Otzarot-Article

וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים" (כה-י) מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה לד-ב): "וְעָשׂוּ אֲרוֹן – מִפְּנֵי מָה בְּכָל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה כְּתִיב וְעָשִׂיתָ, וּבָאָרוֹן כְּתִיב וְעָשׂוּ אֲרוֹן? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבוֹאוּ הַכֹּל וְיַעַסְקוּ בָּאָרוֹן כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָּם לַתּוֹרָה".

לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין, אִם בְּיַחַס לַעֲשִׂיַּת הָאָרוֹן הִשְׁתַּמְּשָׁה הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כְּדֵי לְהַבְהִיר כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לַתּוֹרָה – מַדּוּעַ בַּפָּסוּק הַבָּא, וְכֵן בַּפְּסוּקִים שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, בְּיַחַס לְפֵרוּט הַמְּלָאכוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ סְבִיב מְלֶאכֶת הָאָרוֹן, צִפּוּיוֹ, יְצִיקַת טַבְּעוֹתָיו וַעֲשִׂיַּת בַּדָּיו – הִשְׁתַּמְּשָׁה הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד? הֲלֹא גַּם מְלָאכוֹת אֵלּוּ שַׁיָּכוֹת לִמְלֶאכֶת הָאָרוֹן הַמּוֹרָה עַל הַתּוֹרָה, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לִנְקֹט גַּם לְגַבֵּיהֶן בִּלְשׁוֹן רַבִּים!

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי, בֶּן יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל פַּעַם, אֲשֶׁר בְּיוֹם מִן הַיָּמִים גִּלָּה כִּי רְאִיָּתוֹ הוֹלֶכֶת וּמִתְדַּרְדֶּרֶת. הוּא פָּנָה אֶל הָרוֹפְאִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁנִּתָּן הָיָה לִמְצֹא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל אָז, וּמַסְקָנָתָם הָיְתָה חַד מַשְׁמָעִית: כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת רְאִיָּתוֹ - עָלָיו לַעֲבֹר נִתּוּחַ מְסֻבָּךְ בְּיוֹתֵר בְּמֻשְּׂגֵי הַיָּמִים הָהֵם, נִתּוּחַ אֲשֶׁר מֵחַד - עָשׂוּי לְשַׁפֵּר אֶת רְאִיָּתוֹ, אוּלָם מֵאִידָךְ - עָלוּל לְעַוֵּר אוֹתוֹ לַחֲלוּטִין.

לְשֵׁמַע הָאַבְחָנָה, נֶחֱרַד הַיְּהוּדִי. וְכִי מַה יַּעֲשֶׂה אִם יְאַבֵּד אֶת מְאוֹר עֵינָיו? כֵּיצַד יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלִשְׁקֹד עַל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה? בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, מָצָא עֵצָה. הוּא בֵּרֵר אֵצֶל הָרוֹפְאִים עַד כַּמָּה נִתָּן לִדְחוֹת אֶת הַנִּתּוּחַ, וּמִשֶּׁנַּעֲנָה כִּי נִתָּן לִדְחוֹתוֹ בְּמַחֲצִית הַשָּׁנָה בְּלִי שֶׁיִּגָּרֵם נֶזֶק בִּלְתִּי הָפִיךְ - הִקְדִּישׁ אֶת שֵׁשֶׁת הֶחֳדָשִׁים הַקְּרוֹבִים לְשִׁנּוּן שֶׁל מַסֶּכְתּוֹת בֵּיצָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַד שֶׁהָיוּ שְׁגוּרוֹת עַל לְשׁוֹנוֹ בְּעַל פֶּה... מֵעַתָּה, נָחָה דַּעְתּוֹ. גַּם אִם חָלִילָה יְאַבֵּד אֶת מְאוֹר עֵינָיו, לֹא יֵאָלֵץ לְהִפָּרֵד מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מְשׂוֹשׂ חַיָּיו, אֶלָּא יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלַהֲגוֹת בָּהּ בְּעַל פֶּה עַל סְמַךְ זִכְרוֹנוֹ...

