Otzarot-Article

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, מֵהַמַּעֲשִׂים שֶׁבְּכָל יוֹם: בְּמַנְהֶטְן שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית פָּרַץ סִכְסוּךְ בֵּין שְׁנֵי שֻׁתָּפִים. הֵם הָיוּ יְדִידִים וָתִיקִים, שְׁנֵיהֶם אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים וְסוֹחֲרִים יְשָׁרִים, יְרֵאֵי שָׁמַיִם וְנוֹחִים לַבְּרִיּוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן, קוֹרֶה שֶׁמִּתְגַּלְּעִים חִלּוּקֵי דֵּעוֹת. הֵם נִהֲלוּ בְּשֻׁתָּפוּת בֵּית מִסְחָר לִנְיָר, וְאֶחָד מֵהֶם תִּוֵּךְ מוּצָר הַקָּשׁוּר לֶעָנָף וְזָכָה בִּדְמֵי תִּוּוּךְ הֲגוּנִים, עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי דּוֹלָרִים. הוּא טָעַן שֶׁהָיָה זֶה עִסּוּק צְדָדִי וּפְרָטִי, וְאִלּוּ הַשֻּׁתָּף טָעַן שֶׁנִּכְלָל הוּא בִּתְחוּם הַשֻּׁתָּפוּת. בְּרַם, לֹא רַק סוֹחֲרִים מְמֻלָּחִים הָיוּ, אֶלָּא גַּם חֲכָמִים וּפִקְּחִים. אָמְרוּ: לִפְנֵי שֶׁהַסִּכְסוּךְ יִפְרֹץ לְלֶהָבָה וְיִצֹּר בֵּינֵינוּ חוֹמַת אֵיבָה; לִפְנֵי שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט לְרִיב בֵּין הַמִּשְׁפָּחוֹת וִימוֹטֵט אֶת הָעֵסֶק כָּלִיל - הָבָה נִפְנֶה לְדִין תּוֹרָה וְנִשְׁמַע אֶת דַּעַת הַהֲלָכָה. וּבֵינָתַיִם - אָמְרוּ - נַשְׁלִישׁ אֶת הַכֶּסֶף הַשָּׁנוּי בְּמַחֲלֹקֶת בְּיַד אָדָם מְהֵימָן.

שָׁאַל הָאֶחָד: "מַכִּיר אַתָּה אֶת פְּלוֹנִי, אַבְרֵךְ הָרָחוֹק מֵחַיֵּי מִסְחָר? לוֹמֵד הוּא עַתָּה לִקְרַאת 'הַסְמָכָה' לִשְׁחִיטָה. נַפְקִיד בְּיָדָיו אֶת הַכֶּסֶף, וְנִסַּע לִשְׁאֹל אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵין עִם מִי מֵאִתָּנוּ הַצֶּדֶק".

הִסְכִּים הַשֻּׁתָּף. נָסְעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ וּמָסְרוּ לוֹ אֶת חֲפִיסַת הַשְּׁטָרוֹת לְמִשְׁמֶרֶת.

"מַה זֹּאת?" שָׁאַל, וְהֵם סִפְּרוּ לוֹ עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּתְגַּלְּעָה בֵּינֵיהֶם.

"מְעַנְיֵן", אָמַר, "מְעַנְיֵן מַה יִּפְסֹק רַבִּי מֹשֶׁה. עַד שֶׁתָּשׁוּבוּ, אֲעַיֵּן גַּם אֲנִי בְּעִנְיָן זֶה!"

מִשָּׁם הִמְשִׁיכוּ לְבֵית הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵין זצ"ל, מִגְּדוֹלֵי הַהוֹרָאָה בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן. קִבֵּל פְּנֵיהֶם בְּכָבוֹד, כְּשֵׁם שֶׁקִּבֵּל פְּנֵי כָּל אָדָם, וְשָׁמַע אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם. עִיֵּן בַּהֲלָכָה וּפָסַק אֶת פְּסָקוֹ: בַּמִּקְרֶה דְּנַן, צוֹדֵק הַסּוֹחֵר הָרִאשׁוֹן, הַמְּתַוֵּךְ, וְהַכֶּסֶף מַגִּיעַ לוֹ כֻּלּוֹ.

