פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ. כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם - תִּתֹּצוּן, וְאֶת מַצֵּבֹתָם - תְּשַׁבֵּרוּן, וְאֶת אֲשֵׁרָיו - תִּכְרֹתוּן". וּבֵאֵר רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל: לְאַחַר הַכִּשָּׁלוֹן וְהַשֶּׁבֶר שֶׁהָיוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל, נִרְעַשׁ הָעָם וְעָרַךְ אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ: אֵיךְ קָרָה הַדָּבָר, כֵּיצַד אֵרְעָה הַנְּפִילָה הַמְּרַסֶּקֶת? וְהַתְּשׁוּבָה: הָעֶרֶב רַב הִתְסִיס, הִתְמַהְמְהוּתוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ הִלְחִיצָה וְהַבְּהִילוּת עִוְּרָה. וְאָז, בְּרֶגַע שֶׁל בִּלְבּוּל וְאָבְדַן עֶשְׁתּוֹנוֹת, נֶעֶשְׂתָה הָעֲבֵרָה. וּמָה הַתַּקָּנָה? לִשְׁמֹר מֶרְחָק וּלְהַצִּיב סְיָגִים וּגְדָרִים; לֹא לִהְיוֹת קְרוֹבִים כָּל כָּךְ אֶל הַגְּבוּל וְלִשְׁמֹר עַל מֶרְחַק בִּטָּחוֹן: לֹא לִכְרוֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, לִשְׁבֹּר אֶת הַבָּמוֹת וְלִכְרוֹת אֶת הָאֲשֵׁרוֹת. לֹא לָבוֹא "לִידֵי" עֲבֵרָה, לִרְשׁוּתָהּ וְלִשְׁלוּחוֹתֶיהָ... כַּמַּעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁכִּתֵּת רַגְלָיו בַּדֶּרֶךְ. הִגִּיעַ לַכְּפָר וְסָר לְבֵיתוֹ שֶׁל יְהוּדִי, לָנוּחַ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ. אָמַר "כָּל הַיּוֹם לֹא לָמַדְתִּי, אוּלַי יֵשׁ כָּאן גְּמָרָא אוֹ מִשְׁנָה?" אָמַר הַיְּהוּדִי: "אֵין, רַבִּי. יְהוּדִי פָּשׁוּט אֲנִי, עָמֵל לְפַרְנָסָתִי, וְאֵין חֶלְקִי עִם לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה". אָמַר הַצַּדִּיק: "אוּלַי יֵשׁ כָּאן חֻמָּשׁ?" אָמַר הָאִישׁ: "יֵשׁ כָּאן סֵפֶר אֶחָד, רַבִּי. סִדּוּר בִּלְבַד" אָמַר הַצַּדִּיק: "הָבִיאוּהוּ, וְנֹאמַר פִּרְקֵי אָבוֹת". הָלַךְ הָאִישׁ וְהֵבִיא כֶּרֶךְ עֲנָק, בָּלוּי מֵרֹב יָמִים. נְטָלוֹ הַצַּדִּיק וְאוֹרוּ עֵינָיו. הָיָה זֶה סִדּוּר עַתִּיק יוֹמִין וּבוֹ פֵּרוּשִׁים רַבִּים וְנִפְלָאִים. עִיֵּן בּוֹ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְלֹא שָׂבָע. בַּבֹּקֶר אָמַר לָאִישׁ: "לְשֵׁם מַה צָּרִיךְ אַתָּה לְסִדּוּר עָבֶה זֶה? רְאֵה, עַל כָּל מִשְׁפָּט חַיָּב אַתָּה לְהַעֲבִיר דַּף! יֵשׁ עִמָּדִי סִדּוּר קָטָן, הָבָה וְנַעֲשֶׂה חֲלִיפִין. תִּקַּח אַתָּה אֶת הַסִּדּוּר הַזָּעִיר וּתְפִלָּתְךָ תִּשְׁטֹף בּוֹ בִּמְרוּצָה, וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת הַסִּדּוּר הָעֲנָק וַאֲחַיֶּה בּוֹ אֶת נַפְשִׁי". צָחַק הָאִישׁ: "מַה חֲלִיפִין הֵם אֵלּוּ, סִדּוּר כֹּה גָּדוֹל תְּמוּרַת סִדּוּר קָטָן וְזָעִיר?! לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת!"... שָׁאַל הַצַּדִּיק: "אֲבָל לְשֵׁם מַה לְּךָ סִדּוּר עֲנָק זֶה?" אָמַר הָאִישׁ: "הֲלֹא תָּבִין, רַבִּי, סִדּוּר זֶה יְרוּשָׁה הוּא עִמָּדִי מֵאָבִי. וּבְכָל פַּעַם שֶׁצָּרִיךְ אֲנִי לַעֲטֹף דָּג מָלוּחַ, תּוֹלֵשׁ אֲנִי מִמֶּנּוּ דַּף - וַעֲדַיִן לֹא עָבַרְתִּי אֶת תִּקּוּן חֲצוֹת... אֲבָל בַּסִּדּוּר הַקָּטָן שֶׁלְּךָ... כַּמָּה סַרְדִּינִים וַאֲנִי כְּבָר בִּתְפִלַּת שַׁבָּת"- - - סִפּוּר זֶה מָשָׁל הוּא. מָשָׁל לְגִדְרֵי הַהַרְחָקָה שֶׁל חֲזַ"ל אֲשֶׁר בְּעֶזְרָתָם נִצּוֹלִים אָנוּ מֵהִתְנַגְּשׁוּת עִם הָעֲבֵרָה. גִּדְרֵי הַרְחָקָה בֵּין בָּשָׂר וְחָלָב, גִּדְרֵי הַרְחָקָה בְּמַלְאֲכוֹת שַׁבָּת וְגִדְרֵי הַרְחָקָה בְּעִנְיְנֵי צְנִיעוּת וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה. וְכַמָּה אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ בְּגִדְרֵי הַהַרְחָקָה הִתְוַדּוּ שֶׁהַקִּרְבָה הֵבִיאָה אוֹתָם לְמִכְשׁוֹל וְגָרְמָה לְאָסוֹן. נִתְחַזֵּק בִּשְׁמִירַת הַמֶּרְחָק הַמּוֹנַעַת תְּאוּנוֹת. נִתְחַזֵּק בִּשְׁמִירַת גִּדְרֵי חֲכָמִים הַמּוֹנְעִים מִכְשׁוֹל. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)