וְאָכֵן, חָלְפָה מַחֲצִית הַשָּׁנָה, וּמְיֻדָּעֵנוּ נִגַּשׁ לַנִּתּוּחַ בְּלֵב שֶׁקֶט. כַּמּוּבָן, הוּא צִפָּה בִּדְרִיכוּת לְהִוָּכַח הַאִם נִצַּל מְאוֹר עֵינָיו אוֹ לֹא, אוּלָם הַדְּאָגָה הָיְתָה כְּבָר מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. עַל הַכַּף לֹא עָמְדוּ אֶלָּא חַיֵּי שָׁעָה, בְּעוֹד הַגִּישָׁה אֶל מַעְיְנוֹת הַנֶּצַח הָיְתָה מֻבְטַחַת לוֹ כָּל אֵימַת שֶׁיַּחְפֹּץ.

חָלְפוּ כַּמָּה יָמִים מֵאָז הַנִּתּוּחַ, הַתַּחְבּוֹשׁוֹת הוּסְרוּ בְּמֶתַח רַב, וְהִתְבָּרֵר כִּי הַנִּתּוּחַ הִצְלִיחַ מֵעַל וּמֵעֵבֶר לַמְשֹׁעָר. רְאִיָּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הִשְׁתַּפְּרָה פְּלָאִים, וְסַכָּנַת הָעִוָּרוֹן חָלְפָה כְּלֹא הָיְתָה. וּבְכָל זֹאת, אֶת שְׁלִיטָתוֹ הַמֻּחְלֶטֶת בְּמַסֶּכְתּוֹת בֵּיצָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, נִצֵּל הוּא הֵיטֵב... הוּא הָיָה מְנַצֵּל כָּל רֶגַע פָּנוּי כְּדֵי לְהוֹסִיף וּלְשַׁנֵּן אוֹתָן עוֹד וָעוֹד, כָּךְ שֶׁעַד לַעֲרֹב יָמָיו זָכָה לַחֲזֹר עֲלֵיהֶן לְמַעְלָה מֵאַרְבַּעַת אֲלָפִים פְּעָמִים!

בְּצַוָּאָתוֹ לְבָנָיו, בִּקֵּשׁ הַיְּהוּדִי כִּי עַל גַּבֵּי מַצַּבְתּוֹ יְסֻפַּר סִפּוּרוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים עַד כַּמָּה נִתָּן לְהַרְוִיחַ מֵאַהֲבַת תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּת אַהֲבָתוֹ לַתּוֹרָה וַחֲשָׁשׁוֹ פֶּן לֹא יוּכַל לַעֲסֹק בָּהּ – זָכָה לִלְמֹד אֶת שְׁתֵּי הַמַּסֶּכְתּוֹת הַלָּלוּ, בֵּיצָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלַחֲזֹר עֲלֵיהֶן פְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת...

כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְאַחַר מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, הִטְעִים וְאָמַר כִּי בַּדְּבָרִים יֵשׁ מַשְׁמָעוּת עֲמֻקָּה אֲפִלּוּ יוֹתֵר. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הַחֵלֶק שֶׁל יְהוּדִי הַזֶּה בַּתּוֹרָה, הָיָה לִלְמֹד בִּיסוֹדִיּוּת אֶת מַסֶּכְתּוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבֵיצָה, וְזוֹ, בְּעֶצֶם, הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים כְּפִי שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ... זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁרְאִיָּתוֹ הִתְדַּרְדְּרָה עַד שֶׁהָיָה עָלָיו לַעֲבֹר אֶת הַנִּתּוּחַ, כְּדֵי שֶׁמִּתּוֹךְ חֲשָׁשׁ פֶּן יְאַבֵּד אֶת מְאוֹר עֵינָיו, יִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתֵיהֶן שֶׁל מַסֶּכְתּוֹת אֵלּוּ, וְיִזְכֶּה לִקְנוֹת אֶת הַחֵלֶק הַמְיֹעָד לוֹ מִשָּׁמַיִם!

הֲרֵי לָנוּ, כִּי אָמְנָם הַתּוֹרָה שַׁיֶּכֶת לְכָל יִשְׂרָאֵל, אוּלָם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם יֵשׁ חֵלֶק הַמְיֻחָד לוֹ בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, וּכְפִי שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים בַּתְּפִלָּה: "וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ".