אוֹרוּ פְּנֵי הַשֻּׁתָּף הַשֵּׁנִי וְאָמַר: "אִם כָּךְ פּוֹסֶקֶת הַהֲלָכָה - מְבַקֵּשׁ אֲנִי סְלִיחָה עַל שֶׁעוֹרַרְתִּי מְהוּמָה שֶׁלֹּא כַּדִּין. חֲשֹׁב נָא כְּאִלּוּ לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר!"

הִתְפַּיֵּס הַלָּה, וְרַבִּי מֹשֶׁה בֵּרְכָם בְּחֹם שֶׁתִּשְׁרֶה הַהַצְלָחָה בְּשֻׁתָּפוּתָם. קָמוּ הַשְּׁנַיִם וְנָסְעוּ לְבֵית הָאַבְרֵךְ.

"מְסֹר לוֹ אֶת הַחֲבִילָה, הוּא הַצּוֹדֵק", אָמַר הַשֻּׁתָּף.

"מָה, הַאִם כָּךְ פָּסַק רַבִּי מֹשֶׁה?! וּבְכֵן, גַּם אֲנִי עִיַּנְתִּי בַּהֲלָכָה זוֹ, וְהֻבְרַר לִי שֶׁהַצֶּדֶק אִתְּךָ! אֲנִי מִצְטַעֵר מְאֹד, אֲבָל רַבִּי מֹשֶׁה טוֹעֶה!"...

"אֵיךְ אַתָּה מְדַבֵּר?" גָּעַר בּוֹ הַשֻּׁתָּף, "רַבִּי מֹשֶׁה הוּא פּוֹסֵק מְפֻרְסָם, הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שָׁגוּר עַל פִּיו בְּעַל-פֶּה. מִי אַתָּה, אַבְרֵךְ צָעִיר, שֶׁתַּחֲלֹק עַל פְּסָקוֹ?!"

"מַה יֵּשׁ?!" עָנָה הַלָּה בְּהִתְנַשְּׂאוּת, "גַּם פּוֹסֵק גָּדוֹל יָכוֹל לִטְעוֹת!"...

יָרְדוּ הַשְּׁנַיִם, נְבוֹכִים, וְשָׁבוּ לְבֵית רַבִּי מֹשֶׁה. סִפְּרוּ שֶׁהַשָּׁלִישׁ מְמָאֵן לִמְסֹר אֶת הַכֶּסֶף, טוֹעֵן הוּא שֶׁהָרַב טוֹעֶה בִּפְסַק דִּינוֹ...

שָׁמַע הַגָּאוֹן אֶת הַדְּבָרִים וְשָׁאַל לִשְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ. אִתֵּר אֶת הַשֵּׁם בְּסֵפֶר הַטֶּלֶפוֹנִים וְחִיֵּג אֵלָיו. הִזְמִינוֹ לְבֵיתוֹ כְּדֵי לְפָרֵט בְּפָנָיו אֶת נִמּוּקָיו.

"אַדְּרַבָּה", אָמַר, "אוּלַי גָּאוֹן אַדִּיר הוּא וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לְהַפְרִיךְ אֶת פְּסַק-הַדִּין. תּוֹרָה הִיא, וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ"...

הָאַבְרֵךְ הִגִּיעַ, חִיּוּךְ נִצָּחוֹן עַל פָּנָיו.

"מַדּוּעַ סָבוּר כְּבוֹדוֹ שֶׁטָּעִיתִי?" שָׁאַל הַגָּאוֹן אֶת הָאַבְרֵךְ הַצָּעִיר בְּהַדְרַת-כָּבוֹד.

