"וָאַבְדִּל
אֶתְכֶם מִן
הָעַמִּים
לִהְיוֹת לִי"
(כ-כו) דָּרְשׁוּ
חֲזַ"ל: "אֵלֶךְ
לִי אֶל הַר
הַמּוֹר" - זֶה
אַבְרָהָם, שֶׁהוּא
רֹאשׁ לְכָל
הַצַּדִּיקִים.
"וְאֶל
גִּבְעַת
הַלְּבוֹנָה"
- זֶה יִצְחָק, שֶׁנִּתְקָרֵב
כְּקֹמֶץ
לְבוֹנָה עַל
גַּבֵּי
הַמִּזְבֵּחַ.
מַה
בִּקְּשׁוּ
לוֹמַר
בָּזֹאת, מַה
טִּיבָהּ
שֶׁל
הֲלִיכָה זוֹ
אֵצֶל הָאָבוֹת
הַקְּדוֹשִׁים?
אֶלָּא כָּךְ
מְקֻבְּלָנוּ
מֵרַבּוֹתֵינוּ,
שֶׁהָאָבוֹת
הַקְּדוֹשִׁים
הִשְׁרִישׁוּ
בְּצֶאֶצְאֵיהֶם
לְדוֹרוֹתֵיהֶם
שֹׁרֶשׁ
אֱמוּנָה
כִּיסוֹד
בַּל יִמֹּט, כְּמוֹ
שֶׁקָּרָא
עָלֵינוּ
בּוֹרְאֵנוּ:
"מַאֲמִינִים
בְּנֵי
מַאֲמִינִים"
(שַׁבָּת פח:). וּלְפִיכָךְ,
"יִשְׂרָאֵל, אַף
עַל פִּי
שֶׁחָטָא - יִשְׂרָאֵל
הוּא" (סַנְהֶדְרִין
מד.), כִּי
בַּחֲטָאָיו
נֶהֱרָס
חָלִילָה
כָּל בִּנְיָנוֹ
- עַד
הַיְּסוֹד, וְלֹא
עַד בִּכְלָל,
כִּי מוֹרֶשֶׁת
הָאָבוֹת
חַיָּה
וְקַיֶּמֶת, כְּעֶצֶם
הַלּוּז
שֶׁמִּמֶּנָּה
יָשׁוּב וְיִבָּנֶה!
וּמַה נָּאֶה
לְהַמְלִיץ
עַל כָּךְ
מָשָׁל מִמִּשְׁלֵי
שׁוּעָלִים, הֱבִיאוֹ
הַגָּאוֹן
רַבִּי
יוֹסֵף
מַשַּׁאשׁ זצ"ל
מִתֶּלְמְסָאן.
חָתוּל עָבַר
בַּיַּעַר. רָאָה
שׁוּעָל וְנָתַן
לוֹ שָׁלוֹם. הִבִּיט
בּוֹ
הַשּׁוּעָל
בְּגַאֲוָה
וָבוּז
וְשָׁאַל: "חֲתוּל
אַשְׁפַּתּוֹת,
מַה לְּךָ
בַּיַּעַר?" הֵשִׁיב
הֶחָתוּל: "לִלְמֹד
חָכְמָה
מִכְּבוֹדְךָ
בָּאתִי!". אָמַר
לוֹ
הַשּׁוּעָל: "מִי
שֶׁיֵּשׁ
בּוֹ חָכְמָה,
יָבוֹא
לִלְמֹד
חָכְמָה. כְּדִכְתִיב:
"וּבְלֵב
כָּל חֲכַם
לֵב נָתַתִּי
חָכְמָה". אֲבָל
מִי
שֶׁלִּבּוֹ
רֵיק מִן
הַחָכְמָה, כָּמוֹךָ,
אִי אֶפְשָׁר
לוֹ לִלְמֹד
חָכְמָה".
אָמַר
הֶחָתוּל: "וּמִי
הוֹדִיעֲךָ
שֶׁלִּבִּי
רֵיק מֵחָכְמָה?