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: מֵחַד, הַתּוֹרָה מִתְיַחֶסֶת לִמְלֶאכֶת הָאָרוֹן בִּכְלָלוּתָהּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כִּבְיָכוֹל הַכֹּל יִהְיוּ עֲסוּקִים בָּהּ, כְּדֵי לְהַבְהִיר כִּי לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי יֵשׁ שַׁיָּכוּת לַתּוֹרָה, שֶׁאֵלֶיהָ מְרַמֵּז הָאָרוֹן. אוּלָם מֵאִידָךְ, הַתּוֹרָה מִתְיַחֶסֶת אֶל פְּרָטֵי הַמְּלָאכָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כְּדֵי לְהוֹרוֹת כִּי לְכָל יָחִיד וְיָחִיד בְּיִשְׂרָאֵל בְּאֹפֶן פְּרָטִי, יֵשׁ חֵלֶק הַמְיֻחָד לוֹ בַּתּוֹרָה, וְלֹא הֲרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל זֶה כְּחֶלְקוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ!

וְאָכֵן, מְסֻפָּר, כִּי בִּתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת בִּקֵּשׁ הָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ מֵהָאֲרִ"י זַ"ל כִּי יְלַמְּדֶנּוּ אֶת תּוֹרַת הַקַּבָּלָה, אוּלָם הָאֲרִ"י זַ"ל סֵרַב. הוּא הִבְהִיר לָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ, כִּי חֶלְקוֹ בַּתּוֹרָה הִנּוֹ חֵלֶק הַ'נִּגְלֶה', וְעַל כֵּן בּוֹ עָלָיו לְהִתְמַקֵּד, וְלֹא בַּחֵלֶק הַנִּסְתָּר! וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ: אָמְנָם הַתּוֹרָה בִּכְלָלוּתָהּ, עַל מִגְוַן חֲלָקֶיהָ, שַׁיֶּכֶת לְכָל יִשְׂרָאֵל, אוּלָם לְכָל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ הַחֵלֶק הַמְיֻחָד לוֹ! (לְלַמֶּדְךָ)