"מִסְּבָרָא", הֵשִׁיב.

וְהַגָּאוֹן, בְּסַבְלָנוּת וּבְאֹרֶךְ רוּחַ, פָּתַח בְּהַרְצָאַת סוּגְיַת הַגְּמָרָא, דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, וְעַד לַסְּעִיפִים שֶׁבַּשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ וְדִבְרֵי נוֹשְׂאֵי הַכֵּלִים, וְהוֹכִיחַ אֶת פְּסַק הַהֲלָכָה בִּבְהִירוּת נִפְלָאָה.

כְּשֶׁסִּיֵּם, אָמַר הַצָּעִיר בִּיהִירוּת: "עֲדַיִן לֹא הִשְׁתַּכְנַעְתִּי. עָלַי לְעַיֵּן בַּמְּקוֹרוֹת בְּעַצְמִי"...

הַשֻּׁתָּפִים רָתְחוּ לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים. חֻצְפָּה שֶׁכָּזוֹ, הֶעָזָּה שֶׁכְּמוֹתָהּ טֶרֶם נִשְׁמְעָה.

אַף אֶת פְּנֵי הַגָּאוֹן הִקְדִּירָה עֲנָנָה. יֵשׁ כָּאן פְּגִיעָה חֲמוּרָה בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה. אֲבָל הוּא לֹא אָמַר דָּבָר. נָטַל גִּלְיוֹן-נְיָר וְרָשַׁם אֶת הַמְּקוֹרוֹת בְּפֵרוּט.

"תְּעַיֵּן בְּהֶקְדֵּם", בִּקֵּשׁ, "וְתִמְסֹר אֶת הַכֶּסֶף לִבְעָלָיו".

הָאַבְרֵךְ שָׁב לְבֵיתוֹ וְעִיֵּן בַּמְּקוֹרוֹת - וְהֵם הָיוּ בְּרוּרִים וְחוֹתְכִים. הוּא "הוֹדָה" שֶׁהַפּוֹסֵק הַגָּדוֹל אָכֵן צָדַק "בְּמִקְרֶה זֶה", וּמָסַר אֶת הַפִּקָּדוֹן לִבְעָלָיו...

עָבַר פֶּרֶק זְמַן, וְהַצָּעִיר עָלָה שׁוּב בְּמַדְרֵגוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵין. הִתְקַבֵּל בְּכָבוֹד וְהִתְבַּקֵּשׁ לָשֶׁבֶת. סִפֵּר שֶׁלָּמַד הִלְכוֹת שְׁחִיטָה וְהִשְׁתַּלֵּם בַּמִּקְצוֹעַ, אַף הִשִּׂיג מְקוֹם עֲבוֹדָה - אֲבָל דּוֹרְשִׁים אֶת הַמְלָצָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן.

"בְּרָצוֹן", אָמַר הַגָּאוֹן. בָּחַן אֶת הַצָּעִיר בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה, וּמִשֶּׁנּוֹכַח לִרְאוֹת שֶׁשּׁוֹלֵט הוּא בָּהֶן, יָשַׁב וְכָתַב הַמְלָצָה חַמָּה...

בְּנֵי הַבַּיִת, שֶׁהָיוּ עֵדִים לַפְּגִישָׁה הַקּוֹדֶמֶת, עָקְבוּ בְּזַעַם וּבְחָרוֹן אַחַר הַנַּעֲשֶׂה, אַךְ נִבְצַר מֵהֶם לְהָגִיב. רַק כְּשֶׁהָלַךְ, פָּנוּ אֶל הָרַב בִּתְמִיהָה:

"חָצוּף זֶה פָּגַע בְּךָ כָּל כָּךְ", קָבְלוּ.

"אֱמֶת!" אָמַר.

"אֵיזוֹ חֻצְפָּה זוֹ מִצִּדּוֹ לַעֲלוֹת וּלְבַקֵּשׁ הַמְלָצָה!"