גַּם אֲנִי
לָמַדְתִּי
חָכְמָה!". "וּמַה
חָכְמָה
לָמַדְתָּ?", שָׁאַל
הַשּׁוּעָל. "כְּשֶׁאֲנִי
רוֹאֶה
חַיּוֹת
בָּאוֹת
לְטָרְפֵנִי",
אָמַר
הֶחָתוּל, "אֲנִי
מְטַפֵּס
חִישׁ מַהֵר
עַל אִילָן
וְנִצָּל".
שָׂחַק
הַשּׁוּעָל
שְׂחוֹק
גָּדוֹל
וְאָמַר: "מַה
תּוֹעִיל
לְךָ חָכְמָה
אַחַת? אֲנִי
יֵשׁ לִי
שִׁבְעִים
וְשֶׁבַע חָכְמוֹת
לְהַצִּיל
נַפְשִׁי
בְּעֵת צָרָה!".
עוֹדָם
מְדַבְּרִים, וְכַלְבֵי
צַיִד
פָּרְצוּ מִן
הַסְּבַךְ וְכִתְּרוּם.
מִהֵר
הֶחָתוּל
לְטַפֵּס עַל
עֵץ וְנִצַּל,
וְהַשּׁוּעָל...
נִתְפַּס
בִּזְנָבוֹ
בְּשִׁנֵּי
הַכְּלָבִים
וְצָרַח
בִּכְאֵב. הֵצִיץ
עָלָיו
הֶחָתוּל מִבֵּין
הָעֲנָפִים
וְלִהֵג
בְּלַעַג: "תָּפַסְתָּ
מוּעָט - תָּפַסְתָּ,
תָּפַסְתָּ
מְרֻבֶּה - לֹא
תָּפַסְתָּ"...
וְהַנִּמְשָׁל
לְעִנְיָנֵנוּ:
"חָכְמָה
בַּגּוֹיִים -
תַּאֲמִין", כַּשּׁוּעָל
הֶחָכָם - גַּם
הַגּוֹיִים
יְכוֹלִים
לְהַגִּיעַ
לְהַנְהָגוֹת
נְאוֹתוֹת, לְמַעֲשִׂים
טוֹבִים
וִישָׁרִים, לִהְיוֹת
לַחֲסִידֵי
אֻמּוֹת
הָעוֹלָם. אֲבָל
נְקֻדַּת
תֻּרְפָּה
אַחַת יֵשׁ
בְּצַדִּיקֵי
הָאֻמּוֹת. כְּשֶׁכִּתְּרוּם
כְּלָבִים - אֲבוּדִים
הָיוּ; כְּשֶׁכָּשְׁלוּ,
נָפְלוּ
בְּלֹא
תְּקוּמָה. מַה
שֶּׁאֵין
כֵּן
יִשְׂרָאֵל
קְדוֹשִׁים, הָאוֹמְרִים
לָאֻמּוֹת: "אַל
תִּשְׂמְחִי
אֹיַבְתִּי
לִי, כִּי
נָפַלְתִּי - קַמְתִּי". וּמַדּוּעַ? כִּי
אִם נִגְדַּע
הַגֶּזַע - יָשׁוּב
הַשֹּׁרֶשׁ
וְיִפְרַח, וְאִם
הִרְבֵּינוּ
עֲווֹנוֹת, חָלִילָה,
הִנֵּה
שֹׁרֶשׁ
אֱמוּנַת
הָאָבוֹת
יָשׁוּב
וְיִבְנֵנוּ. כְּאוֹתוֹ
חָתוּל, שֶׁגַּם
אִם
כִּתְּרוּהוּ
כְּלָבִים, יְטַפֵּס
עַל הָעֵץ
וְיִנָּצֵל. "אֵלֶךְ
לִי אֶל הַר
הַמּוֹר, זֶה
אַבְרָהָם, וְאֶל
גִּבְעַת
הַלְּבוֹנָה, זֶה
יִצְחָק", אָשׁוּב
אֶל
הַשֹּׁרֶשׁ
וְאֶבָּנֶה
מִן הַיְּסוֹד!
(נַחֲלַת
אָבוֹת)