	שביעי של פסח תש"ע
	חובת הציות לדעת תורה
	וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים" (כה-י) מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה לד-ב): "וְעָשׂוּ אֲרוֹן – מִפְּנֵי מָה בְּכָל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה כְּתִיב וְעָשִׂיתָ, וּבָאָרוֹן כְּתִיב וְעָשׂוּ אֲרוֹן? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבוֹאוּ הַכֹּל וְיַעַסְקוּ בָּאָרוֹן כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָּם לַתּוֹרָה". לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין, אִם בְּיַחַס לַעֲשִׂיַּת הָאָרוֹן הִשְׁתַּמְּשָׁה הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כְּדֵי לְהַבְהִיר כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לַתּוֹרָה – מַדּוּעַ בַּפָּסוּק הַבָּא, וְכֵן בַּפְּסוּקִים שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, בְּיַחַס לְפֵרוּט הַמְּלָאכוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ סְבִיב מְלֶאכֶת הָאָרוֹן, צִפּוּיוֹ, יְצִיקַת טַבְּעוֹתָיו וַעֲשִׂיַּת בַּדָּיו – הִשְׁתַּמְּשָׁה הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד? הֲלֹא גַּם מְלָאכוֹת אֵלּוּ שַׁיָּכוֹת לִמְלֶאכֶת הָאָרוֹן הַמּוֹרָה עַל הַתּוֹרָה, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לִנְקֹט גַּם לְגַבֵּיהֶן בִּלְשׁוֹן רַבִּים! אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי, בֶּן יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל פַּעַם, אֲשֶׁר בְּיוֹם מִן הַיָּמִים גִּלָּה כִּי רְאִיָּתוֹ הוֹלֶכֶת וּמִתְדַּרְדֶּרֶת. הוּא פָּנָה אֶל הָרוֹפְאִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁנִּתָּן הָיָה לִמְצֹא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל אָז, וּמַסְקָנָתָם הָיְתָה חַד מַשְׁמָעִית: כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת רְאִיָּתוֹ - עָלָיו לַעֲבֹר נִתּוּחַ מְסֻבָּךְ בְּיוֹתֵר בְּמֻשְּׂגֵי הַיָּמִים הָהֵם, נִתּוּחַ אֲשֶׁר מֵחַד - עָשׂוּי לְשַׁפֵּר אֶת רְאִיָּתוֹ, אוּלָם מֵאִידָךְ - עָלוּל לְעַוֵּר אוֹתוֹ לַחֲלוּטִין. לְשֵׁמַע הָאַבְחָנָה, נֶחֱרַד הַיְּהוּדִי. וְכִי מַה יַּעֲשֶׂה אִם יְאַבֵּד אֶת מְאוֹר עֵינָיו? כֵּיצַד יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלִשְׁקֹד עַל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה? בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, מָצָא עֵצָה. הוּא בֵּרֵר אֵצֶל הָרוֹפְאִים עַד כַּמָּה נִתָּן לִדְחוֹת אֶת הַנִּתּוּחַ, וּמִשֶּׁנַּעֲנָה כִּי נִתָּן לִדְחוֹתוֹ בְּמַחֲצִית הַשָּׁנָה בְּלִי שֶׁיִּגָּרֵם נֶזֶק בִּלְתִּי הָפִיךְ - הִקְדִּישׁ אֶת שֵׁשֶׁת הֶחֳדָשִׁים הַקְּרוֹבִים לְשִׁנּוּן שֶׁל מַסֶּכְתּוֹת בֵּיצָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַד שֶׁהָיוּ שְׁגוּרוֹת עַל לְשׁוֹנוֹ בְּעַל פֶּה... מֵעַתָּה, נָחָה דַּעְתּוֹ. גַּם אִם חָלִילָה יְאַבֵּד אֶת מְאוֹר עֵינָיו, לֹא יֵאָלֵץ לְהִפָּרֵד מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מְשׂוֹשׂ חַיָּיו, אֶלָּא יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלַהֲגוֹת בָּהּ בְּעַל פֶּה עַל סְמַךְ זִכְרוֹנוֹ... וְאָכֵן, חָלְפָה מַחֲצִית הַשָּׁנָה, וּמְיֻדָּעֵנוּ נִגַּשׁ לַנִּתּוּחַ בְּלֵב שֶׁקֶט. כַּמּוּבָן, הוּא צִפָּה בִּדְרִיכוּת לְהִוָּכַח הַאִם נִצַּל מְאוֹר עֵינָיו אוֹ לֹא, אוּלָם הַדְּאָגָה הָיְתָה כְּבָר מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. עַל הַכַּף לֹא עָמְדוּ אֶלָּא חַיֵּי שָׁעָה, בְּעוֹד הַגִּישָׁה אֶל מַעְיְנוֹת הַנֶּצַח הָיְתָה מֻבְטַחַת לוֹ כָּל אֵימַת שֶׁיַּחְפֹּץ. חָלְפוּ כַּמָּה יָמִים מֵאָז הַנִּתּוּחַ, הַתַּחְבּוֹשׁוֹת הוּסְרוּ בְּמֶתַח רַב, וְהִתְבָּרֵר כִּי הַנִּתּוּחַ הִצְלִיחַ מֵעַל וּמֵעֵבֶר לַמְשֹׁעָר. רְאִיָּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הִשְׁתַּפְּרָה