"אֱמֶת!" אִשֵּׁר.

"הָיָה רָאוּי לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הַדֶּלֶת!"

"גַּם זֶה אֱמֶת!" אָמַר.

"וְאַתָּה - כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר..."

"אֵינִי מֵבִין אֶתְכֶם", עָנָה הַגָּאוֹן בִּפְלִיאָה. "כְּלוּם שְׁכַחְתֶּם שֶׁבֵּינָתַיִם עָבַר עָלֵינוּ יוֹם-הַכִּפּוּרִים וּמָחַלְנוּ בּוֹ לְכָל מִי שֶׁפָּגַע בָּנוּ?!"...

כְּשֵׁם שֶׁהַמְּחִילָה שֶׁמָּחַלְנוּ לַזּוּלַת מְחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ בֶּאֱמֶת, לִשְׁכֹּחַ מַה שֶּׁהָיָה וְלִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ - כָּךְ גַּם הַמְּחִילָה שֶׁמָּחֲלוּ לָנוּ בַּמָּרוֹם מְחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ לִמְתֹּחַ קַו עַל הֶעָבָר וְלִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ!

וּכְבָר כָּתַב "בַּעַל הַתַּנְיָא" זצ"ל: "צָרִיךְ לִבּוֹ לִהְיוֹת בָּטוּחַ בַּה' כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְחַנּוּן וְרַחוּם וְרַב-לִסְלֹחַ תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁמְּבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּלִי שׁוּם סָפֵק וּסְפֵק-סְפֵקָא בָּעוֹלָם! וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל תְּפִלַּת עֲמִידָה, תֵּכֶף כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים 'סְלַח לָנוּ' - 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ'. וַהֲרֵי 'סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל' מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ-בְּרָכָה לְבַטָּלָה - אֶלָּא אֵין כָּאן שׁוּם סָפֵק כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁבִּקַּשְׁנוּ סְלַח לָנוּ - מְחַל לָנוּ! וַהֲרֵי אֲפִלּוּ בְּמִדַּת בָּשָׂר-וָדָם כֵּן, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִמְחֹל תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ מְחִילָה, וְלֹא יִהְיֶה אַכְזָרִי מִלִּמְחֹל, וַאֲפִלּוּ בְּקוֹטֵעַ יַד חֲבֵרוֹ, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא - בְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְאֵין קֵץ.

וּמַה שֶּׁמְּשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים אֶת ה' 'חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ', 'הַמַּרְבֶּה' דַּוְקָא, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְרַב לִסְלֹחַ'. דְּהַיְנוּ, שֶׁבְּמִדַּת בָּשָׂר-וָדָם אִם יֶחְטָא אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה וּמָחַל לוֹ, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְסוּרוֹ, קָשֶׁה מְאֹד שֶׁיִּמְחַל לוֹ שֵׁנִית, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּשְּׁלִישִׁית וּבָרְבִיעִית. אֲבָל בְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין פַּעַם אַחַת לְאֶלֶף פְּעָמִים, כִּי הַמְּחִילָה הִיא מִמִּדַּת הָרַחֲמִים, וּמִדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֵינָן בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית, אֶלָּא בִּבְחִינַת אֵין-סוֹף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו', וְלָכֵן 'מַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה'" - סִיֵּם "בַּעַל הַתַּנְיָא".

