Otzarot-Article

הַיֶּלֶד שֶׁהִצִּיל אֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ

"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא" (כה-כא) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה סג-ה), "וַיֶּעְתַּר" הוּא מִלְּשׁוֹן "עֲשִׁירוּת", שֶׁשָּׁפַךְ תְּפִלּוֹת בְּעֹשֶׁר. הַתְּפִלָּה הִיא "סִיסְמָה" שֶׁהֻפְקְדָה בְּיָדֵינוּ כְּדֵי שֶׁנִּפְתַּח אֶת אוֹצְרוֹת הַשָּׁמַיִם וּנְקַבֵּל אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ. עַל כֵּן עָלֵינוּ לְהַעֲרִיךְ אֶת הַזְּכוּת שֶׁנָּפְלָה בְּגוֹרָלֵנוּ, וּלְנַצֵּל אוֹתָהּ כְּכָל יְכָלְתֵּנוּ.

בַּעַל הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" זַצַ"ל, סִפֵּר שֶׁפַּעַם הִזְדַּמֵּן לְיָדוֹ סֵפֶר שֶׁכָּתַב אָסִיר גּוֹי בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּבֵית הָאֲסוּרִים. הַגּוֹי הָעַז רָצָה לְשׂוֹחֵחַ עִם נְשִׂיא אַרְצוֹת הַבְּרִית. הוּא קָפַץ מֵעַל כַּמָּה גְּדֵרוֹת בַּ"בַּיִת הַלָּבָן", עָבַר מִכְשׁוֹלִים וּמַחְסוֹמִים, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף הִצְלִיחַ לַעֲמֹד פָּנִים אֶל פָּנִים מוּל הַנָּשִׂיא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. הָאִישׁ זָכָה לְהַחֲלִיף עִם הַנָּשִׂיא כַּמָּה מִשְׁפָּטִים, אַךְ מִיָּד נֶעֱצַר עַל יְדֵי שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ, כַּאֲשֶׁר הִבְחִינוּ בַּמֶּחְדָּל שֶׁהִתְרַחֵשׁ מִתַּחַת לְאַפָּם.

הָאִישׁ נִכְלָא בְּבֵית הַכֶּלֶא לְמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה, וְשָׁם עָבַר עִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים. כְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים, אָמַר בִּמְסִבַּת הָעִתּוֹנָאִים: "סָבַלְתִּי מְרוֹרוֹת, אַךְ כָּל זֶה הָיָה שָׁוֶה לִי, כִּי זָכִיתִי לְדַבֵּר בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי דַּקּוֹת עִם כְּבוֹד הַנָּשִׂיא".

שֶׁלֹּא תְּהֵא כֹּהֶנֶת כְּפוּנְדָקִית – אָנוּ זוֹכִים לְדַבֵּר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, וִיכוֹלִים אַף יוֹתֵר, עִם נְשִׂיא הָעוֹלָם, בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! הֲיֵשׁ אֹשֶׁר גָּדוֹל מִזֶּה?!

הַאִם אָנוּ מַעֲרִיכִים דַּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הָעוֹמֶדֶת בְּפָנֵינוּ, אוֹ שֶׁמָּא כְּבָר הִתְרַגַּלְנוּ לְמַזָּלֵנוּ?

רֹאשׁ אֲבוֹת בֵּית הַדִּין בִּירוּשָׁלַיִם דְּאָז, הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק טוֹבִיָּה וַיְיס זַצַ"ל, סִפֵּר שֶׁבִּימֵי יַלְדוּתוֹ הַגֶּרְמָנִים פָּלְשׁוּ לָעֲיָרָה שֶׁבָּהּ הִתְגּוֹרֵר. רֹאשׁ הַקָּהָל לֹא יָדַע כֵּיצַד לִנְהֹג וּמַה לַּעֲשׂוֹת, לָכֵן שָׁלַח אוֹתוֹ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה "פְּרֶשְׁבּוּרְג", כְּדֵי לִשְׁאֹל אֶת רֹאשׁ הַקָּהָל שֶׁשָּׁם, כֵּיצַד לִפְעֹל.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם, אָמַר לוֹ רֹאשׁ הַקָּהָל שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם מְרֻבִּים, כִּי הַמַּצָּב בְּכִי רַע. הוּא הִבִּיט בּוֹ וְהוֹסִיף: "מִכֵּיוָן שֶׁכְּבָר הִגַּעְתָּ עַד לְכָאן, קַח כַּרְטִיס לָרַכֶּבֶת. מֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה שָׁלַח רַכֶּבֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶלֶף מְקוֹמוֹת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת מִי לְהַעֲדִיף... קַח כַּרְטִיס אֶחָד עֲבוּרְךָ. שָׂא רַגְלְךָ וְהִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ!"