פְּלָאִים, וְסַכָּנַת הָעִוָּרוֹן חָלְפָה כְּלֹא הָיְתָה. וּבְכָל זֹאת, אֶת שְׁלִיטָתוֹ הַמֻּחְלֶטֶת בְּמַסֶּכְתּוֹת בֵּיצָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, נִצֵּל הוּא הֵיטֵב... הוּא הָיָה מְנַצֵּל כָּל רֶגַע פָּנוּי כְּדֵי לְהוֹסִיף וּלְשַׁנֵּן אוֹתָן עוֹד וָעוֹד, כָּךְ שֶׁעַד לַעֲרֹב יָמָיו זָכָה לַחֲזֹר עֲלֵיהֶן לְמַעְלָה מֵאַרְבַּעַת אֲלָפִים פְּעָמִים! בְּצַוָּאָתוֹ לְבָנָיו, בִּקֵּשׁ הַיְּהוּדִי כִּי עַל גַּבֵּי מַצַּבְתּוֹ יְסֻפַּר סִפּוּרוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים עַד כַּמָּה נִתָּן לְהַרְוִיחַ מֵאַהֲבַת תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּת אַהֲבָתוֹ לַתּוֹרָה וַחֲשָׁשׁוֹ פֶּן לֹא יוּכַל לַעֲסֹק בָּהּ – זָכָה לִלְמֹד אֶת שְׁתֵּי הַמַּסֶּכְתּוֹת הַלָּלוּ, בֵּיצָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלַחֲזֹר עֲלֵיהֶן פְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת... כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְאַחַר מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, הִטְעִים וְאָמַר כִּי בַּדְּבָרִים יֵשׁ מַשְׁמָעוּת עֲמֻקָּה אֲפִלּוּ יוֹתֵר. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הַחֵלֶק שֶׁל יְהוּדִי הַזֶּה בַּתּוֹרָה, הָיָה לִלְמֹד בִּיסוֹדִיּוּת אֶת מַסֶּכְתּוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבֵיצָה, וְזוֹ, בְּעֶצֶם, הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים כְּפִי שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ... זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁרְאִיָּתוֹ הִתְדַּרְדְּרָה עַד שֶׁהָיָה עָלָיו לַעֲבֹר אֶת הַנִּתּוּחַ, כְּדֵי שֶׁמִּתּוֹךְ חֲשָׁשׁ פֶּן יְאַבֵּד אֶת מְאוֹר עֵינָיו, יִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתֵיהֶן שֶׁל מַסֶּכְתּוֹת אֵלּוּ, וְיִזְכֶּה לִקְנוֹת אֶת הַחֵלֶק הַמְיֹעָד לוֹ מִשָּׁמַיִם! הֲרֵי לָנוּ, כִּי אָמְנָם הַתּוֹרָה שַׁיֶּכֶת לְכָל יִשְׂרָאֵל, אוּלָם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם יֵשׁ חֵלֶק הַמְיֻחָד לוֹ בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, וּכְפִי שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים בַּתְּפִלָּה: "וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ". וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: מֵחַד, הַתּוֹרָה מִתְיַחֶסֶת לִמְלֶאכֶת הָאָרוֹן בִּכְלָלוּתָהּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כִּבְיָכוֹל הַכֹּל יִהְיוּ עֲסוּקִים בָּהּ, כְּדֵי לְהַבְהִיר כִּי לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי יֵשׁ שַׁיָּכוּת לַתּוֹרָה, שֶׁאֵלֶיהָ מְרַמֵּז הָאָרוֹן. אוּלָם מֵאִידָךְ, הַתּוֹרָה מִתְיַחֶסֶת אֶל פְּרָטֵי הַמְּלָאכָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כְּדֵי לְהוֹרוֹת כִּי לְכָל יָחִיד וְיָחִיד בְּיִשְׂרָאֵל בְּאֹפֶן פְּרָטִי, יֵשׁ חֵלֶק הַמְיֻחָד לוֹ בַּתּוֹרָה, וְלֹא הֲרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל זֶה כְּחֶלְקוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ! וְאָכֵן, מְסֻפָּר, כִּי בִּתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת בִּקֵּשׁ הָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ מֵהָאֲרִ"י זַ"ל כִּי יְלַמְּדֶנּוּ אֶת תּוֹרַת הַקַּבָּלָה, אוּלָם הָאֲרִ"י זַ"ל סֵרַב. הוּא הִבְהִיר לָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ, כִּי חֶלְקוֹ בַּתּוֹרָה הִנּוֹ חֵלֶק הַ'נִּגְלֶה', וְעַל כֵּן בּוֹ עָלָיו לְהִתְמַקֵּד, וְלֹא בַּחֵלֶק הַנִּסְתָּר! וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ: אָמְנָם הַתּוֹרָה בִּכְלָלוּתָהּ, עַל מִגְוַן חֲלָקֶיהָ, שַׁיֶּכֶת לְכָל יִשְׂרָאֵל, אוּלָם לְכָל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ הַחֵלֶק הַמְיֻחָד לוֹ! (לְלַמֶּדְךָ)