אִם כֵּן, סָלְחוּ לָנוּ, מָחֲלוּ לָנוּ, לִפְנֵי ה' נִטְהַרְנוּ. צַחִים כַּשֶּׁלֶג אָנוּ - הָבָה נִדְאַג לִשְׁמֹר עַל הַנִּקָּיוֹן, נִדְאַג שֶׁלֹּא לְהַכְתִּים אֶת הַנְּשָׁמָה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	שביעי של פסח תש"ע
	חובת הציות לדעת תורה
	מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, מֵהַמַּעֲשִׂים שֶׁבְּכָל יוֹם: בְּמַנְהֶטְן שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית פָּרַץ סִכְסוּךְ בֵּין שְׁנֵי שֻׁתָּפִים מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, מֵהַמַּעֲשִׂים שֶׁבְּכָל יוֹם: בְּמַנְהֶטְן שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית פָּרַץ סִכְסוּךְ בֵּין שְׁנֵי שֻׁתָּפִים. הֵם הָיוּ יְדִידִים וָתִיקִים, שְׁנֵיהֶם אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים וְסוֹחֲרִים יְשָׁרִים, יְרֵאֵי שָׁמַיִם וְנוֹחִים לַבְּרִיּוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן, קוֹרֶה שֶׁמִּתְגַּלְּעִים חִלּוּקֵי דֵּעוֹת. הֵם נִהֲלוּ בְּשֻׁתָּפוּת בֵּית מִסְחָר לִנְיָר, וְאֶחָד מֵהֶם תִּוֵּךְ מוּצָר הַקָּשׁוּר לֶעָנָף וְזָכָה בִּדְמֵי תִּוּוּךְ הֲגוּנִים, עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי דּוֹלָרִים. הוּא טָעַן שֶׁהָיָה זֶה עִסּוּק צְדָדִי וּפְרָטִי, וְאִלּוּ הַשֻּׁתָּף טָעַן שֶׁנִּכְלָל הוּא בִּתְחוּם הַשֻּׁתָּפוּת. בְּרַם, לֹא רַק סוֹחֲרִים מְמֻלָּחִים הָיוּ, אֶלָּא גַּם חֲכָמִים וּפִקְּחִים. אָמְרוּ: לִפְנֵי שֶׁהַסִּכְסוּךְ יִפְרֹץ לְלֶהָבָה וְיִצֹּר בֵּינֵינוּ חוֹמַת אֵיבָה; לִפְנֵי שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט לְרִיב בֵּין הַמִּשְׁפָּחוֹת וִימוֹטֵט אֶת הָעֵסֶק כָּלִיל - הָבָה נִפְנֶה לְדִין תּוֹרָה וְנִשְׁמַע אֶת דַּעַת הַהֲלָכָה. וּבֵינָתַיִם - אָמְרוּ - נַשְׁלִישׁ אֶת הַכֶּסֶף הַשָּׁנוּי בְּמַחֲלֹקֶת בְּיַד אָדָם מְהֵימָן. שָׁאַל הָאֶחָד: "מַכִּיר אַתָּה אֶת פְּלוֹנִי, אַבְרֵךְ הָרָחוֹק מֵחַיֵּי מִסְחָר? לוֹמֵד הוּא עַתָּה לִקְרַאת 'הַסְמָכָה' לִשְׁחִיטָה. נַפְקִיד בְּיָדָיו אֶת הַכֶּסֶף, וְנִסַּע לִשְׁאֹל אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵין עִם מִי מֵאִתָּנוּ הַצֶּדֶק". הִסְכִּים הַשֻּׁתָּף. נָסְעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ וּמָסְרוּ לוֹ אֶת חֲפִיסַת הַשְּׁטָרוֹת לְמִשְׁמֶרֶת. "מַה זֹּאת?" שָׁאַל, וְהֵם סִפְּרוּ לוֹ עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּתְגַּלְּעָה בֵּינֵיהֶם. "מְעַנְיֵן", אָמַר, "מְעַנְיֵן מַה יִּפְסֹק רַבִּי מֹשֶׁה. עַד שֶׁתָּשׁוּבוּ, אֲעַיֵּן גַּם אֲנִי בְּעִנְיָן זֶה!" מִשָּׁם הִמְשִׁיכוּ לְבֵית הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵין זצ"ל, מִגְּדוֹלֵי הַהוֹרָאָה בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן. קִבֵּל פְּנֵיהֶם בְּכָבוֹד, כְּשֵׁם שֶׁקִּבֵּל פְּנֵי כָּל אָדָם, וְשָׁמַע אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם. עִיֵּן בַּהֲלָכָה וּפָסַק אֶת פְּסָקוֹ: בַּמִּקְרֶה דְּנַן, צוֹדֵק הַסּוֹחֵר הָרִאשׁוֹן, הַמְּתַוֵּךְ, וְהַכֶּסֶף מַגִּיעַ לוֹ כֻּלּוֹ. אוֹרוּ פְּנֵי הַשֻּׁתָּף הַשֵּׁנִי וְאָמַר: "אִם כָּךְ פּוֹסֶקֶת הַהֲלָכָה - מְבַקֵּשׁ אֲנִי סְלִיחָה עַל שֶׁעוֹרַרְתִּי מְהוּמָה שֶׁלֹּא כַּדִּין. חֲשֹׁב נָא כְּאִלּוּ לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר!" הִתְפַּיֵּס הַלָּה, וְרַבִּי מֹשֶׁה בֵּרְכָם בְּחֹם שֶׁתִּשְׁרֶה הַהַצְלָחָה בְּשֻׁתָּפוּתָם. קָמוּ הַשְּׁנַיִם וְנָסְעוּ לְבֵית הָאַבְרֵךְ. "מְסֹר לוֹ אֶת הַחֲבִילָה, הוּא הַצּוֹדֵק", אָמַר הַשֻּׁתָּף. "מָה, הַאִם כָּךְ פָּסַק רַבִּי מֹשֶׁה?! וּבְכֵן, גַּם אֲנִי עִיַּנְתִּי בַּהֲלָכָה זוֹ, וְהֻבְרַר לִי שֶׁהַצֶּדֶק אִתְּךָ! אֲנִי מִצְטַעֵר מְאֹד, אֲבָל רַבִּי מֹשֶׁה טוֹעֶה!"... "אֵיךְ אַתָּה מְדַבֵּר?" גָּעַר בּוֹ הַשֻּׁתָּף, "רַבִּי מֹשֶׁה הוּא פּוֹסֵק מְפֻרְסָם, הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שָׁגוּר עַל פִּיו בְּעַל-פֶּה. מִי אַתָּה, אַבְרֵךְ צָעִיר, שֶׁתַּחֲלֹק עַל פְּסָקוֹ?!" "מַה יֵּשׁ?!" עָנָה הַלָּה בְּהִתְנַשְּׂאוּת, "גַּם פּוֹסֵק גָּדוֹל יָכוֹל לִטְעוֹת!"... יָרְדוּ הַשְּׁנַיִם, נְבוֹכִים, וְשָׁבוּ לְבֵית רַבִּי מֹשֶׁה. סִפְּרוּ שֶׁהַשָּׁלִישׁ מְמָאֵן לִמְסֹר אֶת הַכֶּסֶף, טוֹעֵן הוּא שֶׁהָרַב טוֹעֶה בִּפְסַק דִּינוֹ... שָׁמַע הַגָּאוֹן אֶת הַדְּבָרִים וְשָׁאַל לִשְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ. אִתֵּר אֶת הַשֵּׁם בְּסֵפֶר הַטֶּלֶפוֹנִים וְחִיֵּג אֵלָיו. הִזְמִינוֹ לְבֵיתוֹ כְּדֵי לְפָרֵט בְּפָנָיו אֶת נִמּוּקָיו. "אַדְּרַבָּה", אָמַר, "אוּלַי גָּאוֹן אַדִּיר הוּא וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לְהַפְרִיךְ אֶת פְּסַק-הַדִּין. תּוֹרָה הִיא, וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ"... הָאַבְרֵךְ הִגִּיעַ, חִיּוּךְ נִצָּחוֹן עַל פָּנָיו. "מַדּוּעַ סָבוּר כְּבוֹדוֹ שֶׁטָּעִיתִי?" שָׁאַל הַגָּאוֹן אֶת הָאַבְרֵךְ הַצָּעִיר בְּהַדְרַת-כָּבוֹד. "מִסְּבָרָא", הֵשִׁיב. וְהַגָּאוֹן, בְּסַבְלָנוּת וּבְאֹרֶךְ רוּחַ, פָּתַח בְּהַרְצָאַת סוּגְיַת הַגְּמָרָא, דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, וְעַד לַסְּעִיפִים שֶׁבַּשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ וְדִבְרֵי נוֹשְׂאֵי הַכֵּלִים, וְהוֹכִיחַ אֶת פְּסַק