הַנַּעַר יִצְחָק טוֹבִיָּה הִזְדָּרֵז לִמְסֹר אֶת הַתְּשׁוּבָה לְרֹאשׁ הַקָּהָל, וְאָז מִהֵר אֶל בֵּית הוֹרָיו כְּדֵי לָקַחַת מְעַט מִטַּלְטְלִים, וְנִפְרַד מֵהוֹרָיו בְּלֵב כָּבֵד.

כְּשֶׁהִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לְאַנְגְּלִיָּה, רָצָה הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינָיו אֶת כָּל הַיְלָדִים שֶׁהִצְלִיחַ לְהַצִּיל. בְּיוֹם הַבִּקּוּר, הַיְלָדִים נִצְּבוּ בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, וְהַמֶּלֶךְ עָבַר בְּכִרְכָּרָתוֹ הַמְפֹאֶרֶת בַּתָּוֶךְ, כְּשֶׁכָּל הַיְלָדִים מְרִיעִים לוֹ וּמְנִיפִים אֶת דִּגְלֵי מְדִינַת אַנְגְּלִיָּה בְּיָדָם. נִכָּר הָיָה שֶׁהַמֶּלֶךְ הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד.

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק טוֹבִיָּה וַיְיס, שֶׁלְּצִדּוֹ עָמַד יֶלֶד אַמִּיץ וְגִבּוֹר. כְּשֶׁהִגִּיעָה מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ בִּסְמִיכוּת אֵלָיו, קָפַץ לְפֶתַע הַיֶּלֶד הָאַמִּיץ אֶל תּוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה. מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ רָצוּ לְהַשְׁלִיכוֹ לְמַטָּה, אַךְ הַמֶּלֶךְ עָצַר אוֹתָם, כִּי הִבְחִין שֶׁהַיֶּלֶד רוֹצֶה לוֹמַר לוֹ דְּבַר מָה.

הַיֶּלֶד פָּתַח בְּדִבְרֵי שִׁיר וְשֶׁבַח עַל טוּב לִבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְעַל פְּעֻלָּתוֹ הַבְּרוּכָה שֶׁהִצִּילָה יְלָדִים רַבִּים כָּל כָּךְ, וְאָז הוֹסִיף שֶׁכּוֹאֵב לוֹ שֶׁאֵין חַסְדּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ יָכוֹל לִהְיוֹת מֻשְׁלָם. הוּא סִפֵּר שֶׁנַּפְשׁוֹ לֹא מָצְאָה מַרְגּוֹעַ מֵאָז דָּרַךְ עַל אַדְמַת הַמַּמְלָכָה, מֵאַחַר שֶׁהוּא חָרֵד וְדוֹאֵג יוֹמָם וָלַיְלָה לְגוֹרָלָם שֶׁל הוֹרָיו וְשֶׁל אֶחָיו שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאָחוֹר.

הַמֶּלֶךְ הִתְעַנְיֵן בִּמְקוֹם מְגוּרֵי הוֹרָיו, וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.

כְּחֹדֶשׁ לְאַחַר מִכֵּן, אִחֲדוּ אַנְשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן בֵּין אוֹתוֹ יֶלֶד לְבֵין בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. הַמִּפְגָּשׁ הַמְרַגֵּשׁ פֻּרְסַם בְּכָל אֶמְצְעֵי הַתִּקְשֹׁרֶת בְּאַנְגְּלִיָּה.

שָׂח הָרַאֲבָ"ד וְאָמַר: הַנַּעַר הֶחָכָם נִצֵּל אֶת שְׁעַת הָרָצוֹן שֶׁהָיְתָה לַמֶּלֶךְ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִרְגָּשׁ מֵהַמַּחֲזֶה, וּבִקֵּשׁ אֶת אֲשֶׁר עַל לִבּוֹ. הוּא נִצֵּל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁתְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה נְעָרִים אֲחֵרִים פִסְפְסוּ.

אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" (תהלים פא-יא). מֶלֶךְ הָעוֹלָם אוֹמֵר לָנוּ – בַּקֵּשׁ, אַל תְּפַחֵד! בַּקֵּשׁ אֶת כָּל אֲשֶׁר עַל לִבְּךָ, וַאֲנִי אֲמַלֵּא אֶת מְבֻקָּשְׁךָ! נִתְפַּלֵּל שֶׁכָּל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּנוּ יַהַפְכוּ לִמְצִיאוּת, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּל יָכוֹל, וְאִם הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה - הוּא יְמַלֵּא אוֹתָם עֲבוּרֵנוּ – כִּי שׁוּם דָּבָר לֹא קָשֶׁה לְמַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	שביעי של פסח תש"ע
	חובת הציות לדעת תורה
	הַיֶּלֶד שֶׁהִצִּיל אֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא" (כה-כא) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה סג-ה), "וַיֶּעְתַּר" הוּא מִלְּשׁוֹן "עֲשִׁירוּת", שֶׁשָּׁפַךְ תְּפִלּוֹת בְּעֹשֶׁר. הַתְּפִלָּה הִיא "סִיסְמָה" שֶׁהֻפְקְדָה בְּיָדֵינוּ כְּדֵי שֶׁנִּפְתַּח אֶת אוֹצְרוֹת הַשָּׁמַיִם וּנְקַבֵּל אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ. עַל כֵּן עָלֵינוּ לְהַעֲרִיךְ אֶת הַזְּכוּת שֶׁנָּפְלָה בְּגוֹרָלֵנוּ, וּלְנַצֵּל אוֹתָהּ כְּכָל יְכָלְתֵּנוּ. בַּעַל הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" זַצַ"ל, סִפֵּר שֶׁפַּעַם הִזְדַּמֵּן לְיָדוֹ סֵפֶר שֶׁכָּתַב אָסִיר גּוֹי בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּבֵית הָאֲסוּרִים. הַגּוֹי הָעַז רָצָה לְשׂוֹחֵחַ עִם נְשִׂיא אַרְצוֹת הַבְּרִית. הוּא קָפַץ מֵעַל כַּמָּה גְּדֵרוֹת בַּ"בַּיִת הַלָּבָן", עָבַר מִכְשׁוֹלִים וּמַחְסוֹמִים, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף הִצְלִיחַ לַעֲמֹד פָּנִים אֶל פָּנִים מוּל הַנָּשִׂיא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. הָאִישׁ זָכָה לְהַחֲלִיף עִם הַנָּשִׂיא כַּמָּה מִשְׁפָּטִים, אַךְ מִיָּד נֶעֱצַר עַל יְדֵי שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ, כַּאֲשֶׁר הִבְחִינוּ בַּמֶּחְדָּל שֶׁהִתְרַחֵשׁ מִתַּחַת לְאַפָּם. הָאִישׁ נִכְלָא בְּבֵית הַכֶּלֶא לְמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה, וְשָׁם עָבַר עִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים. כְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים, אָמַר בִּמְסִבַּת הָעִתּוֹנָאִים: "סָבַלְתִּי מְרוֹרוֹת, אַךְ כָּל זֶה הָיָה שָׁוֶה לִי, כִּי זָכִיתִי לְדַבֵּר בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי דַּקּוֹת עִם כְּבוֹד הַנָּשִׂיא". שֶׁלֹּא תְּהֵא כֹּהֶנֶת כְּפוּנְדָקִית – אָנוּ זוֹכִים לְדַבֵּר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, וִיכוֹלִים אַף יוֹתֵר, עִם נְשִׂיא הָעוֹלָם, בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! הֲיֵשׁ אֹשֶׁר גָּדוֹל מִזֶּה?! הַאִם אָנוּ מַעֲרִיכִים דַּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הָעוֹמֶדֶת בְּפָנֵינוּ, אוֹ שֶׁמָּא כְּבָר הִתְרַגַּלְנוּ לְמַזָּלֵנוּ? רֹאשׁ אֲבוֹת בֵּית הַדִּין בִּירוּשָׁלַיִם דְּאָז, הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק טוֹבִיָּה וַיְיס זַצַ"ל, סִפֵּר שֶׁבִּימֵי יַלְדוּתוֹ הַגֶּרְמָנִים פָּלְשׁוּ לָעֲיָרָה שֶׁבָּהּ הִתְגּוֹרֵר. רֹאשׁ הַקָּהָל לֹא יָדַע כֵּיצַד לִנְהֹג וּמַה לַּעֲשׂוֹת, לָכֵן שָׁלַח אוֹתוֹ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה "פְּרֶשְׁבּוּרְג", כְּדֵי לִשְׁאֹל אֶת רֹאשׁ הַקָּהָל שֶׁשָּׁם, כֵּיצַד לִפְעֹל. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם, אָמַר לוֹ רֹאשׁ הַקָּהָל שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם מְרֻבִּים, כִּי הַמַּצָּב בְּכִי רַע. הוּא הִבִּיט בּוֹ וְהוֹסִיף: "מִכֵּיוָן שֶׁכְּבָר הִגַּעְתָּ עַד לְכָאן, קַח כַּרְטִיס לָרַכֶּבֶת. מֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה שָׁלַח רַכֶּבֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶלֶף מְקוֹמוֹת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת מִי לְהַעֲדִיף... קַח כַּרְטִיס אֶחָד עֲבוּרְךָ. שָׂא רַגְלְךָ וְהִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ!" הַנַּעַר יִצְחָק טוֹבִיָּה הִזְדָּרֵז לִמְסֹר אֶת הַתְּשׁוּבָה לְרֹאשׁ הַקָּהָל, וְאָז מִהֵר אֶל בֵּית הוֹרָיו כְּדֵי לָקַחַת מְעַט מִטַּלְטְלִים, וְנִפְרַד מֵהוֹרָיו בְּלֵב כָּבֵד. כְּשֶׁהִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לְאַנְגְּלִיָּה, רָצָה הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינָיו אֶת כָּל הַיְלָדִים שֶׁהִצְלִיחַ לְהַצִּיל. בְּיוֹם הַבִּקּוּר, הַיְלָדִים נִצְּבוּ בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, וְהַמֶּלֶךְ עָבַר בְּכִרְכָּרָתוֹ הַמְפֹאֶרֶת בַּתָּוֶךְ, כְּשֶׁכָּל הַיְלָדִים מְרִיעִים לוֹ וּמְנִיפִים אֶת דִּגְלֵי מְדִינַת אַנְגְּלִיָּה בְּיָדָם. נִכָּר הָיָה שֶׁהַמֶּלֶךְ הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד. סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק טוֹבִיָּה וַיְיס, שֶׁלְּצִדּוֹ עָמַד יֶלֶד אַמִּיץ וְגִבּוֹר. כְּשֶׁהִגִּיעָה מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ בִּסְמִיכוּת אֵלָיו, קָפַץ לְפֶתַע הַיֶּלֶד הָאַמִּיץ אֶל תּוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה. מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ רָצוּ לְהַשְׁלִיכוֹ לְמַטָּה, אַךְ הַמֶּלֶךְ עָצַר אוֹתָם, כִּי הִבְחִין שֶׁהַיֶּלֶד רוֹצֶה לוֹמַר לוֹ דְּבַר מָה. הַיֶּלֶד פָּתַח בְּדִבְרֵי שִׁיר וְשֶׁבַח עַל טוּב לִבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְעַל פְּעֻלָּתוֹ הַבְּרוּכָה שֶׁהִצִּילָה יְלָדִים רַבִּים כָּל כָּךְ, וְאָז הוֹסִיף שֶׁכּוֹאֵב לוֹ שֶׁאֵין חַסְדּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ יָכוֹל לִהְיוֹת מֻשְׁלָם. הוּא סִפֵּר שֶׁנַּפְשׁוֹ לֹא מָצְאָה מַרְגּוֹעַ מֵאָז דָּרַךְ עַל אַדְמַת הַמַּמְלָכָה, מֵאַחַר שֶׁהוּא חָרֵד וְדוֹאֵג יוֹמָם וָלַיְלָה לְגוֹרָלָם שֶׁל הוֹרָיו וְשֶׁל אֶחָיו שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאָחוֹר. הַמֶּלֶךְ הִתְעַנְיֵן בִּמְקוֹם מְגוּרֵי הוֹרָיו, וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. כְּחֹדֶשׁ לְאַחַר מִכֵּן, אִחֲדוּ אַנְשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן בֵּין אוֹתוֹ יֶלֶד לְבֵין בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. הַמִּפְגָּשׁ הַמְרַגֵּשׁ פֻּרְסַם בְּכָל אֶמְצְעֵי הַתִּקְשֹׁרֶת בְּאַנְגְּלִיָּה. שָׂח הָרַאֲבָ"ד וְאָמַר: הַנַּעַר הֶחָכָם נִצֵּל אֶת שְׁעַת הָרָצוֹן שֶׁהָיְתָה לַמֶּלֶךְ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִרְגָּשׁ מֵהַמַּחֲזֶה, וּבִקֵּשׁ אֶת אֲשֶׁר עַל לִבּוֹ. הוּא נִצֵּל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁתְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה נְעָרִים אֲחֵרִים פִסְפְסוּ. אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" (תהלים פא-יא). מֶלֶךְ הָעוֹלָם אוֹמֵר לָנוּ – בַּקֵּשׁ, אַל תְּפַחֵד! בַּקֵּשׁ אֶת כָּל אֲשֶׁר עַל לִבְּךָ, וַאֲנִי אֲמַלֵּא אֶת מְבֻקָּשְׁךָ! נִתְפַּלֵּל שֶׁכָּל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּנוּ יַהַפְכוּ לִמְצִיאוּת, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּל יָכוֹל, וְאִם הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה - הוּא יְמַלֵּא אוֹתָם עֲבוּרֵנוּ – כִּי שׁוּם דָּבָר לֹא קָשֶׁה לְמַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)