הַהֲלָכָה בִּבְהִירוּת נִפְלָאָה. כְּשֶׁסִּיֵּם, אָמַר הַצָּעִיר בִּיהִירוּת: "עֲדַיִן לֹא הִשְׁתַּכְנַעְתִּי. עָלַי לְעַיֵּן בַּמְּקוֹרוֹת בְּעַצְמִי"... הַשֻּׁתָּפִים רָתְחוּ לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים. חֻצְפָּה שֶׁכָּזוֹ, הֶעָזָּה שֶׁכְּמוֹתָהּ טֶרֶם נִשְׁמְעָה. אַף אֶת פְּנֵי הַגָּאוֹן הִקְדִּירָה עֲנָנָה. יֵשׁ כָּאן פְּגִיעָה חֲמוּרָה בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה. אֲבָל הוּא לֹא אָמַר דָּבָר. נָטַל גִּלְיוֹן-נְיָר וְרָשַׁם אֶת הַמְּקוֹרוֹת בְּפֵרוּט. "תְּעַיֵּן בְּהֶקְדֵּם", בִּקֵּשׁ, "וְתִמְסֹר אֶת הַכֶּסֶף לִבְעָלָיו". הָאַבְרֵךְ שָׁב לְבֵיתוֹ וְעִיֵּן בַּמְּקוֹרוֹת - וְהֵם הָיוּ בְּרוּרִים וְחוֹתְכִים. הוּא "הוֹדָה" שֶׁהַפּוֹסֵק הַגָּדוֹל אָכֵן צָדַק "בְּמִקְרֶה זֶה", וּמָסַר אֶת הַפִּקָּדוֹן לִבְעָלָיו... עָבַר פֶּרֶק זְמַן, וְהַצָּעִיר עָלָה שׁוּב בְּמַדְרֵגוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵין. הִתְקַבֵּל בְּכָבוֹד וְהִתְבַּקֵּשׁ לָשֶׁבֶת. סִפֵּר שֶׁלָּמַד הִלְכוֹת שְׁחִיטָה וְהִשְׁתַּלֵּם בַּמִּקְצוֹעַ, אַף הִשִּׂיג מְקוֹם עֲבוֹדָה - אֲבָל דּוֹרְשִׁים אֶת הַמְלָצָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן. "בְּרָצוֹן", אָמַר הַגָּאוֹן. בָּחַן אֶת הַצָּעִיר בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה, וּמִשֶּׁנּוֹכַח לִרְאוֹת שֶׁשּׁוֹלֵט הוּא בָּהֶן, יָשַׁב וְכָתַב הַמְלָצָה חַמָּה... בְּנֵי הַבַּיִת, שֶׁהָיוּ עֵדִים לַפְּגִישָׁה הַקּוֹדֶמֶת, עָקְבוּ בְּזַעַם וּבְחָרוֹן אַחַר הַנַּעֲשֶׂה, אַךְ נִבְצַר מֵהֶם לְהָגִיב. רַק כְּשֶׁהָלַךְ, פָּנוּ אֶל הָרַב בִּתְמִיהָה: "חָצוּף זֶה פָּגַע בְּךָ כָּל כָּךְ", קָבְלוּ. "אֱמֶת!" אָמַר. "אֵיזוֹ חֻצְפָּה זוֹ מִצִּדּוֹ לַעֲלוֹת וּלְבַקֵּשׁ הַמְלָצָה!" "אֱמֶת!" אִשֵּׁר. "הָיָה רָאוּי לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הַדֶּלֶת!" "גַּם זֶה אֱמֶת!" אָמַר. "וְאַתָּה - כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר..." "אֵינִי מֵבִין אֶתְכֶם", עָנָה הַגָּאוֹן בִּפְלִיאָה. "כְּלוּם שְׁכַחְתֶּם שֶׁבֵּינָתַיִם עָבַר עָלֵינוּ יוֹם-הַכִּפּוּרִים וּמָחַלְנוּ בּוֹ לְכָל מִי שֶׁפָּגַע בָּנוּ?!"... כְּשֵׁם שֶׁהַמְּחִילָה שֶׁמָּחַלְנוּ לַזּוּלַת מְחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ בֶּאֱמֶת, לִשְׁכֹּחַ מַה שֶּׁהָיָה וְלִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ - כָּךְ גַּם הַמְּחִילָה שֶׁמָּחֲלוּ לָנוּ בַּמָּרוֹם מְחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ לִמְתֹּחַ קַו עַל הֶעָבָר וְלִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ! וּכְבָר כָּתַב "בַּעַל הַתַּנְיָא" זצ"ל: "צָרִיךְ לִבּוֹ לִהְיוֹת בָּטוּחַ בַּה' כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְחַנּוּן וְרַחוּם וְרַב-לִסְלֹחַ תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁמְּבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּלִי שׁוּם סָפֵק וּסְפֵק-סְפֵקָא בָּעוֹלָם! וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל תְּפִלַּת עֲמִידָה, תֵּכֶף כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים 'סְלַח לָנוּ' - 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ'. וַהֲרֵי 'סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל' מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ-בְּרָכָה לְבַטָּלָה - אֶלָּא אֵין כָּאן שׁוּם סָפֵק כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁבִּקַּשְׁנוּ סְלַח לָנוּ - מְחַל לָנוּ! וַהֲרֵי אֲפִלּוּ בְּמִדַּת בָּשָׂר-וָדָם כֵּן, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִמְחֹל תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ מְחִילָה, וְלֹא יִהְיֶה אַכְזָרִי מִלִּמְחֹל, וַאֲפִלּוּ בְּקוֹטֵעַ יַד חֲבֵרוֹ, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא - בְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְאֵין קֵץ. וּמַה שֶּׁמְּשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים אֶת ה' 'חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ', 'הַמַּרְבֶּה' דַּוְקָא, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְרַב לִסְלֹחַ'. דְּהַיְנוּ, שֶׁבְּמִדַּת בָּשָׂר-וָדָם אִם יֶחְטָא אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה וּמָחַל לוֹ, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְסוּרוֹ, קָשֶׁה מְאֹד שֶׁיִּמְחַל לוֹ שֵׁנִית, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּשְּׁלִישִׁית וּבָרְבִיעִית. אֲבָל בְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין פַּעַם אַחַת לְאֶלֶף פְּעָמִים, כִּי הַמְּחִילָה הִיא מִמִּדַּת הָרַחֲמִים, וּמִדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֵינָן בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית, אֶלָּא בִּבְחִינַת אֵין-סוֹף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו', וְלָכֵן 'מַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה'" - סִיֵּם "בַּעַל הַתַּנְיָא". אִם כֵּן, סָלְחוּ לָנוּ, מָחֲלוּ לָנוּ, לִפְנֵי ה' נִטְהַרְנוּ. צַחִים כַּשֶּׁלֶג אָנוּ - הָבָה נִדְאַג לִשְׁמֹר עַל הַנִּקָּיוֹן, נִדְאַג שֶׁלֹּא לְהַכְתִּים אֶת הַנְּשָׁמָה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)